Category

מידעונים

August 2019 Newsletter

By מידעונים

דבר המנכ"לית

שלום ,

מחקר חדש שיוצא החודש מטעם המכון מדד את הצלחת התכניות הממשלתיות לשילוב חרדים וערבים בתעסוקה ובהשכלה. המחקר מגלה נתון מעניין ולפיו, התכניות לשילוב ערבים בהשכלה ובתעסוקה הצליחו הרבה יותר מאשר שילוב החרדים.
השבוע שמענו את הצהרתו של ח"כ איימן עודא בדבר נכונותו להצטרף לקואליציית מרכז-שמאל. לאחר שראה כי שיעור ההשתתפות בבחירות האחרונות במגזר הערבי עמד על 49% – והצפי לבחירות הבאות על פי הסקרים דומה – הבין עודא כי הבוחרים, בעיקר הצעירים שבהם, לא באים להצביע משום שהם חשים שלקול שלהם אין השפעה מעשית; אין להם עניין בישיבה נצחית של נציגיהם באופוזיציה. סדר היום שלהם אינו פוליטי אלא אזרחי: הוא מתמקד בבעיות היומיומיות של המגזר.

מבין הדרישות של עודא, יש דרישות שקל להסכים איתן, כמו למשל הדרישה לצמצום האלימות במגזר הערבי; לאיסוף נשק, לפעולה משטרתית נגד ארגוני הפשע; ולהקמת צוות בין-משרדי למאבק בפשיעה. עם דרישות אחרות אי אפשר להסכים, כמו למשל ביטול חוק הלאום או הקפאת הריסת מבנים והלבנת הבנייה בשטחים בבעלות פרטית.

אם נניח לרגע לדרישות ונתמקד בהצהרה עצמה, נגלה כי קיים מתאם מובהק בין המחקר שלנו לבין ההצהרה של עודא: ערביי ישראל אכן משתלבים היטב בחברה הישראלית; הם מוטרדים מהעיסוק הבלתי פוסק של מנהיגיהם בבעיה הפלסטינית ומעדיפים שהם יתמקדו בקידום איכות החיים של ערביי ישראל. שיעור ההצבעה הנמוך מעיד בעיקר על חוסר אמון בהנהגה. עודא מבין זאת אבל לא בטוח שזה יספיק. חובת ההוכחה היא כרגע עליו – וגם עלינו. להנהגה הפוליטית ולחברה האזרחית יש אחריות גדולה כלפי ערביי ישראל. אנחנו במכון התחלנו ליישם את האחריות הזאת במזרח ירושלים, הצעד הבא שלנו יהיה בערים וביישובים ערביים-ישראליים.

שילובן של האוכלוסיות הערבית והחרדית באקדמיה – תמונת מצב

בחינת האפקטיביות של מדיניות מסוימת היא כלי חשוב הן למקבלי החלטות והן לציבור הרחב החודש אנו מציגים את תוצאות תכניות החומש תשע"א-תשע"ו של המועצה להשכלה גבוהה לשילובן של האוכלוסיות הערבית והחרדית באקדמיה.

מחקר זה עמד על מידת יעילותן של התוכניות הללו תוך בחינה של שלושה פרמטרים עיקריים: גידול בשיעור הסטודנטים הערבים/ החרדים במהלך שנות התוכנית, גיוון תחומי הלימוד והתאמתם לשוק העבודה המודרני ודרישותיו, ואחוז הנשירה. כמו כן, מחקרנו עמד על הגורמים להצלחה/ אי הצלחה של התוכניות בקרב אוכלוסיות היעד ומציע המלצות מעשיות להמשך יישומן בשנים הבאות. להלן הממצאים העיקריים:

התוכנית לשילוב האוכלוסייה הערבית באקדמיה נחלה הצלחה יחסית.

ההצלחה נרשמת בעיקר בפן גידול כמות הסטודנטים ובייצוגם במוסדות להשכלה גבוהה: בין השנים הנבחנות מספרם קפץ בקרוב ל-50%. ייצוג האוכלוסייה הערבית בקרב כלל הלומדים לתואר ראשון גדל משיעור של כ-11% לכ-15%.
במקביל גם נרשם גיוון בתחומי לימוד, למקצועות מבוקשים, בין היתר בהנדסה ומדעי המחשב.

מאידך, אחוז הנשירה של הסטודנטים הערבים עדיין גבוה מאוד ביחס למגזר היהודי הלא חרדי.

מנגד, התוכנית לשילוב החרדים לא נחלה הצלחה. בכל שלושת הפרמטרים לעיל לא השיגה התוכנית לשילוב החרדים הישגים משמעותיים:

גידול בכמות הסטודנטים ובייצוגם במוסדות להשכלה גבוהה: בין השנים תשע"א-תשע"ו, הושג פחות מ-80% מהיעד. יתר על כן, הגידול במספר הסטודנטים מקורו בנשות המגזר החרדי.

גיוון במקצועות הלימוד: גם בפרמטר זה לא נרשמה הצלחה. למרות זינוק של כ-80% במספר התוכניות לחרדים, הרוב המכריע של הבוגרות בוחרות ללמוד חינוך, שוק עם מעט מדי משרות ביחס למספר מבקשות העבודה.

אחוז הנשירה: ביצועיה של התוכנית בפרמטר זה מדאיגים ביותר. על פי דוח המבקר, שיעור הגברים החרדים הנושרים מלימודים אקדמיים מגיע לכ-46% ואצל הנשים החרדיות הוא עומד על כ-28%.

ממצאי המחקר מצביעים על שלושה גורמים עיקריים לאי הצלחת התוכנית במגזר החרדי:
דמות החרדי המשכיל (בלימודי חול) אינה נחשבת למקור גאווה כפי שהיא נתפסת באוכלוסייה הערבית.
העדר לימודי הליבה מהווה קושי משמעותי שחווים החרדים המעוניינים להשתלב באקדמיה.
המסגרות הייעודיות שהוקמו עבור אקדמאים חרדים הקשו על קידום מצוינות אקדמית של הפרט, בעיקר בשל העדר תחרות עם סטודנטים מצטיינים מקבוצות אוכלוסייה שונות.
לאור מסקנות אלו אנו מציעים צעדים משלימים אשר עשויים, לשיטתנו, לתת מענה ראוי לקושי של מועמדים חרדים להשתלב באקדמיה, תוך התחשבות באופייה הייחודי של החברה החרדית. להלן עיקרי ההמלצות:

פנייה ממוקדת לאוכלוסיות מקרב החברה החרדית שהן בעלות מוטיבציה גבוהה להשתלבות באקדמיה
קידום יוזמות וולונטריות להקניית לימודי ליבה לאוכלוסייה החרדית במסגרות בלתי פורמליות
עידוד חרדים להשתלב בלימודי תעודה והכשרה מקצועית

עם יישום ההמלצות, אנחנו מצפים לשינוי דרסטי בדפוסי ההשכלה של האוכלוסייה החרדית, וכתוצאה מכך עלייה אף בהשתתפותם בתעסוקה. השינוי צפוי להיות משמעותי וניכר לפחות כמו זה המתרחש בחברה הערבית.

לראיון עם מתן גדליהו עורך המחקר:

למחקר המלא:

חדשות המכון

 

נותרו מקומות אחרונים למגוון תפקידים – מהרו לשלוח קורות חיים!
תכנית המתמחים – תש"ף יוצאת לדרך!

הצטרפו לפרויקט הדגל שלנו במזרח ירושלים! או שמא תרצו לעסוק בעריכת ווידאו? המלגה השנתית של המכון חוזרת!
צרו קשר עכשיו

 

מדריכים להכנה ערכית לשירות משמעותי

 

יוצאי שירות צבאי לוחם ובעלי נסיון פיקודי? גרים באזור ירושלים, מודיעין, השפלה או מישור החוף הדרומי? בואו להדריך בני נוער לאור רוח צה"ל!
צרו קשר עכשיו

 

המכון בתקשורת


למה ארגון ציוני משקיע במזרח ירושלים? The Jewish Chronicle הבריטי עם התשובות.
The 5 Towns Jewish Times שאל אותנו על מהפכת המעברים בין ירושלים ליהודה ושומרון. (קישור לכתבה המצולמת בתמונה)

 

 

 

מירי שלם, מנכ"לית המכון, תוהה מה חברות הקונגרס תומכות הBDS היו יכולות ללמוד על החברה האזרחית בישראל. (ידיעות אחרונות)
ישראל הראל, היו"ר המייסד של המכון, מתאר איך נראת מציאות בה שומרי הסף מזלזלים בחוק. (הארץ)
נועה לזימי, רכזת המחקרים שלנו, מתארת את האתרגים החדשים-ישנים בבירת ישראל. (The Jewish Telegraphic Agency)

מידעון יולי 2019

By מידעונים

אמץ סטודנט

קוראים-שותפים יקרים,

במידעונים הקודמים סיפרנו לכם על העבודה המופלאה שזכינו לעשות השנה במזרח ירושלים. אנחנו קוראים לה 'מופלאה' כי כך מכנים אותה שותפינו. בכירים במשטרת ישראל מספרים לנו איך כיתות העברית הפזורות בכמה מוקדים במזרח ירושלים מגבירות את תחושת השייכות של הלומדים בהן, מפחיתות את הניכור ובהתאם תורמות להפחתת הטרור.

רמאדן, המוכתאר של צור באהר וחאלד, מנהל המתנ"ס, מספרים לנו כמה טוב עושים המתנדבים שלנו במרכז הזכויות. הם מדברים בשפתם של התושבים, מבינים את צרכיהם, נותנים להם שירות יעיל ואדיב, מתייחסים אליהם בכבוד ובסבלנות, מתקשרים אפילו בערב כדי לוודא שעניינם טופל ומנגישים עבורם כל שירות שהם צריכים וכל קצבה שהם זכאים לה.

בכירים בעיריית ירושלים מספרים לנו עד כמה חשובה ומשמעותית העבודה שלנו ועד כמה היא מורגשת בשטח.

אנחנו רוצים להמשיך ולהתרחב ולכן פונים אליכם להצטרף אלינו ולתמוך בנו במבצע 'אמץ מלגאי'.

עלות כל מילגאי שלנו, שנותן 130 שעות שירות בקהילה, היא 10000 ₪.

בואו, אמצו מילגאי אחד במימון 50% מהמלגה – 5000 ₪, ואנחנו נשלים בשיטת מאצ'ינג את החצי השני.

זו הזדמנות שלכם להשפיע, לחולל שינוי אמיתי בחייהם של שכנינו בירושלים, לרפא את מרקם היחסים בעיר ולחבר את חלקיה.

5000 ₪ בלבד למלגאי אחד, שיש לו פנים ושם, ושיכול להוסיף עוד אור ולעשות טוב בשמכם.
את התרומה ניתן להעביר בצ'ק לפקודת 'המכון לאסטרטגיה ציונית' (עם פרטי התורם), בהעברה בנקאית או בהפקדה לחשבון פיי פאל

התרומה מוכרת לצורכי תרומה על פי סעיף 46.

עזרו לנו להכפיל את מספר המלגאים שלנו, להגיע לעוד שכונות ולעזור ליותר אנשים.

מירי שלם,

מנכ"לית המכון לאסטרטגיה ציונית.

'תיקון עולם' על פי ז'בוטינסקי ובראי משנתו החברתית-כלכלית

"אומנם ברא האלו-ה את האדם כמו שהוא, אולם חלילה לו לאדם מלהשלים עם כך שיהא העולם תמיד "כמו שהוא" – חייב הוא לשקוד בכל עת על שכלולו, חייב הוא לנסות בכל עת לתקן את החסרונות בסדר העולם, שהאלו-ה הניח בו חסרונות מרובים כל כך – הניחו מלא חסרונות לשם כך דווקא שיהא האדם נאבק ושואף אל 'תיקונו של עולם'."

זאב ז'בוטינסקי, "פרקים בפילוסופיה הסוציאלית של התנ"ך" (1932)

החודש אנו מזמינים אתכם לצלול אל תוך הגותו של המנהיג הציוני הדגול, זאב זב'וטינסקי, ולברר דרכה את יחסו למושג 'תיקון עולם'. בעבודה זו, מובא ניתוח מעמיק של תפיסתו של ז'בוטינסקי את תפקיד האדם בחברה בה הוא חי. כמו כן, העבודה מציגה כיצד ביטוייה של תפיסה זו של ז'בוטינסקי משתקפים בגישתו בתחום החברתי-כלכלי. ז'בוטינסקי, לו נוהגים לייחס נטיות פוליטיות סותרות לעיתים מכל צד של המפה הפוליטית, מתגלה כאן כמדינאי שוחר חירות, שהאמין בכוחו של הפרט לשכלל את עולמו תוך הפגנת רגישות כלפי החלשים בחברה.

 

 

יצוין כי נייר זה יוצא לאור במסגרת פרויקט "קול קורא" לפרסום עבודות אקדמיות מצטיינות.

לראיון עם שירן קרסנוב, עורכת המחקר:

מזרח ירושלים

מדי שנה ארגונים אסלאמים רדיקליים מנצלים את הווקום שנוצר בחופש הגדול להפעלת קייטנות וחוגים המסיטים את הנוער המזרח ירושלמי נגד ישראל.

הקיץ המכון נעתר לפניית משטרת ישראל להציע אלטרנטיבה למצב הנוכחי. בשבועות אלה מפעיל המכון שתי כיתות עברית לנערים מאזור ג'בל מוכבר.
גם במקום כה מורכב לא חסרים תושבים המחפשים לתת לילדיהם את הכלים הנחוצים לעתידם הישראלי. זו מגמה חיונית ומשמחת שאנחנו רואים ברחבי מזרח העיר בהיקפים כאלה ואחרים. אחרי 52 שנים הגיע הזמן.

חדשות המכון

בסיכום שנת פעילות פורייה במיוחד אנחנו מזמינים אתכם להצטרף לעשייה שלנו במגוון מסגרות.

תכנית המתמחים – תש"ף יוצאת לדרך!

מעוניינים לכתוב מחקר? להשקיע במזרח ירושלים? לעסוק בעריכת ווידאו? המלגה השנתית של המכון חוזרת!
צרו קשר עכשיו

 

 

 

מדריכים להכנה ערכית לשירות משמעותי


יוצאי שירות צבאי לוחם ובעלי נסיון פיקודי? גרים באזור ירושלים, מודיעין, השפלה או מישור החוף הדרומי? בואו להדריך בני נוער לאור רוח צה"ל!
צרו קשר עכשיו

קול קורא לפרסום מחקרים מצטיינים

 

כמדי סמסטר נפרסם בחצי שנה הקרובה מחקר מצטיין. אז אמנם חופשת קיץ, אבל כבר כדאי לדאוג לקידום הרעיונות שלכם!
צרו קשר עכשיו

 

גמלאים? קחו חלק כמה שעות בשבוע!

 

 

 

 

מגוון מסלולי התנדבות בירושלים לדוברי ערבית ו/או בעלי רקע חינוכי.
צרו קשר עכשיו

 

המכון בתקשורת

העיתונאית יפעת ארליך באה לבקר במוקד הפעילות שלנו בצור באהר ודיווחה על חשיבותה בטור שלה בידיעות אחרונות.
מטבריה לרמת גן מלחמות השבת חזרו לכותרות, ובגלובס ראו לנכון לשוב לנתונים של פילוח הפעילות המסחרית בשבת שפרסמנו במחקר "השבת בישראל: תמונת מצב".

מידעון יוני 2019

By מידעונים

דבר המנכ"לית

 

המכון לאסטרטגיה ציונית גאה ושמח להציג מקבץ של דברי הגות, יצירות וכתבים בנושא 'לאומיות ליברלית'.
בימינו נוטים לראות בצירוף 'לאומיות ליברלית' יצור כלאיים משונה שמאגד יחד ערכים סותרים. המושג 'לאומיות ליברלית' סובל מהתקפה משלושה כיוונים: ראשית, הלאומיות נתפסת כערך של העדפת לאום אחד על פני לאום אחר ועל כן כסותרת ערכים ליברלים הומניים המעמידים את האדם במרכז. הגדרת הלאומיות עצמה תופסת מקום מרכזי בדיונים האקטואליים בהגות הפוליטית; שנית, ההגדרה 'ליברליזם' עמומה ולא ברורה. הוא נמצא בשימוש יומיומי ומבטא מגוון עמדות שונות ואף סותרות; ושלישית, עצם החיבור בין המושגים 'לאומיות' ו'ליברליזם', נתפס לעתים קרובות כאוקסימורון. מכיוון שכך, מואשמת התיאוריה הלאומית-ליברלית לעתים קרובות כלא-אמיתית, לא-עקבית ולא-שלמה.

המכון לאסטרטגיה ציונית שם לעצמו למטרה לקדם תפיסת עולם לאומית-ליברלית, מתוך אמונה שזכותו של כל אדם, כחלק מזכויות הפרט שלו, להגדיר את עצמו מבחינה לאומית. ההגדרה העצמית היא אמצעי להגשמה עצמית והזכות לשייכות ולזהות היא מימוש צורך פסיכולוגי בסיסי, בהתאם לפירמידת הצרכים של מאסלו ולתיאוריה של רוי באומייסטר.

הגישה הלאומית-ליברלית טוענת שהלאומיות נועדה לשרת את הפרט, לא לשעבד אותו. לפי תפיסה זו, אין סתירה בין אמירותיו של ז'בוטינסקי: 'בראשית ברא אלוהים את היחיד' ו-'בראשית ברא אלוהים את האומה'. תפיסתו היא כי בני האדם מתאגדים לכדי קבוצה, קהילה או מדינה כדי לשפר את רמת חייהם וכדי להגדיל את החופש לכל אחד מהחברים בהן.

ז'בוטינסקי תמך בהנחה שהאומה היא המבנה הרצוי לאדם לשם הגשמתו העצמית. הוא ראה בה גוף טבעי שאליו משתייך הפרט – כמו שכל אדם נולד לאם ולאב כך הוא נולד גם לעמו, ורק במסגרתו, בהקשר הרחב והלאומי, ובזיקה לתרבותו הייחודית, יכולה להיווצר עבורו מסגרת לביטוי עצמי קולקטיבית, מבלי שתרבות אחת תגרע מהאחרת או תכפה עליה.

אתם מוזמנים לעיין באנתולוגיה שלפניכם ולהעמיק עוד בתפיסת הלאומיות הליברלית.

לאומיות ליברלית: אנתולוגיה

האטימולוגיה של המילה 'אנתולוגיה' מורה כי מקורה של המילה ביוונית העתיקה, ופירושה הוא "זר פרחים". האנתולוגיה מלקטת את המיטב שביצירות הספרותיות ומגישה אותן לפני הקורא, תוך שהיא תוחמת אותן סביב נושא מסוים, תמה משותפת או מוטיבים אמנותיים דומים. כך היא מאפשרת לקורא בן הזמן להגיע אל מקורות טקסטואליים רחוקים ונסתרים, אשר אין רוחו וזמנו מספיקים לכך. עם זאת, לאנתולוגיה שלפניכם דרישות תובעניות יותר; היא אינה מציעה לקוראיה רק להריח ולהתבשם מניחוחות ההגות המדינית הקדומה והעכשווית, כי אם מטילה עליהם חובת הרהור ותהייה.

אחד המושגים הפוליטיים השכיחים בשיחה הציבורית שלנו הוא "לאומיות ליברלית". אף כי רבים יודעים לספר מאין באה אותה וריאציה אידיאולוגית ומי היו דַּבָּרֶיה המובהקים במהלך הדורות, כיום משמעותה מעורפלת למדי. ויכוח סוער ניטש בין חוקרים, פולמוסנים ופוליטיקאים, לגבי שאלת מהותה של הלאומיות הליברלית, ואין בכוונתה של אנתולוגיה זו לסתום את הגולל על דיון חיוני זה. למעשה, ייתכן שטבעה של אידיאולוגיה ללבוש ולפשוט צורה בהתאם להתפתחויות באופני הבנתה על פי המקום והזמן, כך שכל מאמץ להגיע עדי הגדרתה האחרונה והמוחלטת נועד לעלות בתוהו. לכן בחרנו להלך כאן בנתיב אחר.
אנתולוגיה זו איננה מניפסט פוליטי של המכון לאסטרטגיה ציונית. מדויקת יותר תהיה ההבחנה כי האנתולוגיה שלפניכם יוצרת מרחב, מרחב רעיוני, אשר בתוכו המכון לאסטרטגיה ציונית מבקש להתמקם. כמובן, לכל מרחב יש גבולות, סטנדרטים, הנחות יסוד מקובלות. לא תיתכן יצירה בעלת ערך ומשמעות ללא גבולות, ולו העדינים והדקים ביותר. עם זאת, הכותבים המשתתפים כאן אינם נמנים עם חבריה של מפלגה אחת או כאלה המחויבים ליישום קונקרטי של מדיניות מסוימת. אחדים מן החיבורים שלפניכם הם מקורות ראשוניים בעלי אופי הגותי ומסאי, אחרים מודרניים יותר ונושאים גוון וכחני ואידיאולוגי, בעוד חיבורים נוספים משתייכים לעולם המחקר ופורסמו במגוון במות אקדמיות. המשותף לכולם היא ההידרשות לשאלת האיזון שבין שני חלקי המשוואה: הלאומיות והליברליזם, והניסיון העיקש לתאר את מערכת היחסים הסבוכה, ולעתים הקונפליקטואלית, בין השניים.

מטבע הדברים, כשעורך נדרש ללקט יצירות ולקבוע את גורלן לפרסום או לשכחה, כל בחירה וכל אי-בחירה עשויה להעלות תרעומת בקרב המלומדים. לקִטְלוּג ולסיווג רעיונות יש ערך רב, אך פעמים ההבחנות האנליטיות בין דומים אינן מוצקות מספיק ואינן מקדמות בהכרח את הדיון האינטלקטואלי.

החזון המדיני שאותו מבקש לנסח המכון לאסטרטגיה ציונית שוכן אי-שם בינות לפיתולי הדרכים, להרים ולגאיות המקיימים את המרחב הלאומי-ליברלי. אנו מזמינים אתכם לשוטט אתנו כאן ולהיות שותפים לדרך האידיאולוגית שאנתולוגיה זו עתידה להניב.

…למחקר המלא

מזרח ירושלים


נתון אחד שמשקף הרבה מן הפיגור העצום בגישה של תושבי ירושלים הערבים למוסדות הציבוריים.

על פי נתוני 'מכון ירושלים למחקרי מדיניות' ל2018 תושבי השכונות הערביות מהווים רק 22% ממקבלי הנחה בארנונה. כזכור, מדובר ב38% מאוכלוסיית העיר, והרוב המוחלט של ענייה.
קבלת ההנחה נעשת על פי קריטריונים ברורים, ללא צורך בהפעלת שיקול דעת, ברגע שהתושב מבקש. לכן, הפער הוא תוצאה של חוסר ההיכרות עם דרכי הפעולה של מוסדות העירייה והמדינה השורה במזרח העיר.

חוסר היכרות מסוג זה פוגע באימון הציבור המקומי באותם מוסדות, אבל גם בכלכלת העיר, ובסופו של דבר שיפור המצב בשכונות הערביות הוא אינטרס של כל הצדדים.

בחודשים האחרונים עזרנו לעשרות רבות של תושבים לקבל הנחה בארנונה, כשרבים מהם כלל לא היו מודעים שקיימת אפשרות כזו, קל וחומר שהם זכאים לה.

חדשות המכון

 


הקיץ המכון פותח את שעריו לקבוצת סטודנטים מצפון אמריקה להתמחות באגף המחקר שלנו.

הם יתבקשו לסייע בחקר דרכי ההתמודדות של מדינות דמוקרטיות עם תנועות בדלניות, ותהליכי הרדיקליזציה של חלק מן המחנה הדמוקרטי בארה"ב כלפי ישראל.

לעוד פרטים על אפשרויות התנדבות והתמחות אצלנו, במחקר בלימוד עברית: info@izs.org.il.

המכון בתקשורת

מנכ"לית המכון מירי שלם התארחה בתכנית 'משכן הלילה' של ערוץ הכנסת. על הפרק: הבחירות החוזרות, נסיונו החדש של אהוד ברק לחזור לפוליטיקה, וכוח נשי בפוליטיקה.
לקט מאמרים שפרסמו חברי המכון, בהם התייחסויות לשלל סוגיות הנמצאות על סדר היום הציבורי:

מירי שלם, מנכ"לית המכון, חושפת את התופעה מאחורי ההתקרבות בין אורלי לוי לאלונה ברקת. (ידיעות אחרונות)
ישראל הראל, היו"ר המייסד של המכון, מסביר איך השיטה של בג"צ לקידום המגזר הערבי פוגעת בסוף בשוויון ההזדמנויות, לרעת המגזר. (הארץ)
אריה גרין, חוקר במכון, מנתח את משנתו החברתית של זאב ז'בוטינסקי. (השילוח)

שינוי גודל גופנים
ניגודיות