דף הבית  |  צור קשר



 מי אנחנו?
 תחומי פעילות
 מאמרים
 אלירן זרד, חירות על הלוחות
 חשיבותה של ישראל לעתיד היהדות, פרופ' דוד הרטמן
 פרופ' ניצה נחמיאס: "ישראל בעידן הפוסט-ריבונות: אתגרי הגלובליזציה באסטרטגיה הישראלית"
 אורי שטרוזמן, בהיעדר שלום, יש מקום להפרדה
 פרופ' רות גביזון, שילוב איננו עיוורון צבעים.
 הבלוג של פרופ' אשר כהן
 הציונות היא בהחלט אידאולוגיה, פרופ' רות גביזון
 מאמרים נוספים
 ד"ר יועז הנדל, יו"ר המכון, מתאר בדרכו שלו את האירוע עם מיט רומני.
 יועז הנדל, מאמר מיוחד ליום העצמאות 2012
 חיים הררי, על חופש אקדמי וחופש הביטוי
 אלירן זרד, ציונות ושואה
 להרחבת הידע
 המכון בתקשורת
 אירועים ומידע חזותי
 הרשמה לעדכונים
 התנדבות במכון
 תרומות

בית מדרש

וידאו

חוקה
  פרופ' רות גביזון, שילוב איננו עיוורון צבעים.


שילוב איננו עיוורון צבעים

 

פרופ' רות גביזון

 

קרמניצר מבקר חריפות את הצעת החוק הנדונה עכשיו בכנסת האמורה לאפשר לוועדות קבלה ביישובים קטנים יחסית לפסול מועמדות על בסיס "אי התאמה חברתית".  בעיניו זה הוא רק ניסיון לתת בסיס משפטי לעקוף את פסיקת בית המשפט ולהדיר מועמדים ערביים מיישובים כאלה. הוא מתייחס אליו בחומרה מיוחדת על רקע "מגפת" החוקים העוסקים בנושאים כגון נאמנות ואופיה היהודי (והדמוקרטי) של המדינה.

 

אינני בעד "נפרד אבל שווה". אני גם לא בעד יישובים ליהודים בלבד. אני שמחה מאוד על פעילות משותפת ומשולבת, כמו היישוב הדו לאומי נווה שלום ומוסדות חינוך דו לשוניים ודו לאומיים המתפתחים אצלנו, וגם על השכונות הרבות בהם חיים יהודים וערבים אלה לצד אלה ועל הפעולות הרבות של החברה האזרחית, כמו על מוסדות ההשכלה הגבוהה, בהם פועלים ולומדים יהודים וערבים אלה לצד אלה.  שילוב כזה הוא חיוני על מנת לחזק את תחושת השותפות האזרחית בישראל. 

 

 יחד עם זאת, שילוב איננו "עיוורון צבעים", המכחיש הבדלים תרבותיים, לאומיים או דתיים משמעותיים. להפך. שילוב הוא גישה כלפי אלה שהם שונים.  ולעתים, שילוב כפוי בהקשרים לא מתאימים עלול לקלקל יותר מאשר לשפר.  לכן אני בעד שתישמר האפשרות לבני הקהילות השונות החיות בארץ, יהודים כמו ערבים, לבחור לחיות בסביבה תרבותית  תומכת, שיש בה רוב מוצק לבני קהילתם.  כאשר עוסקים בהרכב האוכלוסייה של ישובים קטנים יחסית (ואינני נכנסת לשאלה אם גודל היישוב שנקבע בהצעת החוק עונה להגדרה זו), אני חושבת שגישה של "עיוורון צבעים" מתעלמת מעובדות יסוד של החיים החברתיים והמדיניים אצלנו, ואינני חושבת שנכון לתייג אותה כ"גזענות".

 

השאלה המרכזית בעיניי היא האם נושא ההשתלבות החברתית ביישוב קהילתי הוא שאלה רלבנטית, או שמא נכון לבטל את מוסד וועדות הקבלה ולהניח לכל מי שבידיו הסכום הנדרש להתמודד על חברות בקהילה כזו. ולכן יש בעיניי הבדל גדול בין עיר או שכונה בעיר לבין יישוב קהילתי. כי בעיר אין לאדם זכות קנויה לקבוע מי יהיו שכניו.

 

שונה המצב ביישוב קטן.  ביישוב כזה התלות ההדדית בין התושבים גדולה יותר.  יש בהם בית ספר אחד ומתנ"ס אחד.  ואולי מרכז אחד המספק שירותי דת. הריחוק הפיזי ממקומות אחרים מחייב עיסוק רב יותר בבניית קהילה מקומית חזקה ומשמעותית.  צריכה להיות נכונות גדולה יותר של התושבים להשתתף בפעולות של היישוב ולתרום להן מזמנם וממרצם. בהעדר כל אלה היישוב ועמו הרווחה ואיכות החיים של כל התושבים עלולה להיפגע.  ביישוב כזה הרצון להבטיח – במידת האפשר – כי תושבי היישוב יתאימו לחיים בו ולדרישות מהם עשוי להיות קריטי ליכולתו של היישוב להתקיים ולפרוח. 

 

 

אני מקבלת לחלוטין כי זהות לאומית ככזו אינה יכולה להיות טעם פסילה. אולם כאן מתעוררות שתי שאלות נפרדות.  ראשית, האם עמדותיהם ואורחות חייהם והעדפותיהם מבחינת שפה ושירותי ואופי המקום של המועמדים הם רלבנטיים?  שנית, האם יש חשיבות גם להרכב של היישוב מבחינת מספרי האנשים המשתייכים לקבוצות תרבותיות, לשוניות ולאומיות שונות? 

 

עיוורון הצבעים, או הקביעה הפשוטה שמאפיינים תרבותיים ולאומיים אינם רלבנטיים,  מחייבת תשובה שלילית לשתי השאלות.  לי נראה שתשובה שלילית כזו אינה מציאותית.

 

האם היינו מחייבים יישוב קהילתי חילוני לקבל לתוכו מועמדים חרדים?  האם ללא סעיף מרקם חברתי יש בסיס לפסילת מועמדות כזאת?   האם נחייב יישוב קהילתי דתי לקבל לתוכו מועמדים החפצים לנסוע בשבת?  האם יישוב קהילתי יהודי חייב לקבל לתוכו תושבים שיסרבו לחגוג את יום העצמאות או לעמוד בצפירת יום הזיכרון? או ייזמו עצרות לציון יום הנכבה?  לא ירצו להשתתף בתורנות שמירה?   אם מספרים אינם רלבנטיים, האם צריך יישוב לקבל מציאות שבה מספר תושבים ערביים ידרשו להקים ביישוב גן ילדים דובר ערבית? בית ספר כזה?   לקיים את הפעילות הציבורית ולפרסם את כל פרסומי היישוב בעברית ובערבית כאחד?  היש הבדל בין אזורים בהם יהודים הם רוב גדול, לבין אלה כמו הגליל שבהם הערבים הם רוב?

 

הלכת קעדאן חייבה את  קציר לקבל את משפחת קעדאן בלי להכריע בסוגיות האלה. וזה היה נכון מפני שאופיו של היישוב כבר נקבע והיה יהודי -  ומשפחה ערבית בודדת אינה יכולה לשנותו.  זה מקרה טיפוסי שבו לא צודק ולא חכם להדיר. משפחת קעדאן תצטרך להשתלב בחיי קציר העברית והיהודית – ולמצוא מענה לצרכים התרבותיים והלאומיים שלה בחברה הערבית הסמוכה.   תושבי קציר רצו לחיות בסביבה תרבותית ולאומית תומכת והעדפה זו תכובד, בעוד משפחת קעדאן החליטה להצטרף ליישוב כזה.

 

אבל העיקרון של קעדאן מרחיק לכת הרבה יותר, שכן הוא אינו מתיר ליישוב לקחת בחשבון עמדות מוצהרות או מספרי מועמדים.

