פעמים רבות ובהקשרים שונים נשמעות טענות כנגד מדינת ישראל כי סמליה הלאומיים: הדגל, הסמל וההמנון הם בעלי אופי מפלה כלפי המיעוטים החיים בארץ ובפרט המיעוט הערבי. המאפיינים היהודיים הפרטיקולריים המופיעים בהמנון המדינה, בדגלה ובסמלה הרשמי מעוררים את התנגדותם של חלקים מסוימים בציבור הישראלי ושל ארגונים שונים דוגמת עדאלה (המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל) המציגים עצמם כדואגים לזכויות המיעוטים בישראל. ארגון עדאלה הגדיל לעשות ואף מגדיר את "חוק הדגל והסמל" אשר אושר בשנת 1949 על ידי כנסת ישראל ואשר בשנת 2004 הוחלט כי יכלול גם את המנון המדינה, כחוק מפלה. על מנת לנסות להכריע בסוגיה, בחרנו ללמוד על הנעשה במדינות בעלות אופי ומשטר דומה למדינת ישראל – מדינות לאום הדוגלות בעקרונות הדמוקרטיה. לצורך כך, המחקר המובא להלן בחן את השימוש בסמליים לאומיים בקרב 31 מדינות דמוקרטיות מפותחות החברות ב- OECD בדומה למדינת ישראל. ההשוואה נערכה אל מול דגלים, סמלים והמנונים לאומיים של מדינות אלו.
מן הממצאים עולה תמונה חד משמעית: ברוב המכריע של המדינות שנבחנו יש שימוש בסמלים לאומיים המבטאים מורשת דתית, אתנית או לאומית של מקימי האומה.