דבר המנכ"לית
הארץ שלנו אינה שוקטת, לא ארבעים שנה ואף לא ארבעים יום… וגם אצלנו במכון לא שוקטים על השמרים.
עתירות חוזרות ונשנות של ארגוני זכויות אדם מנסות לדאוג לכאורה לזכויות אדם, אבל פוגעות בזכותם של אזרחי מדינת ישראל להגנה מפני טרור. במיקוד תשומת הלב העולמית לסוגיות של הזנה בכפייה של אסירים ביטחוניים והריסת בתי מחבלים בישראל, הן מייצרות נזק ניכר לתדמיתה של מדינת ישראל ומקדמות נרטיב פלסטיני המציג את האסירים הביטחוניים והמחבלים כלוחמי חופש.
מעל האסירים הביטחוניים מרחפת הילה של מאבק אידאולוגי ולאומני הזוכה להוקרה ולהערצה. ההסתה במערכת החינוך הפלסטינית, ברשתות החברתיות ובתקשורת מעצבת חברה המקדשת מחבלים ורוצחי יהודים והופכת אותם למודל לחיקוי. הרשות הפלסטינית תומכת באסירים ובבני משפחותיהם ומחבקת אותם. מעבר לכך, האסירים הביטחוניים נהנים מאחווה וממעטפת תומכת ו'קהילתית' מאורגנת בכלא – יש להם דובר וועדות האחראיות על תחומים שונים כמו: קשר עם המשפחות, קשר עם הנשים, קשר עם רשויות השב"ס. ומעל הכול: האסירים הביטחוניים יודעים שיש להם סיכוי מעולה להשתחרר בעסקת שחרור מחבלים עתידית.
בחודש יוני הקים השר לביטחון פנים גלעד ארדן ועדה לבחינת תנאי המחבלים בכלא. בעקבות ממצאי הוועדה הוא החליט בחודש ינואר על צמצום התנאים עד למינימום המתחייב על פי הדין הבינלאומי ולא מעבר לו. כך למשל, הוא החליט להפסיק את הפרדת אסירי חמאס מאסירי פת"ח, לבטל את מוסד 'דובר האסירים' במתכונתו הנוכחית, לקצץ בכספים המופקדים בבתי הכלא עבור מחבלים על ידי משפחותיהם ועוד.
אך למרות מאמציו של ארדן, בשבוע האחרון פורסמו נתונים לפיהם האסירים הביטחוניים זוכים לארוחות חג, לביקורים בתדירות גבוהה (בכל חודש וחצי בממוצע), לטלוויזיה עם מבחר ערוצים, למשחקים בשעות הפנאי ולמכשירי כושר. מסתבר שאסירים ביטחוניים בישראל נהנים לא רק מהילת הערצה אלא גם מתנאי כליאה משופרים.
ניסיונותיה של ישראל לפוגג את הילת המחבלים והאסירים הביטחוניים כדי למנוע טרור, נתקלים בעתירות של ארגוני זכויות אדם הטורפים את הקלפים. כך למשל, מוגשות עתירות נגד הזנה בכפייה, בטענה לסכנה ממשית לבריאות המחבל ולשמירת האוטונומיה שלו על גופו; וכן עתירות נגד הריסת בתי משפחות מחבלים, בטענה לשימוש בבני אדם כאמצעי הרתעה וכפגיעה בזכותם של בני המשפחה לקורת גג ובזכותם לחיים בכבוד. עתירות אלה משמשות ככלי לדרבון הטרור ולא למיגורו.
ריבוי העתירות מתאפשר על ידי סיוע של מדינות אירופה בעלות גוון פוליטי מובהק ומטריד מאוד. לאחרונה יזם המכוןמחקר הבוחן עתירות שמגישים ארגוני זכויות אדם, אשר גורמות נזק למדינת ישראל ולתושביה, בתחומי הזנה בכפייה של אסירים ביטחוניים, הגירה בלתי חוקית והריסת בתי מחבלים.
בינאום המשפט הישראלי: תמיכת ממשלות אירופה בעתירות לבג"ץ
מחקר זה מציג כיצד ארגוני זכויות אדם המקבלים מימון מממשלות זרות מקדמים מטרות פוליטיות דרך פנייה שיטתית לערכאות משפטיות. מחקרנו התמקד בשלושה מקרי בוחן: אסירים שובתי רעב וסוגיית ההזנה בכפייה, מסתננים ומבקשי מקלט והריסת בתי מחבלים. סקרנו את העתירות המרכזיות שהוגשו בסוגיות אלו על ידי הארגונים או מטעמם, זאת בניגוד לעתירות פרטיות. מטרת המחקר היא לאמוד את ההשפעות השונות של ריבוי העתירות בכל אחד מן התחומים הללו. להלן עיקרי הממצאים:
בהקשר של הזנת אסירים בכפייה, העתירות של ארגוני זכויות אדם מיקדו את תשומת הלב הציבורית ברחבי העולם כנגד מדיניותה של ממשלת ישראל בהתמודדות עם אסירים ביטחוניים, כאלה הנמצאים גם במדינות שונות, ותרמו להמשך הסחטנות של דרישות יתרות מטעם האסירים הביטחוניים. הגם שכך, במבחן התוצאה בג"ץ אישר את חוקיות הסדר ההזנה בכפייה וניכר כי עיקר הנזק בתחום זה מסתכם בפגיעה בתדמיתה של מדינת ישראל ובקידום נרטיב פלסטיני המציג את האסירים כלוחמי חופש.
