Monthly Archives

יוני 2020

מידעון מאי 2020: אלימות במגזר הערבי – סקירה וניתוח

על ידי מידעונים

שלום
מגפת הקורונה לא עצרה את כל הפעילות החברתית. ובכן, הערכות ראשוניות לחודשי האביב מצביעות על שינוי בדפוסי הפשע, וזינוק סוגים מסוימים כגון אלימות בתוך המשפחה. מזה עשרות שנים, המגזר הערבי הינו מוקד לאלימות ולפשע, והוויכוח על הסיבות לכך משמש בסיס להתנצחויות פוליטיות בלתי פוסקות. החודש אנחנו מציעים ניתוח מעמיק יותר של התופעה, המבוסס על הנתונים האחרונים הזמינים.

אלימות במגזר הערבי: סקירה וניתוח

מזה שני עשורים שהאלימות במגזר הערבי הינה בעיה ממשית אשר דורשת טיפול ופתרון. בשנה האחרונה הגיע המצב לשפל חדש שלא נראה כמותו: 92 נרצחים המהווים מעל ל-60% מכלל הנרצחים במדינה, בעוד המגזר הערבי מונה כ-20% בלבד מהחברה הישראלית. במחקר הזה ניסינו להתעלות מעל לקרב הבוץ בין מאשימי הממסד למאשימי התרבות הערבית.
___________11
פותחים בהצגת הנתונים מהשטח לגבי האלימות בחברה הערבית מן השנים האחרונות. מהשוואת הנתונים ומהעמדתם בפרופורציות לגודל האוכלוסייה הערבית תהינו האם ניתן לזהות מגמה ברורה ולתת רציונל בנתונים השונים. לדעתנו, ייתכן והשינויים במספר מקרי הרצח בחברה הערבית בשנים האחרונות הם מינוריים מכדי לייחס להם משמעות יתרה. עם זאת, אנו סבורים כי גם אם לא ניתן לדבר על החמרה במצב, הרי שיש לטפל בבעיה בכלים המדינתיים העומדים לרשות הממשלה.

במדיניות הטיפול של המשטרה כפולת הפנים. הקמת מינהלת המגזר הערבי נועדה לפעול במטרה לחזק את הקשר של המשטרה עם החברה הערבית, הן על ידי הקמת תחנות משטרה ביישובים ערביים והן על ידי הוספת תקנים המיועדים לשוטרים מוסלמים דווקא. נוספת עליה היא תכנית 'עיר ללא אלימות', מודל שיטור עירוני להתמודדות עם האלימות לסוגיה, בעיקר בקרב בני נוער. בהמשך הצגנו את דו"ח מבקר המדינה מ-2018 אשר בחן את פעילות המשטרה ואת מאמציה בהפחתת אירועי האלימות והשימוש באמצעי לחימה במגזר הערבי.
___________11

מידת האהדה והתמיכה שהמשטרה מקבלת מצד האזרחים הערבים משפיעה בהכרח על יעילותה והצלחת משימתה, כל שכן שהיא עשויה להעיד על כישלונה כגוף שעובד אל מול ולצד אזרחים וקהילות. מצאנו שאמון הציבור בכוחות המשטרה משפיע על מידת היעילות המשטרתית, וזו בתורה משפיעה שוב על אמון הציבור במשטרה. ממעגל הקסמים הזה משטרת ישראל טרם הצליחה להיחלץ ומכאן הבעייתיות הכרוכה במצבה.

על פי הבנתנו את האלימות בחברה זו יש לראותה כמבוססת הן על גורמים פנימיים-תרבותיים והן על גורמים חיצוניים-מוסדיים. הגורמים הפנימיים כוללים נורמות חברתיות שורשיות, מבנה חברתי מסורתי ותרבות המונחלת מדור לדור, בעוד הגורמים החיצוניים כוללים את יחס השלטון הישראלי לחברה הערבית, המשאבים החומריים המושקעים בפתרון בעיותיה והתשתיות המאפשרות את התפשטותה של האלימות.

בכדי להתמודד עם הגורמים הפנימיים-תרבותיים נראה שהחברה הערבית היא זו שצריכה לקחת אחריות פנימית על עצמה. מדובר בתהליך איטי וכואב אשר על החברה הערבית לעבור עם עצמה. ככל תהליך חברתי הנוגע לשינויין של נורמות חברתיות מסורתיות בסופו של דבר גם תהליך זה יכול וצריך להתרחש מלמטה למעלה באופן שבו החברה עצמה מבקשת לשנות את אורח חייה. צעד שכזה, הגם שנראה פשוט ומובן, יכול לקחת מספר שנים ארוך והיכולת להשפיע עליו מבחוץ מוגבלת למדי.

בנוגע לגורמים החיצוניים-מוסדיים, התכניות הממשלתיות אשר נועדו לטפל בשכונות הערביות, במערכת החינוך הערבית ואפשרויות התעסוקה העומדות בפני מגזר זה – הן אלו שיתרמו תרומה חיובית להתמודדות עם האלימות הערבית במעגלים הרחבים יותר. בנוסף לכך, לצד חיזוק שורות המשטרה בבני החברה הערבית, יש לפעול גם למען טיוב מערך ההכשרה המשטרתי. יש לכלול במסגרת הלימודים במכללה הלאומית לשוטרים יחידות שיעסקו בשיטור בחברה רב-אתנית. תכנים אלו יכללו את לימוד השפה הערבית וכן לימוד מקומה הרגיש של המשטרה בקונפליקט עם החברה הערבית במדינת ישראל. לטובת שיפור התנהלות המשטרה מול החברה הערבית, יש להקים גוף מפקח אשר יבחן את התנהלות המשטרה באופן שגרתי ויסייע בשיפורה ובהצבעה על כשליה. מסקנות גוף זה יהיו חשופות ונגישות לציבור וחבריו יכללו אף נציגים של החברה הערבית.

למחקר המלא

אופטימEAST

___________11

עם החזרה ההדרגתית לשגרה ותום תקופת הרמדאן אנחנו מחזירים את פעילות השטח שלנו באופן מלא ובכפוף להוראות משרד הבריאות. כמו במערכת החינוך ושאר חוגים, אחרי חודשיים של למידה מרחוק כיתות העברית שלנו שבות עם מרחקים וחבישת מסכות. תקופה מאתגרת זו גם היוותה הזדמנות לנו להמציא דרכים חדשות ללמד.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות