עמדת המכון לאסטרטגיה ציונית

על ידי מאי 15, 2016 אדמות ציבוריות

מדוע הקצאת קרקעות קק"ל ליהודים

אינה מהווה הפליה?

עו"ד יואל גולובנסקי,עו"ד אריאל גלבוע

1)  טענתם המרכזית של העותרים היא שמינהל מקרקעי ישראל, כאורגן של מדינת ישראל, חייב לפעול בשוויון בהקצאת קרקעות קק"ל ולהחכיר אותם גם ללא-יהודים. פרקליטות המדינה וחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה מסכימים עם טענה זו וגורסים שטענת השוויון גוברת על האמנה שנכרתה בין קק"ל למדינה.

2)  טענתנו היא שזכות השוויון, כפי שנטענה על ידי העותרים אינה זכות מוחלטת, ושישנם דרכים שונות להגשים את זכות השוויון בלי לפגוע בזכויות של העם היהודי, ולפיכך עליה לסגת בפני זכויות ואינטרסים אחרים.

3)  המדינה כרתה אמנה עם קק"ל בתחילת שנות ה- 60. אמנה זו ביטאה את התחייבות המדינה כלפי קק"ל לנהל את קרקעותיה לפי המטרות שנקבעו בתזכיר החברה. המדינה הכירה, הלכה למעשה, בתפקידה ההיסטורי של קק"ל ברכישת קרקעות ליהודים בארץ ישראל.

4)  מדינת ישראל ביטאה והגשימה באמנה שכרתה עם קק"ל, בנוסף לחקיקת חוק קק"ל והשארת הבעלות על הקרקעות של קק"ל בידיה את ייעודה כמדינה יהודית. אין המדובר באמנה גרידא אלא באמנה שמגשימה את החלום הציוני של רכישת קרקעות ליהודים בארץ ישראל. מדינת ישראל, היא מדינה יהודית אשר מהווה בית לאומי לעם היהודי. מתוקף זה, מחויבת מדינת ישראל לדאוג לצרכיו של העם היהודי וליישב אותו על אדמותיה. זאת בנוסף למהותה כמדינה דמוקרטית. מחויבותה של המדינה לדאוג לעם היהודי היא מחויבות שיורדת לשורש תפקידה ומהותה של מדינת ישראל.

5)  טענתנו לא שוללת את המסקנה שהמדינה מחויבת לנקוט בשוויון כלפי כלל אזרחיה, מתוקף היותה מדינה דמוקרטית. אולם, המדינה יכולה, ובמקרים מסוימים אף מחויבת,  לנקוט בשוויון בדרכים אחרות, כאלו, שלא יפגעו בחובתה כלפי קק"ל והעם היהודי להקצות את קרקעות קק"ל ליהודים בלבד. המדינה חייבת לשלב  ולאזן את האינטרסים הנובעים מעצם היותה מדינה יהודית ובין אינטרסים הנובעים מהיותה מדינה דמוקרטית.

6)     בפני המדינה עומדות אפשרויות רבות לקיים את זכות השוויון של אזרחיה הלא-יהודים. היא יכולה לעשות כן בהקצאת יישובים או שכונות נפרדות של לא-יהודים. היא יכולה להוציא מכרזים רק ללא-יהודים, ממגזרים שונים, במקומות מיועדים בהם ישנה אוכלוסיה זהה של אותו מגזר. המדינה יכולה לתת עדיפות ללא-יהודים במכרזים בערים מעורבות ו/או  להקצות קרקע נוספת באזורים אלו.

7)   זכות השוויון, אין פירושה, שכל משאב חייב להתחלק שווה בשווה, אלא יש לקחת בחשבון תמונה כוללת של אינטרסים וצרכים.

8)  דוגמא טובה לכך היא הקצאת קרקעות בלעדית לבדואים בנגב. מדינת ישראל הכירה בזכותם של הבדואים להתיישבות נפרדת ובג"צ דחה את עתירתו של יהודי שביקש לקבל מגרש בעיירה שגב שלום (בג"צ אביטן).

9)  תהיה זו תוצאה אבסורדית שמותר למדינה היהודית להקצות קרקעות ציבוריות מסוימות רק לקבוצות של לא-יהודים, אבל אסור לה, למדינה היהודית, להקצות קרקעות ציבוריות רק ליהודים, ומקל וחומר קרקעות פרטיות שנרכשו על ידי ארגון יהודי עבור יהודים בכסף יהודי.

10)מדינת ישראל הוקמה כבית הלאומי לעם היהודי. אין הצדקה לאסור על התיישבות יהודית בתמיכה ועידוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית. טענה זו נכונה בפרט לאור העובדה שקיימות דרכים רבות להבטיח שוויון לאזרחיה הלא-יהודים של המדינה.

11)על כן, הקצאת משאבים פרטיים וייחודם של קרקעות קק"ל, שניקנו לצורך מטרה זו, ליהודים בלבד, לא נעשית מטעמים של הפליה נגד לאום אחר. ע"י הקצאת קרקעות קק"ל ליהודים בלבד יושגו מטרות ציבוריות, יסודיות ועקרוניות למדינת ישראל.

12)מדינת ישראל מסוגלת לספק את צרכיהם של האוכלוסיות הלא-יהודיות בקרקעות.  אך בל תעשה זאת על חשבון האינטרסים היסודיים של העם היהודי ולא על חשבונה של קק"ל וקרקעותיה. אם תעשה כן, תפגע המדינה לא רק בזכויותיה הקנייניות של קק"ל ושל תורמיה, אלא אף תפגע באינטרס הציבורי החשוב, היורד לשורשה של מהותה של המדינה כמדינה יהודית בנוסף להיותה גם דמוקרטית, של דאגה לעם היהודי בארץ ובעולם.

Leave a Reply

שינוי גודל גופנים
ניגודיות