בהקשר של חוק המסתננים ומדיניות הממשלה למגר את תופעת ההגירה הבלתי חוקית לישראל, ישנה השפעה משמעותית וכבירה לעתירות של ארגוני זכויות אדם, נגד מאמצי חקיקה וקידום צעדי מדיניות לבלימת תופעה זו. בעקבות עתירות אלו, בג"ץ ביטל במספר סבבים את החקיקה וגרם, לפי גורמים בממשלה, לנזק משמעותי ביכולתה של המדינה להילחם בתופעת ההגירה הבלתי חוקית.
בהקשר של הריסת בתי מחבלים, ניכר שהגם העתירות הרבות בקידום או בסיוע של ארגוני זכויות האדם, לא חל שינוי באופן מהותי במדיניות הממשלה ונשאר שיקול דעת נרחב בידי המפקד הצבאי, בכפוף להסתייגויות שונות שקבע בג"ץ. עם זאת, עתירות אלו בהחלט עיכבו הריסות בתים לעיתים בחודשים רבים, דבר שייתכן וגרם לפגיעה באפקטיביות של צעד התרעתי זה בלחימה בטרור.
כמו כן, ניכר מן הממצאים כי פעילות ארגונים אלו משפיעה באופן משמעותי על השיח הציבורי והמשפטי בישראל, ברמה המקומית וברמה הבינלאומית, על תהליך קבלת ההחלטות וביתר שאת על יחסי החוץ של מדינת ישראל.
לאור המחקר התגבשו מספר המלצות: ראשית, יש לפעול להעמקת השקיפות בפעילות ארגונים אלו, מכלל קצוות הקשת הפוליטית (למשל, בחשיפת מימון הארגון שעותר לבית המשפט או מצטרף כידיד בית המשפט) וצמצום זכות העמידה, בחקיקה, לנפגעים ישירים בלבד, תוך צמצום התמריץ ל"שחקנים חוזרים" חזקים בדמות ארגוני זכויות אדם עתירי תקציב.
לסיכום, על מנת להבטיח את המשך פעילותם המבורכת של ארגונים אלו בשדה זכויות האדם ולחזק את הלגיטימציה שלהם בקרב אזרחי מדינת ישראל, יש לדידנו לפעול להרחבת השקיפות, בהמשך לחקיקת חוק השקיפות, והטלת מגבלות על זכות העמידה.
זכויות אדם כחולבן
בואו לציין את יום ירושלים בדרך אחרת, בסיור שלנו במעבר רחל!
ירושלים מהווה מרכז חיים עבור עשרות אלפי תושבי הרשות הפלסטינית. הסכסוך מספק מספר אתגרים למציאות זו במונחים של אינטרסים כלכליים, שמירה על הביטחון ומידת הפגיעה בחופש התנועה.
כולנו רואים מידי פעם כתבה בחדשות על המחסומים ביו"ש או נחשפים בפייסבוק לסרטונים המתעדים עומסים כבדים בבקרים. אבל עד כמה אנחנו מכירים באמת את המציאות במעברים? מה השתנה בזירה בשנים האחרונות?
פעילי "זכויות אדם כחולבן" נמצאים בשטח לאורך השנה, ומשתדלים לתת מענה לפניות בכל הקשור למינהל האזרחי, התנהלות במעבר, יחסים עם המעסיק וכו'.
הסיור הזה הוא הזדמנות מיוחדת לראות ולהתרשם בעצמכם, לשמוע נתונים וסיפורים מהשטח.
הסיור חינמי – בהרשמה.
חדשות המכון
סטודנט מצטיין?
גם בסמסטר הזה המכון יפרסם עבודה אקדמית שנכתבה בנושא חברתי-פוליטי רלוונטי לעשיית המכון.
רוצים להפיץ את מסקנות המחקר שלכם? פנו אלינו בבמייל info@izs.org.il
המכון בתקשורת
- כתבה של ערוץ7 על מחקר העתירות: "מחקר חדש של 'המכון לאסטרטגיה ציונית' מראה כיצד ארגוני 'זכויות אדם' ומדינות אירופה מתערבים בסוגיות ביטחון ומדיניות ישראלית."
* אוהד חמו מחדשות 12 עקב לאורך השנים אחרי ההתפתחויות במעברים בעוטף ירושלים ולא חסר משבטו על המשך העומסים בבקרים. אבל הפעם גם הוא מבין שמה שהיה השתנה לאין היכר… בדחיפות ארגוני הימין.
* רשת החדשות הפרוטסטנטית GODTV סקרה את פעילות המכון במזרח ירושלים. לפיהם, מדובר ב"יוזמה ייחודית", המפגינה "הבנה שריבונות ישראלית שלמה על בירתה עוברת דרך השקעה בכלל שכונותיה."
לקט מאמרים שפרסמו חברי המכון, בהם התייחסויות לשלל סוגיות הנמצאות על סדר היום הציבורי: