Monthly Archives

דצמבר 2019

מידעון דצמבר 2019: הגירה ומדיניות

על ידי מידעונים

דבר המנכ"לית

שלום רב,
סוגיית היחס למהגרים, מבקשי מקלט ופליטים נמצאת אצלנו על סדר היום הציבורי באופן תדיר, גם בשאלת מדיניות הגבולות שלנו וגם בסוגיית היחס כלפי מהגרים ומבקשי מקלט שכבר נמצאים פה.
די אם נמנה את ההפגנות הסוערות המתקיימות בדרום תל אביב של פעילים ב"חזית לשחרור דרום תל אביב" מול אחרים המוחים נגד הוצאתם מהארץ של מבקשי מקלט מאריתריאה וסודן או את המאבק נגד גירוש העובדות הפיליפיניות.

במקביל, בעולם מתקיים משבר פליטים עולמי המגיע לשיאים חדשים. נכון לשנת 2017 ,היו קרוב ל-65 מיליון עקורים ברחבי העולם, מתוכם, כ-20 מיליון פליטים בחסות האו"ם, 40 מיליון עקורים פנימיים וכשלושה מיליון מבקשי מקלט.

מחקר חדש ומקיף שמפרסם השבוע המכון לאסטרטגיה ציונית בוחן את המדיניות כלפי מהגרים בלתי חוקיים בארבע מדינות מערביות אוסטרליה, ארה"ב, בריטניה וקנדה. במחקר הושם דגש על מאבקן של מדינות דמוקרטיות אלו בתופעת ההסתננות וכחלק מכך, על אופי הטיפול במבקשי מקלט, באותן מדינות במהלך השנים האחרונות. מהמחקר עולה כי דמוקרטיות מערביות אלו עושות שימוש בכלים מגוונים העומדים לרשותן על מנת להתמודד עם תופעת ההסתננות ולהביא להגבלת מגמת ההגירה.

אוסטרליה היא אולי הדוגמא הבולטת ביותר לטיפול מחמיר בהגירה בלתי חוקית אשר נושא השלכות מיידיות על מבקשי מקלט החפצים להיות מוכרים כפליטים. אוסטרליה איננה מאפשרת את הכנסתם של המהגרים המנסים לחדור לגבולה בסירות (תהא מצוקתם אשר תהא), ומעבירה אותם למתקני 98 שהייה, בעיקר בפפואה גינאה החדשה או נאורו, שם הם ימתינו עד שמשרד ההגירה האוסטרלי יקבל החלטה בעניינם. לרוב גם אם הוכרו כפליטים, אוסטרליה תעשה מאמץ ליישב אותם מחדש במדינות אחרות. ניתן לראות כי אוסטרליה אינה ששה לקבל פליטים, ונוטה להתמודד עם מבקשי המקלט על ידי שימוש בפרקטיקה של יישוב מחדש במקומות אחרים

בריטניה כדוגמא אחרת רשמה שיעור די קבוע של הכרה בפליטים בשנים האחרונות. המחקר מעלה כי חלקה היחסי בקבלת מבקשי מקלט הוא זעיר ביחס לשאר מדינות האיחוד האירופי. לממשלה הנוכחית מדיניות ברורה לפיה יש לבלום את כניסתם של מבקשי המקלט ככל שהדבר מתאפשר. בריטניה עושה זאת על ידי סיוע כספי בהיקף גדול למדינות אחרות בקליטת פליטים לשטחן ובהחזרתם של אותם מבקשי מקלט אשר בקשותיהם נענו בשלילה למדינות המוצא.

בעקבות עליית הימין הרדיקלי באירופה , החמרת היחס למהגרים ומבקשי מקלט נתפסים תמיד כאקט הנובע משנאת זרים, משנאה לאחר, מלאומנות חזקה, מגזענות.

המחקר החדש שבחן ארצות מערביות מתקדמות מוכיח שקיימת התנגדות להגירה מתוך שיקולים של ריבונות של מדינה ורצונה להגן על אופייה, על כלכלתה, על בטחונה.

אין חולק כי שיעור ההכרה בפליטים בישראל הוא נמוך מאוד אך כאן חשוב להבין את השיקולים הדמוגרפיים והביטחוניים; גודל אוכלוסייתה של מדינת ישראל הוא זעום ביחס למדינות הנבדקות, וכמו כן לישראל יש אינטרס לאומי לשמור על המאזן הדמוגרפי הקיים לאור בעיות ביטחוניות עמם היא מתמודדת תדיר.

הדיונים הציבוריים המתקיימים לאחרונה במדינה נושאים אופי פופוליסטי וקלישאתי. מאוד קל לסתום פיות ודעות על ידי הטחת אשמה מבזה:: באת להפגנה בעד ביבי? אתה אלים וברברי, אתה מתנגד לאריתראים והסודנים בדרום תל אביב? אתה גזען ושונא זרים.

המחקר מראה שניתן להקשיח מדיניות הגירה גם בלי לשנוא זרים, שיש מקום לתיקון ולחקיקה ולשיפור גם ביחס של מדינת ישראל לסוגיות אלו, יחד עם הבנה שיש לגיטימציה למדינה לחשוב על טובתה ועל טובת תושביה לפני דאגה וחמלה לאחרים.

הגירה ומדיניות : סקירה משווה

הוויכוח הגועש סביב הרחקת מהגרים בלתי חוקיים מישראל גדוש בהרבה מיתוסים ובמעט עובדות. טענות בדבר מדיניות הגירה מפלה ונטולת הומניות נשמעות ללא הרף מצד מתנגדי ההרחקה אשר מלינים כי ישראל אינה עומדת בסטנדרטים בינלאומיים, ובפרט בהתחייבויותיה כלפי אמנת הפליטים עליה היא חתומה.
על מנת לעמוד על העובדות בחנו את הטיפול במסתננים ומבקשי מקלט בארבע מדינות מערביות אשר בדומה לישראל, מתמודדות עם תופעת הגירה בלתי חוקית מוגברת לשטחן: ארה"ב, אוסטרליה, בריטניה וקנדה.
מחקרנו מציג תיאור מקיף של מדיניות הטיפול בהגירה בלתי חוקית כפי שהיא באה לידי ביטוי בחקיקה, החלטות ממשלה ותכניות שונות במדינות אלו, תוך הבחנה בין שלל מושגים אשר נוטים "להתערבב" בדיון הפומבי: מסתננים, מבקשי מקלט ופליטים.

___________11

המחקר מגלה שכל אחת מן המדינות הנבדקות, ללא יוצא מן הכלל, משקיעה משאבים רבים בצמצום תופעת ההגירה הבלתי חוקית לשטחה, תוך נקיטת צעדים חריפים לעיתים, וזאת בהתאם לגודל האיום הנשקף מגל ההגירה.

בתחום הטיפול במבקשי מקלט ופליטים מתגלים פערים גדולים יותר בין מדינה למדינה, הן מבחינת הסיכוי הבקשה להתקבל, והן מבחינת האפרשות לשהות במדינה בטרם קבלת המעמד.
בכל הנוגע לטיפול במהגרים הבלתי חוקיים מצאנו כי החזקתם של מבקשי מקלט ומסתננים במתקני שהייה הינה תופעה נפוצה. ישראל אינה שונה מאוסטרליה, בריטניה וארה"ב בשימוש בפרקטיקה זו הנתפסת כאמצעי הרתעה מרכזי בטיפול בהגירה בלתי חוקית. התנאים במרכזים אלו משתנים ממדינה למדינה, אך אינם תנאי נוחות באף אחת מהן. הנחת היסוד העומדת במרכזה של גישה זו היא כי מדיניות נדיבה יותר תהווה תמריץ להסתננות עתידית.

