לקריאת נייר העמדה המלא
מן התקשורת, בעקבות פרסום נייר העמדה:
ד"ר צוריאל ראשי מתראיין– רשת ב', 25.11.09.
ד"ר צוריאל ראשי מתראיין –ערוץ 7, 8.09.09.
"הזירה הלשונית: מילון ההפגנות"- רוביק רוזנטל/ מעריב-NRG , 19.11.09.
מחקר זה בוחן לראשונה את אופי הסיקור של התנגשויות שונות בין אזרחים ובין כוחות שיטור במדינת ישראל בשנים 2006-2007, כפי שהופיע בעיתונות הפופולארית ובעיתונות האליטיסטית. במסגרת המחקר נבחנו הסיקורים בעיתון "ידיעות אחרונות" ובעיתון "הארץ" סביב מספר אירועים שבמהלכם הביעו חלקים שונים באוכלוסיה בישראל את מחאתם: המתנחלים שהפגינו נגד הריסת בתים ביישוב עמונה בראשית פברואר 2006; הפגנות החרדים נגד עריכת מצעד הגאווה של הקהילה ההומו-לסבית בירושלים בנובמבר 2006; הפגנות הסטודנטים נגד שינויים בשכר הלימוד שנקבעו על-ידי ועדת שוחט בחודשים אפריל-מאי 2007; והפגנת הדרוזים נגד כניסת כוחות משטרה לפקיעין לשם ביצוע מעצרים בנובמבר 2007.
מטרת המחקר היא להצביע על השינוי ועל ההטיה בתחום סיקור ההפגנות, מתוך תקווה להשפיע ולהוביל לסיקור מאוזן והגון יותר. זאת מתוך מטרה להגביר את הביקורת הציבורית על הסיקור העיתונאי מחד גיסא, ואת האמון הציבורי בו מאידך גיסא.
מן המחקר עולה כי בכל המקרים נעשה שימוש במינון כזה או אחר בטרמינולוגיה מלחמתית. עם זאת, במקרים מסוימים נחלקו העיתונים בנוגע לאופי האירועים ובנוגע להצגתם בפני הציבור, ובמקרים אחרים הסכימו ביניהם: בעת הסיקור שנעשה בעמונה, הסכימו העיתונים האמורים כי דובר במלחמה, ולא בהפגנה בלבד, לעיתים עוד בטרם אירע הדבר ועל אף העובדה שהמעורבים משני צדי המתרס הכחישו את כוונתם להסלים את האירוע . הפגנות החרדים נגד מצעד הגאווה הוצגו על-ידי עיתון "הארץ" כרצף הפגנות ברמה משתנה של אלימות, בעוד שעיתון "ידיעות אחרונות" בחר להציג את האירועים מראשיתם כמלחמה בין החברה החרדית ובין החברה הישראלית . כמעט לכל אורך הדרך זכו הסטודנטים לאהדה עיתונאית והפגנותיהם הוצגו כלגיטימיות וככאלו שאינן חורגות מכללי ההפגנה, וזאת על אף שהעובדות הצביעו לעיתים על חריגות מצד המפגינים. הפגנות הדרוזים הוצגו על-ידי "הארץ" כהתרחשויות ניטרליות נטולות הקשר פוליטי או דתי, ותמיד התייחסו אליהן כאל "מהומות" או כאל "אירועים". לעומתו, הציגו ב"ידיעות אחרונות" את המתרחש כמלחמה ששונה מכל המלחמות שקדמו לה אשר ניטשו בין המשטרה ובין המפגינים – וקראו לה "מלחמת אחים".
מלבד זאת, עולה כי העיתונות האליטיסטית והפופולארית כאחד סובלות מחלל לשוני בתחום סיקור ההפגנות. מונחים רבים שימשו את הכתבים השונים בעת סיקור האירועים, כאשר הבחירה בכל אחד מהם השפיעה על אופי הסיקור. לאור זאת, נבנה בעזרתו האדיבה של חתן פרס סוקולוב, העיתונאי והלשונאי רוביק רוזנטל, מונחון לסיקור ההפגנות.
מסקנת המחקר היא כי בניגוד לחשיבה הרווחת, אופי סיקור ההפגנות משתנה מעיתון לעיתון ומהפגנה להפגנה, כאשר הגורמים המשפיעים עליו מגוונים, ויכולים להיות, בין היתר, מיקומה של הידיעה בעיתון, השפה הננקטת לתיאור האירוע, וכמובן התמונות המלוות את המתואר מילולית. בכך משפיעה העיתונות על תמונת המציאות המתעצבת לעיני הקורא, ומשפיעה על סדר היום הציבורי, הפוליטי והתקשורתי בכל הנוגע למתרחש ברחובות הערים.
לקריאת נייר העמדה המלא
מן התקשורת, בעקבות פרסום נייר העמדה:
ד"ר צוריאל ראשי מתראיין– רשת ב', 25.11.09.
ד"ר צוריאל ראשי מתראיין –ערוץ 7, 8.09.09.
"הזירה הלשונית: מילון ההפגנות"- רוביק רוזנטל/ מעריב-NRG , 19.11.09.