 

נכון שבישראל היהודים הם רוב והערבים הם מיעוט.  אולם בנושא זה לא מדובר על הגנה על הזהות מפני טמיעה, אלא על הרצון הטבעי מאוד של אנשים לחיות בסביבה חברתית תומכת משלהם, שבה הם מרגישים שייכות מלאה ונוחות מלאה.  סביבה חברתית כזו אינה ניתנת ברמה הלאומית או הארצית.  היא נדרשת בסביבת החיים של כל אחד מאיתנו.  אנחנו איננו חיים בכל הארץ, אלא במקום בו אנו חיים. ולכן ערבים דורשים – ומדינת ישראל משתפת פעולה – להגביל את ההתיישבות בתחומי יישוביהם לא רק על פי לאום או דת אלא על פי משפחה או מוצא גיאוגרפי!

 

ייתכן שראוי לנו לשאוף למצב שבו הזהות הלאומית, הדתית והתרבותית של תושבי הארץ לא תהיה מניעה לחיים משותפים ביישוב קהילתי אחד.  אולם חיים כאלה אינם פשוטים וראוי שהיישוב יהיה מתוכנן מלכתחילה כיישוב דו לאומי – כמו נווה שלום.  יהודים וערבים רשאים לבחור גם לחיות בקהילותיהם התרבותיות שלהם.  החוק הזה בא להבטיח אפשרות זו ליישובים קהילתיים יהודיים הנמצאים בטריטוריה שיש בה אוכלוסייה ערבית משמעותית.    

 

את סוגית השוויון בין יהודים לבין ערבים, כמו את צרכי הדיור הלגיטימיים של הערבים אזרחי ישראל, חייבים לפתור. כלל לא ברור שהפתרון צריך לשלול את האפשרות להמשיך להקים במדינת ישראל יישובים קהילתיים שאופיים יהיה יהודי וציוני.  ונראה כי מנגנון מיון וסינון כגון וועדות קבלה – שתהיינה כפופות לבקרה הולמת – הוא הכלי הנכון להבטיח מטרה זו. 

 


