שלום
מגפת הקורונה לא עצרה את כל הפעילות החברתית. ובכן, הערכות ראשוניות לחודשי האביב מצביעות על שינוי בדפוסי הפשע, וזינוק סוגים מסוימים כגון אלימות בתוך המשפחה. מזה עשרות שנים, המגזר הערבי הינו מוקד לאלימות ולפשע, והוויכוח על הסיבות לכך משמש בסיס להתנצחויות פוליטיות בלתי פוסקות. החודש אנחנו מציעים ניתוח מעמיק יותר של התופעה, המבוסס על הנתונים האחרונים הזמינים.
אלימות במגזר הערבי: סקירה וניתוח
מזה שני עשורים שהאלימות במגזר הערבי הינה בעיה ממשית אשר דורשת טיפול ופתרון. בשנה האחרונה הגיע המצב לשפל חדש שלא נראה כמותו: 92 נרצחים המהווים מעל ל-60% מכלל הנרצחים במדינה, בעוד המגזר הערבי מונה כ-20% בלבד מהחברה הישראלית. במחקר הזה ניסינו להתעלות מעל לקרב הבוץ בין מאשימי הממסד למאשימי התרבות הערבית.
פותחים בהצגת הנתונים מהשטח לגבי האלימות בחברה הערבית מן השנים האחרונות. מהשוואת הנתונים ומהעמדתם בפרופורציות לגודל האוכלוסייה הערבית תהינו האם ניתן לזהות מגמה ברורה ולתת רציונל בנתונים השונים. לדעתנו, ייתכן והשינויים במספר מקרי הרצח בחברה הערבית בשנים האחרונות הם מינוריים מכדי לייחס להם משמעות יתרה. עם זאת, אנו סבורים כי גם אם לא ניתן לדבר על החמרה במצב, הרי שיש לטפל בבעיה בכלים המדינתיים העומדים לרשות הממשלה.
במדיניות הטיפול של המשטרה כפולת הפנים. הקמת מינהלת המגזר הערבי נועדה לפעול במטרה לחזק את הקשר של המשטרה עם החברה הערבית, הן על ידי הקמת תחנות משטרה ביישובים ערביים והן על ידי הוספת תקנים המיועדים לשוטרים מוסלמים דווקא. נוספת עליה היא תכנית 'עיר ללא אלימות', מודל שיטור עירוני להתמודדות עם האלימות לסוגיה, בעיקר בקרב בני נוער. בהמשך הצגנו את דו"ח מבקר המדינה מ-2018 אשר בחן את פעילות המשטרה ואת מאמציה בהפחתת אירועי האלימות והשימוש באמצעי לחימה במגזר הערבי.
מידת האהדה והתמיכה שהמשטרה מקבלת מצד האזרחים הערבים משפיעה בהכרח על יעילותה והצלחת משימתה, כל שכן שהיא עשויה להעיד על כישלונה כגוף שעובד אל מול ולצד אזרחים וקהילות. מצאנו שאמון הציבור בכוחות המשטרה משפיע על מידת היעילות המשטרתית, וזו בתורה משפיעה שוב על אמון הציבור במשטרה. ממעגל הקסמים הזה משטרת ישראל טרם הצליחה להיחלץ ומכאן הבעייתיות הכרוכה במצבה.
על פי הבנתנו את האלימות בחברה זו יש לראותה כמבוססת הן על גורמים פנימיים-תרבותיים והן על גורמים חיצוניים-מוסדיים. הגורמים הפנימיים כוללים נורמות חברתיות שורשיות, מבנה חברתי מסורתי ותרבות המונחלת מדור לדור, בעוד הגורמים החיצוניים כוללים את יחס השלטון הישראלי לחברה הערבית, המשאבים החומריים המושקעים בפתרון בעיותיה והתשתיות המאפשרות את התפשטותה של האלימות.
בכדי להתמודד עם הגורמים הפנימיים-תרבותיים נראה שהחברה הערבית היא זו שצריכה לקחת אחריות פנימית על עצמה. מדובר בתהליך איטי וכואב אשר על החברה הערבית לעבור עם עצמה. ככל תהליך חברתי הנוגע לשינויין של נורמות חברתיות מסורתיות בסופו של דבר גם תהליך זה יכול וצריך להתרחש מלמטה למעלה באופן שבו החברה עצמה מבקשת לשנות את אורח חייה. צעד שכזה, הגם שנראה פשוט ומובן, יכול לקחת מספר שנים ארוך והיכולת להשפיע עליו מבחוץ מוגבלת למדי.
בנוגע לגורמים החיצוניים-מוסדיים, התכניות הממשלתיות אשר נועדו לטפל בשכונות הערביות, במערכת החינוך הערבית ואפשרויות התעסוקה העומדות בפני מגזר זה – הן אלו שיתרמו תרומה חיובית להתמודדות עם האלימות הערבית במעגלים הרחבים יותר. בנוסף לכך, לצד חיזוק שורות המשטרה בבני החברה הערבית, יש לפעול גם למען טיוב מערך ההכשרה המשטרתי. יש לכלול במסגרת הלימודים במכללה הלאומית לשוטרים יחידות שיעסקו בשיטור בחברה רב-אתנית. תכנים אלו יכללו את לימוד השפה הערבית וכן לימוד מקומה הרגיש של המשטרה בקונפליקט עם החברה הערבית במדינת ישראל. לטובת שיפור התנהלות המשטרה מול החברה הערבית, יש להקים גוף מפקח אשר יבחן את התנהלות המשטרה באופן שגרתי ויסייע בשיפורה ובהצבעה על כשליה. מסקנות גוף זה יהיו חשופות ונגישות לציבור וחבריו יכללו אף נציגים של החברה הערבית.
אופטימEAST
עם החזרה ההדרגתית לשגרה ותום תקופת הרמדאן אנחנו מחזירים את פעילות השטח שלנו באופן מלא ובכפוף להוראות משרד הבריאות. כמו במערכת החינוך ושאר חוגים, אחרי חודשיים של למידה מרחוק כיתות העברית שלנו שבות עם מרחקים וחבישת מסכות. תקופה מאתגרת זו גם היוותה הזדמנות לנו להמציא דרכים חדשות ללמד.
שלום
למחרת יום העצמאות נכון לזכור שגם אם מדינת ישראל יצרה מקלט מפני האנטישמיות, תופעה זו עדיין חיה ובועטת. מחקרנו החודש מתמקד בהקשרים הפוליטיים של האנטישמיות באירופה. היסטורית היא נקשרה למגוון תנועות לאומניות ברחבי היבשת, ושובן של אלה מעלה חשש מובן בקרב הקהילות המקומיות. ביקשנו למדוד את תוקפו של הקשר הזה כיום בשלוש מדינות אירופיות בהן מתגוררים הרוב המוחלט של יהודי אירופה: צרפת, בריטניה וגרמניה.
