דבר המנכ"לית
שלום רב,
סוגיית היחס למהגרים, מבקשי מקלט ופליטים נמצאת אצלנו על סדר היום הציבורי באופן תדיר, גם בשאלת מדיניות הגבולות שלנו וגם בסוגיית היחס כלפי מהגרים ומבקשי מקלט שכבר נמצאים פה.
די אם נמנה את ההפגנות הסוערות המתקיימות בדרום תל אביב של פעילים ב"חזית לשחרור דרום תל אביב" מול אחרים המוחים נגד הוצאתם מהארץ של מבקשי מקלט מאריתריאה וסודן או את המאבק נגד גירוש העובדות הפיליפיניות.
במקביל, בעולם מתקיים משבר פליטים עולמי המגיע לשיאים חדשים. נכון לשנת 2017 ,היו קרוב ל-65 מיליון עקורים ברחבי העולם, מתוכם, כ-20 מיליון פליטים בחסות האו"ם, 40 מיליון עקורים פנימיים וכשלושה מיליון מבקשי מקלט.
מחקר חדש ומקיף שמפרסם השבוע המכון לאסטרטגיה ציונית בוחן את המדיניות כלפי מהגרים בלתי חוקיים בארבע מדינות מערביות אוסטרליה, ארה"ב, בריטניה וקנדה. במחקר הושם דגש על מאבקן של מדינות דמוקרטיות אלו בתופעת ההסתננות וכחלק מכך, על אופי הטיפול במבקשי מקלט, באותן מדינות במהלך השנים האחרונות. מהמחקר עולה כי דמוקרטיות מערביות אלו עושות שימוש בכלים מגוונים העומדים לרשותן על מנת להתמודד עם תופעת ההסתננות ולהביא להגבלת מגמת ההגירה.
אוסטרליה היא אולי הדוגמא הבולטת ביותר לטיפול מחמיר בהגירה בלתי חוקית אשר נושא השלכות מיידיות על מבקשי מקלט החפצים להיות מוכרים כפליטים. אוסטרליה איננה מאפשרת את הכנסתם של המהגרים המנסים לחדור לגבולה בסירות (תהא מצוקתם אשר תהא), ומעבירה אותם למתקני 98 שהייה, בעיקר בפפואה גינאה החדשה או נאורו, שם הם ימתינו עד שמשרד ההגירה האוסטרלי יקבל החלטה בעניינם. לרוב גם אם הוכרו כפליטים, אוסטרליה תעשה מאמץ ליישב אותם מחדש במדינות אחרות. ניתן לראות כי אוסטרליה אינה ששה לקבל פליטים, ונוטה להתמודד עם מבקשי המקלט על ידי שימוש בפרקטיקה של יישוב מחדש במקומות אחרים
בריטניה כדוגמא אחרת רשמה שיעור די קבוע של הכרה בפליטים בשנים האחרונות. המחקר מעלה כי חלקה היחסי בקבלת מבקשי מקלט הוא זעיר ביחס לשאר מדינות האיחוד האירופי. לממשלה הנוכחית מדיניות ברורה לפיה יש לבלום את כניסתם של מבקשי המקלט ככל שהדבר מתאפשר. בריטניה עושה זאת על ידי סיוע כספי בהיקף גדול למדינות אחרות בקליטת פליטים לשטחן ובהחזרתם של אותם מבקשי מקלט אשר בקשותיהם נענו בשלילה למדינות המוצא.
בעקבות עליית הימין הרדיקלי באירופה , החמרת היחס למהגרים ומבקשי מקלט נתפסים תמיד כאקט הנובע משנאת זרים, משנאה לאחר, מלאומנות חזקה, מגזענות.
המחקר החדש שבחן ארצות מערביות מתקדמות מוכיח שקיימת התנגדות להגירה מתוך שיקולים של ריבונות של מדינה ורצונה להגן על אופייה, על כלכלתה, על בטחונה.
אין חולק כי שיעור ההכרה בפליטים בישראל הוא נמוך מאוד אך כאן חשוב להבין את השיקולים הדמוגרפיים והביטחוניים; גודל אוכלוסייתה של מדינת ישראל הוא זעום ביחס למדינות הנבדקות, וכמו כן לישראל יש אינטרס לאומי לשמור על המאזן הדמוגרפי הקיים לאור בעיות ביטחוניות עמם היא מתמודדת תדיר.
הדיונים הציבוריים המתקיימים לאחרונה במדינה נושאים אופי פופוליסטי וקלישאתי. מאוד קל לסתום פיות ודעות על ידי הטחת אשמה מבזה:: באת להפגנה בעד ביבי? אתה אלים וברברי, אתה מתנגד לאריתראים והסודנים בדרום תל אביב? אתה גזען ושונא זרים.
המחקר מראה שניתן להקשיח מדיניות הגירה גם בלי לשנוא זרים, שיש מקום לתיקון ולחקיקה ולשיפור גם ביחס של מדינת ישראל לסוגיות אלו, יחד עם הבנה שיש לגיטימציה למדינה לחשוב על טובתה ועל טובת תושביה לפני דאגה וחמלה לאחרים.
הגירה ומדיניות : סקירה משווה
הוויכוח הגועש סביב הרחקת מהגרים בלתי חוקיים מישראל גדוש בהרבה מיתוסים ובמעט עובדות. טענות בדבר מדיניות הגירה מפלה ונטולת הומניות נשמעות ללא הרף מצד מתנגדי ההרחקה אשר מלינים כי ישראל אינה עומדת בסטנדרטים בינלאומיים, ובפרט בהתחייבויותיה כלפי אמנת הפליטים עליה היא חתומה.
על מנת לעמוד על העובדות בחנו את הטיפול במסתננים ומבקשי מקלט בארבע מדינות מערביות אשר בדומה לישראל, מתמודדות עם תופעת הגירה בלתי חוקית מוגברת לשטחן: ארה"ב, אוסטרליה, בריטניה וקנדה.
מחקרנו מציג תיאור מקיף של מדיניות הטיפול בהגירה בלתי חוקית כפי שהיא באה לידי ביטוי בחקיקה, החלטות ממשלה ותכניות שונות במדינות אלו, תוך הבחנה בין שלל מושגים אשר נוטים "להתערבב" בדיון הפומבי: מסתננים, מבקשי מקלט ופליטים.
המחקר מגלה שכל אחת מן המדינות הנבדקות, ללא יוצא מן הכלל, משקיעה משאבים רבים בצמצום תופעת ההגירה הבלתי חוקית לשטחה, תוך נקיטת צעדים חריפים לעיתים, וזאת בהתאם לגודל האיום הנשקף מגל ההגירה.
בתחום הטיפול במבקשי מקלט ופליטים מתגלים פערים גדולים יותר בין מדינה למדינה, הן מבחינת הסיכוי הבקשה להתקבל, והן מבחינת האפרשות לשהות במדינה בטרם קבלת המעמד.
בכל הנוגע לטיפול במהגרים הבלתי חוקיים מצאנו כי החזקתם של מבקשי מקלט ומסתננים במתקני שהייה הינה תופעה נפוצה. ישראל אינה שונה מאוסטרליה, בריטניה וארה"ב בשימוש בפרקטיקה זו הנתפסת כאמצעי הרתעה מרכזי בטיפול בהגירה בלתי חוקית. התנאים במרכזים אלו משתנים ממדינה למדינה, אך אינם תנאי נוחות באף אחת מהן. הנחת היסוד העומדת במרכזה של גישה זו היא כי מדיניות נדיבה יותר תהווה תמריץ להסתננות עתידית.
אופטימEAST
פתחנו בכל הכוח את שנת הפעילות השנייה שלנו במזרח ירושלים. לאור ההצלחה בצור באהר, העתקנו את המודל של מרכזי זכויות, הכוון וליווי בורוקרטי גם לאבו תור.
איפה עוד בעולם מיעוט משמעותי של תושבי עיר הבירה אינם דוברי שפת המדינה? ממשיכים לגשר על הפער הזה ועונים על ביקוש עצום מהשטח לקורסי עברית. הטמעת השפה על כל מיומנויותיה בשכונות מזרח העיר היא אינטרס ישראלי מובהק, והכרחית לפיתוח כלכלת ירושלים.
המכון בתקשורת
ריבונות, אחראיות, מזרח ירושלים ולאומיות ליברלית: The Fathom Journal על תפיסת העולם של המכון.
ערוץ הכנסת מארחים את מירי שלם על ההתפתחויות הפוליטיות האחרונות.