Flash Menu


תרום לנו Facebook/פייסבוקחיפוש/Search


  עדכונים

האתר בתהליכי שדרוג. עמכם הסליחה.
"כיפה מסממת", ישראל הראל, הארץ, 17.07.14
"הנזק הכלכלי: שהפלסטינים ישלמו", עדי ארבל, 13.07.14
"משהו ישן חוזר - גונבים את ”הבית היהודי“ ", פרופ' אשר כהן, אתר NRG, 11.07.14
"התבלבלנו", ד"ר יועז הנדל, אתר Ynet, 06.07.14
"הצביעות הליבראלית: שהחלשים יעבדו והעשירים יבלו", הרב יואל בן-נון, אתר Ynet, 05.07.14
"על האו"ם לבטל את חברות הפלסטינים בו", שי שחף, אתר NRG, 24.06.14
"ארה"ב במלכוד", צבי מאזל, בלוג הפורום האסטרטגי, 23.06.14
"אל תפסלו את חנין זועבי", עדי ארבל, אתר NRG, 18.06.14
"ההצעה שתפתור את מרוץ הסמכויות בין המתגרשים", רועי ילינק, אתר NRG, 11.06.14
"מבקר המדינה ממציא את השוויון בחינוך", אריאל פינקלשטיין, אתר מידה, 09.06.14
"מעל ומעבר לפוליטיקה", פרופסור אשר כהן, ישראל היום, 06.06.14
"הרבנים הראשיים - נגד הרבנות הראשית", אריאל פינקלשטיין, אתר NRG, 02.06.14
"חיפה לחיפאים: הנה הפתרון היחיד לכשלי הכשרות בחיפה", נועם בניה ואסתי בראון, אתר NRG, 29.05.14
"האסלאמיזציה הזוחלת של ירושלים", יעקב פייטלסון, אתר מידה, 28.05.14
"רצה לזכות את ישראל", תחיה עצר, מוסף שבת של מקור ראשון, 23.05.14
"מה רצה דני סנדרסון משר החינוך בחצות הליל?", אבשי עברי, בוגר תכנית המנהיגות הצעירה של המכון, הפלוג, 20.05.14
"זאב בן שחר: איך להתמודד עם טענות ה"כיבוש"?", ערוץ 7 על נייר העמדה על לימודי הדיפלומטיה הציבורית שלנו, 19.05.14
"מושב הקיץ נפתח: האם נראה מהפך בגיור?", חגי גרין, חבר צוות שביל הזהב, אתר NRG, 11.05.14
"לאומיות תחת מתקפה", עמנואל נבון, אתר מידה, 11.05.14
"חוק הלאום: החשש מפגיעה בדמוקרטיה מוגזם", פרופסור אברהם דיסקין, אתר NRG 09.05.14
"במדינה יהודית אין לאפשר כפייה דתית", פרופסור ישראל אומן, 06.05.14
"איך אומרים קדיש ברוסית?", לילך בן-צבי ואליעד אברוך, אתר NRG, 04.05.14
"חמץ הגיע, כסף בא", אסף גרינוולד, אתר NRG, 16.04.14
"ד"ר יועז הנדל: לצמצם את שטח המחלוקת", ד"ר יועז הנדל, אתר ערוץ 7, 13.04.14
"אשר גרוניס והשאיפה לכוח", עדי ארבל, אתר NRG, 03.04.14
"מחקר: הרב המקומי - הגורם המרכזי לליקויים בכשרות", אתר NRG, 01.04.14
"מנכ"ל משרד רה"מ לשעבר: להחזיר מבקשי מקלט לארץ מוצאם", אתר הארץ, 26.03.14
"עיריית תל אביב חכמה על חלשים", אביעד הומינר, אתר NRG, 25.03.2014
"חוק הגיור - צעד חשוב בדרך לחיזוק היהדות", רגב בן דוד, nrg, 20.03.14
"האם "הבית היהודי" תסכים לתחבורה בשבת?", אייל ברגר, nrg, 10.03.14
"מדינת כל לאומיה בישראל?", דרור אידר, ישראל היום, 07.03.14
"עלילת המים הפלסטינית: הסתה פרועה נגד ישראל", עו"ד יואל גולובנסקי, מידה, 25.02.14
"הר הבית: השליטה הירדנית והשתיקה הישראלית", תום ניסני - מתנדב בזכויות אדם כחולבן, מידה, 25.02.14
מלחמת המים של הפלסטינאים נגד ישראל", פרופסור חיים גבירצמן, מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, 25.02.14
"השמאלנים מאפריקה (או: 'כולנו פליטים?') ", ד"ר ירדן ענב, רשת ב, 09.01.14
"מחקר חדש: כמה עולים לנו שני רבנים בעיר אחת?", גיל קלנר, סרוגים, 01.01.14
"של מי הסילבסטר הזה", אלעד קימלמן, הארץ, 31.12.13
"אוני' חיפה החליטה שלא להעניק ד"ר לשם כבוד לפרופ' אומן בשל דעותיו הפוליטיות", רויטל חובב וירדן סקופ, הארץ, 13.12.13
"מלחמת השפות", איציק וולף, מקור ראשון, 22.11.13
"לא לבלר של הממשלה" אורי שטרוזמן, מראה, 29.11.13
""החורים" בהסכם - ואיך להתגבר עליהם?", אבנר גולוב, ישראל היום, 28.11.13
"לא ייתכן שרב יאשר לגזול מהמדינה", אראל סגל,מעריב, 20.11.13
/ "יועז הנדל זכה בפרס אומץ בתחום זכויות האדם", nrg מעריב, 10.10.13
"הוגה התקציב הדו שנתי: "פוליטיקאים הם דווקא אנשים די הגונים"", פרופ’ אברהם דיסקין, The Marker' ,23.08.2013
"האויב עושה אותנו לעם? על ציונות ואנטישמיות", אלירן זרד, NRG, 7.4.2013
"יודעים מה 'הרצל אמר'? בואו ל'בית המדרש לציונות' ", כתבה במעריב על בית המדרש לציונות, 18.6.13
"חובה מוסרית של מי שרואה עצמו ריבון על הארץ", כתבה על זכויות אדם כחולבן בערוץ 10, 4.4.2013