תקציר – עליית הימין הקיצוני והאנטישמיות: שלושה מקרי בוחן אירופאיים
מחקרנו החודש יוצא בתמיכת ההסתדרות הציונית העולמית. הוא בוחן את הקשר בין עליית הימין הקיצוני בשלוש מדינות מערב-אירופיות לבין מצב האנטישמיות בהן. לאורך המאה הקודמת תנועות לאומניות פופוליסטיות התאפיינו בזיקה לעמדות אנטישמיות ולקידומן בשיח הציבורי. אין זה פלא אפוא ששובן של מפלגות הימין הקיצוני למרכז הבמה הפוליטית עורר בקרב יהודים רבים חשש כבד לעלייה באנטישמיות.
במהלך השנים האחרונות נשמעות טענות הקושרות בין מפלגות הימין הקיצוני והאנטישמיות, ועל כן מחקר זה מציע לבחון את הקורלציה בין שתי התופעות הללו ולקבוע: מהי מידת האחריות של מפלגות הימין הקיצוני בהידרדרות ביטחונן של הקהילות היהודיות המקומיות. בכדי להשיב על שאלה זו בחנו את שלושת המדינות בעלות הקהילות היהודיות הגדולות ביותר במערב אירופה: צרפת, בריטניה וגרמניה.
המחקר פותח בסקירה הכוללת ניתוח אידיאולוגי של הימין הקיצוני. לאחר מכן נתחם טווח הזמן המשמש לבחינת הקורלציה בין עליית והתבססות המפלגה הימנית הקיצונית במדינה ובין מידת האנטישמיות. לצורך זאת המחקר משתמש במספר מדדים של אנטישמיות: תקריות אנטישמיות ואירועים אלימים, וכן שכיחות סטריאוטיפים אנטישמיים בחברה האזרחית.
צרפת
מאז שובה של מפלגת האיחוד הלאומי בתצורתה החדשה, בנשיאותה של מארין לה פן ב-2011, לא נרשמה עלייה כללית במספר התקריות האנטישמיות או בשיעור ההזדהות עם היגדים אנטישמיים.
בדיקה איכותנית של התפרצויות אלימות בחודשים מסוימים ודיווחי קורבנות האנטישמיות מצביעים על שכיחות רבה יותר של רקע אנטי-ישראלי ואסלאמי לתקיפות מאשר רקע לאומני ימני קיצוני.
בריטניה
שקלול נתוני האנטישמיות בתוך טווח הזמן שנבחן מעלה שלא ניתן לקשור בין צמיחת מפלגת UKIP ובין העלייה במספר התקריות האנטישמיות.
נראה שהעלייה באנטישמיות בפרט ובפשעי השנאה בכלל התרחשה בסמיכות לדיון בנוגע לפרישת הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי וחרגה מחוג השפעתו של הימין הקיצוני.
גרמניה
עליית מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה אינה חופפת לעלייה במספר התקריות האנטישמיות בטווח הזמן שנבחן.
לפי הנתונים שבידנו חלקו של הימין הקיצוני בתופעת האנטישמיות אמנם קיים, אך במידה פחותה בהרבה משפורסם על ידי הרשויות הגרמניות ב-2018.
להערכתנו, הימין הקיצוני אינו המניע העיקרי לאנטישמיות במערב אירופה כיום, והשינויים במידת האנטישמיות – אם ישנם – אינם תלויים דווקא בהתבססותו הפוליטית.
מיטב ההגות הציונית – עכשיו אצלכם בבית
היכונו ליום ירושלים! סדרת 'הזמן' – חוברות הגות ציונית סביב לוח השנה העברי – היא פרויקט משותף של חברי חוג 'המעורר' (בוגרי תכנית 'השילוח' של בית המדרש לציונות) עם מרכז מורשת מנחם בגין והמכון למורשת בן-גוריון. עד כה הוצאנו 5 גיליונות:
– מה עניין שמיטה אצל הציונות?
– תקומה וחורבן: בין זיכרון לשיכחה
– מהודו ועד כוש – ציונות מזרחית-ספרדית: יש דברים כאלה
– נשים בציונות: לוקחות גורלן בידיהן
– 3000 שנים של ירושלים ב בהגות ובשיר
ניתן לרכוש כל גיליון בעלות של 50ש"ח, או את כל הסדרה ב220 ש"ח
לתיאום: 02-5817196
המכון בתקשורת
בנוסף למאמר בThe Jerusalem Post, המחקר על עליית הימין הקיצוני סוקר על ידי האתר הגרמני Die Achse des Guten, העוסק במצב האנטישמיות במדינה. בנוסף, ביקורת על המחקר פורסמה כטור דעה בForward.
דבר המנכ"לית
שלום
אנחנו נמצאים בתקופה לא פשוטה, תקופת הקורונה , השנה כשנשאל "מה נשתנה?", יהיו לנו הרבה תשובות כי הרבה השתנה.
לי באופן אישי , הרבה מאוד השתנה. אבי מורי, חוקר המקרא ופרשנות ימי הביניים, פרופ' מערבי פרץ הלך לעולמו לפני כחודש. השבוע, ח' ניסן הוא היה אמור לחגוג את יום הולדתו ה-80.
מעבר למקום הפרטי המצער שלי, יש עוד הרבה שאלות לשאול:
איך זה שבימים בהם הטבע מופיע במלוא הדרו : פריחה, אביב והתחדשות וקורא לנו לצאת החוצה מתרדמת החורף ולהתבשם מהיופי שלו, אנחנו צריכים להתכנס ולהסתגר בתוך הבתים? .
איך זה שבליל הסדר, הלילה בו כולנו מסובין ביחד. בלילה בו יש מצווה מפורשת של "והגדת לבנך". , נשב השנה כל אחד בביתו, לא נסב ביחד, לא נשב כ"שבט" והמשפחתיות שלנו תתפצל ליחידות קטנות?
איך זה שבחג שנולד כתוצאה מחיפזון. בחג בו בני ישראל יצאו בחיפזון ממצרים ולכן בצקם לא הספיק לתפוח. אנחנו יושבים בבית,. אנחנו לא בחיפזון לשום מקום. הכל נעשה לאט, קצב החיים שלנו הואט מאוד. וכל ההכנות לפסח נעשות באיטיות?
גם במכון שלנו, אנחנו שואלים השנה מה נשתנה והרבה השתנה.
לפני שנה בפסח הייתה לנו כיתת עברית אחת במזרח ירושלים ןמרכז זכויות אחד בשכונה אחת במזרח העיר
השנה , בפסח יש לנו 10 כיתות עברית ושני מרכזי זכויות בפרסה של יותר מ-7 שכונות במזרח העיר.
נכון שגם אנחנו הקטנו את נפח הפעילות בגלל הקורונה, אבל אנחנו מנסים להמשיך באמצעים טכנולוגיים. עוזרים במיצוי זכויות לאור משבר הקורונה, מלמדים כיתות עברית און ליין, נערכים גם לימים שאחר כך. מוזמנים לקרוא על כך במידעון המצורף.
בברכת חג שמח ובציפייה לימים טובים שיבואו
מירי שלם
צוות המכון לאסטרטגיה ציונית משתתף בצערה של מנכ"לית המכון על פטירת אביה פרופ' מערבי פרץ ז"ל, אשר נלב"ע בכ"ד שבט – 19 פברואר. פרופ' פרץ היה חוקר מקרא מוערך מאוניברסיטת בר אילן.
הכירו את הסטודנטים שלנו!
בתש"ף כמו בשנים האחרונות תכנית המלגאים מאפשרת לנו למנף את הפעילות של המכון.
הסטודנטים שלנו מלווים אותנו לאורך כל שנת הלימודים, כל אחד בתחום התמחותו. הם לומדים במגוון מוסדות אקדמאים (האוניברסיטה העברית, המרכז האקדמי שלם, אוניברסיטת חיפה, מכללת הרצוג ועוד).
הנה הפנים שלהם – אנו מודים להם בקרב לב על העשייה הברוכה במחקר, במעברים, בהכנה הערכית לצה"ל, במיצוי זכויות ובקורסי עברית.
בהזדמנות זו ברצוננו לחשוף לכם את המפה העדכנית של פעילות השטח השנה במסגרת הפרויקטים שלנו במזרח ירושלים ('אופטיםEAST – ריבונות עם אחריות'). במסגרתם המלגאים שלנו מפעילים 10 כיתות עברית במספר אזורים: צור באהר, סילוואן, הר הזיתים, עיסאוויה, שועפאט ובית חנינא). בנוסף הם נותנים מענה בסוגיות בורוקרטיות ומחברות את האוכלוסיה לגופים הממשלתיים הרלוונטיים בשכונות צור באהר ואבו תור. סוף סוף, כמו בשנים קודמות אנחנו ממשיכים לפעול בתחום המעברים בעוטף ירושלים (רחל/300 וקלנדיה).
פעילות המכון בצל מגיפת הCOVID-19
יחד עם שאר המשק הישראלי אנו מתמודדים בשבועות אלה עם השפעות מגיפת הקורונה. אם החוקרים די אמידים להגבלות על תנועה והתכנסויות, אך פעילויות השטח לא. על מנת לצמצם את היקף הפגיעה ברציפות התכניות עמלנו רבות להעביר מה שהיה ניתן למתכונת מקוונת. גם אצלנו זום, וואטסאפ ושאר פלטפורמות לשיתוף תכנים אונליין הוכיחו את יכולתם לסייע ללמידה מרחוק אפקטיבית ברגעי משבר אלה.
לקורונה גם היבט נוסף. הסוגיות התמידיות של משילות בירושלי מחמירות בעת חירום. כבר מתחילים לדווח על כך שמזרח העיר עלול להוות מוקד מרכזי של התפרצות הנגיף, בשל תערובת של חששות כלפי השלטונות וחוסר מודעות. אנו רואים במשבר הנוכחי אתגר קלאסי של "ריבונות עם אחריות", ועל כן משתתפים גם אנחנו במאמצים להגברת המודעות בקרב האוכלוסיה. בין השאר יצא לנו לעוזר למד"א בתרגום ועריכת קליפ הסברה על התחנות "היבדק וסע" המופיע שמאלה.
המכון בתקשורת
* CBN News ביקרו באחת מכיתות העברית שלנו בירושלים
* טבילה וקרונה: ישראל היום, אתר כיפה וThe Jerusalem Post סקרו את הפולמוס סביב חוות הדעה ההלכתית האוסרת טבילה ברוב המקוואות בארץ מחשש להדבקה המונית. הדעה מתבססת על ומצטטת את המחקר שלנו על הכשלים בפיקוח תברואתי על מערך המקוואות בארץ.
אהבתם? עקבו אחרינו גם בטוויטר החדש בעברית, לקול לאומי-ליברלי רענן בלב העניינים
שלום
סוגית הירידה מהארץ מבטאה פחדים קיומיים של הציבור הישראלי מאז תקופת היישוב ועד היום. אך לאורך השנים האופי של ההגירה מישראל, מניעיה והיקפה השתנו רבות. במחקר שאנו מפרסמים החודש ביקשנו להתחקות אחר התופעה ולהבין את משמעותה ב2020.
בהמשך המידעון: פרסומי המכון עד אליכם הביתה, ודיווחים תקשורתיים על העבודה שלנו בתחומים השונים. קריאה מהנה!
הגירה מישראל: בעיה או הזדמנות?
מהם הגורמים להגירה מישראל ומהם מאפייניה בעבר ובהווה? מחקר זה בוחן את תופעת ההגירה מישראל בעשורים האחרונים, ואת קהילות היורדים המתהוות במעבר לים.
החברה הישראלית עברה שינוי עמוק בתפיסתה את המהגרים: ממבט ביקורתי ונוקב על הפניית העורף שלהם כלפי החזון הציוני ועד למבט מכיל וכמעט מעריץ, המקווה כי עוד ישובו בעתיד הקרוב.
ניתן להסביר חלקית שינוי זה לאור העובדה שהסיבה המרכזית להגירה מישראל בעשורים האחרונים הפכה להיות הרצון בשיפור רמת החיים הכלכלית. על אף המציאות הביטחונית המורכבת הקיימת בישראל, שיקול זה נהיה כיום בעל משמעות מינורית בהחלטה לעזוב. למעשה, המהגרים מישראל דומים באופן כללי למהגרים רבים ברחבי העולם המחפשים הזדמנויות כלכליות ומקצועיות חדשות במדינות עשירות ומפותחות, תוך שמירה על קשר עם המשפחה והחברה בארץ המוצא, משימה שנעשתה לפשוטה עם השימוש הנרחב באינטרנט.
לנתונים עכשיו. ההגירה מישראל בעשור האחרון נמצאת בירידה משמעותית ואינה נחשבת לחריגה ביחס לעולם. הן שיעור העוזבים והן מאזן ההגירה נמצאים בשנים האחרונות במגמת קיטון משמעותית. כמו כן, חלק משמעותי מבין המהגרים הם עולים חדשים, כך שפעמים רבות התנודה בכמות המהגרים היא פועל יוצא של העלייה לישראל בשנים אלו. שיעור גבוה של הגירה נמצא בקרב בעלי השכלה גבוהה, שהתקדמותם המקצועית כרוכה באופן מובנה בשהות בת מספר שנים באוניברסיטאות בחו"ל. על מקבלי ההחלטות לפעול בכדי לאזן את המצב שנוצר ולאפשר קרקע נוחה לחזרה לישראל עבור העוזבים בכלל והאקדמאים בפרט.
