דבר המנכ"לית
שלום ,
מחקר חדש שיוצא החודש מטעם המכון מדד את הצלחת התכניות הממשלתיות לשילוב חרדים וערבים בתעסוקה ובהשכלה. המחקר מגלה נתון מעניין ולפיו, התכניות לשילוב ערבים בהשכלה ובתעסוקה הצליחו הרבה יותר מאשר שילוב החרדים.
השבוע שמענו את הצהרתו של ח"כ איימן עודא בדבר נכונותו להצטרף לקואליציית מרכז-שמאל. לאחר שראה כי שיעור ההשתתפות בבחירות האחרונות במגזר הערבי עמד על 49% – והצפי לבחירות הבאות על פי הסקרים דומה – הבין עודא כי הבוחרים, בעיקר הצעירים שבהם, לא באים להצביע משום שהם חשים שלקול שלהם אין השפעה מעשית; אין להם עניין בישיבה נצחית של נציגיהם באופוזיציה. סדר היום שלהם אינו פוליטי אלא אזרחי: הוא מתמקד בבעיות היומיומיות של המגזר.
מבין הדרישות של עודא, יש דרישות שקל להסכים איתן, כמו למשל הדרישה לצמצום האלימות במגזר הערבי; לאיסוף נשק, לפעולה משטרתית נגד ארגוני הפשע; ולהקמת צוות בין-משרדי למאבק בפשיעה. עם דרישות אחרות אי אפשר להסכים, כמו למשל ביטול חוק הלאום או הקפאת הריסת מבנים והלבנת הבנייה בשטחים בבעלות פרטית.
אם נניח לרגע לדרישות ונתמקד בהצהרה עצמה, נגלה כי קיים מתאם מובהק בין המחקר שלנו לבין ההצהרה של עודא: ערביי ישראל אכן משתלבים היטב בחברה הישראלית; הם מוטרדים מהעיסוק הבלתי פוסק של מנהיגיהם בבעיה הפלסטינית ומעדיפים שהם יתמקדו בקידום איכות החיים של ערביי ישראל. שיעור ההצבעה הנמוך מעיד בעיקר על חוסר אמון בהנהגה. עודא מבין זאת אבל לא בטוח שזה יספיק. חובת ההוכחה היא כרגע עליו – וגם עלינו. להנהגה הפוליטית ולחברה האזרחית יש אחריות גדולה כלפי ערביי ישראל. אנחנו במכון התחלנו ליישם את האחריות הזאת במזרח ירושלים, הצעד הבא שלנו יהיה בערים וביישובים ערביים-ישראליים.
שילובן של האוכלוסיות הערבית והחרדית באקדמיה – תמונת מצב
בחינת האפקטיביות של מדיניות מסוימת היא כלי חשוב הן למקבלי החלטות והן לציבור הרחב החודש אנו מציגים את תוצאות תכניות החומש תשע"א-תשע"ו של המועצה להשכלה גבוהה לשילובן של האוכלוסיות הערבית והחרדית באקדמיה.
מחקר זה עמד על מידת יעילותן של התוכניות הללו תוך בחינה של שלושה פרמטרים עיקריים: גידול בשיעור הסטודנטים הערבים/ החרדים במהלך שנות התוכנית, גיוון תחומי הלימוד והתאמתם לשוק העבודה המודרני ודרישותיו, ואחוז הנשירה. כמו כן, מחקרנו עמד על הגורמים להצלחה/ אי הצלחה של התוכניות בקרב אוכלוסיות היעד ומציע המלצות מעשיות להמשך יישומן בשנים הבאות. להלן הממצאים העיקריים:
התוכנית לשילוב האוכלוסייה הערבית באקדמיה נחלה הצלחה יחסית.
ההצלחה נרשמת בעיקר בפן גידול כמות הסטודנטים ובייצוגם במוסדות להשכלה גבוהה: בין השנים הנבחנות מספרם קפץ בקרוב ל-50%. ייצוג האוכלוסייה הערבית בקרב כלל הלומדים לתואר ראשון גדל משיעור של כ-11% לכ-15%.
במקביל גם נרשם גיוון בתחומי לימוד, למקצועות מבוקשים, בין היתר בהנדסה ומדעי המחשב.
מאידך, אחוז הנשירה של הסטודנטים הערבים עדיין גבוה מאוד ביחס למגזר היהודי הלא חרדי.
