Monthly Archives

פברואר 2019

מידעון פברואר 2019: מעמדם של נכסים בבעלות יהודית ביהודה ושומרון לפני 1948

על ידי אחרונים

שלום

החודש אנו בוחנים את מעמדם של נכסים ביהודה ושומרון אשר היו בבעלות יהודית פרטית ערב הפלישה הירדנית. בשנת 1948 הם נתפסו בידי ירדן והיום, תחת שלטון ישראל, הם מוחזקים על ידי מדינת ישראל כ'רכוש ממשלתי ירדני'. מסמך זה טוען, בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון בעניין ולירו בשנת 2011, כי מבחינה משפטית, לישראל מותר, והיא אף צריכה, להשיב רכוש זה לבעליו הקודמים.

לרגל כניסתו לחיים הפוליטית אנו מאחלים הצלחה ליו"ר המכון ד"ר יועז הנדל.

נכסים בבעלות יהודית ביהודה ושומרון לפני 1948

___________11
החל מהחודש המכון יתן מידי פעם את הבמה לעבודת מחקר של סטודנט מצטיין.

במחקר ראשון זה, ראסל שלו מנתח את בג"צ ולירו (2011), לפיו העברת הנכס לאפוטרופסות ירדנית אחרי 1948 ניתקה את הזיקה בין הבעלים הקודמים והנכס עצמו, וזאת כל עוד לא בוטלה העברה זו כחלק מהסכם שלום.

משמאל, ראיון עם החוקר, ראסל שלו.

 

 

כשכבשה ישראל את יהודה ושומרון לאחר מלחמת ששת הימים, רבים מבעלי הרכוש ציפו לקבל בחזרה את הבעלות על רכושם זה, אך ממשלת ישראל לא שחררה את הרכוש, אלא המשיכה להחזיק בנכסים אלה כרכוש ממשלתי ירדני. בית המשפט העליון טען כי התפיסה הירדנית את הנכסים כרכוש אויב ניתקה אותם, במהותם, מבעליהם היהודים המקוריים.

נייר עמדה זה טוען כי התפיסה הירדנית של הרכוש הייתה בלתי חוקית, כתוצאה מתוקפנות וסיפוח שטח שלא זכה להכרה בינלאומית, ועל כן יש לראותה כחסרת תוקף. הכרה בנכסים יהודיים מוחרמים כרכוש ממשלת ירדן היא הפרה של עיקרון oritur non jus injuria ex ,שמשמעותו: עוולה אינה מצמיחה זכויות.

לאחר שנוכיח כי פעולותיה הבלתי-חוקיות של ירדן אינן יכולות להעניק לה זכויות משפטיות על הרכוש, נתמודד עם הטענה כי לא ניתן להחזיר את הרכוש היהודי לבעליו המקוריים, ללא נתינת מענה מקיף לתביעות ערביות מקבילות בישראל. נראה כי הרכוש היהודי ביהודה ושומרון הוא בבחינת generis sui – כלומר תופעה היסטורית-משפטית ייחודית, ושמעמדו החוקי ברור הרבה יותר מזה של הרכוש הערבי במדינת ישראל. התניית החזרתו בתביעות ערביות מקבילות תטשטש את ההבחנה בין תוקפן לקורבן. כמו כן, הניסיון של ישראל בירושלים מלמד שהקבלה כזו מיותרת, וכי אין חשש כי תביעה להחזרת רכוש יהודי תביא למבול של תביעות ערביות. לבסוף, נעמוד על כך שלמדינת ישראל יש מחויבות היסטורית ייחודית להשבת הרכוש היהודי המוחזק הנמצא כעת בשליטתה.

למחקר המלא

זכויות אדם כחולבן

בתום כשנה וחצי של עבודות בניה, נפתח בשעה טובה המתחם החדש של מעבר קלנדיה ב20 לפברואר.

הוא כולל שש עמדות בידוק בטחוני ולא פחות מעשרים מסלולים לבדיקת היתר. מעכשיו פועל רק צריך להעביר את הכרטיס המגנטי שלו כדי לעבור. תהליך של שניות.

נדב ושמואל, המתנדבים שלנו במעברים באזור ירושלים, מסכמים:
"המעבר החדש הוא שינוי משמעותי בכל ההתנהלות במקום. זמן ההמתנה המירבי ירד לכחמש דקות. רואים הרבה פנים חדשות של פועלים שעברו {עוד יותר} מוקדם מבדרך כלל. אפילו אנשים מבית לחם, מרחק של שעה ורבע נסיעה, ראו לנכון לנסוע עד לכאן כדי לעבור במהירות שיא זו."

אם טרם קראתם את הכתבה של טאבלט מחודש שעבר על הפעילות שלנו במעברים, תוכלו למצוא אותה כאן.

חדשות המכון

___________11

מזל טוב ליו"ר שלנו יועז הנדל על הצטרפותו כמספר 2 לתנועת תל"ם וריצתו בבחירות הכלליות הקרובות במסגרת רשימת 'כחול לבן'.

המחויבות של יועז לציונות, למדינה ולערכים לאומיים ליברליים נחוצים לישראל בכלל ולכנסת בפרט.

מאמרים

לקט מאמרים שפרסמו חברי המכון, בהם התייחסויות לשלל סוגיות הנמצאות על סדר היום הציבורי:
ד"ר יועז הנדל, יו"ר המכון, נפרד מקוראיו אחרי שנים של טור שבועי (ידיעות אחרונות).
ישראל הראל, היו"ר המייסד של המכון, מבכה על התחרד"לות המפד"ל (הארץ).
מירי שלם, מנכ"ל המכון, מציינת את החשיבות הרבה שבכניסת דמויות "ימין חברתי" לפוליטיקה הישראלית (ידיעות אחרונות).
נוה דרומי, מנהלת 'זכויות אדם כחולבן', מספרת שישראל מיהרה לבקש מגרמניה להחליף את ארה"ב כמממן העיקרי של… אונר"א (הארץ).
ניקולא נסים טובל, רכז פרויקטים במכון, מסביר איך צרפת ממשיכה להילחם באנטישמיות בדרך הלא נכונה (YNET).

שינוי גודל גופנים
ניגודיות