למחקר המלא…

אופטימEAST

___________11
פתחנו בכל הכוח את שנת הפעילות השנייה שלנו במזרח ירושלים. לאור ההצלחה בצור באהר, העתקנו את המודל של מרכזי זכויות, הכוון וליווי בורוקרטי גם לאבו תור.

איפה עוד בעולם מיעוט משמעותי של תושבי עיר הבירה אינם דוברי שפת המדינה? ממשיכים לגשר על הפער הזה ועונים על ביקוש עצום מהשטח לקורסי עברית. הטמעת השפה על כל מיומנויותיה בשכונות מזרח העיר היא אינטרס ישראלי מובהק, והכרחית לפיתוח כלכלת ירושלים.

המכון בתקשורת

ריבונות, אחראיות, מזרח ירושלים ולאומיות ליברלית: The Fathom Journal על תפיסת העולם של המכון.
ערוץ הכנסת מארחים את מירי שלם על ההתפתחויות הפוליטיות האחרונות.

עזרה בקבלת הנחות לזכאים

על ידי עדכון

רזק, הוא אחד מעשרות תושבי צור באהר שנעזרו בנו להגשת בקשת הנחה בארנונה. כמו תושבים רבים במזרח ירושלים הוא זכאי להנחה מטעמי הכנסה, אך על פי בדיקת נתוני העירייה שערכנו, הם מהווים 38% מהאוכלוסיה ורק22% ממקבלי הנחה. מדובר בפרוצדורה פשוטה הנעשית על פי קריטריונים ברורים, ומדובר במקרה קלאסי של חוסר מודעות לעצם קיום אפשרות להנחה כזאת, ושל מכשול השפה (לעירייה יש אתר בערבית אך הגשת הטפסים המקוונת עדיין נעשית בעברית)

עזרה בקבלת אזרחות

על ידי עדכון

סמאח, תושבת ראס אלעמוד הלומדת עברית במסגרת הכיתות שלנו, שנכשלה בעבר במבחן עברית הנדרש להתאזרחות, עברה אותו בהצלחה לאחר כמה חודשים אצלנו.

עזרה ברישום למוסדות

על ידי עדכון

נדא, תושבת צור באהר ואם לילדה העולה לכיתה א', פנתה אלינו ב 1 בספטמבר מפני שלא רשמה את בתה לשנת לימודים תש"ף ובתי הספר אליהם פנתה לא הסכימו לקבל את הילדה. יצרנו קשר עם מספר גורמים במנח"י להסדרת העניין והוצעו לה מספר חלופות. למחרת היום כבר הצטרפה הילדה לכיתה א'.

עזרה בהגשה לוועדה רפואית

על ידי עדכון

עזרה בהגשה לוועדה רפואית

סלימאן, תושב אם טובא בן 62, פנה אלינו לעזרה וליווי בתהליך הגשת תביעה לנכות כללית. למרות שהוא דובר עברית על בוריה, הוא אינו כותב או קורא, מה שמקשה עליו למלא טפסים ולהבין מה מצופה ממנו. עזרנו לו לפתוח את הנתונים האישיים שלו באתר הביטוח הלאומי, לאסוף את המסמכים הנדרשים ולהשיג את האישורים הרפואיים הרלונטיים. ליווינו את סלימאן עד הועדה הרפואית שקבעה את זכאותו.

מידעון אוקטובר 2019: מיעוטים במדינות לאום דמוקרטיות

על ידי מידעונים

דבר המנכ"לית


חגים הם זמן נהדר למחשבות, להרהורים, להתבוננות פנימית ולחישוב מחדש – במיוחד השנה, כשחג רדף שבת ושבת רדפה חג. בין הסירים וההכנות לארוחות החג הרבות מצאתי את עצמי שואלת שאלות על עבודתנו במכון.
אנחנו צוות קטן שעובד ללא הפסקה, חדור אמונה בעשייתו וברוח הליברלית הציונית-לאומית הדוחפת אותנו לפעולה. אנו מאמינים מאוד בתחום בו בחרנו להתמקד – עבודת שטח ומחקר על-אודות המיעוטים החיים בישראל, שנובעת דווקא מגישתנו הציונית ואוהבת ישראל, המאמינה בשילוב אוכלוסיות מיעוט בחברה, ובפרט בשילוב ערביי ישראל, כחובה ציונית וכזכות. אנו פועלים בכיוון זה מתוך הבנה שהתמקדות ביחסים בין-אישיים, אדם לאדם, תחולל שינוי גדול יותר בחברה, וכי רק פעולה ברמה השטח תאפשר לנו ליצור שינוי זה – הן בחברה היהודית והן בקרב המיעוטים שחיים בינינו בישראל.

ובכל זאת… הדרך להשגת מטרה זו היא קשה ומפותלת, ודורשת אמונה חזקה בצדקת דרכנו. שכן העולם שלנו נוטה לדיכוטומיה – שחור או לבן; ימין או שמאל. וכל צד מסוגר במערכת ערכים נתונה מראש, כך שאם בעל השקפה ימנית מבקש לעבוד עם ערבים ולסייע להם למצות את זכויותיהם האזרחיות, מיד הוא מותקף על ידי חבריו הימניים כ'שמאלני'; ובאותה מידה הוא נחשד על ידי אנשי שמאל כבעל אינטרסים זרים. אין הקשבה אמיתית ואין מקום לפעול בצורה מורכבת יותר, שמתעלה מעל החלוקה השטוחה הזאת.

גם בתחום גיוס הכספים קשה להעביר מסרים מורכבים. מופנות אלינו שאלות על עצם הלגיטימיות של בקשתנו לתמיכה, ועל הטענה שאנחנו עושים דבר חשוב לטובת המדינה. בודקים אותנו, לאיזה מחנה אנו שייכים; האם אנו תומכים בפתרון שתי המדינות או בסיפוח; מנסים להכניס אותנו לאחת משתי המגרות היחידות – המחנה הלאומי או מחנה השלום. ניסיוננו להשמיע קול אחר, לפיו איננו עוסקים בפתרון פוליטי מדיני אלא בפעולות המשנות את מרקם היחסים, נופל על פי רוב, על אוזניים ערלות.

ואם בכל זאת אנו מכריזים על רצוננו להועיל לשני הצדדים החיים כאן – לערבים שירגישו שייכות למדינה ולא זרים בה, ועל כן יתרמו לה יותר; ולאנשי הימין שיבינו שהערבים כאן כדי להישאר, ועל כן חייבים לפעול לבניית גשרים וקשרים איתם – המסר שלנו, החסר דגל של מפלגה אחת, הופך לחשוף יותר לביקורת.

אנו גאים להיות קול אמיץ ומורכב הנושא דגלים רבים. אנו רואים עצמנו חלוצים לפני המחנה של ארגונים ציוניים לאומיים אשר יבינו בסופו של דבר, שדווקא בעבודה עם מיעוטים, ולא בהתנכרות להם, טמונה התקווה לדו קיום. קשה להיות חלוץ בודד במערכה, להתוות דרך ולדבוק בה למרות ההתנגדויות מימין ומשמאל. להעמיד את הפעילות שלנו בראש סדר העדיפות הציבורי.

לכן אנו זקוקים לכם, שמבינים את חשיבות הנושא ואת מורכבותו, להיות שותפים לנו, להצטרף אלינו ולראות מעבר לאופק, כדי לחולל שינוי אמיתי במרקם היחסים בין העמים החיים על פיסת האדמה הקטנה שלנו, ולתת תקווה. יחד אתכם נוכל להוכיח שהפעילות שלנו אכן משפיעה לטובה על החברה, שדרכנו היא אכן אקטיביסטיות חלוצית ציונית ולא רק חזון של חולמים בהקיץ.

זכויות קיבוציות של מיעוטים במדינות דמוקרטיות – סקירה משווה

איך משתלבים מיעוטים לאומיים, אתניים או דתיים במדינות לאום דמוקרטיות? וליתר דיוק, איך מעוגנים בחוק ייחודיות אותם קולקטיבים בכל הנוגע לתחומי השפה, החינוך והדת?

החודש אנחנו מגישים לכם סקירה של התפתחות הסוגיות האלה ביחס לחמש קבוצות מיעוט. אנחנו מזמינים בכך שיח מבוסס נתונים גם ביחס לשאלת הזכויות הקיבוציות במדינת ישראל עבור המיעוט הערבי-ישראלי. מתוך הבנה רחבה של אותם נסיונות, נוכל לשוב ולבחון את הסוגייה הזו בישראל באופן מעמיק יותר ולהכריע לגבי מידת עמידתה של מדינת ישראל בנורמות הבינלאומיות.
בזכות חמש דוגמאות אלה, ובצירוף עם עיבוד נתונים שחשף מרכז המידע והמחקר של הכנסת, חוקר המכון אריה גרין גיבש תמונה כללית מרתקת של יחסי רוב-מיעוט ב12 מדינות לאום דמוקרטיות:

שפה

ב-10 מתוך 12 המדינות שנסקרו חלות חובות חוקיות על הממשל להנגשת מסמכים רשמיים, מתן שירותים ציבוריים ובתי משפט בשפת המיעוט.

ב-6 מתוך 12 המדינות שנסקרו דוברי שפת המיעוט נהנים מזכויות מיוחדות במחוז או אזור בו ישנו ריכוז גבוה של בני המיעוט כגון שילוט בשפת המיעוט, הנגשת שירותים ציבוריים לשפת המיעוט ועוד.

ב-3 מתוך 12 המדינות שנסקרו נקבעה שפת המיעוט הלשוני כשפה רשמית מקומית במחוז עם ריכוז גבוה של בני המיעוט.

ב-6 מתוך 12 המדינות שנסקרו שפת המיעוט היא שפה רשמית, אך אינה בהכרח בעלת מעמד משפטי שווה ערך לשפת הרוב.

ב-2 מתוך 12 המדינות שנסקרו הוקמה ועדה מיוחדת לקידום שפת בני המיעוטים במדינה.

חינוך

בכל המדינות שנסקרו מובטח רשמית חינוך ציבורי בשפת המיעוט או חינוך דו-לשוני.

ב-10 מתוך 12 המדינות שנסקרו ישנו שימוש נרחב בפועל בקרב אוכלוסיית המיעוט במוסדות חינוך בשפת המיעוט או בחינוך דו-לשוני.

ב-3 מתוך 12 המדינות שנסקרו קיימת חובה על כלל תלמידי המיעוט ללמוד גם את שפת הרוב, לצד שפת המיעוט בבתי הספר של המיעוט הלשוני.
למחקר המלא

זכויות אדם כחולבן

___________11
מחזקים את הכורדים

 

הצטרפנו למספר ארגונים יהודים, בהובלת הפורום המשפטי הבינלאומי, לקריאה לעזרה הומניטרית לקרבנות הקרבות בחבל הכורדיסטן הסורי.

העם היהודי והעם הכורדי אוחזים בקשר ארוך ומיוחד הכולל ערכים משותפים, היסטוריה, ואתגרים לאומיים.

יחד נעביר מסר של אחדות, תקווה וערבות הדדית

אל תסתפקו במילים מזדהות ואמפטיות: תרמו, שתפו, והזמינו גם את חבריכם לסייע. (קישור בתמונה)

המכון בתקשורת

* כתב העת השילוח בביקורת מעניינת על המקראה הלאומית ליברלית שפרסמנו בחודש יולי האחרון.
* ערוץ 7  עיינו לפני כולם במחקרנו החדש על זכויות קולקטיבות של מיעוטים, וסקרו את ממצאיו העיקריים.
* The Jerusalem Post על הקמפיין ההומניטרי למען הכורדים

שינוי גודל גופנים
ניגודיות