כיום, קהילות הישראלים המרכזיות בעולם הן: ארה"ב, גרמניה ואנגליה. רובם של המהגרים מישראל מגיעים לארה"ב והקהילה הישראלית במקום הפכה בשנים האחרונות לקהילה מאורגנת ואף לבעלת כוח פוליטי. ארגוני הקהילה מנסים להתמודד עם היחלשות הזהות הישראלית והזהות היהודית בקרב בני הדור השני להגירה הנוטים להיטמע באופן מלא בסביבה האמריקאית בה גדלו.
הישראלים בגרמניה יוצאי דופן לעומת מהגרים אחרים מישראל: הם נחשבים לחילוניים יותר ולבעלי עמדות ביקורתיות יותר כלפי ישראל. בעוד שרובם של המהגרים מישראל גאים בישראליותם ומהרהרים לעיתים קרובות בחזרה לישראל, חלק משמעותי מהישראלים בגרמניה עזבו את ישראל בתחושה שלילית ואינם רואים את עצמם שבים אליה בעתיד. על אף ההד התקשורתי שיצא לישראלים בגרמניה בכלל ובברלין בפרט, מחקרים שנעשו בשנים האחרונות אומדים את מספר הישראלים המתגוררים כיום בגרמניה בכ-25 אלף, כ-4% בלבד מסך הישראלים בתפוצה.
לעומת הישראלים בגרמניה, הישראלים באנגליה מרגישים תחושות חיוביות כלפי ישראל ורבים מהם אף מהרהרים באפשרות לחזור אליה. הקרבה היחסית בין אנגליה לישראל לעומת מדינות דוברות אנגלית אחרות, האוניברסיטאות המובילות ואפשרויות התעסוקה האטרקטיביות הפכו את אנגליה ליעד הגירה נוח יחסית. גם הקהילה הישראלית באנגליה נמצאת בתהליכי התארגנות כלכלית ופוליטית לאור הניתוק הקיים בין הקהילה הישראלית לקהילה היהודית המקומית, ניתוק הקיים ברוב מדינות ההגירה.
אחרי יותר מ-70 שנה שבהם מדינת ישראל עברה טרנספורמציה ממדינה ענייה הקולטת פליטים למעצמה כלכלית וביטחונית, נדמה שהביטחון העצמי הישראלי צריך להיות איתן גם אל מול הישראלים שבתפוצה. על מדינת ישראל לא לראות בהם איום על חוסנה הפנימי אלא לבנות להם גשר לחיזוק הזהות הישראלית, בעיקר אצל בני הדור השני הנוטים להיטמע בסביבה בה גדלו, וכן נתיב חזרה מזמין שיגדיל את סיכויי שיבתם לישראל בעתיד.
מיטב ההגות הציונית – עכשיו אצלכם בבית
אנו שמחים להציג את סדרת 'הזמן' – חוברות הגות ציונית סביב לוח השנה העברי. החוברות הן פרויקט משותף של חברי חוג 'המעורר' (בוגרי תכנית 'השילוח' של בית המדרש לציונות) עם מרכז מורשת מנחם בגין והמכון למורשת בן-גוריון. עד כה הוצאנו 5 גיליונות:
– מה עניין שמיטה אצל הציונות?
– תקומה וחורבן: בין זיכרון לשיכחה
– מהודו ועד כוש – ציונות מזרחית-ספרדית: יש דברים כאלה
– נשים בציונות: לוקחות גורלן בידיהן
– 3000 שנים של ירושלים ב בהגות ובשיר
ניתן לרכוש כל גיליון בעלות של 50ש"ח, או את כל הסדרה ב220 ש"ח
לתיאום: 02-5817196
המכון בתקשורת
- The Washington Post: ישראל משפרת את השירותיים העירוניים כדי לאחד את ירושלים – הערבים רוצים שינוי פוליטי.
- The Jerusalem Post: נתוני המכון לאסטרטגיה ציונית חושפים: עליית הימין הקיצוני אינה האיום המרכזי על יהודי אירופה.
- ניקולא נסים טובול, מנהל פרויקטים במכון, על איך מכפישי ישראל ניצלו טרגדיה בירושלים, ומה זו מלמדת באמת (JTA).
- חוקר המכון נדב לורנס על תהליכי הרדיקליזציה במפלגה הדמוקרטית ודרכי ההתמודדות אתה (ערוץ7).
שלום
2020 תהיה כידוע שנת בחירות בארצות הברית. כבר בשבועות הקרובים יתקיימו הבחירות המקדימות במפלגה הדמוקרטית. בשנים האחרונות הפער ביחס לישראל בין הנשיאים אובמה וטראמפ הציף שאלה רחבה יותר, על התדרדרות היחסים בין מדינת ישראל לשמאל האמריקאי. במחקרנו החודש אנחנו התחקנו אחר שורשי התופעה וניתחנו את היבטיה השונים.
הרדיקליזציה של המפלגה הדמוקרטית בארה"ב
מחקרנו החודש עוקב אחר שינוי עמדותיה של המפלגה הדמוקרטית בארה"ב כלפי ישראל. המחקר סוקר מבחינה היסטורית את היחסים ההדוקים בין המפלגה ליהדות ארה"ב אשר נמשכו לאורך המאה ה-20, כמו גם את התמיכה הכמעט מוחלטת של המפלגה בקשר המיוחד בין ארה"ב וישראל.
לאחר מכן המחקר עובר לבחון את ההקשר שבו תמיכתה המוחלטת של ארה"ב בישראל החלה להתערער וכן את השינויים ברטוריקה של פוליטיקאים דמוקרטיים דומיננטיים. חלק זה עוסק בהתקררות היחסים בין ארה"ב לישראל בתקופת נשיאותו של ברק אובמה, וכן ברטוריקה האנטי-ישראלית שנשמעת לאחרונה מפי דמויות בולטות במפלגה כמו ברני סנדרס, אילהן עומאר ורשידה טליב.
הפרק הבא של המחקר עומד על הטרנספורמציה בעמדות כלפי ישראל בקרב מצביעי המפלגה הדמוקרטית. יש להבחין בין דעותיו של המיינסטרים המתון ובין האגף הליברלי יותר, אשר הוא זה שאחראי ברובו על צמיחת הסנטימנט האנטי-ישראלי במפלגה.
פרק נוסף בוחן את התמיכה של יהדות אמריקה במפלגה הדמוקרטית לאורך ההיסטוריה ושואל איזו השפעה תהיה, אם בכלל, על הקול היהודי-אמריקאי בעקבות שינוי העמדות כלפי ישראל בקרב הדמוקרטים.
בשלב זה פונה המחקר לבחינת הגורמים לשינוי העמדות כלפי ישראל בקרב הדמוקרטים הליברלים. המיקוד נסוב סביב האופן שבו האידיאולוגיה השמאלית-קיצונית ממסגרת את הקונפליקט הישראלי-פלשתיני וההשפעה שיש לכך על עיצוב ההשקפה השלילית על ישראל. כאן נשקלים גם השפעתם של שינויים דמוגרפיים בחברה האמריקאית על השיח הנוגע לישראל, הן בחברה האמריקאית בכללה והן במפלגה הדמוקרטית בפרט.
בסיכום, המחקר מציג הצעות לגבי האופן שבו ניתן לאתגר את העמדות השליליות והנרטיבים המוטעים המאומצים לעתים קרובות על ידי ליברלים קיצוניים מן השמאל, וכיצד ישראל ותומכיה יכולים לעצב מחדש את השיח הנוגע למדינת ישראל בקרב השמאל האמריקני.
ובינתיים בשטח
ריבונות ישראל גם מעבר לחומה. החודש נעננו לבקשת משטרת ישראל לקבל קהל במ.פ. שועפאט. טוב לראות שגורמי ביטחון בעיר רואים בהגברת השירותים הממשלתיים בכל שכונות העיר גורם חיובי ליציבותה הבטחונית.
בנוסף, פגשנו מספר קבוצות של סטודנטים אמריקאים, שביקשו לשמוע ממקור ראשון על תפיסת עולם לאומית ליברלית ישראלית אליה הם בדרך כלל לא חשופים. הרבה שאלות על חוק הלאום, עתידה של ירושלים ועוד, עליהן שמחנו לענות.
המכון בתקשורת
The Jerusalem Post: אם ישראל ותומכיה רוצים לאתגר את הגישה השלילית של השמאל האמריקאי החדש, עליהם ללמוד לדבר את שפתו.
ערוץ הכנסת מארחים את מירי שלם על ההתפתחויות הפוליטיות האחרונות.
העיתונאי אליעזר יערי על עשייתנו במזרח ירושלים.
דבר המנכ"לית
שלום רב,
סוגיית היחס למהגרים, מבקשי מקלט ופליטים נמצאת אצלנו על סדר היום הציבורי באופן תדיר, גם בשאלת מדיניות הגבולות שלנו וגם בסוגיית היחס כלפי מהגרים ומבקשי מקלט שכבר נמצאים פה.
די אם נמנה את ההפגנות הסוערות המתקיימות בדרום תל אביב של פעילים ב"חזית לשחרור דרום תל אביב" מול אחרים המוחים נגד הוצאתם מהארץ של מבקשי מקלט מאריתריאה וסודן או את המאבק נגד גירוש העובדות הפיליפיניות.
במקביל, בעולם מתקיים משבר פליטים עולמי המגיע לשיאים חדשים. נכון לשנת 2017 ,היו קרוב ל-65 מיליון עקורים ברחבי העולם, מתוכם, כ-20 מיליון פליטים בחסות האו"ם, 40 מיליון עקורים פנימיים וכשלושה מיליון מבקשי מקלט.
מחקר חדש ומקיף שמפרסם השבוע המכון לאסטרטגיה ציונית בוחן את המדיניות כלפי מהגרים בלתי חוקיים בארבע מדינות מערביות אוסטרליה, ארה"ב, בריטניה וקנדה. במחקר הושם דגש על מאבקן של מדינות דמוקרטיות אלו בתופעת ההסתננות וכחלק מכך, על אופי הטיפול במבקשי מקלט, באותן מדינות במהלך השנים האחרונות. מהמחקר עולה כי דמוקרטיות מערביות אלו עושות שימוש בכלים מגוונים העומדים לרשותן על מנת להתמודד עם תופעת ההסתננות ולהביא להגבלת מגמת ההגירה.
אוסטרליה היא אולי הדוגמא הבולטת ביותר לטיפול מחמיר בהגירה בלתי חוקית אשר נושא השלכות מיידיות על מבקשי מקלט החפצים להיות מוכרים כפליטים. אוסטרליה איננה מאפשרת את הכנסתם של המהגרים המנסים לחדור לגבולה בסירות (תהא מצוקתם אשר תהא), ומעבירה אותם למתקני 98 שהייה, בעיקר בפפואה גינאה החדשה או נאורו, שם הם ימתינו עד שמשרד ההגירה האוסטרלי יקבל החלטה בעניינם. לרוב גם אם הוכרו כפליטים, אוסטרליה תעשה מאמץ ליישב אותם מחדש במדינות אחרות. ניתן לראות כי אוסטרליה אינה ששה לקבל פליטים, ונוטה להתמודד עם מבקשי המקלט על ידי שימוש בפרקטיקה של יישוב מחדש במקומות אחרים
בריטניה כדוגמא אחרת רשמה שיעור די קבוע של הכרה בפליטים בשנים האחרונות. המחקר מעלה כי חלקה היחסי בקבלת מבקשי מקלט הוא זעיר ביחס לשאר מדינות האיחוד האירופי. לממשלה הנוכחית מדיניות ברורה לפיה יש לבלום את כניסתם של מבקשי המקלט ככל שהדבר מתאפשר. בריטניה עושה זאת על ידי סיוע כספי בהיקף גדול למדינות אחרות בקליטת פליטים לשטחן ובהחזרתם של אותם מבקשי מקלט אשר בקשותיהם נענו בשלילה למדינות המוצא.
בעקבות עליית הימין הרדיקלי באירופה , החמרת היחס למהגרים ומבקשי מקלט נתפסים תמיד כאקט הנובע משנאת זרים, משנאה לאחר, מלאומנות חזקה, מגזענות.
המחקר החדש שבחן ארצות מערביות מתקדמות מוכיח שקיימת התנגדות להגירה מתוך שיקולים של ריבונות של מדינה ורצונה להגן על אופייה, על כלכלתה, על בטחונה.
אין חולק כי שיעור ההכרה בפליטים בישראל הוא נמוך מאוד אך כאן חשוב להבין את השיקולים הדמוגרפיים והביטחוניים; גודל אוכלוסייתה של מדינת ישראל הוא זעום ביחס למדינות הנבדקות, וכמו כן לישראל יש אינטרס לאומי לשמור על המאזן הדמוגרפי הקיים לאור בעיות ביטחוניות עמם היא מתמודדת תדיר.
הדיונים הציבוריים המתקיימים לאחרונה במדינה נושאים אופי פופוליסטי וקלישאתי. מאוד קל לסתום פיות ודעות על ידי הטחת אשמה מבזה:: באת להפגנה בעד ביבי? אתה אלים וברברי, אתה מתנגד לאריתראים והסודנים בדרום תל אביב? אתה גזען ושונא זרים.
