Category

מידעונים

מידעון יוני 2019

By מידעונים

דבר המנכ"לית

 

המכון לאסטרטגיה ציונית גאה ושמח להציג מקבץ של דברי הגות, יצירות וכתבים בנושא 'לאומיות ליברלית'.
בימינו נוטים לראות בצירוף 'לאומיות ליברלית' יצור כלאיים משונה שמאגד יחד ערכים סותרים. המושג 'לאומיות ליברלית' סובל מהתקפה משלושה כיוונים: ראשית, הלאומיות נתפסת כערך של העדפת לאום אחד על פני לאום אחר ועל כן כסותרת ערכים ליברלים הומניים המעמידים את האדם במרכז. הגדרת הלאומיות עצמה תופסת מקום מרכזי בדיונים האקטואליים בהגות הפוליטית; שנית, ההגדרה 'ליברליזם' עמומה ולא ברורה. הוא נמצא בשימוש יומיומי ומבטא מגוון עמדות שונות ואף סותרות; ושלישית, עצם החיבור בין המושגים 'לאומיות' ו'ליברליזם', נתפס לעתים קרובות כאוקסימורון. מכיוון שכך, מואשמת התיאוריה הלאומית-ליברלית לעתים קרובות כלא-אמיתית, לא-עקבית ולא-שלמה.

המכון לאסטרטגיה ציונית שם לעצמו למטרה לקדם תפיסת עולם לאומית-ליברלית, מתוך אמונה שזכותו של כל אדם, כחלק מזכויות הפרט שלו, להגדיר את עצמו מבחינה לאומית. ההגדרה העצמית היא אמצעי להגשמה עצמית והזכות לשייכות ולזהות היא מימוש צורך פסיכולוגי בסיסי, בהתאם לפירמידת הצרכים של מאסלו ולתיאוריה של רוי באומייסטר.

הגישה הלאומית-ליברלית טוענת שהלאומיות נועדה לשרת את הפרט, לא לשעבד אותו. לפי תפיסה זו, אין סתירה בין אמירותיו של ז'בוטינסקי: 'בראשית ברא אלוהים את היחיד' ו-'בראשית ברא אלוהים את האומה'. תפיסתו היא כי בני האדם מתאגדים לכדי קבוצה, קהילה או מדינה כדי לשפר את רמת חייהם וכדי להגדיל את החופש לכל אחד מהחברים בהן.

ז'בוטינסקי תמך בהנחה שהאומה היא המבנה הרצוי לאדם לשם הגשמתו העצמית. הוא ראה בה גוף טבעי שאליו משתייך הפרט – כמו שכל אדם נולד לאם ולאב כך הוא נולד גם לעמו, ורק במסגרתו, בהקשר הרחב והלאומי, ובזיקה לתרבותו הייחודית, יכולה להיווצר עבורו מסגרת לביטוי עצמי קולקטיבית, מבלי שתרבות אחת תגרע מהאחרת או תכפה עליה.

אתם מוזמנים לעיין באנתולוגיה שלפניכם ולהעמיק עוד בתפיסת הלאומיות הליברלית.

לאומיות ליברלית: אנתולוגיה

האטימולוגיה של המילה 'אנתולוגיה' מורה כי מקורה של המילה ביוונית העתיקה, ופירושה הוא "זר פרחים". האנתולוגיה מלקטת את המיטב שביצירות הספרותיות ומגישה אותן לפני הקורא, תוך שהיא תוחמת אותן סביב נושא מסוים, תמה משותפת או מוטיבים אמנותיים דומים. כך היא מאפשרת לקורא בן הזמן להגיע אל מקורות טקסטואליים רחוקים ונסתרים, אשר אין רוחו וזמנו מספיקים לכך. עם זאת, לאנתולוגיה שלפניכם דרישות תובעניות יותר; היא אינה מציעה לקוראיה רק להריח ולהתבשם מניחוחות ההגות המדינית הקדומה והעכשווית, כי אם מטילה עליהם חובת הרהור ותהייה.

אחד המושגים הפוליטיים השכיחים בשיחה הציבורית שלנו הוא "לאומיות ליברלית". אף כי רבים יודעים לספר מאין באה אותה וריאציה אידיאולוגית ומי היו דַּבָּרֶיה המובהקים במהלך הדורות, כיום משמעותה מעורפלת למדי. ויכוח סוער ניטש בין חוקרים, פולמוסנים ופוליטיקאים, לגבי שאלת מהותה של הלאומיות הליברלית, ואין בכוונתה של אנתולוגיה זו לסתום את הגולל על דיון חיוני זה. למעשה, ייתכן שטבעה של אידיאולוגיה ללבוש ולפשוט צורה בהתאם להתפתחויות באופני הבנתה על פי המקום והזמן, כך שכל מאמץ להגיע עדי הגדרתה האחרונה והמוחלטת נועד לעלות בתוהו. לכן בחרנו להלך כאן בנתיב אחר.
אנתולוגיה זו איננה מניפסט פוליטי של המכון לאסטרטגיה ציונית. מדויקת יותר תהיה ההבחנה כי האנתולוגיה שלפניכם יוצרת מרחב, מרחב רעיוני, אשר בתוכו המכון לאסטרטגיה ציונית מבקש להתמקם. כמובן, לכל מרחב יש גבולות, סטנדרטים, הנחות יסוד מקובלות. לא תיתכן יצירה בעלת ערך ומשמעות ללא גבולות, ולו העדינים והדקים ביותר. עם זאת, הכותבים המשתתפים כאן אינם נמנים עם חבריה של מפלגה אחת או כאלה המחויבים ליישום קונקרטי של מדיניות מסוימת. אחדים מן החיבורים שלפניכם הם מקורות ראשוניים בעלי אופי הגותי ומסאי, אחרים מודרניים יותר ונושאים גוון וכחני ואידיאולוגי, בעוד חיבורים נוספים משתייכים לעולם המחקר ופורסמו במגוון במות אקדמיות. המשותף לכולם היא ההידרשות לשאלת האיזון שבין שני חלקי המשוואה: הלאומיות והליברליזם, והניסיון העיקש לתאר את מערכת היחסים הסבוכה, ולעתים הקונפליקטואלית, בין השניים.

מטבע הדברים, כשעורך נדרש ללקט יצירות ולקבוע את גורלן לפרסום או לשכחה, כל בחירה וכל אי-בחירה עשויה להעלות תרעומת בקרב המלומדים. לקִטְלוּג ולסיווג רעיונות יש ערך רב, אך פעמים ההבחנות האנליטיות בין דומים אינן מוצקות מספיק ואינן מקדמות בהכרח את הדיון האינטלקטואלי.

החזון המדיני שאותו מבקש לנסח המכון לאסטרטגיה ציונית שוכן אי-שם בינות לפיתולי הדרכים, להרים ולגאיות המקיימים את המרחב הלאומי-ליברלי. אנו מזמינים אתכם לשוטט אתנו כאן ולהיות שותפים לדרך האידיאולוגית שאנתולוגיה זו עתידה להניב.

…למחקר המלא

מזרח ירושלים


נתון אחד שמשקף הרבה מן הפיגור העצום בגישה של תושבי ירושלים הערבים למוסדות הציבוריים.

על פי נתוני 'מכון ירושלים למחקרי מדיניות' ל2018 תושבי השכונות הערביות מהווים רק 22% ממקבלי הנחה בארנונה. כזכור, מדובר ב38% מאוכלוסיית העיר, והרוב המוחלט של ענייה.
קבלת ההנחה נעשת על פי קריטריונים ברורים, ללא צורך בהפעלת שיקול דעת, ברגע שהתושב מבקש. לכן, הפער הוא תוצאה של חוסר ההיכרות עם דרכי הפעולה של מוסדות העירייה והמדינה השורה במזרח העיר.

חוסר היכרות מסוג זה פוגע באימון הציבור המקומי באותם מוסדות, אבל גם בכלכלת העיר, ובסופו של דבר שיפור המצב בשכונות הערביות הוא אינטרס של כל הצדדים.

בחודשים האחרונים עזרנו לעשרות רבות של תושבים לקבל הנחה בארנונה, כשרבים מהם כלל לא היו מודעים שקיימת אפשרות כזו, קל וחומר שהם זכאים לה.

חדשות המכון

 


הקיץ המכון פותח את שעריו לקבוצת סטודנטים מצפון אמריקה להתמחות באגף המחקר שלנו.

הם יתבקשו לסייע בחקר דרכי ההתמודדות של מדינות דמוקרטיות עם תנועות בדלניות, ותהליכי הרדיקליזציה של חלק מן המחנה הדמוקרטי בארה"ב כלפי ישראל.

לעוד פרטים על אפשרויות התנדבות והתמחות אצלנו, במחקר בלימוד עברית: info@izs.org.il.

המכון בתקשורת

מנכ"לית המכון מירי שלם התארחה בתכנית 'משכן הלילה' של ערוץ הכנסת. על הפרק: הבחירות החוזרות, נסיונו החדש של אהוד ברק לחזור לפוליטיקה, וכוח נשי בפוליטיקה.
לקט מאמרים שפרסמו חברי המכון, בהם התייחסויות לשלל סוגיות הנמצאות על סדר היום הציבורי:

מירי שלם, מנכ"לית המכון, חושפת את התופעה מאחורי ההתקרבות בין אורלי לוי לאלונה ברקת. (ידיעות אחרונות)
ישראל הראל, היו"ר המייסד של המכון, מסביר איך השיטה של בג"צ לקידום המגזר הערבי פוגעת בסוף בשוויון ההזדמנויות, לרעת המגזר. (הארץ)
אריה גרין, חוקר במכון, מנתח את משנתו החברתית של זאב ז'בוטינסקי. (השילוח)

שינוי גודל גופנים
ניגודיות