מידעון אוקטובר 2019: מיעוטים במדינות לאום דמוקרטיות

על ידי דצמבר 5, 2019 ינואר 28th, 2020 מידעונים

דבר המנכ"לית


חגים הם זמן נהדר למחשבות, להרהורים, להתבוננות פנימית ולחישוב מחדש – במיוחד השנה, כשחג רדף שבת ושבת רדפה חג. בין הסירים וההכנות לארוחות החג הרבות מצאתי את עצמי שואלת שאלות על עבודתנו במכון.
אנחנו צוות קטן שעובד ללא הפסקה, חדור אמונה בעשייתו וברוח הליברלית הציונית-לאומית הדוחפת אותנו לפעולה. אנו מאמינים מאוד בתחום בו בחרנו להתמקד – עבודת שטח ומחקר על-אודות המיעוטים החיים בישראל, שנובעת דווקא מגישתנו הציונית ואוהבת ישראל, המאמינה בשילוב אוכלוסיות מיעוט בחברה, ובפרט בשילוב ערביי ישראל, כחובה ציונית וכזכות. אנו פועלים בכיוון זה מתוך הבנה שהתמקדות ביחסים בין-אישיים, אדם לאדם, תחולל שינוי גדול יותר בחברה, וכי רק פעולה ברמה השטח תאפשר לנו ליצור שינוי זה – הן בחברה היהודית והן בקרב המיעוטים שחיים בינינו בישראל.

ובכל זאת… הדרך להשגת מטרה זו היא קשה ומפותלת, ודורשת אמונה חזקה בצדקת דרכנו. שכן העולם שלנו נוטה לדיכוטומיה – שחור או לבן; ימין או שמאל. וכל צד מסוגר במערכת ערכים נתונה מראש, כך שאם בעל השקפה ימנית מבקש לעבוד עם ערבים ולסייע להם למצות את זכויותיהם האזרחיות, מיד הוא מותקף על ידי חבריו הימניים כ'שמאלני'; ובאותה מידה הוא נחשד על ידי אנשי שמאל כבעל אינטרסים זרים. אין הקשבה אמיתית ואין מקום לפעול בצורה מורכבת יותר, שמתעלה מעל החלוקה השטוחה הזאת.

גם בתחום גיוס הכספים קשה להעביר מסרים מורכבים. מופנות אלינו שאלות על עצם הלגיטימיות של בקשתנו לתמיכה, ועל הטענה שאנחנו עושים דבר חשוב לטובת המדינה. בודקים אותנו, לאיזה מחנה אנו שייכים; האם אנו תומכים בפתרון שתי המדינות או בסיפוח; מנסים להכניס אותנו לאחת משתי המגרות היחידות – המחנה הלאומי או מחנה השלום. ניסיוננו להשמיע קול אחר, לפיו איננו עוסקים בפתרון פוליטי מדיני אלא בפעולות המשנות את מרקם היחסים, נופל על פי רוב, על אוזניים ערלות.

ואם בכל זאת אנו מכריזים על רצוננו להועיל לשני הצדדים החיים כאן – לערבים שירגישו שייכות למדינה ולא זרים בה, ועל כן יתרמו לה יותר; ולאנשי הימין שיבינו שהערבים כאן כדי להישאר, ועל כן חייבים לפעול לבניית גשרים וקשרים איתם – המסר שלנו, החסר דגל של מפלגה אחת, הופך לחשוף יותר לביקורת.

אנו גאים להיות קול אמיץ ומורכב הנושא דגלים רבים. אנו רואים עצמנו חלוצים לפני המחנה של ארגונים ציוניים לאומיים אשר יבינו בסופו של דבר, שדווקא בעבודה עם מיעוטים, ולא בהתנכרות להם, טמונה התקווה לדו קיום. קשה להיות חלוץ בודד במערכה, להתוות דרך ולדבוק בה למרות ההתנגדויות מימין ומשמאל. להעמיד את הפעילות שלנו בראש סדר העדיפות הציבורי.

לכן אנו זקוקים לכם, שמבינים את חשיבות הנושא ואת מורכבותו, להיות שותפים לנו, להצטרף אלינו ולראות מעבר לאופק, כדי לחולל שינוי אמיתי במרקם היחסים בין העמים החיים על פיסת האדמה הקטנה שלנו, ולתת תקווה. יחד אתכם נוכל להוכיח שהפעילות שלנו אכן משפיעה לטובה על החברה, שדרכנו היא אכן אקטיביסטיות חלוצית ציונית ולא רק חזון של חולמים בהקיץ.

