Category

מידעונים

מידעון פברואר 2020: הגירה מישראל – בעיה או הזדמנות?

על ידי מידעונים

שלום

סוגית הירידה מהארץ מבטאה פחדים קיומיים של הציבור הישראלי מאז תקופת היישוב ועד היום. אך לאורך השנים האופי של ההגירה מישראל, מניעיה והיקפה השתנו רבות. במחקר שאנו מפרסמים החודש ביקשנו להתחקות אחר התופעה ולהבין את משמעותה ב2020.

בהמשך המידעון: פרסומי המכון עד אליכם הביתה, ודיווחים תקשורתיים על העבודה שלנו בתחומים השונים. קריאה מהנה!

הגירה מישראל: בעיה או הזדמנות?

מהם הגורמים להגירה מישראל ומהם מאפייניה בעבר ובהווה? מחקר זה בוחן את תופעת ההגירה מישראל בעשורים האחרונים, ואת קהילות היורדים המתהוות במעבר לים.

החברה הישראלית עברה שינוי עמוק בתפיסתה את המהגרים: ממבט ביקורתי ונוקב על הפניית העורף שלהם כלפי החזון הציוני ועד למבט מכיל וכמעט מעריץ, המקווה כי עוד ישובו בעתיד הקרוב.
___________11
ניתן להסביר חלקית שינוי זה לאור העובדה שהסיבה המרכזית להגירה מישראל בעשורים האחרונים הפכה להיות הרצון בשיפור רמת החיים הכלכלית. על אף המציאות הביטחונית המורכבת הקיימת בישראל, שיקול זה נהיה כיום בעל משמעות מינורית בהחלטה לעזוב. למעשה, המהגרים מישראל דומים באופן כללי למהגרים רבים ברחבי העולם המחפשים הזדמנויות כלכליות ומקצועיות חדשות במדינות עשירות ומפותחות, תוך שמירה על קשר עם המשפחה והחברה בארץ המוצא, משימה שנעשתה לפשוטה עם השימוש הנרחב באינטרנט.

לנתונים עכשיו. ההגירה מישראל בעשור האחרון נמצאת בירידה משמעותית ואינה נחשבת לחריגה ביחס לעולם. הן שיעור העוזבים והן מאזן ההגירה נמצאים בשנים האחרונות במגמת קיטון משמעותית. כמו כן, חלק משמעותי מבין המהגרים הם עולים חדשים, כך שפעמים רבות התנודה בכמות המהגרים היא פועל יוצא של העלייה לישראל בשנים אלו. שיעור גבוה של הגירה נמצא בקרב בעלי השכלה גבוהה, שהתקדמותם המקצועית כרוכה באופן מובנה בשהות בת מספר שנים באוניברסיטאות בחו"ל. על מקבלי ההחלטות לפעול בכדי לאזן את המצב שנוצר ולאפשר קרקע נוחה לחזרה לישראל עבור העוזבים בכלל והאקדמאים בפרט.
___________11
כיום, קהילות הישראלים המרכזיות בעולם הן: ארה"ב, גרמניה ואנגליה. רובם של המהגרים מישראל מגיעים לארה"ב והקהילה הישראלית במקום הפכה בשנים האחרונות לקהילה מאורגנת ואף לבעלת כוח פוליטי. ארגוני הקהילה מנסים להתמודד עם היחלשות הזהות הישראלית והזהות היהודית בקרב בני הדור השני להגירה הנוטים להיטמע באופן מלא בסביבה האמריקאית בה גדלו.
הישראלים בגרמניה יוצאי דופן לעומת מהגרים אחרים מישראל: הם נחשבים לחילוניים יותר ולבעלי עמדות ביקורתיות יותר כלפי ישראל. בעוד שרובם של המהגרים מישראל גאים בישראליותם ומהרהרים לעיתים קרובות בחזרה לישראל, חלק משמעותי מהישראלים בגרמניה עזבו את ישראל בתחושה שלילית ואינם רואים את עצמם שבים אליה בעתיד. על אף ההד התקשורתי שיצא לישראלים בגרמניה בכלל ובברלין בפרט, מחקרים שנעשו בשנים האחרונות אומדים את מספר הישראלים המתגוררים כיום בגרמניה בכ-25 אלף, כ-4% בלבד מסך הישראלים בתפוצה.

לעומת הישראלים בגרמניה, הישראלים באנגליה מרגישים תחושות חיוביות כלפי ישראל ורבים מהם אף מהרהרים באפשרות לחזור אליה. הקרבה היחסית בין אנגליה לישראל לעומת מדינות דוברות אנגלית אחרות, האוניברסיטאות המובילות ואפשרויות התעסוקה האטרקטיביות הפכו את אנגליה ליעד הגירה נוח יחסית. גם הקהילה הישראלית באנגליה נמצאת בתהליכי התארגנות כלכלית ופוליטית לאור הניתוק הקיים בין הקהילה הישראלית לקהילה היהודית המקומית, ניתוק הקיים ברוב מדינות ההגירה.
אחרי יותר מ-70 שנה שבהם מדינת ישראל עברה טרנספורמציה ממדינה ענייה הקולטת פליטים למעצמה כלכלית וביטחונית, נדמה שהביטחון העצמי הישראלי צריך להיות איתן גם אל מול הישראלים שבתפוצה. על מדינת ישראל לא לראות בהם איום על חוסנה הפנימי אלא לבנות להם גשר לחיזוק הזהות הישראלית, בעיקר אצל בני הדור השני הנוטים להיטמע בסביבה בה גדלו, וכן נתיב חזרה מזמין שיגדיל את סיכויי שיבתם לישראל בעתיד.

למחקר המלא

מיטב ההגות הציונית – עכשיו אצלכם בבית

___________11

אנו שמחים להציג את סדרת 'הזמן' – חוברות הגות ציונית סביב לוח השנה העברי. החוברות הן פרויקט משותף של חברי חוג 'המעורר' (בוגרי תכנית 'השילוח' של בית המדרש לציונות) עם מרכז מורשת מנחם בגין והמכון למורשת בן-גוריון. עד כה הוצאנו 5 גיליונות:

– מה עניין שמיטה אצל הציונות?
– תקומה וחורבן: בין זיכרון לשיכחה
– מהודו ועד כוש – ציונות מזרחית-ספרדית: יש דברים כאלה
– נשים בציונות: לוקחות גורלן בידיהן
– 3000 שנים של ירושלים ב בהגות ובשיר

ניתן לרכוש כל גיליון בעלות של 50ש"ח, או את כל הסדרה ב220 ש"ח

לתיאום: 02-5817196

___________11

המכון בתקשורת

  • The Washington Post: ישראל משפרת את השירותיים העירוניים כדי לאחד את ירושלים – הערבים רוצים שינוי פוליטי.
  • The Jerusalem Post: נתוני המכון לאסטרטגיה ציונית חושפים: עליית הימין הקיצוני אינה האיום המרכזי על יהודי אירופה.
  • ניקולא נסים טובול, מנהל פרויקטים במכון, על איך מכפישי ישראל ניצלו טרגדיה בירושלים, ומה זו מלמדת באמת (JTA).
  • חוקר המכון נדב לורנס על תהליכי הרדיקליזציה במפלגה הדמוקרטית ודרכי ההתמודדות אתה (ערוץ7).

מידעון ינואר 2020 – הרדיקליזציה של המפלגה הדמוקרטית בארה"ב

על ידי מידעונים

שלום

2020 תהיה כידוע שנת בחירות בארצות הברית. כבר בשבועות הקרובים יתקיימו הבחירות המקדימות במפלגה הדמוקרטית. בשנים האחרונות הפער ביחס לישראל בין הנשיאים אובמה וטראמפ הציף שאלה רחבה יותר, על התדרדרות היחסים בין מדינת ישראל לשמאל האמריקאי. במחקרנו החודש אנחנו התחקנו אחר שורשי התופעה וניתחנו את היבטיה השונים.

 

הרדיקליזציה של המפלגה הדמוקרטית בארה"ב

מחקרנו החודש עוקב אחר שינוי עמדותיה של המפלגה הדמוקרטית בארה"ב כלפי ישראל. המחקר סוקר מבחינה היסטורית את היחסים ההדוקים בין המפלגה ליהדות ארה"ב אשר נמשכו לאורך המאה ה-20, כמו גם את התמיכה הכמעט מוחלטת של המפלגה בקשר המיוחד בין ארה"ב וישראל.

לאחר מכן המחקר עובר לבחון את ההקשר שבו תמיכתה המוחלטת של ארה"ב בישראל החלה להתערער וכן את השינויים ברטוריקה של פוליטיקאים דמוקרטיים דומיננטיים. חלק זה עוסק בהתקררות היחסים בין ארה"ב לישראל בתקופת נשיאותו של ברק אובמה, וכן ברטוריקה האנטי-ישראלית שנשמעת לאחרונה מפי דמויות בולטות במפלגה כמו ברני סנדרס, אילהן עומאר ורשידה טליב.

הפרק הבא של המחקר עומד על הטרנספורמציה בעמדות כלפי ישראל בקרב מצביעי המפלגה הדמוקרטית. יש להבחין בין דעותיו של המיינסטרים המתון ובין האגף הליברלי יותר, אשר הוא זה שאחראי ברובו על צמיחת הסנטימנט האנטי-ישראלי במפלגה.

פרק נוסף בוחן את התמיכה של יהדות אמריקה במפלגה הדמוקרטית לאורך ההיסטוריה ושואל איזו השפעה תהיה, אם בכלל, על הקול היהודי-אמריקאי בעקבות שינוי העמדות כלפי ישראל בקרב הדמוקרטים.

בשלב זה פונה המחקר לבחינת הגורמים לשינוי העמדות כלפי ישראל בקרב הדמוקרטים הליברלים. המיקוד נסוב סביב האופן שבו האידיאולוגיה השמאלית-קיצונית ממסגרת את הקונפליקט הישראלי-פלשתיני וההשפעה שיש לכך על עיצוב ההשקפה השלילית על ישראל. כאן נשקלים גם השפעתם של שינויים דמוגרפיים בחברה האמריקאית על השיח הנוגע לישראל, הן בחברה האמריקאית בכללה והן במפלגה הדמוקרטית בפרט.

בסיכום, המחקר מציג הצעות לגבי האופן שבו ניתן לאתגר את העמדות השליליות והנרטיבים המוטעים המאומצים לעתים קרובות על ידי ליברלים קיצוניים מן השמאל, וכיצד ישראל ותומכיה יכולים לעצב מחדש את השיח הנוגע למדינת ישראל בקרב השמאל האמריקני.

למחקר המלא…

 

ובינתיים בשטח

ריבונות ישראל גם מעבר לחומה. החודש נעננו לבקשת משטרת ישראל לקבל קהל במ.פ. שועפאט. טוב לראות שגורמי ביטחון בעיר רואים בהגברת השירותים הממשלתיים בכל שכונות העיר גורם חיובי ליציבותה הבטחונית.

בנוסף, פגשנו מספר קבוצות של סטודנטים אמריקאים, שביקשו לשמוע ממקור ראשון על תפיסת עולם לאומית ליברלית ישראלית אליה הם בדרך כלל לא חשופים. הרבה שאלות על חוק הלאום, עתידה של ירושלים ועוד, עליהן שמחנו לענות.

 

המכון בתקשורת

The Jerusalem Post: אם ישראל ותומכיה רוצים לאתגר את הגישה השלילית של השמאל האמריקאי החדש, עליהם ללמוד לדבר את שפתו.

ערוץ הכנסת מארחים את מירי שלם על ההתפתחויות הפוליטיות האחרונות.
העיתונאי אליעזר יערי על עשייתנו במזרח ירושלים.

מידעון דצמבר 2019: הגירה ומדיניות

על ידי מידעונים

דבר המנכ"לית

שלום רב,
סוגיית היחס למהגרים, מבקשי מקלט ופליטים נמצאת אצלנו על סדר היום הציבורי באופן תדיר, גם בשאלת מדיניות הגבולות שלנו וגם בסוגיית היחס כלפי מהגרים ומבקשי מקלט שכבר נמצאים פה.
די אם נמנה את ההפגנות הסוערות המתקיימות בדרום תל אביב של פעילים ב"חזית לשחרור דרום תל אביב" מול אחרים המוחים נגד הוצאתם מהארץ של מבקשי מקלט מאריתריאה וסודן או את המאבק נגד גירוש העובדות הפיליפיניות.

במקביל, בעולם מתקיים משבר פליטים עולמי המגיע לשיאים חדשים. נכון לשנת 2017 ,היו קרוב ל-65 מיליון עקורים ברחבי העולם, מתוכם, כ-20 מיליון פליטים בחסות האו"ם, 40 מיליון עקורים פנימיים וכשלושה מיליון מבקשי מקלט.

מחקר חדש ומקיף שמפרסם השבוע המכון לאסטרטגיה ציונית בוחן את המדיניות כלפי מהגרים בלתי חוקיים בארבע מדינות מערביות אוסטרליה, ארה"ב, בריטניה וקנדה. במחקר הושם דגש על מאבקן של מדינות דמוקרטיות אלו בתופעת ההסתננות וכחלק מכך, על אופי הטיפול במבקשי מקלט, באותן מדינות במהלך השנים האחרונות. מהמחקר עולה כי דמוקרטיות מערביות אלו עושות שימוש בכלים מגוונים העומדים לרשותן על מנת להתמודד עם תופעת ההסתננות ולהביא להגבלת מגמת ההגירה.

אוסטרליה היא אולי הדוגמא הבולטת ביותר לטיפול מחמיר בהגירה בלתי חוקית אשר נושא השלכות מיידיות על מבקשי מקלט החפצים להיות מוכרים כפליטים. אוסטרליה איננה מאפשרת את הכנסתם של המהגרים המנסים לחדור לגבולה בסירות (תהא מצוקתם אשר תהא), ומעבירה אותם למתקני 98 שהייה, בעיקר בפפואה גינאה החדשה או נאורו, שם הם ימתינו עד שמשרד ההגירה האוסטרלי יקבל החלטה בעניינם. לרוב גם אם הוכרו כפליטים, אוסטרליה תעשה מאמץ ליישב אותם מחדש במדינות אחרות. ניתן לראות כי אוסטרליה אינה ששה לקבל פליטים, ונוטה להתמודד עם מבקשי המקלט על ידי שימוש בפרקטיקה של יישוב מחדש במקומות אחרים

בריטניה כדוגמא אחרת רשמה שיעור די קבוע של הכרה בפליטים בשנים האחרונות. המחקר מעלה כי חלקה היחסי בקבלת מבקשי מקלט הוא זעיר ביחס לשאר מדינות האיחוד האירופי. לממשלה הנוכחית מדיניות ברורה לפיה יש לבלום את כניסתם של מבקשי המקלט ככל שהדבר מתאפשר. בריטניה עושה זאת על ידי סיוע כספי בהיקף גדול למדינות אחרות בקליטת פליטים לשטחן ובהחזרתם של אותם מבקשי מקלט אשר בקשותיהם נענו בשלילה למדינות המוצא.

בעקבות עליית הימין הרדיקלי באירופה , החמרת היחס למהגרים ומבקשי מקלט נתפסים תמיד כאקט הנובע משנאת זרים, משנאה לאחר, מלאומנות חזקה, מגזענות.

המחקר החדש שבחן ארצות מערביות מתקדמות מוכיח שקיימת התנגדות להגירה מתוך שיקולים של ריבונות של מדינה ורצונה להגן על אופייה, על כלכלתה, על בטחונה.

אין חולק כי שיעור ההכרה בפליטים בישראל הוא נמוך מאוד אך כאן חשוב להבין את השיקולים הדמוגרפיים והביטחוניים; גודל אוכלוסייתה של מדינת ישראל הוא זעום ביחס למדינות הנבדקות, וכמו כן לישראל יש אינטרס לאומי לשמור על המאזן הדמוגרפי הקיים לאור בעיות ביטחוניות עמם היא מתמודדת תדיר.

הדיונים הציבוריים המתקיימים לאחרונה במדינה נושאים אופי פופוליסטי וקלישאתי. מאוד קל לסתום פיות ודעות על ידי הטחת אשמה מבזה:: באת להפגנה בעד ביבי? אתה אלים וברברי, אתה מתנגד לאריתראים והסודנים בדרום תל אביב? אתה גזען ושונא זרים.

המחקר מראה שניתן להקשיח מדיניות הגירה גם בלי לשנוא זרים, שיש מקום לתיקון ולחקיקה ולשיפור גם ביחס של מדינת ישראל לסוגיות אלו, יחד עם הבנה שיש לגיטימציה למדינה לחשוב על טובתה ועל טובת תושביה לפני דאגה וחמלה לאחרים.

הגירה ומדיניות : סקירה משווה

הוויכוח הגועש סביב הרחקת מהגרים בלתי חוקיים מישראל גדוש בהרבה מיתוסים ובמעט עובדות. טענות בדבר מדיניות הגירה מפלה ונטולת הומניות נשמעות ללא הרף מצד מתנגדי ההרחקה אשר מלינים כי ישראל אינה עומדת בסטנדרטים בינלאומיים, ובפרט בהתחייבויותיה כלפי אמנת הפליטים עליה היא חתומה.
על מנת לעמוד על העובדות בחנו את הטיפול במסתננים ומבקשי מקלט בארבע מדינות מערביות אשר בדומה לישראל, מתמודדות עם תופעת הגירה בלתי חוקית מוגברת לשטחן: ארה"ב, אוסטרליה, בריטניה וקנדה.
מחקרנו מציג תיאור מקיף של מדיניות הטיפול בהגירה בלתי חוקית כפי שהיא באה לידי ביטוי בחקיקה, החלטות ממשלה ותכניות שונות במדינות אלו, תוך הבחנה בין שלל מושגים אשר נוטים "להתערבב" בדיון הפומבי: מסתננים, מבקשי מקלט ופליטים.

___________11

המחקר מגלה שכל אחת מן המדינות הנבדקות, ללא יוצא מן הכלל, משקיעה משאבים רבים בצמצום תופעת ההגירה הבלתי חוקית לשטחה, תוך נקיטת צעדים חריפים לעיתים, וזאת בהתאם לגודל האיום הנשקף מגל ההגירה.

בתחום הטיפול במבקשי מקלט ופליטים מתגלים פערים גדולים יותר בין מדינה למדינה, הן מבחינת הסיכוי הבקשה להתקבל, והן מבחינת האפרשות לשהות במדינה בטרם קבלת המעמד.
בכל הנוגע לטיפול במהגרים הבלתי חוקיים מצאנו כי החזקתם של מבקשי מקלט ומסתננים במתקני שהייה הינה תופעה נפוצה. ישראל אינה שונה מאוסטרליה, בריטניה וארה"ב בשימוש בפרקטיקה זו הנתפסת כאמצעי הרתעה מרכזי בטיפול בהגירה בלתי חוקית. התנאים במרכזים אלו משתנים ממדינה למדינה, אך אינם תנאי נוחות באף אחת מהן. הנחת היסוד העומדת במרכזה של גישה זו היא כי מדיניות נדיבה יותר תהווה תמריץ להסתננות עתידית.

למחקר המלא…

אופטימEAST

___________11
פתחנו בכל הכוח את שנת הפעילות השנייה שלנו במזרח ירושלים. לאור ההצלחה בצור באהר, העתקנו את המודל של מרכזי זכויות, הכוון וליווי בורוקרטי גם לאבו תור.

איפה עוד בעולם מיעוט משמעותי של תושבי עיר הבירה אינם דוברי שפת המדינה? ממשיכים לגשר על הפער הזה ועונים על ביקוש עצום מהשטח לקורסי עברית. הטמעת השפה על כל מיומנויותיה בשכונות מזרח העיר היא אינטרס ישראלי מובהק, והכרחית לפיתוח כלכלת ירושלים.

המכון בתקשורת

ריבונות, אחראיות, מזרח ירושלים ולאומיות ליברלית: The Fathom Journal על תפיסת העולם של המכון.
ערוץ הכנסת מארחים את מירי שלם על ההתפתחויות הפוליטיות האחרונות.

מידעון אוקטובר 2019: מיעוטים במדינות לאום דמוקרטיות

על ידי מידעונים

דבר המנכ"לית


חגים הם זמן נהדר למחשבות, להרהורים, להתבוננות פנימית ולחישוב מחדש – במיוחד השנה, כשחג רדף שבת ושבת רדפה חג. בין הסירים וההכנות לארוחות החג הרבות מצאתי את עצמי שואלת שאלות על עבודתנו במכון.
אנחנו צוות קטן שעובד ללא הפסקה, חדור אמונה בעשייתו וברוח הליברלית הציונית-לאומית הדוחפת אותנו לפעולה. אנו מאמינים מאוד בתחום בו בחרנו להתמקד – עבודת שטח ומחקר על-אודות המיעוטים החיים בישראל, שנובעת דווקא מגישתנו הציונית ואוהבת ישראל, המאמינה בשילוב אוכלוסיות מיעוט בחברה, ובפרט בשילוב ערביי ישראל, כחובה ציונית וכזכות. אנו פועלים בכיוון זה מתוך הבנה שהתמקדות ביחסים בין-אישיים, אדם לאדם, תחולל שינוי גדול יותר בחברה, וכי רק פעולה ברמה השטח תאפשר לנו ליצור שינוי זה – הן בחברה היהודית והן בקרב המיעוטים שחיים בינינו בישראל.

ובכל זאת… הדרך להשגת מטרה זו היא קשה ומפותלת, ודורשת אמונה חזקה בצדקת דרכנו. שכן העולם שלנו נוטה לדיכוטומיה – שחור או לבן; ימין או שמאל. וכל צד מסוגר במערכת ערכים נתונה מראש, כך שאם בעל השקפה ימנית מבקש לעבוד עם ערבים ולסייע להם למצות את זכויותיהם האזרחיות, מיד הוא מותקף על ידי חבריו הימניים כ'שמאלני'; ובאותה מידה הוא נחשד על ידי אנשי שמאל כבעל אינטרסים זרים. אין הקשבה אמיתית ואין מקום לפעול בצורה מורכבת יותר, שמתעלה מעל החלוקה השטוחה הזאת.

גם בתחום גיוס הכספים קשה להעביר מסרים מורכבים. מופנות אלינו שאלות על עצם הלגיטימיות של בקשתנו לתמיכה, ועל הטענה שאנחנו עושים דבר חשוב לטובת המדינה. בודקים אותנו, לאיזה מחנה אנו שייכים; האם אנו תומכים בפתרון שתי המדינות או בסיפוח; מנסים להכניס אותנו לאחת משתי המגרות היחידות – המחנה הלאומי או מחנה השלום. ניסיוננו להשמיע קול אחר, לפיו איננו עוסקים בפתרון פוליטי מדיני אלא בפעולות המשנות את מרקם היחסים, נופל על פי רוב, על אוזניים ערלות.

ואם בכל זאת אנו מכריזים על רצוננו להועיל לשני הצדדים החיים כאן – לערבים שירגישו שייכות למדינה ולא זרים בה, ועל כן יתרמו לה יותר; ולאנשי הימין שיבינו שהערבים כאן כדי להישאר, ועל כן חייבים לפעול לבניית גשרים וקשרים איתם – המסר שלנו, החסר דגל של מפלגה אחת, הופך לחשוף יותר לביקורת.

אנו גאים להיות קול אמיץ ומורכב הנושא דגלים רבים. אנו רואים עצמנו חלוצים לפני המחנה של ארגונים ציוניים לאומיים אשר יבינו בסופו של דבר, שדווקא בעבודה עם מיעוטים, ולא בהתנכרות להם, טמונה התקווה לדו קיום. קשה להיות חלוץ בודד במערכה, להתוות דרך ולדבוק בה למרות ההתנגדויות מימין ומשמאל. להעמיד את הפעילות שלנו בראש סדר העדיפות הציבורי.

לכן אנו זקוקים לכם, שמבינים את חשיבות הנושא ואת מורכבותו, להיות שותפים לנו, להצטרף אלינו ולראות מעבר לאופק, כדי לחולל שינוי אמיתי במרקם היחסים בין העמים החיים על פיסת האדמה הקטנה שלנו, ולתת תקווה. יחד אתכם נוכל להוכיח שהפעילות שלנו אכן משפיעה לטובה על החברה, שדרכנו היא אכן אקטיביסטיות חלוצית ציונית ולא רק חזון של חולמים בהקיץ.

זכויות קיבוציות של מיעוטים במדינות דמוקרטיות – סקירה משווה

איך משתלבים מיעוטים לאומיים, אתניים או דתיים במדינות לאום דמוקרטיות? וליתר דיוק, איך מעוגנים בחוק ייחודיות אותם קולקטיבים בכל הנוגע לתחומי השפה, החינוך והדת?

החודש אנחנו מגישים לכם סקירה של התפתחות הסוגיות האלה ביחס לחמש קבוצות מיעוט. אנחנו מזמינים בכך שיח מבוסס נתונים גם ביחס לשאלת הזכויות הקיבוציות במדינת ישראל עבור המיעוט הערבי-ישראלי. מתוך הבנה רחבה של אותם נסיונות, נוכל לשוב ולבחון את הסוגייה הזו בישראל באופן מעמיק יותר ולהכריע לגבי מידת עמידתה של מדינת ישראל בנורמות הבינלאומיות.
בזכות חמש דוגמאות אלה, ובצירוף עם עיבוד נתונים שחשף מרכז המידע והמחקר של הכנסת, חוקר המכון אריה גרין גיבש תמונה כללית מרתקת של יחסי רוב-מיעוט ב12 מדינות לאום דמוקרטיות:

שפה

ב-10 מתוך 12 המדינות שנסקרו חלות חובות חוקיות על הממשל להנגשת מסמכים רשמיים, מתן שירותים ציבוריים ובתי משפט בשפת המיעוט.

ב-6 מתוך 12 המדינות שנסקרו דוברי שפת המיעוט נהנים מזכויות מיוחדות במחוז או אזור בו ישנו ריכוז גבוה של בני המיעוט כגון שילוט בשפת המיעוט, הנגשת שירותים ציבוריים לשפת המיעוט ועוד.

ב-3 מתוך 12 המדינות שנסקרו נקבעה שפת המיעוט הלשוני כשפה רשמית מקומית במחוז עם ריכוז גבוה של בני המיעוט.

ב-6 מתוך 12 המדינות שנסקרו שפת המיעוט היא שפה רשמית, אך אינה בהכרח בעלת מעמד משפטי שווה ערך לשפת הרוב.

ב-2 מתוך 12 המדינות שנסקרו הוקמה ועדה מיוחדת לקידום שפת בני המיעוטים במדינה.

חינוך

בכל המדינות שנסקרו מובטח רשמית חינוך ציבורי בשפת המיעוט או חינוך דו-לשוני.

ב-10 מתוך 12 המדינות שנסקרו ישנו שימוש נרחב בפועל בקרב אוכלוסיית המיעוט במוסדות חינוך בשפת המיעוט או בחינוך דו-לשוני.

ב-3 מתוך 12 המדינות שנסקרו קיימת חובה על כלל תלמידי המיעוט ללמוד גם את שפת הרוב, לצד שפת המיעוט בבתי הספר של המיעוט הלשוני.
למחקר המלא

זכויות אדם כחולבן

___________11
מחזקים את הכורדים

 

הצטרפנו למספר ארגונים יהודים, בהובלת הפורום המשפטי הבינלאומי, לקריאה לעזרה הומניטרית לקרבנות הקרבות בחבל הכורדיסטן הסורי.

העם היהודי והעם הכורדי אוחזים בקשר ארוך ומיוחד הכולל ערכים משותפים, היסטוריה, ואתגרים לאומיים.

יחד נעביר מסר של אחדות, תקווה וערבות הדדית

אל תסתפקו במילים מזדהות ואמפטיות: תרמו, שתפו, והזמינו גם את חבריכם לסייע. (קישור בתמונה)

המכון בתקשורת

* כתב העת השילוח בביקורת מעניינת על המקראה הלאומית ליברלית שפרסמנו בחודש יולי האחרון.
* ערוץ 7  עיינו לפני כולם במחקרנו החדש על זכויות קולקטיבות של מיעוטים, וסקרו את ממצאיו העיקריים.
* The Jerusalem Post על הקמפיין ההומניטרי למען הכורדים

מידעון ספטמבר 2019

על ידי מידעונים

דבר המנכ"לית

בעוד ימים ספורים נתכנס אל שולחן החג ונבקש שהשנה הבאה עלינו תהיה מבורכת, טובה , מתוקה ושנהיה לראש ולא לזנב. אבל מה יקרה אם הברכה תתממש וכולם יהיו לראש? איך אפשר יהיה להגיע להישגים עם כל כך הרבה ראשים?
הפירוש שלנו, במכון לאסטרטגיה ציונית, לברכה זו הוא, שכל אחד ינסה למצוא את המקום שבו הוא יכול להוביל ולהיות לראש, בתחום המתאים לו: במעגל הפרטי או הציבורי, במשפחה או בהיבט הלאומי. משמעות הברכה 'להיות לראש' היא שכל אחד, ממקומו, ינסה להפוך את העולם למקום טוב יותר, לקחת אחריות על סביבתו, להסתכל על העולם ממעוף הציפור ולהבין את השלם ולא רק את הפרטים. משימה כזו יכולה להיעשות רק מתודעה של ראש ולא מתודעה של זנב.

זו הברכה שבה בחרנו לברך אתכם – וגם את עצמנו. הוכחנו לעצמנו השנה שאנחנו יכולים להוביל ולהיות לראש בתחום ייחודי לנו כארגון לאומי-ימני המבין את משמעות הריבונות היהודית כחובה ואחריות המוטלות עלינו כלפי המיעוטים בישראל. כפי שדיווחנו לכם במהלך השנה, התחלנו לעבוד עם האוכלוסייה הערבית במזרח ירושלים וסייענו באופן אישי למאות אנשים. ומתוך תחושת החובה והאחריות והעבודה עם אנשים הוסרו הרבה חומות מדומיינות והתגבשו התובנות שהסכמי שלום חייבים להתחיל בין בני אדם, הרבה לפני שמגיעים לטקס חתימה על מדשאות הבית הלבן.

אנחנו שואפים להמשיך להוביל תחום זה, לגדול ולהרחיב את היקף ההשפעה שלנו בשכונות נוספות, ולשפר את חייהם של יותר אנשים. עבודה רבה עוד לפנינו, ונשמח שתהפכו לשותפינו.

שנה טובה
שנהיה כולנו לראש

 

 

תשע"ט: סיכום

תשע"ט היתה שנה פוריה במיוחד עבור המכון.

ראשית, כניסתנו למזרח ירושלים התקבלה בברכה הן מצד הרשויות והן מצד תושבים רבים. הביקוש ללימודי עברית ככלי להשתלבות בחברה עצום, ומכיתה אחת בפתיחת השנה אנחנו מסיימים אותה עם חמש, בפרישה עירונית.

בחזית הסיוע הבורוקרטי טיפלנו בקרוב ל400 פניות לאורך השנה: עזרנו בתרגום ומילוי טפסים, חיברנו למוסדות הרלוונטיים… ובקיצור ווידאנו שריבונות ישראל בירושלים באה לידי ביטוי בלקיחת אחראיות מלאה.
שנית, המכון המשיך את תנופת המחקרים על יחסי זכויות וחובות, רוב ומיעוט, וגם על הגות לאומית ליברלית. הדבר בא לידי ביטוי השנה בפרסום 11 מחקרים:

התליית זכויות בחובות במדינות דמוקרטיות
האם צפיפיות האוכלוסין מאיימת על ישראל?
מדינת הלאום כשיקול חוקתי: איחוד משפחות
משטרת ישראל והמגזר הערבי: אמון ואכיפה
רכוש יהודי ביהודה ושומרון: השגות על פסיקת העליון 'בג"צ ולירו'
בחינת מדיניות העסקת עובדים פלסטינים בענף הבנייה בישראל
מאוסלו ועד היום: דו"ח מצב זכויות אדם
בניאום המשפט הישראלי: תמיכת ממשלות אירופה בעתירות לבג"צ
לאומיות ליברלית: אנתולוגיה
'תיקון עולם' על פי ז'בוטינסקי
תוכנית החומש בהשכלה: שילוב האוכלוסיות החרדית והערבית

שלישית המשכנו הפעילות של 'זכויות אדם כחולבן' בתחום המעברים, ובכיתות של הכנה ערכית לשירות צבאי משמעותי – 'בגלל הרוח'.

במעברים בעוטף ירושלים ליווינו שיפור לא פחות דרסטי ממיוחל בזמני ההמתנה של הפועלים בזכות שדרוג תשתיות. שינוי זה חייב לבוא לידי ביטוי גם בהיבט התדמיתי, דבר שהדגשנו בסיורים לקבוצות מהארץ ומחו"ל, ובתקשורת.
אנחנו מודים לשותפינו הרבים לעשייה ולדרך, וצועדים בבטחה לקראת המשך פיתוח בתש"ף.

סטודנטים? עוד לא מאוחר להצטרף למלגה השנתית שלנו!

חדשות המכון

הכירו את רכז המחקרים הנכנס!

החודש מצטרף לצוות המכון עמית איזנמן. עמית, תושב ירושלים, התמחה אצלנו בשנתיים האחרונות. הוא חתום על סקירה משווה של אמצעים למאבק בטרור; השיקול החוקתי של מדינת הלאום בסוגיית איחוד משפחות; ואנתולוגיה בנושא לאומיות-ליברלית.
עמית הוא סטודנט בתכנית ללימודי מחקר במדע המדינה באוניברסיטה העברית, בעל תואר שני מן המחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן בהצטיינות יתירה ובעל תואר ראשון בחוג לפסיכולוגיה ולסוציולוגיה באוניברסיטה זו בהצטיינות. עבודת התזה של עמית עסקה בהגות פוליטית שמרנית.

בעבר היה שותף בכתיבת מערכי השיעור של תכנית אקסודוס למחשבה שמרנית ולהגות ליברלית קלאסית.

הוא מחליף את נועה לזימי, שריכזה את תחום המחקר בשנתיים האחרונות. היא ליוותה בדייקנות ובלהט את עבודת החוקרים, ממסגור הנושאים לשלבי הכתיבה השונים, הפרסום ומעבר. בכך היא תרמה רבות לעשייה של המכון.

אחלו לשניהם בהצלחה!

המכון בתקשורת

___________11

ערב הבחירות, מנכ"לית המכון מירי שלם חזרה לתכנית 'משכן הלילה' של ערוץ הכנסת.
The Forward חושבים שעשיית גופים לאומיים ליברליים כמו המכון מוכיחה את החוסן הדמוקרטי של ישראל.

 

לקט מאמרים שפרסמו חברי המכון, בהם התייחסויות לשלל סוגיות הנמצאות על סדר היום הציבורי:

מירי שלם, מנכ"לית המכון, מראה שמאחורי ההתקפות האישיות של הקמפיין, אין הבדלים אידאולוגיים מהותיים בין שתי המפלגות*  המובילות. (The Jewish Journal)
* ישראל הראל, היו"ר המייסד של המכון, דן בעתידו הפוליטי של בנימין נתניהו. (הארץ)
ניקולא נסים טובול, מנהל פרויקטים במכון, מסביר שהציונות נטועה עמוק בחברון. (Jerusalem Post).

מידעון אוגוסט 2019

על ידי מידעונים

דבר המנכ"לית

שלום ,

מחקר חדש שיוצא החודש מטעם המכון מדד את הצלחת התכניות הממשלתיות לשילוב חרדים וערבים בתעסוקה ובהשכלה. המחקר מגלה נתון מעניין ולפיו, התכניות לשילוב ערבים בהשכלה ובתעסוקה הצליחו הרבה יותר מאשר שילוב החרדים.
השבוע שמענו את הצהרתו של ח"כ איימן עודא בדבר נכונותו להצטרף לקואליציית מרכז-שמאל. לאחר שראה כי שיעור ההשתתפות בבחירות האחרונות במגזר הערבי עמד על 49% – והצפי לבחירות הבאות על פי הסקרים דומה – הבין עודא כי הבוחרים, בעיקר הצעירים שבהם, לא באים להצביע משום שהם חשים שלקול שלהם אין השפעה מעשית; אין להם עניין בישיבה נצחית של נציגיהם באופוזיציה. סדר היום שלהם אינו פוליטי אלא אזרחי: הוא מתמקד בבעיות היומיומיות של המגזר.

מבין הדרישות של עודא, יש דרישות שקל להסכים איתן, כמו למשל הדרישה לצמצום האלימות במגזר הערבי; לאיסוף נשק, לפעולה משטרתית נגד ארגוני הפשע; ולהקמת צוות בין-משרדי למאבק בפשיעה. עם דרישות אחרות אי אפשר להסכים, כמו למשל ביטול חוק הלאום או הקפאת הריסת מבנים והלבנת הבנייה בשטחים בבעלות פרטית.

אם נניח לרגע לדרישות ונתמקד בהצהרה עצמה, נגלה כי קיים מתאם מובהק בין המחקר שלנו לבין ההצהרה של עודא: ערביי ישראל אכן משתלבים היטב בחברה הישראלית; הם מוטרדים מהעיסוק הבלתי פוסק של מנהיגיהם בבעיה הפלסטינית ומעדיפים שהם יתמקדו בקידום איכות החיים של ערביי ישראל. שיעור ההצבעה הנמוך מעיד בעיקר על חוסר אמון בהנהגה. עודא מבין זאת אבל לא בטוח שזה יספיק. חובת ההוכחה היא כרגע עליו – וגם עלינו. להנהגה הפוליטית ולחברה האזרחית יש אחריות גדולה כלפי ערביי ישראל. אנחנו במכון התחלנו ליישם את האחריות הזאת במזרח ירושלים, הצעד הבא שלנו יהיה בערים וביישובים ערביים-ישראליים.

שילובן של האוכלוסיות הערבית והחרדית באקדמיה – תמונת מצב

בחינת האפקטיביות של מדיניות מסוימת היא כלי חשוב הן למקבלי החלטות והן לציבור הרחב החודש אנו מציגים את תוצאות תכניות החומש תשע"א-תשע"ו של המועצה להשכלה גבוהה לשילובן של האוכלוסיות הערבית והחרדית באקדמיה.

מחקר זה עמד על מידת יעילותן של התוכניות הללו תוך בחינה של שלושה פרמטרים עיקריים: גידול בשיעור הסטודנטים הערבים/ החרדים במהלך שנות התוכנית, גיוון תחומי הלימוד והתאמתם לשוק העבודה המודרני ודרישותיו, ואחוז הנשירה. כמו כן, מחקרנו עמד על הגורמים להצלחה/ אי הצלחה של התוכניות בקרב אוכלוסיות היעד ומציע המלצות מעשיות להמשך יישומן בשנים הבאות. להלן הממצאים העיקריים:

התוכנית לשילוב האוכלוסייה הערבית באקדמיה נחלה הצלחה יחסית.

ההצלחה נרשמת בעיקר בפן גידול כמות הסטודנטים ובייצוגם במוסדות להשכלה גבוהה: בין השנים הנבחנות מספרם קפץ בקרוב ל-50%. ייצוג האוכלוסייה הערבית בקרב כלל הלומדים לתואר ראשון גדל משיעור של כ-11% לכ-15%.
במקביל גם נרשם גיוון בתחומי לימוד, למקצועות מבוקשים, בין היתר בהנדסה ומדעי המחשב.

מאידך, אחוז הנשירה של הסטודנטים הערבים עדיין גבוה מאוד ביחס למגזר היהודי הלא חרדי.

מנגד, התוכנית לשילוב החרדים לא נחלה הצלחה. בכל שלושת הפרמטרים לעיל לא השיגה התוכנית לשילוב החרדים הישגים משמעותיים:

גידול בכמות הסטודנטים ובייצוגם במוסדות להשכלה גבוהה: בין השנים תשע"א-תשע"ו, הושג פחות מ-80% מהיעד. יתר על כן, הגידול במספר הסטודנטים מקורו בנשות המגזר החרדי.

גיוון במקצועות הלימוד: גם בפרמטר זה לא נרשמה הצלחה. למרות זינוק של כ-80% במספר התוכניות לחרדים, הרוב המכריע של הבוגרות בוחרות ללמוד חינוך, שוק עם מעט מדי משרות ביחס למספר מבקשות העבודה.

אחוז הנשירה: ביצועיה של התוכנית בפרמטר זה מדאיגים ביותר. על פי דוח המבקר, שיעור הגברים החרדים הנושרים מלימודים אקדמיים מגיע לכ-46% ואצל הנשים החרדיות הוא עומד על כ-28%.

ממצאי המחקר מצביעים על שלושה גורמים עיקריים לאי הצלחת התוכנית במגזר החרדי:
דמות החרדי המשכיל (בלימודי חול) אינה נחשבת למקור גאווה כפי שהיא נתפסת באוכלוסייה הערבית.
העדר לימודי הליבה מהווה קושי משמעותי שחווים החרדים המעוניינים להשתלב באקדמיה.
המסגרות הייעודיות שהוקמו עבור אקדמאים חרדים הקשו על קידום מצוינות אקדמית של הפרט, בעיקר בשל העדר תחרות עם סטודנטים מצטיינים מקבוצות אוכלוסייה שונות.
לאור מסקנות אלו אנו מציעים צעדים משלימים אשר עשויים, לשיטתנו, לתת מענה ראוי לקושי של מועמדים חרדים להשתלב באקדמיה, תוך התחשבות באופייה הייחודי של החברה החרדית. להלן עיקרי ההמלצות:

פנייה ממוקדת לאוכלוסיות מקרב החברה החרדית שהן בעלות מוטיבציה גבוהה להשתלבות באקדמיה
קידום יוזמות וולונטריות להקניית לימודי ליבה לאוכלוסייה החרדית במסגרות בלתי פורמליות
עידוד חרדים להשתלב בלימודי תעודה והכשרה מקצועית

עם יישום ההמלצות, אנחנו מצפים לשינוי דרסטי בדפוסי ההשכלה של האוכלוסייה החרדית, וכתוצאה מכך עלייה אף בהשתתפותם בתעסוקה. השינוי צפוי להיות משמעותי וניכר לפחות כמו זה המתרחש בחברה הערבית.

לראיון עם מתן גדליהו עורך המחקר:

למחקר המלא:

חדשות המכון

 

נותרו מקומות אחרונים למגוון תפקידים – מהרו לשלוח קורות חיים!
תכנית המתמחים – תש"ף יוצאת לדרך!

הצטרפו לפרויקט הדגל שלנו במזרח ירושלים! או שמא תרצו לעסוק בעריכת ווידאו? המלגה השנתית של המכון חוזרת!
צרו קשר עכשיו

 

מדריכים להכנה ערכית לשירות משמעותי

 

יוצאי שירות צבאי לוחם ובעלי נסיון פיקודי? גרים באזור ירושלים, מודיעין, השפלה או מישור החוף הדרומי? בואו להדריך בני נוער לאור רוח צה"ל!
צרו קשר עכשיו

 

המכון בתקשורת


למה ארגון ציוני משקיע במזרח ירושלים? The Jewish Chronicle הבריטי עם התשובות.
The 5 Towns Jewish Times שאל אותנו על מהפכת המעברים בין ירושלים ליהודה ושומרון. (קישור לכתבה המצולמת בתמונה)

 

 

 

מירי שלם, מנכ"לית המכון, תוהה מה חברות הקונגרס תומכות הBDS היו יכולות ללמוד על החברה האזרחית בישראל. (ידיעות אחרונות)
ישראל הראל, היו"ר המייסד של המכון, מתאר איך נראת מציאות בה שומרי הסף מזלזלים בחוק. (הארץ)
נועה לזימי, רכזת המחקרים שלנו, מתארת את האתרגים החדשים-ישנים בבירת ישראל. (The Jewish Telegraphic Agency)

מידעון יולי 2019

על ידי מידעונים

אמץ סטודנט

קוראים-שותפים יקרים,

במידעונים הקודמים סיפרנו לכם על העבודה המופלאה שזכינו לעשות השנה במזרח ירושלים. אנחנו קוראים לה 'מופלאה' כי כך מכנים אותה שותפינו. בכירים במשטרת ישראל מספרים לנו איך כיתות העברית הפזורות בכמה מוקדים במזרח ירושלים מגבירות את תחושת השייכות של הלומדים בהן, מפחיתות את הניכור ובהתאם תורמות להפחתת הטרור.

רמאדן, המוכתאר של צור באהר וחאלד, מנהל המתנ"ס, מספרים לנו כמה טוב עושים המתנדבים שלנו במרכז הזכויות. הם מדברים בשפתם של התושבים, מבינים את צרכיהם, נותנים להם שירות יעיל ואדיב, מתייחסים אליהם בכבוד ובסבלנות, מתקשרים אפילו בערב כדי לוודא שעניינם טופל ומנגישים עבורם כל שירות שהם צריכים וכל קצבה שהם זכאים לה.

בכירים בעיריית ירושלים מספרים לנו עד כמה חשובה ומשמעותית העבודה שלנו ועד כמה היא מורגשת בשטח.

אנחנו רוצים להמשיך ולהתרחב ולכן פונים אליכם להצטרף אלינו ולתמוך בנו במבצע 'אמץ מלגאי'.

עלות כל מילגאי שלנו, שנותן 130 שעות שירות בקהילה, היא 10000 ₪.

בואו, אמצו מילגאי אחד במימון 50% מהמלגה – 5000 ₪, ואנחנו נשלים בשיטת מאצ'ינג את החצי השני.

זו הזדמנות שלכם להשפיע, לחולל שינוי אמיתי בחייהם של שכנינו בירושלים, לרפא את מרקם היחסים בעיר ולחבר את חלקיה.

5000 ₪ בלבד למלגאי אחד, שיש לו פנים ושם, ושיכול להוסיף עוד אור ולעשות טוב בשמכם.
את התרומה ניתן להעביר בצ'ק לפקודת 'המכון לאסטרטגיה ציונית' (עם פרטי התורם), בהעברה בנקאית או בהפקדה לחשבון פיי פאל

התרומה מוכרת לצורכי תרומה על פי סעיף 46.

עזרו לנו להכפיל את מספר המלגאים שלנו, להגיע לעוד שכונות ולעזור ליותר אנשים.

מירי שלם,

מנכ"לית המכון לאסטרטגיה ציונית.

'תיקון עולם' על פי ז'בוטינסקי ובראי משנתו החברתית-כלכלית

"אומנם ברא האלו-ה את האדם כמו שהוא, אולם חלילה לו לאדם מלהשלים עם כך שיהא העולם תמיד "כמו שהוא" – חייב הוא לשקוד בכל עת על שכלולו, חייב הוא לנסות בכל עת לתקן את החסרונות בסדר העולם, שהאלו-ה הניח בו חסרונות מרובים כל כך – הניחו מלא חסרונות לשם כך דווקא שיהא האדם נאבק ושואף אל 'תיקונו של עולם'."

זאב ז'בוטינסקי, "פרקים בפילוסופיה הסוציאלית של התנ"ך" (1932)

 

החודש אנו מזמינים אתכם לצלול אל תוך הגותו של המנהיג הציוני הדגול, זאב זב'וטינסקי, ולברר דרכה את יחסו למושג 'תיקון עולם'. בעבודה זו, מובא ניתוח מעמיק של תפיסתו של ז'בוטינסקי את תפקיד האדם בחברה בה הוא חי. כמו כן, העבודה מציגה כיצד ביטוייה של תפיסה זו של ז'בוטינסקי משתקפים בגישתו בתחום החברתי-כלכלי. ז'בוטינסקי, לו נוהגים לייחס נטיות פוליטיות סותרות לעיתים מכל צד של המפה הפוליטית, מתגלה כאן כמדינאי שוחר חירות, שהאמין בכוחו של הפרט לשכלל את עולמו תוך הפגנת רגישות כלפי החלשים בחברה.

 

 

יצוין כי נייר זה יוצא לאור במסגרת פרויקט "קול קורא" לפרסום עבודות אקדמיות מצטיינות.

לראיון עם שירן קרסנוב, עורכת המחקר:

מזרח ירושלים

מדי שנה ארגונים אסלאמים רדיקליים מנצלים את הווקום שנוצר בחופש הגדול להפעלת קייטנות וחוגים המסיטים את הנוער המזרח ירושלמי נגד ישראל.

הקיץ המכון נעתר לפניית משטרת ישראל להציע אלטרנטיבה למצב הנוכחי. בשבועות אלה מפעיל המכון שתי כיתות עברית לנערים מאזור ג'בל מוכבר.
גם במקום כה מורכב לא חסרים תושבים המחפשים לתת לילדיהם את הכלים הנחוצים לעתידם הישראלי. זו מגמה חיונית ומשמחת שאנחנו רואים ברחבי מזרח העיר בהיקפים כאלה ואחרים. אחרי 52 שנים הגיע הזמן.

חדשות המכון

בסיכום שנת פעילות פורייה במיוחד אנחנו מזמינים אתכם להצטרף לעשייה שלנו במגוון מסגרות.

תכנית המתמחים – תש"ף יוצאת לדרך!

מעוניינים לכתוב מחקר? להשקיע במזרח ירושלים? לעסוק בעריכת ווידאו? המלגה השנתית של המכון חוזרת!
צרו קשר עכשיו

 

 

 

מדריכים להכנה ערכית לשירות משמעותי


יוצאי שירות צבאי לוחם ובעלי נסיון פיקודי? גרים באזור ירושלים, מודיעין, השפלה או מישור החוף הדרומי? בואו להדריך בני נוער לאור רוח צה"ל!
צרו קשר עכשיו

קול קורא לפרסום מחקרים מצטיינים

 

כמדי סמסטר נפרסם בחצי שנה הקרובה מחקר מצטיין. אז אמנם חופשת קיץ, אבל כבר כדאי לדאוג לקידום הרעיונות שלכם!
צרו קשר עכשיו

 

גמלאים? קחו חלק כמה שעות בשבוע!

 

 

 

 

מגוון מסלולי התנדבות בירושלים לדוברי ערבית ו/או בעלי רקע חינוכי.
צרו קשר עכשיו

 

המכון בתקשורת

העיתונאית יפעת ארליך באה לבקר במוקד הפעילות שלנו בצור באהר ודיווחה על חשיבותה בטור שלה בידיעות אחרונות.
מטבריה לרמת גן מלחמות השבת חזרו לכותרות, ובגלובס ראו לנכון לשוב לנתונים של פילוח הפעילות המסחרית בשבת שפרסמנו במחקר "השבת בישראל: תמונת מצב".

מידעון יוני 2019

על ידי מידעונים

דבר המנכ"לית

 

המכון לאסטרטגיה ציונית גאה ושמח להציג מקבץ של דברי הגות, יצירות וכתבים בנושא 'לאומיות ליברלית'.
בימינו נוטים לראות בצירוף 'לאומיות ליברלית' יצור כלאיים משונה שמאגד יחד ערכים סותרים. המושג 'לאומיות ליברלית' סובל מהתקפה משלושה כיוונים: ראשית, הלאומיות נתפסת כערך של העדפת לאום אחד על פני לאום אחר ועל כן כסותרת ערכים ליברלים הומניים המעמידים את האדם במרכז. הגדרת הלאומיות עצמה תופסת מקום מרכזי בדיונים האקטואליים בהגות הפוליטית; שנית, ההגדרה 'ליברליזם' עמומה ולא ברורה. הוא נמצא בשימוש יומיומי ומבטא מגוון עמדות שונות ואף סותרות; ושלישית, עצם החיבור בין המושגים 'לאומיות' ו'ליברליזם', נתפס לעתים קרובות כאוקסימורון. מכיוון שכך, מואשמת התיאוריה הלאומית-ליברלית לעתים קרובות כלא-אמיתית, לא-עקבית ולא-שלמה.

המכון לאסטרטגיה ציונית שם לעצמו למטרה לקדם תפיסת עולם לאומית-ליברלית, מתוך אמונה שזכותו של כל אדם, כחלק מזכויות הפרט שלו, להגדיר את עצמו מבחינה לאומית. ההגדרה העצמית היא אמצעי להגשמה עצמית והזכות לשייכות ולזהות היא מימוש צורך פסיכולוגי בסיסי, בהתאם לפירמידת הצרכים של מאסלו ולתיאוריה של רוי באומייסטר.

הגישה הלאומית-ליברלית טוענת שהלאומיות נועדה לשרת את הפרט, לא לשעבד אותו. לפי תפיסה זו, אין סתירה בין אמירותיו של ז'בוטינסקי: 'בראשית ברא אלוהים את היחיד' ו-'בראשית ברא אלוהים את האומה'. תפיסתו היא כי בני האדם מתאגדים לכדי קבוצה, קהילה או מדינה כדי לשפר את רמת חייהם וכדי להגדיל את החופש לכל אחד מהחברים בהן.

ז'בוטינסקי תמך בהנחה שהאומה היא המבנה הרצוי לאדם לשם הגשמתו העצמית. הוא ראה בה גוף טבעי שאליו משתייך הפרט – כמו שכל אדם נולד לאם ולאב כך הוא נולד גם לעמו, ורק במסגרתו, בהקשר הרחב והלאומי, ובזיקה לתרבותו הייחודית, יכולה להיווצר עבורו מסגרת לביטוי עצמי קולקטיבית, מבלי שתרבות אחת תגרע מהאחרת או תכפה עליה.

אתם מוזמנים לעיין באנתולוגיה שלפניכם ולהעמיק עוד בתפיסת הלאומיות הליברלית.

לאומיות ליברלית: אנתולוגיה

האטימולוגיה של המילה 'אנתולוגיה' מורה כי מקורה של המילה ביוונית העתיקה, ופירושה הוא "זר פרחים". האנתולוגיה מלקטת את המיטב שביצירות הספרותיות ומגישה אותן לפני הקורא, תוך שהיא תוחמת אותן סביב נושא מסוים, תמה משותפת או מוטיבים אמנותיים דומים. כך היא מאפשרת לקורא בן הזמן להגיע אל מקורות טקסטואליים רחוקים ונסתרים, אשר אין רוחו וזמנו מספיקים לכך. עם זאת, לאנתולוגיה שלפניכם דרישות תובעניות יותר; היא אינה מציעה לקוראיה רק להריח ולהתבשם מניחוחות ההגות המדינית הקדומה והעכשווית, כי אם מטילה עליהם חובת הרהור ותהייה.

אחד המושגים הפוליטיים השכיחים בשיחה הציבורית שלנו הוא "לאומיות ליברלית". אף כי רבים יודעים לספר מאין באה אותה וריאציה אידיאולוגית ומי היו דַּבָּרֶיה המובהקים במהלך הדורות, כיום משמעותה מעורפלת למדי. ויכוח סוער ניטש בין חוקרים, פולמוסנים ופוליטיקאים, לגבי שאלת מהותה של הלאומיות הליברלית, ואין בכוונתה של אנתולוגיה זו לסתום את הגולל על דיון חיוני זה. למעשה, ייתכן שטבעה של אידיאולוגיה ללבוש ולפשוט צורה בהתאם להתפתחויות באופני הבנתה על פי המקום והזמן, כך שכל מאמץ להגיע עדי הגדרתה האחרונה והמוחלטת נועד לעלות בתוהו. לכן בחרנו להלך כאן בנתיב אחר.
אנתולוגיה זו איננה מניפסט פוליטי של המכון לאסטרטגיה ציונית. מדויקת יותר תהיה ההבחנה כי האנתולוגיה שלפניכם יוצרת מרחב, מרחב רעיוני, אשר בתוכו המכון לאסטרטגיה ציונית מבקש להתמקם. כמובן, לכל מרחב יש גבולות, סטנדרטים, הנחות יסוד מקובלות. לא תיתכן יצירה בעלת ערך ומשמעות ללא גבולות, ולו העדינים והדקים ביותר. עם זאת, הכותבים המשתתפים כאן אינם נמנים עם חבריה של מפלגה אחת או כאלה המחויבים ליישום קונקרטי של מדיניות מסוימת. אחדים מן החיבורים שלפניכם הם מקורות ראשוניים בעלי אופי הגותי ומסאי, אחרים מודרניים יותר ונושאים גוון וכחני ואידיאולוגי, בעוד חיבורים נוספים משתייכים לעולם המחקר ופורסמו במגוון במות אקדמיות. המשותף לכולם היא ההידרשות לשאלת האיזון שבין שני חלקי המשוואה: הלאומיות והליברליזם, והניסיון העיקש לתאר את מערכת היחסים הסבוכה, ולעתים הקונפליקטואלית, בין השניים.

מטבע הדברים, כשעורך נדרש ללקט יצירות ולקבוע את גורלן לפרסום או לשכחה, כל בחירה וכל אי-בחירה עשויה להעלות תרעומת בקרב המלומדים. לקִטְלוּג ולסיווג רעיונות יש ערך רב, אך פעמים ההבחנות האנליטיות בין דומים אינן מוצקות מספיק ואינן מקדמות בהכרח את הדיון האינטלקטואלי.

החזון המדיני שאותו מבקש לנסח המכון לאסטרטגיה ציונית שוכן אי-שם בינות לפיתולי הדרכים, להרים ולגאיות המקיימים את המרחב הלאומי-ליברלי. אנו מזמינים אתכם לשוטט אתנו כאן ולהיות שותפים לדרך האידיאולוגית שאנתולוגיה זו עתידה להניב.

…למחקר המלא

מזרח ירושלים


נתון אחד שמשקף הרבה מן הפיגור העצום בגישה של תושבי ירושלים הערבים למוסדות הציבוריים.

על פי נתוני 'מכון ירושלים למחקרי מדיניות' ל2018 תושבי השכונות הערביות מהווים רק 22% ממקבלי הנחה בארנונה. כזכור, מדובר ב38% מאוכלוסיית העיר, והרוב המוחלט של ענייה.
קבלת ההנחה נעשת על פי קריטריונים ברורים, ללא צורך בהפעלת שיקול דעת, ברגע שהתושב מבקש. לכן, הפער הוא תוצאה של חוסר ההיכרות עם דרכי הפעולה של מוסדות העירייה והמדינה השורה במזרח העיר.

חוסר היכרות מסוג זה פוגע באימון הציבור המקומי באותם מוסדות, אבל גם בכלכלת העיר, ובסופו של דבר שיפור המצב בשכונות הערביות הוא אינטרס של כל הצדדים.

בחודשים האחרונים עזרנו לעשרות רבות של תושבים לקבל הנחה בארנונה, כשרבים מהם כלל לא היו מודעים שקיימת אפשרות כזו, קל וחומר שהם זכאים לה.

חדשות המכון

 


הקיץ המכון פותח את שעריו לקבוצת סטודנטים מצפון אמריקה להתמחות באגף המחקר שלנו.

הם יתבקשו לסייע בחקר דרכי ההתמודדות של מדינות דמוקרטיות עם תנועות בדלניות, ותהליכי הרדיקליזציה של חלק מן המחנה הדמוקרטי בארה"ב כלפי ישראל.

לעוד פרטים על אפשרויות התנדבות והתמחות אצלנו, במחקר בלימוד עברית: info@izs.org.il.

המכון בתקשורת

מנכ"לית המכון מירי שלם התארחה בתכנית 'משכן הלילה' של ערוץ הכנסת. על הפרק: הבחירות החוזרות, נסיונו החדש של אהוד ברק לחזור לפוליטיקה, וכוח נשי בפוליטיקה.
לקט מאמרים שפרסמו חברי המכון, בהם התייחסויות לשלל סוגיות הנמצאות על סדר היום הציבורי:

מירי שלם, מנכ"לית המכון, חושפת את התופעה מאחורי ההתקרבות בין אורלי לוי לאלונה ברקת. (ידיעות אחרונות)
ישראל הראל, היו"ר המייסד של המכון, מסביר איך השיטה של בג"צ לקידום המגזר הערבי פוגעת בסוף בשוויון ההזדמנויות, לרעת המגזר. (הארץ)
אריה גרין, חוקר במכון, מנתח את משנתו החברתית של זאב ז'בוטינסקי. (השילוח)

מידעון מאי 2019: בינאום המשפט הישראלי – תמיכת ממשלות אירופה בעתירות לבג"ץ

על ידי מידעונים

דבר המנכ"לית

שלום

הארץ שלנו אינה שוקטת, לא ארבעים שנה ואף לא ארבעים יום… וגם אצלנו במכון לא שוקטים על השמרים.

עתירות חוזרות ונשנות של ארגוני זכויות אדם מנסות לדאוג לכאורה לזכויות אדם, אבל פוגעות בזכותם של אזרחי מדינת ישראל להגנה מפני טרור. במיקוד תשומת הלב העולמית לסוגיות של הזנה בכפייה של אסירים ביטחוניים והריסת בתי מחבלים בישראל, הן מייצרות נזק ניכר לתדמיתה של מדינת ישראל ומקדמות נרטיב פלסטיני המציג את האסירים הביטחוניים והמחבלים כלוחמי חופש.

מעל האסירים הביטחוניים מרחפת הילה של מאבק אידאולוגי ולאומני הזוכה להוקרה ולהערצה. ההסתה במערכת החינוך הפלסטינית, ברשתות החברתיות ובתקשורת מעצבת חברה המקדשת מחבלים ורוצחי יהודים והופכת אותם למודל לחיקוי. הרשות הפלסטינית תומכת באסירים ובבני משפחותיהם ומחבקת אותם. מעבר לכך, האסירים הביטחוניים נהנים מאחווה וממעטפת תומכת ו'קהילתית' מאורגנת בכלא – יש להם דובר וועדות האחראיות על תחומים שונים כמו: קשר עם המשפחות, קשר עם הנשים, קשר עם רשויות השב"ס. ומעל הכול: האסירים הביטחוניים יודעים שיש להם סיכוי מעולה להשתחרר בעסקת שחרור מחבלים עתידית.

בחודש יוני הקים השר לביטחון פנים גלעד ארדן ועדה לבחינת תנאי המחבלים בכלא. בעקבות ממצאי הוועדה הוא החליט בחודש ינואר על צמצום התנאים עד למינימום המתחייב על פי הדין הבינלאומי ולא מעבר לו. כך למשל, הוא החליט להפסיק את הפרדת אסירי חמאס מאסירי פת"ח, לבטל את מוסד 'דובר האסירים' במתכונתו הנוכחית, לקצץ בכספים המופקדים בבתי הכלא עבור מחבלים על ידי משפחותיהם ועוד.

אך למרות מאמציו של ארדן, בשבוע האחרון פורסמו נתונים לפיהם האסירים הביטחוניים זוכים לארוחות חג, לביקורים בתדירות גבוהה (בכל חודש וחצי בממוצע), לטלוויזיה עם מבחר ערוצים, למשחקים בשעות הפנאי ולמכשירי כושר. מסתבר שאסירים ביטחוניים בישראל נהנים לא רק מהילת הערצה אלא גם מתנאי כליאה משופרים.

ניסיונותיה של ישראל לפוגג את הילת המחבלים והאסירים הביטחוניים כדי למנוע טרור, נתקלים בעתירות של ארגוני זכויות אדם הטורפים את הקלפים. כך למשל, מוגשות עתירות נגד הזנה בכפייה, בטענה לסכנה ממשית לבריאות המחבל ולשמירת האוטונומיה שלו על גופו; וכן עתירות נגד הריסת בתי משפחות מחבלים, בטענה לשימוש בבני אדם כאמצעי הרתעה וכפגיעה בזכותם של בני המשפחה לקורת גג ובזכותם לחיים בכבוד. עתירות אלה משמשות ככלי לדרבון הטרור ולא למיגורו.

ריבוי העתירות מתאפשר על ידי סיוע של מדינות אירופה בעלות גוון פוליטי מובהק ומטריד מאוד. לאחרונה יזם המכוןמחקר הבוחן עתירות שמגישים ארגוני זכויות אדם, אשר גורמות נזק למדינת ישראל ולתושביה, בתחומי הזנה בכפייה של אסירים ביטחוניים, הגירה בלתי חוקית והריסת בתי מחבלים.

 

בינאום המשפט הישראלי: תמיכת ממשלות אירופה בעתירות לבג"ץ

 

מחקר זה מציג כיצד ארגוני זכויות אדם המקבלים מימון מממשלות זרות מקדמים מטרות פוליטיות דרך פנייה שיטתית לערכאות משפטיות. מחקרנו התמקד בשלושה מקרי בוחן: אסירים שובתי רעב וסוגיית ההזנה בכפייה, מסתננים ומבקשי מקלט והריסת בתי מחבלים. סקרנו את העתירות המרכזיות שהוגשו בסוגיות אלו על ידי הארגונים או מטעמם, זאת בניגוד לעתירות פרטיות. מטרת המחקר היא לאמוד את ההשפעות השונות של ריבוי העתירות בכל אחד מן התחומים הללו. להלן עיקרי הממצאים:

בהקשר של הזנת אסירים בכפייה, העתירות של ארגוני זכויות אדם מיקדו את תשומת הלב הציבורית ברחבי העולם כנגד מדיניותה של ממשלת ישראל בהתמודדות עם אסירים ביטחוניים, כאלה הנמצאים גם במדינות שונות, ותרמו להמשך הסחטנות של דרישות יתרות מטעם האסירים הביטחוניים. הגם שכך, במבחן התוצאה בג"ץ אישר את חוקיות הסדר ההזנה בכפייה וניכר כי עיקר הנזק בתחום זה מסתכם בפגיעה בתדמיתה של מדינת ישראל ובקידום נרטיב פלסטיני המציג את האסירים כלוחמי חופש.

בהקשר של חוק המסתננים ומדיניות הממשלה למגר את תופעת ההגירה הבלתי חוקית לישראל, ישנה השפעה משמעותית וכבירה לעתירות של ארגוני זכויות אדם, נגד מאמצי חקיקה וקידום צעדי מדיניות לבלימת תופעה זו. בעקבות עתירות אלו, בג"ץ ביטל במספר סבבים את החקיקה וגרם, לפי גורמים בממשלה, לנזק משמעותי ביכולתה של המדינה להילחם בתופעת ההגירה הבלתי חוקית.

בהקשר של הריסת בתי מחבלים, ניכר שהגם העתירות הרבות בקידום או בסיוע של ארגוני זכויות האדם, לא חל שינוי באופן מהותי במדיניות הממשלה ונשאר שיקול דעת נרחב בידי המפקד הצבאי, בכפוף להסתייגויות שונות שקבע בג"ץ. עם זאת, עתירות אלו בהחלט עיכבו הריסות בתים לעיתים בחודשים רבים, דבר שייתכן וגרם לפגיעה באפקטיביות של צעד התרעתי זה בלחימה בטרור.

כמו כן, ניכר מן הממצאים כי פעילות ארגונים אלו משפיעה באופן משמעותי על השיח הציבורי והמשפטי בישראל, ברמה המקומית וברמה הבינלאומית, על תהליך קבלת ההחלטות וביתר שאת על יחסי החוץ של מדינת ישראל.

לאור המחקר התגבשו מספר המלצות: ראשית, יש לפעול להעמקת השקיפות בפעילות ארגונים אלו, מכלל קצוות הקשת הפוליטית (למשל, בחשיפת מימון הארגון שעותר לבית המשפט או מצטרף כידיד בית המשפט) וצמצום זכות העמידה, בחקיקה, לנפגעים ישירים בלבד, תוך צמצום התמריץ ל"שחקנים חוזרים" חזקים בדמות ארגוני זכויות אדם עתירי תקציב.

לסיכום, על מנת להבטיח את המשך פעילותם המבורכת של ארגונים אלו בשדה זכויות האדם ולחזק את הלגיטימציה שלהם בקרב אזרחי מדינת ישראל, יש לדידנו לפעול להרחבת השקיפות, בהמשך לחקיקת חוק השקיפות, והטלת מגבלות על זכות העמידה.

למחקר המלא

 

זכויות אדם כחולבן

___________11

בואו לציין את יום ירושלים בדרך אחרת, בסיור שלנו במעבר רחל!

ירושלים מהווה מרכז חיים עבור עשרות אלפי תושבי הרשות הפלסטינית. הסכסוך מספק מספר אתגרים למציאות זו במונחים של אינטרסים כלכליים, שמירה על הביטחון ומידת הפגיעה בחופש התנועה.

כולנו רואים מידי פעם כתבה בחדשות על המחסומים ביו"ש או נחשפים בפייסבוק לסרטונים המתעדים עומסים כבדים בבקרים. אבל עד כמה אנחנו מכירים באמת את המציאות במעברים? מה השתנה בזירה בשנים האחרונות?

פעילי "זכויות אדם כחולבן" נמצאים בשטח לאורך השנה, ומשתדלים לתת מענה לפניות בכל הקשור למינהל האזרחי, התנהלות במעבר, יחסים עם המעסיק וכו'.

הסיור הזה הוא הזדמנות מיוחדת לראות ולהתרשם בעצמכם, לשמוע נתונים וסיפורים מהשטח.

הסיור חינמי – בהרשמה.

 

חדשות המכון

___________11
סטודנט מצטיין?

גם בסמסטר הזה המכון יפרסם עבודה אקדמית שנכתבה בנושא חברתי-פוליטי רלוונטי לעשיית המכון.

רוצים להפיץ את מסקנות המחקר שלכם? פנו אלינו בבמייל info@izs.org.il

 

המכון בתקשורת

  • כתבה של ערוץ7 על מחקר העתירות: "מחקר חדש של 'המכון לאסטרטגיה ציונית' מראה כיצד ארגוני 'זכויות אדם' ומדינות אירופה מתערבים בסוגיות ביטחון ומדיניות ישראלית."
    * אוהד חמו מחדשות 12 עקב לאורך השנים אחרי ההתפתחויות במעברים בעוטף ירושלים ולא חסר משבטו על המשך העומסים בבקרים. אבל הפעם גם הוא מבין שמה שהיה השתנה לאין היכר… בדחיפות ארגוני הימין.
    * רשת החדשות הפרוטסטנטית GODTV סקרה את פעילות המכון במזרח ירושלים. לפיהם, מדובר ב"יוזמה ייחודית", המפגינה "הבנה שריבונות ישראלית שלמה על בירתה עוברת דרך השקעה בכלל שכונותיה."

לקט מאמרים שפרסמו חברי המכון, בהם התייחסויות לשלל סוגיות הנמצאות על סדר היום הציבורי:

  • מירי שלם, מנכ"לית המכון, מבקרת את תנאי הכליאה המוחים למידי של האסירים הבטחוניים. (ידיעות אחרונות)
    * ישראל הראל, היו"ר המייסד של המכון, שואל לאן פני הסיעה הדתית-לאומית המתחדשת. (הארץ)

מידעון אפריל 2019: דו"ח מצב זכויות אדם, מזרח ירושלים ודבר המנכ"לית

על ידי מידעונים

דבר המנכ"לית


שלום

בין חג החירות וחג העצמאות, בין זיכרון העבדות במצרים לזיכרון השואה, אנו מצווים לזכור כי זכויות האדם הן ערך יהודי המשותף לכל חלקי המפה הפוליטית, והשמירה עליהן היא חובתנו וגם משרתת את האינטרס של ביסוס הריבונות הישראלית.
בשנים האחרונות תנועת 'זכויות אדם כחול לבן' נוכחת במעברים באזור ירושלים ומעניקה סיוע רפואי לפלסטינים העוברים שם, תוך השגחה על הנעשה במעבר. את התנועה הקים ד"ר יועז הנדל, היו"ר היוצא של המכון.

לפני שנה החלטנו לבנות קומה נוספת לפעילות שלנו ולאחר כמה פגישות של 'סיעור מוחות' נבחרה מזרח ירושלים כיעד לפרויקט חדש: הקמת מרכז זכויות אזרח בצור באהר לתושבי המקום, וכן כיתת לימוד עברית לנשים מצור באהר והסביבה. לפני חודש פתחנו כיתות עברית נוספות לתושבי עיסאוויה.

תכנית הפעולה לשנה הקרובה נבנתה בשיתוף עם רמדאן דבש, יו"ר המנהל הקהילתי בצור באהר (שהתמודד למועצת העיר ירושלים בבחירות האחרונות). פעילותנו במזרח ירושלים ובמעברים נעשית בעזרת סטודנטים דוברי ערבית תמורת מלגה.

הפרויקט החדש מרגש אותנו מאוד. ראשית, כי הוא מרחיב את העשייה המבוססת על תפיסת העולם של 'זכויות אדם כחול לבן', לפיה עיסוק בזכויות אדם ובהטבת איכות חייהם של הפלסטינים אינו נמצא בבלעדיות הצד השמאלי של המפה הפוליטית, ואינו סותר תפיסת עולם של אנשי מרכז וימין, שכן גם להם יש לגיטימציה והכרח לעסוק בזכויות אדם ואזרח.

שנית, כי אנו רואים כיצד עבודת השטח שלנו, כארגון קטן ולא ממשלתי, מחוללת פלאים ומצמצמת את הניכור המתמשך בין 300,000 תושבי מזרח ירושלים לבין מדינת ישראל, ניכור שעד כה אף אחד לא הצליח לגשר עליו.

שלישית, כי בעינינו, זוהי העשייה של הציונות בימינו: הדאגה לזכויות אדם של הפלסטינים החיים לצדנו.

ואחרונה חביבה, משום שריבונות חייבת לבוא עם אחריות, ואף כי הדיון בשאלת ירושלים קיים על השולחן מזה זמן רב, השאלות בדבר גורלה ממשיכות לעלות כל הזמן: האם היא תחולק? האם היא תהפוך לבינלאומית? אם ברצוננו להבטיח שירושלים לא תחולק, עלינו להתנהל כריבון הדואג לתושביו ונותן להם שירותים וזכויות המגיעים להם. לכן לקחנו על עצמנו את המשימה להיטיב את תנאי המחיה של תושבי מזרח ירושלים.

נשמח שתשתפו אותנו במחשבות וברעיונות שלכם בתחום זה, וכמובן נשמח לכל תמיכה ושותפות בפרויקט.

בברכת אביב נעים ושמח,

מירי שלם

מאוסלו ועד היום: דו"ח מצב זכויות אדם

מחקר זה סקר במבט רחב שלוש סוגיות בתחום זכויות האדם ביהודה ושומרון: תעסוקת פלסטינים בישראל, טיפול בחולים פלסטינים בבתי החולים בישראל ותפקוד המעברים. המחקר בחן את המדיניות הישראלית בכל אחד מן הנושאים הנידונים ואת יישומה של מדיניות זו מאז הסכם אוסלו ועד היום, במלאת כחצי יובל להסכמים.

___________11תעסוקת פלסטינים בישראל

 

המגמה הכללית במדיניות הישראלית מאוסלו ועד היום הינה הגברת התעסוקה ושיתוף הפעולה הכלכלי בין ישראל והרשות הפלסטינית. לתפיסת הממשל הישראלי, ככל שהמצב הביטחוני מאפשר זאת, שיתוף הפעולה הכלכלי המתבטא בעלייה במועסקים פלסטיניים בישראל מביא לתוצאות חיוביות מבחינה כלכלית וביטחונית. לצד זאת, נראו ליקויים בשיטת ההעסקה של העובדים ובשמירה על זכויותיהם.

 

 

* מאז הסכמי אוסלו ועד היום נראתה מגמת עליה כללית במספר המועסקים הפלסטינים בישראל, למעט תנודות בודדות, רובן בתקופות רגישות מבחינה ביטחונית. ב- 1996 מספר היתרי ההעסקה עמד על כ- 25 אלף, בשנת 2011 על כ- 37 אלף, ועד 2017 הגיע ל- 85 אלף.
*בשיטת ההעסקה הנהוגה כיום בישראל התגלו ליקויים שהביאו לפגיעה בזכויות הסוציאליות של עובדים פלסטיניים: חוזה העסקה לא תקין, היעדר תכנית הפרשות לפנסיה ואי זכאות לדמי מחלה וחופשה.
*לשם תיקון הליקויים החליטה הממשלה בשנת 2016 על החלת רפורמה בשיטת ההעסקה של עובדים פלסטיניים בישראל הכוללת מערך השמה ומיון לעובדים ואפשרות כניסה ללא בקשה ממעסיק לזמן מוגבל, נוסף לשורה של צעדים שנועדו להבטיח את זכויותיהם של העובדים.

קבלת טיפול רפואי בישראל

 

גם בתחום קבלת הטיפול הרפואי בישראל, המגמה הכללית הינה הרחבת שיתוף הפעולה וזאת מסיבות דיפלומטיות, ביטחוניות, כלכליות ומוסריות. עם זאת, העומס הנוצר במחלקות מסוימות בעקבות הטיפול בחולים פלסטינים כמו גם חוב העתק של הרשות הפלסטינית לבתי החולים בישראל מהווים נטל משמעותי, אותו יש לפעול להקל בהקדם.
___________11
• בין השנים 2003-2017 חל גידול משמעותי במספר ההיתרים שניתנו לחולים פלסטינים לצורך קבלת טיפול רפואי בישראל. מספר ההיתרים עלה מ- 19,488 ב2003 ל- 93,770 ב2017.
• המחלקות בהן אחוז המאושפזים הפלסטינים הוא הגבוה ביותר הן מחלקות הילדים. בבדיקה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת נמצא כי 51% מכלל ימי האשפוז של פלסטינים היו במחלקות המיועדות לילדים.
• הרשות הפלסטינים נמנעת מתשלום מלא על הטיפולים וצוברת חוב עתק לבתי החולים בארץ. לפי בדיקה שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנת 2017 עמדה יתרת החוב של הרשות הפלסטינית לבתי החולים בישראל על כ- 40.36 מיליון ₪.
• בשנים האחרונות גדל חלקם של האישורים לקבלת טיפול בבתי חולים ברחבי הארץ לעומת האישורים לקבלת טיפול בבתי חולים במזרח ירושלים.

 

למחקר המלא

 

מזרח ירושלים


במסגרת התרחבות הפעילות שלנו במזרח ירושלים אנו שמחים לבשר לכם על פתיחת שתי כיתות חדשות ללימודי עברית המיעודות לתושבי עיסוויה, למרגלות הר הצופים. מדובר בשכונה שנותרת לאחור בגל הפיתוח הפוקד את השכונות הערביות של העיר. הצימאון של האוכלוסיה לשלוט בשפה מראה שהרצון להשתלב קיים ושעם או בלי תכנית טרמאפ כולם מבינים שישראל כאן כדי להישאר.
התכנית פועלת בשיתוף פעולה עם עיריית ירושלים ומשטרת ישראל.

חדשות המכון


סטודנט מצטיין?

גם בסמסטר הזה המכון יפרסם עבודה אקדמית שנכתבה בנושא חברתי-פוליטי רלוונטי לעשיית המכון.

רוצים להפיץ את מסקנות המחקר שלכם? פנו אלינו בבמייל info@izs.org.il

מאמרים

לקט מאמרים שפרסמו חברי המכון, בהם התייחסויות לשלל סוגיות הנמצאות על סדר היום הציבורי:

*מירי שלם, מנכ"לית המכון, מסבירה שלמחרת הבחירות הימין יידרש ליותר מהססמאות הרגילות נגד השמאל להתמודד עם עסקת טראמפ. (ידיעות אחרונות)
* ישראל הראל, היו"ר המייסד של המכון, פגש שמאל לא חמוץ, המקדש את אחדות העם על פני השסעים האידאולוגיים. (הארץ)
* ניקולא נסים טובול, מנהל פרוייקטים, מנתח את תוצאות הבחירות במגזר הערבי, שהתאפיינו בזינוק ההצבעה למפלגות הכלליות. (מידה)

שינוי גודל גופנים
ניגודיות