Category

מידעונים

מידעון יוני 2019

By מידעונים

דבר המנכ"לית

 

המכון לאסטרטגיה ציונית גאה ושמח להציג מקבץ של דברי הגות, יצירות וכתבים בנושא 'לאומיות ליברלית'.
בימינו נוטים לראות בצירוף 'לאומיות ליברלית' יצור כלאיים משונה שמאגד יחד ערכים סותרים. המושג 'לאומיות ליברלית' סובל מהתקפה משלושה כיוונים: ראשית, הלאומיות נתפסת כערך של העדפת לאום אחד על פני לאום אחר ועל כן כסותרת ערכים ליברלים הומניים המעמידים את האדם במרכז. הגדרת הלאומיות עצמה תופסת מקום מרכזי בדיונים האקטואליים בהגות הפוליטית; שנית, ההגדרה 'ליברליזם' עמומה ולא ברורה. הוא נמצא בשימוש יומיומי ומבטא מגוון עמדות שונות ואף סותרות; ושלישית, עצם החיבור בין המושגים 'לאומיות' ו'ליברליזם', נתפס לעתים קרובות כאוקסימורון. מכיוון שכך, מואשמת התיאוריה הלאומית-ליברלית לעתים קרובות כלא-אמיתית, לא-עקבית ולא-שלמה.

המכון לאסטרטגיה ציונית שם לעצמו למטרה לקדם תפיסת עולם לאומית-ליברלית, מתוך אמונה שזכותו של כל אדם, כחלק מזכויות הפרט שלו, להגדיר את עצמו מבחינה לאומית. ההגדרה העצמית היא אמצעי להגשמה עצמית והזכות לשייכות ולזהות היא מימוש צורך פסיכולוגי בסיסי, בהתאם לפירמידת הצרכים של מאסלו ולתיאוריה של רוי באומייסטר.

הגישה הלאומית-ליברלית טוענת שהלאומיות נועדה לשרת את הפרט, לא לשעבד אותו. לפי תפיסה זו, אין סתירה בין אמירותיו של ז'בוטינסקי: 'בראשית ברא אלוהים את היחיד' ו-'בראשית ברא אלוהים את האומה'. תפיסתו היא כי בני האדם מתאגדים לכדי קבוצה, קהילה או מדינה כדי לשפר את רמת חייהם וכדי להגדיל את החופש לכל אחד מהחברים בהן.

ז'בוטינסקי תמך בהנחה שהאומה היא המבנה הרצוי לאדם לשם הגשמתו העצמית. הוא ראה בה גוף טבעי שאליו משתייך הפרט – כמו שכל אדם נולד לאם ולאב כך הוא נולד גם לעמו, ורק במסגרתו, בהקשר הרחב והלאומי, ובזיקה לתרבותו הייחודית, יכולה להיווצר עבורו מסגרת לביטוי עצמי קולקטיבית, מבלי שתרבות אחת תגרע מהאחרת או תכפה עליה.

אתם מוזמנים לעיין באנתולוגיה שלפניכם ולהעמיק עוד בתפיסת הלאומיות הליברלית.

לאומיות ליברלית: אנתולוגיה

האטימולוגיה של המילה 'אנתולוגיה' מורה כי מקורה של המילה ביוונית העתיקה, ופירושה הוא "זר פרחים". האנתולוגיה מלקטת את המיטב שביצירות הספרותיות ומגישה אותן לפני הקורא, תוך שהיא תוחמת אותן סביב נושא מסוים, תמה משותפת או מוטיבים אמנותיים דומים. כך היא מאפשרת לקורא בן הזמן להגיע אל מקורות טקסטואליים רחוקים ונסתרים, אשר אין רוחו וזמנו מספיקים לכך. עם זאת, לאנתולוגיה שלפניכם דרישות תובעניות יותר; היא אינה מציעה לקוראיה רק להריח ולהתבשם מניחוחות ההגות המדינית הקדומה והעכשווית, כי אם מטילה עליהם חובת הרהור ותהייה.

אחד המושגים הפוליטיים השכיחים בשיחה הציבורית שלנו הוא "לאומיות ליברלית". אף כי רבים יודעים לספר מאין באה אותה וריאציה אידיאולוגית ומי היו דַּבָּרֶיה המובהקים במהלך הדורות, כיום משמעותה מעורפלת למדי. ויכוח סוער ניטש בין חוקרים, פולמוסנים ופוליטיקאים, לגבי שאלת מהותה של הלאומיות הליברלית, ואין בכוונתה של אנתולוגיה זו לסתום את הגולל על דיון חיוני זה. למעשה, ייתכן שטבעה של אידיאולוגיה ללבוש ולפשוט צורה בהתאם להתפתחויות באופני הבנתה על פי המקום והזמן, כך שכל מאמץ להגיע עדי הגדרתה האחרונה והמוחלטת נועד לעלות בתוהו. לכן בחרנו להלך כאן בנתיב אחר.
אנתולוגיה זו איננה מניפסט פוליטי של המכון לאסטרטגיה ציונית. מדויקת יותר תהיה ההבחנה כי האנתולוגיה שלפניכם יוצרת מרחב, מרחב רעיוני, אשר בתוכו המכון לאסטרטגיה ציונית מבקש להתמקם. כמובן, לכל מרחב יש גבולות, סטנדרטים, הנחות יסוד מקובלות. לא תיתכן יצירה בעלת ערך ומשמעות ללא גבולות, ולו העדינים והדקים ביותר. עם זאת, הכותבים המשתתפים כאן אינם נמנים עם חבריה של מפלגה אחת או כאלה המחויבים ליישום קונקרטי של מדיניות מסוימת. אחדים מן החיבורים שלפניכם הם מקורות ראשוניים בעלי אופי הגותי ומסאי, אחרים מודרניים יותר ונושאים גוון וכחני ואידיאולוגי, בעוד חיבורים נוספים משתייכים לעולם המחקר ופורסמו במגוון במות אקדמיות. המשותף לכולם היא ההידרשות לשאלת האיזון שבין שני חלקי המשוואה: הלאומיות והליברליזם, והניסיון העיקש לתאר את מערכת היחסים הסבוכה, ולעתים הקונפליקטואלית, בין השניים.

מטבע הדברים, כשעורך נדרש ללקט יצירות ולקבוע את גורלן לפרסום או לשכחה, כל בחירה וכל אי-בחירה עשויה להעלות תרעומת בקרב המלומדים. לקִטְלוּג ולסיווג רעיונות יש ערך רב, אך פעמים ההבחנות האנליטיות בין דומים אינן מוצקות מספיק ואינן מקדמות בהכרח את הדיון האינטלקטואלי.

החזון המדיני שאותו מבקש לנסח המכון לאסטרטגיה ציונית שוכן אי-שם בינות לפיתולי הדרכים, להרים ולגאיות המקיימים את המרחב הלאומי-ליברלי. אנו מזמינים אתכם לשוטט אתנו כאן ולהיות שותפים לדרך האידיאולוגית שאנתולוגיה זו עתידה להניב.

…למחקר המלא

מזרח ירושלים


נתון אחד שמשקף הרבה מן הפיגור העצום בגישה של תושבי ירושלים הערבים למוסדות הציבוריים.

על פי נתוני 'מכון ירושלים למחקרי מדיניות' ל2018 תושבי השכונות הערביות מהווים רק 22% ממקבלי הנחה בארנונה. כזכור, מדובר ב38% מאוכלוסיית העיר, והרוב המוחלט של ענייה.
קבלת ההנחה נעשת על פי קריטריונים ברורים, ללא צורך בהפעלת שיקול דעת, ברגע שהתושב מבקש. לכן, הפער הוא תוצאה של חוסר ההיכרות עם דרכי הפעולה של מוסדות העירייה והמדינה השורה במזרח העיר.

חוסר היכרות מסוג זה פוגע באימון הציבור המקומי באותם מוסדות, אבל גם בכלכלת העיר, ובסופו של דבר שיפור המצב בשכונות הערביות הוא אינטרס של כל הצדדים.

בחודשים האחרונים עזרנו לעשרות רבות של תושבים לקבל הנחה בארנונה, כשרבים מהם כלל לא היו מודעים שקיימת אפשרות כזו, קל וחומר שהם זכאים לה.

חדשות המכון

 


הקיץ המכון פותח את שעריו לקבוצת סטודנטים מצפון אמריקה להתמחות באגף המחקר שלנו.

הם יתבקשו לסייע בחקר דרכי ההתמודדות של מדינות דמוקרטיות עם תנועות בדלניות, ותהליכי הרדיקליזציה של חלק מן המחנה הדמוקרטי בארה"ב כלפי ישראל.

לעוד פרטים על אפשרויות התנדבות והתמחות אצלנו, במחקר בלימוד עברית: info@izs.org.il.

המכון בתקשורת

מנכ"לית המכון מירי שלם התארחה בתכנית 'משכן הלילה' של ערוץ הכנסת. על הפרק: הבחירות החוזרות, נסיונו החדש של אהוד ברק לחזור לפוליטיקה, וכוח נשי בפוליטיקה.
לקט מאמרים שפרסמו חברי המכון, בהם התייחסויות לשלל סוגיות הנמצאות על סדר היום הציבורי:

מירי שלם, מנכ"לית המכון, חושפת את התופעה מאחורי ההתקרבות בין אורלי לוי לאלונה ברקת. (ידיעות אחרונות)
ישראל הראל, היו"ר המייסד של המכון, מסביר איך השיטה של בג"צ לקידום המגזר הערבי פוגעת בסוף בשוויון ההזדמנויות, לרעת המגזר. (הארץ)
אריה גרין, חוקר במכון, מנתח את משנתו החברתית של זאב ז'בוטינסקי. (השילוח)

מידעון מאי 2019: בינאום המשפט הישראלי – תמיכת ממשלות אירופה בעתירות לבג"ץ

By מידעונים

דבר המנכ"לית

שלום

הארץ שלנו אינה שוקטת, לא ארבעים שנה ואף לא ארבעים יום… וגם אצלנו במכון לא שוקטים על השמרים.

עתירות חוזרות ונשנות של ארגוני זכויות אדם מנסות לדאוג לכאורה לזכויות אדם, אבל פוגעות בזכותם של אזרחי מדינת ישראל להגנה מפני טרור. במיקוד תשומת הלב העולמית לסוגיות של הזנה בכפייה של אסירים ביטחוניים והריסת בתי מחבלים בישראל, הן מייצרות נזק ניכר לתדמיתה של מדינת ישראל ומקדמות נרטיב פלסטיני המציג את האסירים הביטחוניים והמחבלים כלוחמי חופש.

מעל האסירים הביטחוניים מרחפת הילה של מאבק אידאולוגי ולאומני הזוכה להוקרה ולהערצה. ההסתה במערכת החינוך הפלסטינית, ברשתות החברתיות ובתקשורת מעצבת חברה המקדשת מחבלים ורוצחי יהודים והופכת אותם למודל לחיקוי. הרשות הפלסטינית תומכת באסירים ובבני משפחותיהם ומחבקת אותם. מעבר לכך, האסירים הביטחוניים נהנים מאחווה וממעטפת תומכת ו'קהילתית' מאורגנת בכלא – יש להם דובר וועדות האחראיות על תחומים שונים כמו: קשר עם המשפחות, קשר עם הנשים, קשר עם רשויות השב"ס. ומעל הכול: האסירים הביטחוניים יודעים שיש להם סיכוי מעולה להשתחרר בעסקת שחרור מחבלים עתידית.

בחודש יוני הקים השר לביטחון פנים גלעד ארדן ועדה לבחינת תנאי המחבלים בכלא. בעקבות ממצאי הוועדה הוא החליט בחודש ינואר על צמצום התנאים עד למינימום המתחייב על פי הדין הבינלאומי ולא מעבר לו. כך למשל, הוא החליט להפסיק את הפרדת אסירי חמאס מאסירי פת"ח, לבטל את מוסד 'דובר האסירים' במתכונתו הנוכחית, לקצץ בכספים המופקדים בבתי הכלא עבור מחבלים על ידי משפחותיהם ועוד.

אך למרות מאמציו של ארדן, בשבוע האחרון פורסמו נתונים לפיהם האסירים הביטחוניים זוכים לארוחות חג, לביקורים בתדירות גבוהה (בכל חודש וחצי בממוצע), לטלוויזיה עם מבחר ערוצים, למשחקים בשעות הפנאי ולמכשירי כושר. מסתבר שאסירים ביטחוניים בישראל נהנים לא רק מהילת הערצה אלא גם מתנאי כליאה משופרים.

ניסיונותיה של ישראל לפוגג את הילת המחבלים והאסירים הביטחוניים כדי למנוע טרור, נתקלים בעתירות של ארגוני זכויות אדם הטורפים את הקלפים. כך למשל, מוגשות עתירות נגד הזנה בכפייה, בטענה לסכנה ממשית לבריאות המחבל ולשמירת האוטונומיה שלו על גופו; וכן עתירות נגד הריסת בתי משפחות מחבלים, בטענה לשימוש בבני אדם כאמצעי הרתעה וכפגיעה בזכותם של בני המשפחה לקורת גג ובזכותם לחיים בכבוד. עתירות אלה משמשות ככלי לדרבון הטרור ולא למיגורו.

ריבוי העתירות מתאפשר על ידי סיוע של מדינות אירופה בעלות גוון פוליטי מובהק ומטריד מאוד. לאחרונה יזם המכוןמחקר הבוחן עתירות שמגישים ארגוני זכויות אדם, אשר גורמות נזק למדינת ישראל ולתושביה, בתחומי הזנה בכפייה של אסירים ביטחוניים, הגירה בלתי חוקית והריסת בתי מחבלים.

 

בינאום המשפט הישראלי: תמיכת ממשלות אירופה בעתירות לבג"ץ

 

מחקר זה מציג כיצד ארגוני זכויות אדם המקבלים מימון מממשלות זרות מקדמים מטרות פוליטיות דרך פנייה שיטתית לערכאות משפטיות. מחקרנו התמקד בשלושה מקרי בוחן: אסירים שובתי רעב וסוגיית ההזנה בכפייה, מסתננים ומבקשי מקלט והריסת בתי מחבלים. סקרנו את העתירות המרכזיות שהוגשו בסוגיות אלו על ידי הארגונים או מטעמם, זאת בניגוד לעתירות פרטיות. מטרת המחקר היא לאמוד את ההשפעות השונות של ריבוי העתירות בכל אחד מן התחומים הללו. להלן עיקרי הממצאים:

בהקשר של הזנת אסירים בכפייה, העתירות של ארגוני זכויות אדם מיקדו את תשומת הלב הציבורית ברחבי העולם כנגד מדיניותה של ממשלת ישראל בהתמודדות עם אסירים ביטחוניים, כאלה הנמצאים גם במדינות שונות, ותרמו להמשך הסחטנות של דרישות יתרות מטעם האסירים הביטחוניים. הגם שכך, במבחן התוצאה בג"ץ אישר את חוקיות הסדר ההזנה בכפייה וניכר כי עיקר הנזק בתחום זה מסתכם בפגיעה בתדמיתה של מדינת ישראל ובקידום נרטיב פלסטיני המציג את האסירים כלוחמי חופש.

בהקשר של חוק המסתננים ומדיניות הממשלה למגר את תופעת ההגירה הבלתי חוקית לישראל, ישנה השפעה משמעותית וכבירה לעתירות של ארגוני זכויות אדם, נגד מאמצי חקיקה וקידום צעדי מדיניות לבלימת תופעה זו. בעקבות עתירות אלו, בג"ץ ביטל במספר סבבים את החקיקה וגרם, לפי גורמים בממשלה, לנזק משמעותי ביכולתה של המדינה להילחם בתופעת ההגירה הבלתי חוקית.

בהקשר של הריסת בתי מחבלים, ניכר שהגם העתירות הרבות בקידום או בסיוע של ארגוני זכויות האדם, לא חל שינוי באופן מהותי במדיניות הממשלה ונשאר שיקול דעת נרחב בידי המפקד הצבאי, בכפוף להסתייגויות שונות שקבע בג"ץ. עם זאת, עתירות אלו בהחלט עיכבו הריסות בתים לעיתים בחודשים רבים, דבר שייתכן וגרם לפגיעה באפקטיביות של צעד התרעתי זה בלחימה בטרור.

כמו כן, ניכר מן הממצאים כי פעילות ארגונים אלו משפיעה באופן משמעותי על השיח הציבורי והמשפטי בישראל, ברמה המקומית וברמה הבינלאומית, על תהליך קבלת ההחלטות וביתר שאת על יחסי החוץ של מדינת ישראל.

לאור המחקר התגבשו מספר המלצות: ראשית, יש לפעול להעמקת השקיפות בפעילות ארגונים אלו, מכלל קצוות הקשת הפוליטית (למשל, בחשיפת מימון הארגון שעותר לבית המשפט או מצטרף כידיד בית המשפט) וצמצום זכות העמידה, בחקיקה, לנפגעים ישירים בלבד, תוך צמצום התמריץ ל"שחקנים חוזרים" חזקים בדמות ארגוני זכויות אדם עתירי תקציב.

לסיכום, על מנת להבטיח את המשך פעילותם המבורכת של ארגונים אלו בשדה זכויות האדם ולחזק את הלגיטימציה שלהם בקרב אזרחי מדינת ישראל, יש לדידנו לפעול להרחבת השקיפות, בהמשך לחקיקת חוק השקיפות, והטלת מגבלות על זכות העמידה.

למחקר המלא

 

זכויות אדם כחולבן

___________11

בואו לציין את יום ירושלים בדרך אחרת, בסיור שלנו במעבר רחל!

ירושלים מהווה מרכז חיים עבור עשרות אלפי תושבי הרשות הפלסטינית. הסכסוך מספק מספר אתגרים למציאות זו במונחים של אינטרסים כלכליים, שמירה על הביטחון ומידת הפגיעה בחופש התנועה.

כולנו רואים מידי פעם כתבה בחדשות על המחסומים ביו"ש או נחשפים בפייסבוק לסרטונים המתעדים עומסים כבדים בבקרים. אבל עד כמה אנחנו מכירים באמת את המציאות במעברים? מה השתנה בזירה בשנים האחרונות?

פעילי "זכויות אדם כחולבן" נמצאים בשטח לאורך השנה, ומשתדלים לתת מענה לפניות בכל הקשור למינהל האזרחי, התנהלות במעבר, יחסים עם המעסיק וכו'.

הסיור הזה הוא הזדמנות מיוחדת לראות ולהתרשם בעצמכם, לשמוע נתונים וסיפורים מהשטח.

הסיור חינמי – בהרשמה.

 

חדשות המכון

___________11
סטודנט מצטיין?

גם בסמסטר הזה המכון יפרסם עבודה אקדמית שנכתבה בנושא חברתי-פוליטי רלוונטי לעשיית המכון.

רוצים להפיץ את מסקנות המחקר שלכם? פנו אלינו בבמייל info@izs.org.il

 

המכון בתקשורת

  • כתבה של ערוץ7 על מחקר העתירות: "מחקר חדש של 'המכון לאסטרטגיה ציונית' מראה כיצד ארגוני 'זכויות אדם' ומדינות אירופה מתערבים בסוגיות ביטחון ומדיניות ישראלית."
    * אוהד חמו מחדשות 12 עקב לאורך השנים אחרי ההתפתחויות במעברים בעוטף ירושלים ולא חסר משבטו על המשך העומסים בבקרים. אבל הפעם גם הוא מבין שמה שהיה השתנה לאין היכר… בדחיפות ארגוני הימין.
    * רשת החדשות הפרוטסטנטית GODTV סקרה את פעילות המכון במזרח ירושלים. לפיהם, מדובר ב"יוזמה ייחודית", המפגינה "הבנה שריבונות ישראלית שלמה על בירתה עוברת דרך השקעה בכלל שכונותיה."

לקט מאמרים שפרסמו חברי המכון, בהם התייחסויות לשלל סוגיות הנמצאות על סדר היום הציבורי:

  • מירי שלם, מנכ"לית המכון, מבקרת את תנאי הכליאה המוחים למידי של האסירים הבטחוניים. (ידיעות אחרונות)
    * ישראל הראל, היו"ר המייסד של המכון, שואל לאן פני הסיעה הדתית-לאומית המתחדשת. (הארץ)

מידעון אפריל 2019: דו"ח מצב זכויות אדם, מזרח ירושלים ודבר המנכ"לית

By מידעונים

דבר המנכ"לית


שלום

בין חג החירות וחג העצמאות, בין זיכרון העבדות במצרים לזיכרון השואה, אנו מצווים לזכור כי זכויות האדם הן ערך יהודי המשותף לכל חלקי המפה הפוליטית, והשמירה עליהן היא חובתנו וגם משרתת את האינטרס של ביסוס הריבונות הישראלית.
בשנים האחרונות תנועת 'זכויות אדם כחול לבן' נוכחת במעברים באזור ירושלים ומעניקה סיוע רפואי לפלסטינים העוברים שם, תוך השגחה על הנעשה במעבר. את התנועה הקים ד"ר יועז הנדל, היו"ר היוצא של המכון.

לפני שנה החלטנו לבנות קומה נוספת לפעילות שלנו ולאחר כמה פגישות של 'סיעור מוחות' נבחרה מזרח ירושלים כיעד לפרויקט חדש: הקמת מרכז זכויות אזרח בצור באהר לתושבי המקום, וכן כיתת לימוד עברית לנשים מצור באהר והסביבה. לפני חודש פתחנו כיתות עברית נוספות לתושבי עיסאוויה.

תכנית הפעולה לשנה הקרובה נבנתה בשיתוף עם רמדאן דבש, יו"ר המנהל הקהילתי בצור באהר (שהתמודד למועצת העיר ירושלים בבחירות האחרונות). פעילותנו במזרח ירושלים ובמעברים נעשית בעזרת סטודנטים דוברי ערבית תמורת מלגה.

הפרויקט החדש מרגש אותנו מאוד. ראשית, כי הוא מרחיב את העשייה המבוססת על תפיסת העולם של 'זכויות אדם כחול לבן', לפיה עיסוק בזכויות אדם ובהטבת איכות חייהם של הפלסטינים אינו נמצא בבלעדיות הצד השמאלי של המפה הפוליטית, ואינו סותר תפיסת עולם של אנשי מרכז וימין, שכן גם להם יש לגיטימציה והכרח לעסוק בזכויות אדם ואזרח.

שנית, כי אנו רואים כיצד עבודת השטח שלנו, כארגון קטן ולא ממשלתי, מחוללת פלאים ומצמצמת את הניכור המתמשך בין 300,000 תושבי מזרח ירושלים לבין מדינת ישראל, ניכור שעד כה אף אחד לא הצליח לגשר עליו.

שלישית, כי בעינינו, זוהי העשייה של הציונות בימינו: הדאגה לזכויות אדם של הפלסטינים החיים לצדנו.

ואחרונה חביבה, משום שריבונות חייבת לבוא עם אחריות, ואף כי הדיון בשאלת ירושלים קיים על השולחן מזה זמן רב, השאלות בדבר גורלה ממשיכות לעלות כל הזמן: האם היא תחולק? האם היא תהפוך לבינלאומית? אם ברצוננו להבטיח שירושלים לא תחולק, עלינו להתנהל כריבון הדואג לתושביו ונותן להם שירותים וזכויות המגיעים להם. לכן לקחנו על עצמנו את המשימה להיטיב את תנאי המחיה של תושבי מזרח ירושלים.

נשמח שתשתפו אותנו במחשבות וברעיונות שלכם בתחום זה, וכמובן נשמח לכל תמיכה ושותפות בפרויקט.

בברכת אביב נעים ושמח,

מירי שלם

מאוסלו ועד היום: דו"ח מצב זכויות אדם

מחקר זה סקר במבט רחב שלוש סוגיות בתחום זכויות האדם ביהודה ושומרון: תעסוקת פלסטינים בישראל, טיפול בחולים פלסטינים בבתי החולים בישראל ותפקוד המעברים. המחקר בחן את המדיניות הישראלית בכל אחד מן הנושאים הנידונים ואת יישומה של מדיניות זו מאז הסכם אוסלו ועד היום, במלאת כחצי יובל להסכמים.

___________11תעסוקת פלסטינים בישראל

 

המגמה הכללית במדיניות הישראלית מאוסלו ועד היום הינה הגברת התעסוקה ושיתוף הפעולה הכלכלי בין ישראל והרשות הפלסטינית. לתפיסת הממשל הישראלי, ככל שהמצב הביטחוני מאפשר זאת, שיתוף הפעולה הכלכלי המתבטא בעלייה במועסקים פלסטיניים בישראל מביא לתוצאות חיוביות מבחינה כלכלית וביטחונית. לצד זאת, נראו ליקויים בשיטת ההעסקה של העובדים ובשמירה על זכויותיהם.

 

 

* מאז הסכמי אוסלו ועד היום נראתה מגמת עליה כללית במספר המועסקים הפלסטינים בישראל, למעט תנודות בודדות, רובן בתקופות רגישות מבחינה ביטחונית. ב- 1996 מספר היתרי ההעסקה עמד על כ- 25 אלף, בשנת 2011 על כ- 37 אלף, ועד 2017 הגיע ל- 85 אלף.
*בשיטת ההעסקה הנהוגה כיום בישראל התגלו ליקויים שהביאו לפגיעה בזכויות הסוציאליות של עובדים פלסטיניים: חוזה העסקה לא תקין, היעדר תכנית הפרשות לפנסיה ואי זכאות לדמי מחלה וחופשה.
*לשם תיקון הליקויים החליטה הממשלה בשנת 2016 על החלת רפורמה בשיטת ההעסקה של עובדים פלסטיניים בישראל הכוללת מערך השמה ומיון לעובדים ואפשרות כניסה ללא בקשה ממעסיק לזמן מוגבל, נוסף לשורה של צעדים שנועדו להבטיח את זכויותיהם של העובדים.

קבלת טיפול רפואי בישראל

 

גם בתחום קבלת הטיפול הרפואי בישראל, המגמה הכללית הינה הרחבת שיתוף הפעולה וזאת מסיבות דיפלומטיות, ביטחוניות, כלכליות ומוסריות. עם זאת, העומס הנוצר במחלקות מסוימות בעקבות הטיפול בחולים פלסטינים כמו גם חוב העתק של הרשות הפלסטינית לבתי החולים בישראל מהווים נטל משמעותי, אותו יש לפעול להקל בהקדם.
___________11
• בין השנים 2003-2017 חל גידול משמעותי במספר ההיתרים שניתנו לחולים פלסטינים לצורך קבלת טיפול רפואי בישראל. מספר ההיתרים עלה מ- 19,488 ב2003 ל- 93,770 ב2017.
• המחלקות בהן אחוז המאושפזים הפלסטינים הוא הגבוה ביותר הן מחלקות הילדים. בבדיקה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת נמצא כי 51% מכלל ימי האשפוז של פלסטינים היו במחלקות המיועדות לילדים.
• הרשות הפלסטינים נמנעת מתשלום מלא על הטיפולים וצוברת חוב עתק לבתי החולים בארץ. לפי בדיקה שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנת 2017 עמדה יתרת החוב של הרשות הפלסטינית לבתי החולים בישראל על כ- 40.36 מיליון ₪.
• בשנים האחרונות גדל חלקם של האישורים לקבלת טיפול בבתי חולים ברחבי הארץ לעומת האישורים לקבלת טיפול בבתי חולים במזרח ירושלים.