זכויות קיבוציות של מיעוטים במדינות דמוקרטיות – סקירה משווה

איך משתלבים מיעוטים לאומיים, אתניים או דתיים במדינות לאום דמוקרטיות? וליתר דיוק, איך מעוגנים בחוק ייחודיות אותם קולקטיבים בכל הנוגע לתחומי השפה, החינוך והדת?

החודש אנחנו מגישים לכם סקירה של התפתחות הסוגיות האלה ביחס לחמש קבוצות מיעוט. אנחנו מזמינים בכך שיח מבוסס נתונים גם ביחס לשאלת הזכויות הקיבוציות במדינת ישראל עבור המיעוט הערבי-ישראלי. מתוך הבנה רחבה של אותם נסיונות, נוכל לשוב ולבחון את הסוגייה הזו בישראל באופן מעמיק יותר ולהכריע לגבי מידת עמידתה של מדינת ישראל בנורמות הבינלאומיות.
בזכות חמש דוגמאות אלה, ובצירוף עם עיבוד נתונים שחשף מרכז המידע והמחקר של הכנסת, חוקר המכון אריה גרין גיבש תמונה כללית מרתקת של יחסי רוב-מיעוט ב12 מדינות לאום דמוקרטיות:

שפה

ב-10 מתוך 12 המדינות שנסקרו חלות חובות חוקיות על הממשל להנגשת מסמכים רשמיים, מתן שירותים ציבוריים ובתי משפט בשפת המיעוט.

ב-6 מתוך 12 המדינות שנסקרו דוברי שפת המיעוט נהנים מזכויות מיוחדות במחוז או אזור בו ישנו ריכוז גבוה של בני המיעוט כגון שילוט בשפת המיעוט, הנגשת שירותים ציבוריים לשפת המיעוט ועוד.

ב-3 מתוך 12 המדינות שנסקרו נקבעה שפת המיעוט הלשוני כשפה רשמית מקומית במחוז עם ריכוז גבוה של בני המיעוט.

ב-6 מתוך 12 המדינות שנסקרו שפת המיעוט היא שפה רשמית, אך אינה בהכרח בעלת מעמד משפטי שווה ערך לשפת הרוב.

ב-2 מתוך 12 המדינות שנסקרו הוקמה ועדה מיוחדת לקידום שפת בני המיעוטים במדינה.

חינוך

בכל המדינות שנסקרו מובטח רשמית חינוך ציבורי בשפת המיעוט או חינוך דו-לשוני.

ב-10 מתוך 12 המדינות שנסקרו ישנו שימוש נרחב בפועל בקרב אוכלוסיית המיעוט במוסדות חינוך בשפת המיעוט או בחינוך דו-לשוני.

ב-3 מתוך 12 המדינות שנסקרו קיימת חובה על כלל תלמידי המיעוט ללמוד גם את שפת הרוב, לצד שפת המיעוט בבתי הספר של המיעוט הלשוני.
למחקר המלא

זכויות אדם כחולבן

___________11
מחזקים את הכורדים

 

הצטרפנו למספר ארגונים יהודים, בהובלת הפורום המשפטי הבינלאומי, לקריאה לעזרה הומניטרית לקרבנות הקרבות בחבל הכורדיסטן הסורי.

העם היהודי והעם הכורדי אוחזים בקשר ארוך ומיוחד הכולל ערכים משותפים, היסטוריה, ואתגרים לאומיים.

יחד נעביר מסר של אחדות, תקווה וערבות הדדית

אל תסתפקו במילים מזדהות ואמפטיות: תרמו, שתפו, והזמינו גם את חבריכם לסייע. (קישור בתמונה)

המכון בתקשורת

* כתב העת השילוח בביקורת מעניינת על המקראה הלאומית ליברלית שפרסמנו בחודש יולי האחרון.
* ערוץ 7  עיינו לפני כולם במחקרנו החדש על זכויות קולקטיבות של מיעוטים, וסקרו את ממצאיו העיקריים.
* The Jerusalem Post על הקמפיין ההומניטרי למען הכורדים

שינוי גודל גופנים
ניגודיות