המחקר מראה שניתן להקשיח מדיניות הגירה גם בלי לשנוא זרים, שיש מקום לתיקון ולחקיקה ולשיפור גם ביחס של מדינת ישראל לסוגיות אלו, יחד עם הבנה שיש לגיטימציה למדינה לחשוב על טובתה ועל טובת תושביה לפני דאגה וחמלה לאחרים.
הגירה ומדיניות : סקירה משווה
הוויכוח הגועש סביב הרחקת מהגרים בלתי חוקיים מישראל גדוש בהרבה מיתוסים ובמעט עובדות. טענות בדבר מדיניות הגירה מפלה ונטולת הומניות נשמעות ללא הרף מצד מתנגדי ההרחקה אשר מלינים כי ישראל אינה עומדת בסטנדרטים בינלאומיים, ובפרט בהתחייבויותיה כלפי אמנת הפליטים עליה היא חתומה.
על מנת לעמוד על העובדות בחנו את הטיפול במסתננים ומבקשי מקלט בארבע מדינות מערביות אשר בדומה לישראל, מתמודדות עם תופעת הגירה בלתי חוקית מוגברת לשטחן: ארה"ב, אוסטרליה, בריטניה וקנדה.
מחקרנו מציג תיאור מקיף של מדיניות הטיפול בהגירה בלתי חוקית כפי שהיא באה לידי ביטוי בחקיקה, החלטות ממשלה ותכניות שונות במדינות אלו, תוך הבחנה בין שלל מושגים אשר נוטים "להתערבב" בדיון הפומבי: מסתננים, מבקשי מקלט ופליטים.
המחקר מגלה שכל אחת מן המדינות הנבדקות, ללא יוצא מן הכלל, משקיעה משאבים רבים בצמצום תופעת ההגירה הבלתי חוקית לשטחה, תוך נקיטת צעדים חריפים לעיתים, וזאת בהתאם לגודל האיום הנשקף מגל ההגירה.
בתחום הטיפול במבקשי מקלט ופליטים מתגלים פערים גדולים יותר בין מדינה למדינה, הן מבחינת הסיכוי הבקשה להתקבל, והן מבחינת האפרשות לשהות במדינה בטרם קבלת המעמד.
בכל הנוגע לטיפול במהגרים הבלתי חוקיים מצאנו כי החזקתם של מבקשי מקלט ומסתננים במתקני שהייה הינה תופעה נפוצה. ישראל אינה שונה מאוסטרליה, בריטניה וארה"ב בשימוש בפרקטיקה זו הנתפסת כאמצעי הרתעה מרכזי בטיפול בהגירה בלתי חוקית. התנאים במרכזים אלו משתנים ממדינה למדינה, אך אינם תנאי נוחות באף אחת מהן. הנחת היסוד העומדת במרכזה של גישה זו היא כי מדיניות נדיבה יותר תהווה תמריץ להסתננות עתידית.
אופטימEAST
פתחנו בכל הכוח את שנת הפעילות השנייה שלנו במזרח ירושלים. לאור ההצלחה בצור באהר, העתקנו את המודל של מרכזי זכויות, הכוון וליווי בורוקרטי גם לאבו תור.
איפה עוד בעולם מיעוט משמעותי של תושבי עיר הבירה אינם דוברי שפת המדינה? ממשיכים לגשר על הפער הזה ועונים על ביקוש עצום מהשטח לקורסי עברית. הטמעת השפה על כל מיומנויותיה בשכונות מזרח העיר היא אינטרס ישראלי מובהק, והכרחית לפיתוח כלכלת ירושלים.
המכון בתקשורת
ריבונות, אחראיות, מזרח ירושלים ולאומיות ליברלית: The Fathom Journal על תפיסת העולם של המכון.
ערוץ הכנסת מארחים את מירי שלם על ההתפתחויות הפוליטיות האחרונות.
דבר המנכ"לית
חגים הם זמן נהדר למחשבות, להרהורים, להתבוננות פנימית ולחישוב מחדש – במיוחד השנה, כשחג רדף שבת ושבת רדפה חג. בין הסירים וההכנות לארוחות החג הרבות מצאתי את עצמי שואלת שאלות על עבודתנו במכון.
אנחנו צוות קטן שעובד ללא הפסקה, חדור אמונה בעשייתו וברוח הליברלית הציונית-לאומית הדוחפת אותנו לפעולה. אנו מאמינים מאוד בתחום בו בחרנו להתמקד – עבודת שטח ומחקר על-אודות המיעוטים החיים בישראל, שנובעת דווקא מגישתנו הציונית ואוהבת ישראל, המאמינה בשילוב אוכלוסיות מיעוט בחברה, ובפרט בשילוב ערביי ישראל, כחובה ציונית וכזכות. אנו פועלים בכיוון זה מתוך הבנה שהתמקדות ביחסים בין-אישיים, אדם לאדם, תחולל שינוי גדול יותר בחברה, וכי רק פעולה ברמה השטח תאפשר לנו ליצור שינוי זה – הן בחברה היהודית והן בקרב המיעוטים שחיים בינינו בישראל.
ובכל זאת… הדרך להשגת מטרה זו היא קשה ומפותלת, ודורשת אמונה חזקה בצדקת דרכנו. שכן העולם שלנו נוטה לדיכוטומיה – שחור או לבן; ימין או שמאל. וכל צד מסוגר במערכת ערכים נתונה מראש, כך שאם בעל השקפה ימנית מבקש לעבוד עם ערבים ולסייע להם למצות את זכויותיהם האזרחיות, מיד הוא מותקף על ידי חבריו הימניים כ'שמאלני'; ובאותה מידה הוא נחשד על ידי אנשי שמאל כבעל אינטרסים זרים. אין הקשבה אמיתית ואין מקום לפעול בצורה מורכבת יותר, שמתעלה מעל החלוקה השטוחה הזאת.
גם בתחום גיוס הכספים קשה להעביר מסרים מורכבים. מופנות אלינו שאלות על עצם הלגיטימיות של בקשתנו לתמיכה, ועל הטענה שאנחנו עושים דבר חשוב לטובת המדינה. בודקים אותנו, לאיזה מחנה אנו שייכים; האם אנו תומכים בפתרון שתי המדינות או בסיפוח; מנסים להכניס אותנו לאחת משתי המגרות היחידות – המחנה הלאומי או מחנה השלום. ניסיוננו להשמיע קול אחר, לפיו איננו עוסקים בפתרון פוליטי מדיני אלא בפעולות המשנות את מרקם היחסים, נופל על פי רוב, על אוזניים ערלות.
ואם בכל זאת אנו מכריזים על רצוננו להועיל לשני הצדדים החיים כאן – לערבים שירגישו שייכות למדינה ולא זרים בה, ועל כן יתרמו לה יותר; ולאנשי הימין שיבינו שהערבים כאן כדי להישאר, ועל כן חייבים לפעול לבניית גשרים וקשרים איתם – המסר שלנו, החסר דגל של מפלגה אחת, הופך לחשוף יותר לביקורת.