 

למחקר המלא

 

מזרח ירושלים


במסגרת התרחבות הפעילות שלנו במזרח ירושלים אנו שמחים לבשר לכם על פתיחת שתי כיתות חדשות ללימודי עברית המיעודות לתושבי עיסוויה, למרגלות הר הצופים. מדובר בשכונה שנותרת לאחור בגל הפיתוח הפוקד את השכונות הערביות של העיר. הצימאון של האוכלוסיה לשלוט בשפה מראה שהרצון להשתלב קיים ושעם או בלי תכנית טרמאפ כולם מבינים שישראל כאן כדי להישאר.
התכנית פועלת בשיתוף פעולה עם עיריית ירושלים ומשטרת ישראל.

חדשות המכון


סטודנט מצטיין?

גם בסמסטר הזה המכון יפרסם עבודה אקדמית שנכתבה בנושא חברתי-פוליטי רלוונטי לעשיית המכון.

רוצים להפיץ את מסקנות המחקר שלכם? פנו אלינו בבמייל info@izs.org.il

מאמרים

לקט מאמרים שפרסמו חברי המכון, בהם התייחסויות לשלל סוגיות הנמצאות על סדר היום הציבורי:

*מירי שלם, מנכ"לית המכון, מסבירה שלמחרת הבחירות הימין יידרש ליותר מהססמאות הרגילות נגד השמאל להתמודד עם עסקת טראמפ. (ידיעות אחרונות)
* ישראל הראל, היו"ר המייסד של המכון, פגש שמאל לא חמוץ, המקדש את אחדות העם על פני השסעים האידאולוגיים. (הארץ)
* ניקולא נסים טובול, מנהל פרוייקטים, מנתח את תוצאות הבחירות במגזר הערבי, שהתאפיינו בזינוק ההצבעה למפלגות הכלליות. (מידה)

מידעון מרץ 2019: העסקת פלסטינים בענף הבנייה בישראל

By מידעונים

שלום

לרוב המכון מלווה את הסוגיות הקשורות בכניסת תושבי הרשות הפלסטינית לתוך ישראל במסגרת פעילות המעברים של זכויות אדם כחולבן. אבל בחודשים האחרונים פנינו לנושא מזווית מחקרית, במטרה לבחון את השינויים שהחלו בתחום בשנים האחרונות בעקבות ההצעות העולות מדו"ח מבקר המדינה משנת 2014. הגיע העת להגיש לכם את הממצאים של מחקר מקיף זה.

בהמשך המידעון גם תוכלו לקרוא על צנחנים בקרית גת, סטודנטים מהאוניברסיטה העברית וריבונות במגזר הערבי-ישראלי.

קריאה מהנה!

מדיניות העסקת פלסטינים בענף הבנייה בישראל

___________11
נייר זה סקר את מדיניותה רבת השנים של ישראל בתחום העסקת עובדים פלסטינים מאיו"ש בשטחה. הוא מציג את התמורות שחלו במדיניות זו מתחילת השליטה הישראלית באיו"ש ועד ימינו אנו.

המוטיבציה לכתיבת המחקר מקורה בעדויות שהולכות ונאספות בשנים האחרונות על הפרת התנאים הסוציאליים של העובדים הפלסטינים ועל כשלים בדרך חלוקת ההיתרים למעסיקים הישראלים אשר פוגעים ביעילותו של ענף הבנייה הישראלי. חלק מעדויות אלו נאספו בפעילות השטח של 'זכויות אדם כחולבן' בשנים האחרונות.

במחקר זה התייחסנו לליקויים הללו כפי שהם מוצגים בדוח מבקר המדינה משנת 2014. ביקורת הדוח הצביעה על העדר מדיניות סדורה ואחידה להקצאת היתרים למעסיקים, היעדר פיקוח על מתן זכיות סוציאליות לעובדים פלסטינים ועל קיומו של הסדר כובל הגורם לכך שעובד פלסטיני מוכרח לעבוד אצל מעסיק ישראלי מסוים ללא יכולת לעבור למעסיק אחר. בעיה חמורה במיוחד הנובעת מהסדר זה היא התלות של העובדים הפלסטינים במתווכים לצורך הבטחת תעסוקתם, הגובים עמלות גבוהות במיוחד עבור שירות זה.
___________11
לנוכח הליקויים שהוזכרו, בחנו את מידת יעילותה של הרפורמה של משרד האוצר בנושא שאושרה באוקטובר 2018. נמצא כי הרפורמה פותרת את מרבית הבעיות שנגרמו מהמדיניות שהייתה נהוגה עד כה, בעיקר ביטול ההסדר הכובל והגברת האכיפה לצורך הבטחת מתן תנאים סוציאליים לעובדים לפי לשון החוק הישראלי.

לבסוף, המחקר ממליץ על צעדים משלימים לרפורמה, ביניהם, הדרכה שוטפת לעובדים הפלסטינים בנוגע לזכיותיהם הסוציאליות והטלת עיצומים כספיים על קבלנים אשר נתגלה כי הם עושים שימוש בשירותיהם של אותם מתווכים. לבסוף, המחקר מבליט את החשיבות של הקמת מערך התשלומים והסליקה מול הרשות הפלסטינית עליו הורתה הרפורמה, בכדי למנוע תשלום במזומן לפועלים, דבר אשר מגדיל את הסיכון לפגיעה בזכויותיהם הסוציאליות של העובדים.

למחקר המלא

 

זכויות אדם כחולבן

___________11

בוקר מרגש בתיכון אורט טכנולוגי קרית גת בו נערך מפגש הסיום של תכניתנו 'בגלל הרוח'. כלל בית הספר לקח חלק בסיכום החגיגי, שהיה גם הזדמנות להעמקת החיבור עם ותיקי קהילה. חיילי ומפקדי פלגה א' מגדוד 890 באו להשתתף בתחרות ספורטיבית עם התלמידים והיוו דוגמה אישית לשירות משמעותי אליו חונכו לאורך השנה. בנוסף קיימנו רב שיח בין דורי בין חיילי העבר, ההווה והעתיד.
אצלנו צבא העם אינו סתם ביטוי. אנחנו מאמינים בצורך ההדדי בייצוג של כלל האוכלוסיה בין מרכיבי התפקידים המשמעותיים, ופועלים לגישור על הפערים בנושא, תוך התמודדות רצינית עם המימד המוסרי של השירות, המתחים בין הערכים השונים ושאר אתגרים אליהם התלמידים נחשפים לעתים דרך התקשורת בצורה לא מבוקרת.

חדשות המכון

___________11
במסגרת שיתוף פעולה עם האוניברסיטה העברית, סטודנטים לתואר ראשון יכולים לעשות התנדבות אצלנו תמורת נ"ז.

ניתן להצטרף לעשייה שלנו בשני אפיקים מרכזיים:
– מזרח ירושלים (לימודי עברית או הנגשת מידע),
– מחקרים פוליטיים-חברתיים.

הזדמנות פז להכיר את המכון מבפנים ולבטא את כשרונותיכם!

ניתן לפנות אלינו ליותר פרטיים והגשת מועמדות דרך האפליקציה TRIBU או במייל info@izs.org.il

 

———-

___________11
עובדי המכון מן העבר ומן ההווה ערכו פרידה חגיגית מד"ר יועז הנדל, שכידוע החליט להתמודד בבחירות הקרובות לכנסת. בדברים שהוא נשא באירוע, הנדל ציין את חשיבות העבודה החוץ פרלמנטרית ככלי להעלאת נושאים לסדר היום הציבורי, השפעה וקידום רעיונות. הוא סקר את פעילות המכון בשבע שנים בהן הוא עמד בראשו, בין היתר הקמת תנועת זכויות אדם כחולבן.

 

מאמרים

לקט מאמרים שפרסמו חברי המכון, בהם התייחסויות לשלל סוגיות הנמצאות על סדר היום הציבורי:

ישראל הראל, היו"ר המייסד של המכון, מזכיר את אחריותו של נתניהו באוזלת היד בהר הבית (הארץ).
מירי שלם, מנכ"ל המכון, קוראת להגברת האכיפה במגזר הערבי (ידיעות אחרונות).

מידעון ינואר 2019: אכיפת החוק במגזר הערבי

By מידעונים No Comments

15 שנה אחרי אירועי אוקטובר 2000 בוודי ערא, יצאנו לבדוק מה השתנה ביחסים בין משטרת ישראל ובין המגזר הערבי-ישראלי. בין שיטור יתר לחוסר אכיפה, בין בניית האימון לשאלת הייצוג המגזרי במדים הכחולים, מסקנות ועדת אור מגיעות לשטח רק לאטן.

החודש נפרדנו מפרופסור משה ארנס, שהיה יו"ר הועדה המייעצת של המכון. יהי זכרו ברוך.

משטרת ישראל והמגזר הערבי – אמון ואכיפה

החברה הערבית בישראל סובלת מפשיעה בהיקף גבוה משיעורם באוכלוסייה, ולדבר זה השפעה שלילית משמעותית על איכות חיי התושבים הערבים בישראל. מחקר זה מתמקד בשלוש המלצות לשיפור יחס המשטרה לחברה הערבית, אותן הציעה ועדת אור, שהוקמה לאחר אירועי אוקטובר 2000, ופרסמה את המלצותיה בשנת 2003.

 

שלוש ההמלצות שלנו הן: לחדול להתייחס אל החברה הערבית כאל אויב, לפעול להידברות בין החברה הערבית למשטרה ולאכוף את החוק באופן שוויוני כלפי החברה הערבית.

בדקנו מהן ההתפתחויות בנושאים אלו משנת 2003 ועד היום, תוך התמקדות במספר סוגיות הנגזרות מהמלצות אלו. להלן ממצאינו העיקריים:
יחס המשטרה כלפי החברה הערבית – משטרת ישראל עדיין מפעילה כוח מוגזם כלפי החברה הערבית בישראל. דבר זה מתבטא באלימות משטרתית רבה יותר מאשר האלימות כלפי החברה היהודית. כמו כן, החברה הערבית בישראל סובלת במידת מה משיטור יתר, כלומר מביצוע פעולות שיטור מיותרות כלפיה, אשר עלולות לנבוע מחשד מוקדם של השוטרים. החברה הערבית סובלת מבדיקות ביטחוניות מחמירות יותר בשל שיטת ה"פרופיילינג", ומשיעור גבוה של מעצרים ללא כתבי אישום ביחס לשיעור המקביל בחברה היהודית. אף שניתן להצדיק חלק משיטור היתר בהתנהגות חלקים מהחברה הערבית בישראל, עדיין תופעות אלו, יחד עם האלימות המשטרתית, פוגעים באמון הציבור הערבי במשטרה, שירד באופן משמעותי מאז שנת 2003.
____________...
הידברות בין המשטרה לחברה הערבית – במישור הפורמלי, משטרת ישראל מפעילה מרכזי שיטור קהילתי (מש"קים) בחברה הערבית, שמטרתם שיפור הקשר בין המשטרה לחברה והענקת שירותים לאזרח, אולם ישנם מספר מש"קים זה נמוך מהמלצת אגף התכנון של המשטרה. במסגרת תכנית חיזוק מגזר המיעוטים (תכנית 922) לא מפותח השיטור הקהילתי במגזר הערבי. כמו כן, על אף שמספר הערבים המתנדבים למשמר האזרחי הולך וגדל, עדיין אחוז הערבים המתנדבים בו קטן מאוד ביחס לשיעורם באוכלוסייה. במישור הבלתי פורמלי, הצגנו כי נכונות הערבים לשתף פעולה ולדווח למשטרה על פשעים נמוכה יותר מאשר נכונות היהודים, אך בעיה זו ידועה למשטרה והיא פועלת לשנותה.
אכיפה שוויונית של החוק בחברה הערבית – בכמה ערים גדולות במגזר הערבי חסרות תחנות משטרה. במסגרת החלטה 922 של משטרת ישראל מוקמות תחנות משטרה חדשות במגזר הערבי. כמו כן, כמות השוטרים הערבים במשטרת ישראל קטנה באופן משמעותי לשיעורם באוכלוסייה. גם בהקשר זה, במסגרת החלטה 922, שואפת משטרת ישראל לגייס שוטרים רבים מהחברה הערבית, ולהגדיל את שיעור הייצוג שלהם במשטרה. זאת, על אף התנגדות של מנהיגים ונבחרי ציבור ערבים שעורכים דה-לגיטימציה למשטרה ולשירות בה.

למחקר המלא

מזרח ירושלים
___________11

גאים לחזק את השירותים העירוניים! עם פרוץ השנה האזרחית החדשה, מרכז המידע שלנו בצור באהר התחיל שיתוף פעולה חשוב עם עיריית ירושלים כמוקד להגשת פניות מרוכזות לאגפים השונים: רישום לגנים ובתי ספר, ארנונה, תורים… גם זכינו בפוסט מפרגן בדף הפייסבוק בערבית של ראש העיר משה ליאון. במקבילים הפונים ממשיכים להתעדכן בנושאים אחרים כמו זכויות עובדים ביטוח לאומי.

פתחנו דף פייסבוק של הפרויקט שלנו בצור באהר – עזרו לנו להפיץ לדוברי ערבית!

דת ומדינה

___________11
מנכ"לית המכון מירי שלם השתתפה ברב שיח בנושא לוביזם חברתי בתחומי דת ומדינה לרגל חגיגות 70 שנה לכנסת. הדיון נערך על ידי המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי של אוניברסיטת בר אילן.

בדיון המרתק השתתפו בין השאר עו"ד קרן הורוביץ, מנכ"לית מרכז רקמן לקידום מעמד האישה, וד"ר שוקי פרידמן, מנהל מרכז לאום, דת ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה, בהובלת ד"ר איתי בר-סימן-טוב.

חדשות המכון

___________11

בתחילת החודש נפרדנו בכאב מפרופסור משה ארנס שהיווה עבורנו מגדלור של ממש. את הקריירה המפוארת של ארנס אין צורך לפרט, אבל הוא גם ניצל את זמנו הפנוי המועט להובלת הועדה מייעצת של המכון ולהשתתפות בדיוני הפורום האסטרטגי.

יהי זכרו ברוך.

 

המכון בתקשורת

כתבת המגזין היהודי-אמריקאי טאבלט ליוותה את פעילות 'זכויות אדם כחולבן' במעבר קלנדיה.
בצל פרשת "מין תמורת מינוי", דה מרקר סיקרו את המחקר המשווה שלנו על שיטת מינוי השופטים.
ישראל היום: הדרך של המכון, שטרח לתור אחרי תמיכה לחוק הלאום גם מעבר לחוגי הימין, היא הנכונה לחיזוקו היום.

מאמרים

לקט מאמרים שפרסמו חברי המכון, בהם התייחסויות לשלל סוגיות הנמצאות על סדר היום הציבורי:

יו"ר המכון, ד"ר יועז הנדל, מזהיר מפני מדינה פלשתינית שאינה תהיה מסוגלת לכבד זכויות אדם (ידיעות אחרונות).
ישראל הראל, היו"ר המייסד של המכון, מזכיר לנו שהגנרלים לשעבר נוטים לשקוע בפנטזיות מנותקות עם הכניסתם לעולם הפוליט (הארץ).
נוה דרומי, מנהלת 'זכויות אדם כחולבן', שמחה שדמויות שמאל כמ וגדי טאוב ובן דרור ימיני מתחילות להשיב אש למי שמאיים לחטוף את המחנה למחוזות רדיקליים (הארץ).

שינוי גודל גופנים
ניגודיות