מחקר זה סקר במבט רחב שלוש סוגיות בתחום זכויות האדם ביהודה ושומרון: תעסוקת פלסטינים בישראל, טיפול בחולים פלסטינים בבתי החולים בישראל ותפקוד המעברים. המחקר בחן את המדיניות הישראלית בכל אחד מן הנושאים הנידונים ואת יישומה של מדיניות זו מאז הסכם אוסלו ועד היום, במלאת כחצי יובל להסכמים.
על מנת ללמוד על הממצאים, קראו את המחקר המלא…
שלום
בין חג החירות וחג העצמאות, בין זיכרון העבדות במצרים לזיכרון השואה, אנו מצווים לזכור כי זכויות האדם הן ערך יהודי המשותף לכל חלקי המפה הפוליטית, והשמירה עליהן היא חובתנו וגם משרתת את האינטרס של ביסוס הריבונות הישראלית.
בשנים האחרונות תנועת 'זכויות אדם כחול לבן' נוכחת במעברים באזור ירושלים ומעניקה סיוע רפואי לפלסטינים העוברים שם, תוך השגחה על הנעשה במעבר. את התנועה הקים ד"ר יועז הנדל, היו"ר היוצא של המכון.
לפני שנה החלטנו לבנות קומה נוספת לפעילות שלנו ולאחר כמה פגישות של 'סיעור מוחות' נבחרה מזרח ירושלים כיעד לפרויקט חדש: הקמת מרכז זכויות אזרח בצור באהר לתושבי המקום, וכן כיתת לימוד עברית לנשים מצור באהר והסביבה. לפני חודש פתחנו כיתות עברית נוספות לתושבי עיסאוויה.
תכנית הפעולה לשנה הקרובה נבנתה בשיתוף עם רמדאן דבש, יו"ר המנהל הקהילתי בצור באהר (שהתמודד למועצת העיר ירושלים בבחירות האחרונות). פעילותנו במזרח ירושלים ובמעברים נעשית בעזרת סטודנטים דוברי ערבית תמורת מלגה.
הפרויקט החדש מרגש אותנו מאוד. ראשית, כי הוא מרחיב את העשייה המבוססת על תפיסת העולם של 'זכויות אדם כחול לבן', לפיה עיסוק בזכויות אדם ובהטבת איכות חייהם של הפלסטינים אינו נמצא בבלעדיות הצד השמאלי של המפה הפוליטית, ואינו סותר תפיסת עולם של אנשי מרכז וימין, שכן גם להם יש לגיטימציה והכרח לעסוק בזכויות אדם ואזרח.
שנית, כי אנו רואים כיצד עבודת השטח שלנו, כארגון קטן ולא ממשלתי, מחוללת פלאים ומצמצמת את הניכור המתמשך בין 300,000 תושבי מזרח ירושלים לבין מדינת ישראל, ניכור שעד כה אף אחד לא הצליח לגשר עליו.
שלישית, כי בעינינו, זוהי העשייה של הציונות בימינו: הדאגה לזכויות אדם של הפלסטינים החיים לצדנו.
ואחרונה חביבה, משום שריבונות חייבת לבוא עם אחריות, ואף כי הדיון בשאלת ירושלים קיים על השולחן מזה זמן רב, השאלות בדבר גורלה ממשיכות לעלות כל הזמן: האם היא תחולק? האם היא תהפוך לבינלאומית? אם ברצוננו להבטיח שירושלים לא תחולק, עלינו להתנהל כריבון הדואג לתושביו ונותן להם שירותים וזכויות המגיעים להם. לכן לקחנו על עצמנו את המשימה להיטיב את תנאי המחיה של תושבי מזרח ירושלים.
נשמח שתשתפו אותנו במחשבות וברעיונות שלכם בתחום זה, וכמובן נשמח לכל תמיכה ושותפות בפרויקט.
בברכת אביב נעים ושמח,
מירי שלם
מחקר זה סקר במבט רחב שלוש סוגיות בתחום זכויות האדם ביהודה ושומרון: תעסוקת פלסטינים בישראל, טיפול בחולים פלסטינים בבתי החולים בישראל ותפקוד המעברים. המחקר בחן את המדיניות הישראלית בכל אחד מן הנושאים הנידונים ואת יישומה של מדיניות זו מאז הסכם אוסלו ועד היום, במלאת כחצי יובל להסכמים.
תעסוקת פלסטינים בישראל
המגמה הכללית במדיניות הישראלית מאוסלו ועד היום הינה הגברת התעסוקה ושיתוף הפעולה הכלכלי בין ישראל והרשות הפלסטינית. לתפיסת הממשל הישראלי, ככל שהמצב הביטחוני מאפשר זאת, שיתוף הפעולה הכלכלי המתבטא בעלייה במועסקים פלסטיניים בישראל מביא לתוצאות חיוביות מבחינה כלכלית וביטחונית. לצד זאת, נראו ליקויים בשיטת ההעסקה של העובדים ובשמירה על זכויותיהם.
* מאז הסכמי אוסלו ועד היום נראתה מגמת עליה כללית במספר המועסקים הפלסטינים בישראל, למעט תנודות בודדות, רובן בתקופות רגישות מבחינה ביטחונית. ב- 1996 מספר היתרי ההעסקה עמד על כ- 25 אלף, בשנת 2011 על כ- 37 אלף, ועד 2017 הגיע ל- 85 אלף.
*בשיטת ההעסקה הנהוגה כיום בישראל התגלו ליקויים שהביאו לפגיעה בזכויות הסוציאליות של עובדים פלסטיניים: חוזה העסקה לא תקין, היעדר תכנית הפרשות לפנסיה ואי זכאות לדמי מחלה וחופשה.
*לשם תיקון הליקויים החליטה הממשלה בשנת 2016 על החלת רפורמה בשיטת ההעסקה של עובדים פלסטיניים בישראל הכוללת מערך השמה ומיון לעובדים ואפשרות כניסה ללא בקשה ממעסיק לזמן מוגבל, נוסף לשורה של צעדים שנועדו להבטיח את זכויותיהם של העובדים.
גם בתחום קבלת הטיפול הרפואי בישראל, המגמה הכללית הינה הרחבת שיתוף הפעולה וזאת מסיבות דיפלומטיות, ביטחוניות, כלכליות ומוסריות. עם זאת, העומס הנוצר במחלקות מסוימות בעקבות הטיפול בחולים פלסטינים כמו גם חוב העתק של הרשות הפלסטינית לבתי החולים בישראל מהווים נטל משמעותי, אותו יש לפעול להקל בהקדם.
• בין השנים 2003-2017 חל גידול משמעותי במספר ההיתרים שניתנו לחולים פלסטינים לצורך קבלת טיפול רפואי בישראל. מספר ההיתרים עלה מ- 19,488 ב2003 ל- 93,770 ב2017.
• המחלקות בהן אחוז המאושפזים הפלסטינים הוא הגבוה ביותר הן מחלקות הילדים. בבדיקה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת נמצא כי 51% מכלל ימי האשפוז של פלסטינים היו במחלקות המיועדות לילדים.
• הרשות הפלסטינים נמנעת מתשלום מלא על הטיפולים וצוברת חוב עתק לבתי החולים בארץ. לפי בדיקה שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנת 2017 עמדה יתרת החוב של הרשות הפלסטינית לבתי החולים בישראל על כ- 40.36 מיליון ₪.
• בשנים האחרונות גדל חלקם של האישורים לקבלת טיפול בבתי חולים ברחבי הארץ לעומת האישורים לקבלת טיפול בבתי חולים במזרח ירושלים.
במסגרת התרחבות הפעילות שלנו במזרח ירושלים אנו שמחים לבשר לכם על פתיחת שתי כיתות חדשות ללימודי עברית המיעודות לתושבי עיסוויה, למרגלות הר הצופים. מדובר בשכונה שנותרת לאחור בגל הפיתוח הפוקד את השכונות הערביות של העיר. הצימאון של האוכלוסיה לשלוט בשפה מראה שהרצון להשתלב קיים ושעם או בלי תכנית טרמאפ כולם מבינים שישראל כאן כדי להישאר.
התכנית פועלת בשיתוף פעולה עם עיריית ירושלים ומשטרת ישראל.
סטודנט מצטיין?
גם בסמסטר הזה המכון יפרסם עבודה אקדמית שנכתבה בנושא חברתי-פוליטי רלוונטי לעשיית המכון.
רוצים להפיץ את מסקנות המחקר שלכם? פנו אלינו בבמייל info@izs.org.il
לקט מאמרים שפרסמו חברי המכון, בהם התייחסויות לשלל סוגיות הנמצאות על סדר היום הציבורי:
*מירי שלם, מנכ"לית המכון, מסבירה שלמחרת הבחירות הימין יידרש ליותר מהססמאות הרגילות נגד השמאל להתמודד עם עסקת טראמפ. (ידיעות אחרונות)
* ישראל הראל, היו"ר המייסד של המכון, פגש שמאל לא חמוץ, המקדש את אחדות העם על פני השסעים האידאולוגיים. (הארץ)
* ניקולא נסים טובול, מנהל פרוייקטים, מנתח את תוצאות הבחירות במגזר הערבי, שהתאפיינו בזינוק ההצבעה למפלגות הכלליות. (מידה)
