שפה לעם

נייר העמדה המלא:

 

גואטה ליאורית, "שפה לעם", יולי 2009, תמוז התשס"ט.

 

החברה היהודית-ישראלית עוברת שינויים רבים במרקמה החברתי ובמידת המרכזיות של ערכים חברתיים שונים בתוכה - כאלו שעמדו עם קום המדינה בראש פירמידת הערכים ואט אט, עם המעבר לחברה גלובלית, נדחקו לשוליים, יחד עם תוצרי התרבות היהודית-ישראלית. שינויים אלו חלו, בין היתר, בעקבות מגמה חברתית כלל עולמית של גלובליזציה, מה שתרם להיווצרות שיח תרבותי שמתנהל בשפות אחרות בעלות כוח כלכלי-פוליטי חזק (אנגלית, ערבית, סינית).

 

המעבר לשיח כלל-עולמי מוביל לטשטוש הלאומיות ובכך מחזק עוד יותר את השפעות הגלובליזציה. בנוסף לכך, בחברה הישראלית קיים רצון למזער את סממני הלאומיות מתוך רגשות אשם (לכאורה) על פגיעה באוכלוסיית המיעוט הערבי. לטענת המצדדים בתופעה זו, טשטוש סממנים לאומיים יוביל לשוויון ולשלום המיוחל. כפועל נלווה של תהליכי שינוי אלו, נראה שכיום תוצרי התרבות הישראליים הנכתבים בעברית - ובכללם ספרים, סרטים ושירים - איבדו את חוזקם ואת כוחם החברתי כקול חברתי שתפקידו להדהד בציבור.

 

השימוש בשפה העברית כמעבירה מסרים יהודיים-ישראליים הכרחי משום שבעצם קיומה, השפה אורגת בתוכה מסרים, אמירות וזיכרונות היסטוריים משותפים, המתלווים אל המשפט הפשוט הנאמר על ידי כל אחד מאיתנו.

 

כשהמדינה בוחרת להתייחס לשפה העברית כשווה ואף כמשנית לשפות אחרות בעתיד הלא רחוק, היא מעבירה מסר חברתי כוללני שמדיר מהשיח היומיומי את ההיסטוריה היהודית-ישראלית ואת מאפייניו וייחודו של הלאום היהודי החי בארץ-ישראל.

 

על כן, המלצותיי בנייר עמדה זה מכוונות לתגבור ולחיזוק השימוש בשפה העברית. להלן עיקרי ההמלצות:

 

1.                עידוד השימוש בשפה העברית

 

א. ברשתות הרדיו הציבורי, השמעת שירים בשפה העברית בתדירות גבוהה .

ב. מתן מענקים לעידוד יצירות מקור בעברית.

ג. עידוד רכישת יצירות עבריות באמצעות הטבות מס לקונים.

 

2.                חינוך לנוער: "שפה כתרבות"

 

א. מערכי שיעור בהיסטוריה ובאזרחות לטווחי הגיל השונים, שיכללו שימוש חווייתי בתוצרי התרבות השונים.

ב. השמעת שירים ישראליים בהפסקות בבתי הספר.

ג. שירה בציבור בבתי הספר.

                                                     

נייר העמדה המלא:

 

גואטה ליאורית, "שפה לעם", יולי 2009, תמוז התשס"ט.