אנו גאים להיות קול אמיץ ומורכב הנושא דגלים רבים. אנו רואים עצמנו חלוצים לפני המחנה של ארגונים ציוניים לאומיים אשר יבינו בסופו של דבר, שדווקא בעבודה עם מיעוטים, ולא בהתנכרות להם, טמונה התקווה לדו קיום. קשה להיות חלוץ בודד במערכה, להתוות דרך ולדבוק בה למרות ההתנגדויות מימין ומשמאל. להעמיד את הפעילות שלנו בראש סדר העדיפות הציבורי.
לכן אנו זקוקים לכם, שמבינים את חשיבות הנושא ואת מורכבותו, להיות שותפים לנו, להצטרף אלינו ולראות מעבר לאופק, כדי לחולל שינוי אמיתי במרקם היחסים בין העמים החיים על פיסת האדמה הקטנה שלנו, ולתת תקווה. יחד אתכם נוכל להוכיח שהפעילות שלנו אכן משפיעה לטובה על החברה, שדרכנו היא אכן אקטיביסטיות חלוצית ציונית ולא רק חזון של חולמים בהקיץ.
זכויות קיבוציות של מיעוטים במדינות דמוקרטיות – סקירה משווה
איך משתלבים מיעוטים לאומיים, אתניים או דתיים במדינות לאום דמוקרטיות? וליתר דיוק, איך מעוגנים בחוק ייחודיות אותם קולקטיבים בכל הנוגע לתחומי השפה, החינוך והדת?
החודש אנחנו מגישים לכם סקירה של התפתחות הסוגיות האלה ביחס לחמש קבוצות מיעוט. אנחנו מזמינים בכך שיח מבוסס נתונים גם ביחס לשאלת הזכויות הקיבוציות במדינת ישראל עבור המיעוט הערבי-ישראלי. מתוך הבנה רחבה של אותם נסיונות, נוכל לשוב ולבחון את הסוגייה הזו בישראל באופן מעמיק יותר ולהכריע לגבי מידת עמידתה של מדינת ישראל בנורמות הבינלאומיות.
בזכות חמש דוגמאות אלה, ובצירוף עם עיבוד נתונים שחשף מרכז המידע והמחקר של הכנסת, חוקר המכון אריה גרין גיבש תמונה כללית מרתקת של יחסי רוב-מיעוט ב12 מדינות לאום דמוקרטיות:
שפה
ב-10 מתוך 12 המדינות שנסקרו חלות חובות חוקיות על הממשל להנגשת מסמכים רשמיים, מתן שירותים ציבוריים ובתי משפט בשפת המיעוט.
ב-6 מתוך 12 המדינות שנסקרו דוברי שפת המיעוט נהנים מזכויות מיוחדות במחוז או אזור בו ישנו ריכוז גבוה של בני המיעוט כגון שילוט בשפת המיעוט, הנגשת שירותים ציבוריים לשפת המיעוט ועוד.
ב-3 מתוך 12 המדינות שנסקרו נקבעה שפת המיעוט הלשוני כשפה רשמית מקומית במחוז עם ריכוז גבוה של בני המיעוט.
ב-6 מתוך 12 המדינות שנסקרו שפת המיעוט היא שפה רשמית, אך אינה בהכרח בעלת מעמד משפטי שווה ערך לשפת הרוב.
ב-2 מתוך 12 המדינות שנסקרו הוקמה ועדה מיוחדת לקידום שפת בני המיעוטים במדינה.
חינוך
בכל המדינות שנסקרו מובטח רשמית חינוך ציבורי בשפת המיעוט או חינוך דו-לשוני.
ב-10 מתוך 12 המדינות שנסקרו ישנו שימוש נרחב בפועל בקרב אוכלוסיית המיעוט במוסדות חינוך בשפת המיעוט או בחינוך דו-לשוני.
ב-3 מתוך 12 המדינות שנסקרו קיימת חובה על כלל תלמידי המיעוט ללמוד גם את שפת הרוב, לצד שפת המיעוט בבתי הספר של המיעוט הלשוני.
למחקר המלא
זכויות אדם כחולבן
הצטרפנו למספר ארגונים יהודים, בהובלת הפורום המשפטי הבינלאומי, לקריאה לעזרה הומניטרית לקרבנות הקרבות בחבל הכורדיסטן הסורי.
העם היהודי והעם הכורדי אוחזים בקשר ארוך ומיוחד הכולל ערכים משותפים, היסטוריה, ואתגרים לאומיים.
יחד נעביר מסר של אחדות, תקווה וערבות הדדית
אל תסתפקו במילים מזדהות ואמפטיות: תרמו, שתפו, והזמינו גם את חבריכם לסייע. (קישור בתמונה)
המכון בתקשורת
* כתב העת השילוח בביקורת מעניינת על המקראה הלאומית ליברלית שפרסמנו בחודש יולי האחרון.
* ערוץ 7 עיינו לפני כולם במחקרנו החדש על זכויות קולקטיבות של מיעוטים, וסקרו את ממצאיו העיקריים.
* The Jerusalem Post על הקמפיין ההומניטרי למען הכורדים
דבר המנכ"לית
בעוד ימים ספורים נתכנס אל שולחן החג ונבקש שהשנה הבאה עלינו תהיה מבורכת, טובה , מתוקה ושנהיה לראש ולא לזנב. אבל מה יקרה אם הברכה תתממש וכולם יהיו לראש? איך אפשר יהיה להגיע להישגים עם כל כך הרבה ראשים?
הפירוש שלנו, במכון לאסטרטגיה ציונית, לברכה זו הוא, שכל אחד ינסה למצוא את המקום שבו הוא יכול להוביל ולהיות לראש, בתחום המתאים לו: במעגל הפרטי או הציבורי, במשפחה או בהיבט הלאומי. משמעות הברכה 'להיות לראש' היא שכל אחד, ממקומו, ינסה להפוך את העולם למקום טוב יותר, לקחת אחריות על סביבתו, להסתכל על העולם ממעוף הציפור ולהבין את השלם ולא רק את הפרטים. משימה כזו יכולה להיעשות רק מתודעה של ראש ולא מתודעה של זנב.
זו הברכה שבה בחרנו לברך אתכם – וגם את עצמנו. הוכחנו לעצמנו השנה שאנחנו יכולים להוביל ולהיות לראש בתחום ייחודי לנו כארגון לאומי-ימני המבין את משמעות הריבונות היהודית כחובה ואחריות המוטלות עלינו כלפי המיעוטים בישראל. כפי שדיווחנו לכם במהלך השנה, התחלנו לעבוד עם האוכלוסייה הערבית במזרח ירושלים וסייענו באופן אישי למאות אנשים. ומתוך תחושת החובה והאחריות והעבודה עם אנשים הוסרו הרבה חומות מדומיינות והתגבשו התובנות שהסכמי שלום חייבים להתחיל בין בני אדם, הרבה לפני שמגיעים לטקס חתימה על מדשאות הבית הלבן.
