כשלוש שנים לאחר אירועי אוקטובר 2000, פרסמה ועדת אור את המלצותיה לשיפור היחסים בין משטרת ישראל והחברה הערבית, ואלו הן: לחדול להתייחס אל החברה הערבית כאל אויב, לקדם הידברות בין החברה הערבית למשטרה ולאכוף את החוק באופן שוויוני במגזר הערבי. מחקר זה מתמקד במידת יישומן של המלצות אלו. בדקנו אלו צעדים ננקטו בנושא החל משנת 2003 ועד היום, תוך התמקדות במספר סוגיות הנגזרות מהמלצות ועדת אור. היכנסו למחקר המלא על מנת ללמוד על הממצאים.
כשלוש שנים לאחר אירועי אוקטובר 2000, פרסמה ועדת אור את המלצותיה לשיפור היחסים בין משטרת ישראל והחברה הערבית, ואלו הן: לחדול להתייחס אל החברה הערבית כאל אויב, לקדם הידברות בין החברה הערבית למשטרה ולאכוף את החוק באופן שוויוני במגזר הערבי. מחקר זה מתמקד במידת יישומן של המלצות אלו. בדקנו אלו צעדים ננקטו בנושא החל משנת 2003 ועד היום, תוך התמקדות במספר סוגיות הנגזרות מהמלצות ועדת אור. היכנסו למחקר המלא על מנת ללמוד על הממצאים.
15 שנה אחרי אירועי אוקטובר 2000 בוודי ערא, יצאנו לבדוק מה השתנה ביחסים בין משטרת ישראל ובין המגזר הערבי-ישראלי. בין שיטור יתר לחוסר אכיפה, בין בניית האימון לשאלת הייצוג המגזרי במדים הכחולים, מסקנות ועדת אור מגיעות לשטח רק לאטן.
החודש נפרדנו מפרופסור משה ארנס, שהיה יו"ר הועדה המייעצת של המכון. יהי זכרו ברוך.
משטרת ישראל והמגזר הערבי – אמון ואכיפה
החברה הערבית בישראל סובלת מפשיעה בהיקף גבוה משיעורם באוכלוסייה, ולדבר זה השפעה שלילית משמעותית על איכות חיי התושבים הערבים בישראל. מחקר זה מתמקד בשלוש המלצות לשיפור יחס המשטרה לחברה הערבית, אותן הציעה ועדת אור, שהוקמה לאחר אירועי אוקטובר 2000, ופרסמה את המלצותיה בשנת 2003.
שלוש ההמלצות שלנו הן: לחדול להתייחס אל החברה הערבית כאל אויב, לפעול להידברות בין החברה הערבית למשטרה ולאכוף את החוק באופן שוויוני כלפי החברה הערבית.
בדקנו מהן ההתפתחויות בנושאים אלו משנת 2003 ועד היום, תוך התמקדות במספר סוגיות הנגזרות מהמלצות אלו. להלן ממצאינו העיקריים:
יחס המשטרה כלפי החברה הערבית – משטרת ישראל עדיין מפעילה כוח מוגזם כלפי החברה הערבית בישראל. דבר זה מתבטא באלימות משטרתית רבה יותר מאשר האלימות כלפי החברה היהודית. כמו כן, החברה הערבית בישראל סובלת במידת מה משיטור יתר, כלומר מביצוע פעולות שיטור מיותרות כלפיה, אשר עלולות לנבוע מחשד מוקדם של השוטרים. החברה הערבית סובלת מבדיקות ביטחוניות מחמירות יותר בשל שיטת ה"פרופיילינג", ומשיעור גבוה של מעצרים ללא כתבי אישום ביחס לשיעור המקביל בחברה היהודית. אף שניתן להצדיק חלק משיטור היתר בהתנהגות חלקים מהחברה הערבית בישראל, עדיין תופעות אלו, יחד עם האלימות המשטרתית, פוגעים באמון הציבור הערבי במשטרה, שירד באופן משמעותי מאז שנת 2003.
הידברות בין המשטרה לחברה הערבית – במישור הפורמלי, משטרת ישראל מפעילה מרכזי שיטור קהילתי (מש"קים) בחברה הערבית, שמטרתם שיפור הקשר בין המשטרה לחברה והענקת שירותים לאזרח, אולם ישנם מספר מש"קים זה נמוך מהמלצת אגף התכנון של המשטרה. במסגרת תכנית חיזוק מגזר המיעוטים (תכנית 922) לא מפותח השיטור הקהילתי במגזר הערבי. כמו כן, על אף שמספר הערבים המתנדבים למשמר האזרחי הולך וגדל, עדיין אחוז הערבים המתנדבים בו קטן מאוד ביחס לשיעורם באוכלוסייה. במישור הבלתי פורמלי, הצגנו כי נכונות הערבים לשתף פעולה ולדווח למשטרה על פשעים נמוכה יותר מאשר נכונות היהודים, אך בעיה זו ידועה למשטרה והיא פועלת לשנותה.
אכיפה שוויונית של החוק בחברה הערבית – בכמה ערים גדולות במגזר הערבי חסרות תחנות משטרה. במסגרת החלטה 922 של משטרת ישראל מוקמות תחנות משטרה חדשות במגזר הערבי. כמו כן, כמות השוטרים הערבים במשטרת ישראל קטנה באופן משמעותי לשיעורם באוכלוסייה. גם בהקשר זה, במסגרת החלטה 922, שואפת משטרת ישראל לגייס שוטרים רבים מהחברה הערבית, ולהגדיל את שיעור הייצוג שלהם במשטרה. זאת, על אף התנגדות של מנהיגים ונבחרי ציבור ערבים שעורכים דה-לגיטימציה למשטרה ולשירות בה.
מזרח ירושלים
גאים לחזק את השירותים העירוניים! עם פרוץ השנה האזרחית החדשה, מרכז המידע שלנו בצור באהר התחיל שיתוף פעולה חשוב עם עיריית ירושלים כמוקד להגשת פניות מרוכזות לאגפים השונים: רישום לגנים ובתי ספר, ארנונה, תורים… גם זכינו בפוסט מפרגן בדף הפייסבוק בערבית של ראש העיר משה ליאון. במקבילים הפונים ממשיכים להתעדכן בנושאים אחרים כמו זכויות עובדים ביטוח לאומי.
פתחנו דף פייסבוק של הפרויקט שלנו בצור באהר – עזרו לנו להפיץ לדוברי ערבית!
דת ומדינה
מנכ"לית המכון מירי שלם השתתפה ברב שיח בנושא לוביזם חברתי בתחומי דת ומדינה לרגל חגיגות 70 שנה לכנסת. הדיון נערך על ידי המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי של אוניברסיטת בר אילן.
בדיון המרתק השתתפו בין השאר עו"ד קרן הורוביץ, מנכ"לית מרכז רקמן לקידום מעמד האישה, וד"ר שוקי פרידמן, מנהל מרכז לאום, דת ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה, בהובלת ד"ר איתי בר-סימן-טוב.
חדשות המכון
בתחילת החודש נפרדנו בכאב מפרופסור משה ארנס שהיווה עבורנו מגדלור של ממש. את הקריירה המפוארת של ארנס אין צורך לפרט, אבל הוא גם ניצל את זמנו הפנוי המועט להובלת הועדה מייעצת של המכון ולהשתתפות בדיוני הפורום האסטרטגי.
יהי זכרו ברוך.
המכון בתקשורת
כתבת המגזין היהודי-אמריקאי טאבלט ליוותה את פעילות 'זכויות אדם כחולבן' במעבר קלנדיה.
בצל פרשת "מין תמורת מינוי", דה מרקר סיקרו את המחקר המשווה שלנו על שיטת מינוי השופטים.
ישראל היום: הדרך של המכון, שטרח לתור אחרי תמיכה לחוק הלאום גם מעבר לחוגי הימין, היא הנכונה לחיזוקו היום.
מאמרים
לקט מאמרים שפרסמו חברי המכון, בהם התייחסויות לשלל סוגיות הנמצאות על סדר היום הציבורי:
יו"ר המכון, ד"ר יועז הנדל, מזהיר מפני מדינה פלשתינית שאינה תהיה מסוגלת לכבד זכויות אדם (ידיעות אחרונות).
ישראל הראל, היו"ר המייסד של המכון, מזכיר לנו שהגנרלים לשעבר נוטים לשקוע בפנטזיות מנותקות עם הכניסתם לעולם הפוליט (הארץ).
נוה דרומי, מנהלת 'זכויות אדם כחולבן', שמחה שדמויות שמאל כמ וגדי טאוב ובן דרור ימיני מתחילות להשיב אש למי שמאיים לחטוף את המחנה למחוזות רדיקליים (הארץ).