מנגד, התוכנית לשילוב החרדים לא נחלה הצלחה. בכל שלושת הפרמטרים לעיל לא השיגה התוכנית לשילוב החרדים הישגים משמעותיים:
גידול בכמות הסטודנטים ובייצוגם במוסדות להשכלה גבוהה: בין השנים תשע"א-תשע"ו, הושג פחות מ-80% מהיעד. יתר על כן, הגידול במספר הסטודנטים מקורו בנשות המגזר החרדי.
גיוון במקצועות הלימוד: גם בפרמטר זה לא נרשמה הצלחה. למרות זינוק של כ-80% במספר התוכניות לחרדים, הרוב המכריע של הבוגרות בוחרות ללמוד חינוך, שוק עם מעט מדי משרות ביחס למספר מבקשות העבודה.
אחוז הנשירה: ביצועיה של התוכנית בפרמטר זה מדאיגים ביותר. על פי דוח המבקר, שיעור הגברים החרדים הנושרים מלימודים אקדמיים מגיע לכ-46% ואצל הנשים החרדיות הוא עומד על כ-28%.
ממצאי המחקר מצביעים על שלושה גורמים עיקריים לאי הצלחת התוכנית במגזר החרדי:
דמות החרדי המשכיל (בלימודי חול) אינה נחשבת למקור גאווה כפי שהיא נתפסת באוכלוסייה הערבית.
העדר לימודי הליבה מהווה קושי משמעותי שחווים החרדים המעוניינים להשתלב באקדמיה.
המסגרות הייעודיות שהוקמו עבור אקדמאים חרדים הקשו על קידום מצוינות אקדמית של הפרט, בעיקר בשל העדר תחרות עם סטודנטים מצטיינים מקבוצות אוכלוסייה שונות.
לאור מסקנות אלו אנו מציעים צעדים משלימים אשר עשויים, לשיטתנו, לתת מענה ראוי לקושי של מועמדים חרדים להשתלב באקדמיה, תוך התחשבות באופייה הייחודי של החברה החרדית. להלן עיקרי ההמלצות:
פנייה ממוקדת לאוכלוסיות מקרב החברה החרדית שהן בעלות מוטיבציה גבוהה להשתלבות באקדמיה
קידום יוזמות וולונטריות להקניית לימודי ליבה לאוכלוסייה החרדית במסגרות בלתי פורמליות
עידוד חרדים להשתלב בלימודי תעודה והכשרה מקצועית
עם יישום ההמלצות, אנחנו מצפים לשינוי דרסטי בדפוסי ההשכלה של האוכלוסייה החרדית, וכתוצאה מכך עלייה אף בהשתתפותם בתעסוקה. השינוי צפוי להיות משמעותי וניכר לפחות כמו זה המתרחש בחברה הערבית.
לראיון עם מתן גדליהו עורך המחקר:
חדשות המכון
נותרו מקומות אחרונים למגוון תפקידים – מהרו לשלוח קורות חיים!
תכנית המתמחים – תש"ף יוצאת לדרך!
הצטרפו לפרויקט הדגל שלנו במזרח ירושלים! או שמא תרצו לעסוק בעריכת ווידאו? המלגה השנתית של המכון חוזרת!
צרו קשר עכשיו
מדריכים להכנה ערכית לשירות משמעותי
יוצאי שירות צבאי לוחם ובעלי נסיון פיקודי? גרים באזור ירושלים, מודיעין, השפלה או מישור החוף הדרומי? בואו להדריך בני נוער לאור רוח צה"ל!
צרו קשר עכשיו
המכון בתקשורת
למה ארגון ציוני משקיע במזרח ירושלים? The Jewish Chronicle הבריטי עם התשובות.
The 5 Towns Jewish Times שאל אותנו על מהפכת המעברים בין ירושלים ליהודה ושומרון. (קישור לכתבה המצולמת בתמונה)
מירי שלם, מנכ"לית המכון, תוהה מה חברות הקונגרס תומכות הBDS היו יכולות ללמוד על החברה האזרחית בישראל. (ידיעות אחרונות)
ישראל הראל, היו"ר המייסד של המכון, מתאר איך נראת מציאות בה שומרי הסף מזלזלים בחוק. (הארץ)
נועה לזימי, רכזת המחקרים שלנו, מתארת את האתרגים החדשים-ישנים בבירת ישראל. (The Jewish Telegraphic Agency)