אנחנו שואפים להמשיך להוביל תחום זה, לגדול ולהרחיב את היקף ההשפעה שלנו בשכונות נוספות, ולשפר את חייהם של יותר אנשים. עבודה רבה עוד לפנינו, ונשמח שתהפכו לשותפינו.
שנה טובה
שנהיה כולנו לראש
תשע"ט: סיכום
תשע"ט היתה שנה פוריה במיוחד עבור המכון.
ראשית, כניסתנו למזרח ירושלים התקבלה בברכה הן מצד הרשויות והן מצד תושבים רבים. הביקוש ללימודי עברית ככלי להשתלבות בחברה עצום, ומכיתה אחת בפתיחת השנה אנחנו מסיימים אותה עם חמש, בפרישה עירונית.
בחזית הסיוע הבורוקרטי טיפלנו בקרוב ל400 פניות לאורך השנה: עזרנו בתרגום ומילוי טפסים, חיברנו למוסדות הרלוונטיים… ובקיצור ווידאנו שריבונות ישראל בירושלים באה לידי ביטוי בלקיחת אחראיות מלאה.
שנית, המכון המשיך את תנופת המחקרים על יחסי זכויות וחובות, רוב ומיעוט, וגם על הגות לאומית ליברלית. הדבר בא לידי ביטוי השנה בפרסום 11 מחקרים:
התליית זכויות בחובות במדינות דמוקרטיות
האם צפיפיות האוכלוסין מאיימת על ישראל?
מדינת הלאום כשיקול חוקתי: איחוד משפחות
משטרת ישראל והמגזר הערבי: אמון ואכיפה
רכוש יהודי ביהודה ושומרון: השגות על פסיקת העליון 'בג"צ ולירו'
בחינת מדיניות העסקת עובדים פלסטינים בענף הבנייה בישראל
מאוסלו ועד היום: דו"ח מצב זכויות אדם
בניאום המשפט הישראלי: תמיכת ממשלות אירופה בעתירות לבג"צ
לאומיות ליברלית: אנתולוגיה
'תיקון עולם' על פי ז'בוטינסקי
תוכנית החומש בהשכלה: שילוב האוכלוסיות החרדית והערבית
שלישית המשכנו הפעילות של 'זכויות אדם כחולבן' בתחום המעברים, ובכיתות של הכנה ערכית לשירות צבאי משמעותי – 'בגלל הרוח'.
במעברים בעוטף ירושלים ליווינו שיפור לא פחות דרסטי ממיוחל בזמני ההמתנה של הפועלים בזכות שדרוג תשתיות. שינוי זה חייב לבוא לידי ביטוי גם בהיבט התדמיתי, דבר שהדגשנו בסיורים לקבוצות מהארץ ומחו"ל, ובתקשורת.
אנחנו מודים לשותפינו הרבים לעשייה ולדרך, וצועדים בבטחה לקראת המשך פיתוח בתש"ף.
סטודנטים? עוד לא מאוחר להצטרף למלגה השנתית שלנו!
חדשות המכון
הכירו את רכז המחקרים הנכנס!
החודש מצטרף לצוות המכון עמית איזנמן. עמית, תושב ירושלים, התמחה אצלנו בשנתיים האחרונות. הוא חתום על סקירה משווה של אמצעים למאבק בטרור; השיקול החוקתי של מדינת הלאום בסוגיית איחוד משפחות; ואנתולוגיה בנושא לאומיות-ליברלית.
עמית הוא סטודנט בתכנית ללימודי מחקר במדע המדינה באוניברסיטה העברית, בעל תואר שני מן המחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן בהצטיינות יתירה ובעל תואר ראשון בחוג לפסיכולוגיה ולסוציולוגיה באוניברסיטה זו בהצטיינות. עבודת התזה של עמית עסקה בהגות פוליטית שמרנית.
בעבר היה שותף בכתיבת מערכי השיעור של תכנית אקסודוס למחשבה שמרנית ולהגות ליברלית קלאסית.
הוא מחליף את נועה לזימי, שריכזה את תחום המחקר בשנתיים האחרונות. היא ליוותה בדייקנות ובלהט את עבודת החוקרים, ממסגור הנושאים לשלבי הכתיבה השונים, הפרסום ומעבר. בכך היא תרמה רבות לעשייה של המכון.
אחלו לשניהם בהצלחה!
המכון בתקשורת
ערב הבחירות, מנכ"לית המכון מירי שלם חזרה לתכנית 'משכן הלילה' של ערוץ הכנסת.
The Forward חושבים שעשיית גופים לאומיים ליברליים כמו המכון מוכיחה את החוסן הדמוקרטי של ישראל.
לקט מאמרים שפרסמו חברי המכון, בהם התייחסויות לשלל סוגיות הנמצאות על סדר היום הציבורי:
מירי שלם, מנכ"לית המכון, מראה שמאחורי ההתקפות האישיות של הקמפיין, אין הבדלים אידאולוגיים מהותיים בין שתי המפלגות* המובילות. (The Jewish Journal)
* ישראל הראל, היו"ר המייסד של המכון, דן בעתידו הפוליטי של בנימין נתניהו. (הארץ)
ניקולא נסים טובול, מנהל פרויקטים במכון, מסביר שהציונות נטועה עמוק בחברון. (Jerusalem Post).
הוויכוח הגועש סביב הרחקת מהגרים בלתי חוקיים מישראל גדוש בהרבה מיתוסים ובמעט עובדות. טענות בדבר מדיניות הגירה מפלה ונטולת הומניות נשמעות ללא הרף מצד מתנגדי ההרחקה אשר מלינים כי ישראל אינה עומדת בסטנדרטים בינלאומיים, ובפרט בהתחייבויותיה כלפי אמנת הפליטים עליה היא חתומה.
על מנת לעמוד על העובדות בחנו את הטיפול במסתננים ומבקשי מקלט בארבע מדינות מערביות אשר בדומה לישראל, מתמודדות עם תופעת הגירה בלתי חוקית מוגברת לשטחן: ארה"ב, אוסטרליה, בריטניה וקנדה.
מחקרנו מציג תיאור מקיף של מדיניות הטיפול בהגירה בלתי חוקית כפי שהיא באה לידי ביטוי בחקיקה, החלטות ממשלה ותכניות שונות במדינות אלו, תוך הבחנה בין שלל מושגים אשר נוטים "להתערבב" בדיון הפומבי: מסתננים, מבקשי מקלט ופליטים.