Category

אדמות ציבוריות

ריבונות המדינה מול אחזקת העם

By אדמות ציבוריות No Comments

מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי כולו, ואין ריבונות ועצמאות לאומית ותרבותית לעם, בלי בעלות ממשית שלו על קרקע. לפיכך, על הקרקעות הנמצאות בידי מדינת ישראל להיות רכושו של העם היהודי כולו ובכל תפוצותיו, רכוש הניתן למדינת ישראל בנאמנות בלבד.

במשך תקופה ארוכה נשמטת האחיזה היהודית בקרקע הלאומית, והיא נתפסת בהדרגה ע"י ערביי הארץ. הערבים אזרחי מדינת ישראל זכאים לקבל קרקע הדרושה להם, על-פי אמות מידה שוויוניות. קרקע זו תיגרע מן האדמות המוחזקות על ידי מדינת ישראל לטובת העם היהודי ותימסר לבעלות פרטית של הערבים הזכאים לה, אך תימנע השתלטות פרועה על שטחים פתוחים בהיקף נרחב.

שינוי חוקי זה צריך להיות כלול בחוקה חדשה או בשינוי חוק הקרקעות. מצב משפטי מסוג זה שבו קרקע שייכת למי ששייכותו הלאומית אינה חופפת את אזרחותו, מבטא את המצב המיוחד של העם היהודי שאין לו אח ורע בעולם. בד בבד, אי הכרה בחריגות זו, משמעה שלילת התוקף שהיה לציונות לייסד מדינה יהודית כבית לאומי לעם היהודי, ושלילת היתכנות קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית.

למרות כל האמור עד כאן, המציאות מלמדת כי הקרקעות לא יישארו קניינם של היהודים, אלא אם הם ישכילו לשבת עליהן בפועל דרך קבע. שום מעמד משפטי או מדיני לא יוכל לשלול בעלות וזיקת-קניין על הקרקע ממי שיושב עליה בפועל במשך זמן ממושך. אי אפשר למנוע בעלות של ערבים על אדמות רק באמצעות פיקוח או באמצעות מניעתם מלתפוס את האדמות בדרכים לא חוקיות, ואדמות לא תעמודנה ריקות וללא דורש.

הדרך היחידה לשמר את הבעלות היהודית על אדמות לאורך זמן היא בכך שיהודים ישבו עליהן ויחיו מהן. לא כל היהודים צריכים לשבת בכפרים, לעבד אדמה ולעסוק בחקלאות, אבל כל אדמות העם היהודי הנשמרות בנאמנות בידי מדינת ישראל ושאינן מוקצות לייעודים ציבוריים, צריכות להיות מעובדות על-ידי יהודים כדי להבטיח שהבעלות עליהן תהיה יהודית.

על ממשלת ישראל מוטל לחזק את הריבונות המדינית היהודית, באמצעות יצירת תנאים לקיום התיישבות יהודית על קרקעות הלאום היהודי ובאמצעות עידוד היהודים לקחת חלק בשליחות לאומית זו. מוטל על הממשלות והכנסת להכיר בכך שהשיקולים למדיניות של התיישבות חקלאית אינם כלכליים בעיקרם. על הכנסת ומערכת המשפט להעניק למאמץ לאומי זה את הגיבוי הנדרש.

חומרים נוספים:

העם היהודי כריבון: ריבונות מול אחזקת העם, דובי הלמן, יולי 2009/תמוז התשס"ט.

על הרפורמה במנהל ונייר העמדה של דובי הלמן, שיח במסגרת התוכנית "מחשבות בע"מ", גלי צה"ל, 10.07.09

נייר העמדה המלא

העם היהודי כריבון: ריבונות מול אחזקת העם, דובי הלמן, יולי 2009/תמוז התשס"ט.

הפקעת הציונות: האם הארץ הזו היא עדיין ארצנו?

By אדמות ציבוריות No Comments

יואל גולובנסקי ואריאל גלבוע

בשנת 2000 פסק בית המשפט העליון כי אסור למדינה להקצות קרקעות לסוכנות היהודית למטרת התיישבות יהודית (בתוך תחומי הקו הירוק). הפסיקה קבעה כי פעולה זו מפרה את עקרון השוויון מכיוון שהיא מפלה לא-יהודים (ערבים) ומונעת מהם לרכוש דירות ובתי מגורים ביישובים יהודיים מסוימים. כל זאת חרף הפסיקה קודמת שבה התיר בית המשפט העליון למדינה למכור קרקעות במחירים מסובסדים באופן בלעדי לערבים (בדווים) באזור עירוני המיועד רק להם.

מאז, מקרים נוספים הועלו לדיון, ביניהם מקרה שבו נאסר על המדינה לפעול למען התיישבות יהודית גם בקרקעות של הקרן הקיימת לישראל שנרכשו מתרומות פרטיות של יהודים מכל רחבי העולם מאז שנת 1901. קק"ל הנָה חברה פרטית, אשר לה אמנה הקובעת כי מטרת הארגון היא רכישת קרקעות בישראל עבור התיישבות יהודית ופיתוחן על ידי העם היהודי. קרקעות אלו נועדו לא להימכר לעולם (אלא רק להיחכר) ולהישמר כפיקדון תמידי לעם היהודי. היועץ המשפטי לממשלה, שייצג את המדינה בתביעה המשפטית (אך לא התייעץ עם הממשלה), נקט עמדה האומרת כי קרקעות קק"ל, בדומה לקרקעות המדינה, אינן ניתנות לשימוש בלעדי של התיישבות יהודית.

התיישבות יהודית היא עיקרון בסיסי של המפעל הציוני בשאיפתו להקים מדינה יהודית ולקדמה. העותרים בכל אחד מהמקרים הללו הם ארגונים ערביים לא-ממשלתיים, ורבים מהם לבטח רואים בעתירתם נדבך נוסף במאמץ מתואם לביטולה של המדינה היהודית.

במאמר מאת חברי צוות החוקה של המכון לאסטרטגיה ציונית, יואל גולובנסקי ואריאל גלבוע, שפורסם החודש בכתב העת 'תכלת', דנים השניים במקרה זה, במהות הדמוקרטיה ובמוסריות של מדינה יהודית. טענתם היא, כי מדינות דמוקרטיות רבות, בדומה לישראל, הן מדינות לאום המקדמות את תרבות הרוב, את זהותו, את דתו וכן מעודדות הגירה של בני העם חזרה לארצם (לדוגמא: שוויץ, שבדיה, פינלנד, בריטניה, נורבגיה, דנמרק ויוון). הם מראים כי בית המשפט העליון כלוא בתפיסה צרת אופקים של דמוקרטיה ושהוא אינו תופס את טבען של מדינות לאום. הם טוענים כי בית המשפט העליון הנו גוף אליטיסטי ובלתי דמוקרטי המייחד לעצמו את הזכות לשנות את החברה הישראלית בניגוד לרצון הרוב המוחלט של אזרחיה ולרצון נציגיה שנבחרו באופן דמוקרטי.

אל המאמר המלא

רפורמה בוועדות התכנון והבנייה

By אדמות ציבוריות No Comments

במסגרת הדיון על הרפורמה בוועדות התכנון והבנייה הוזמנו אנשי המכון לאסטרטגיה ציונית לסיעור מוחות באגף לתכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה. במסגרת הפגישה, הציגו אנשי המכון נייר עקרונות אשר מציג את הבעייתיות הפוטנציאלית של הרפורמה, מונה את האינטרסים הלאומיים אשר יש לשמרם במסגרתה ומציע קווים מנחים מעשיים למימושה הנכון והיעיל.

סיעור מוחות אצל מנכ"ל משרד רוה"מ (6.08.09)

 

בבואנו לבחון רפורמה במערכת התכנון של מדינת ישראל ראשית יש להכיר בכך שמדינת ישראל הינה מדינה בעלת נתונים ייחודיים. הנתון המרכזי והחשוב ביותר הוא שהקרקע במדינת ישראל הינה משאב מוגבל והצרכים בהווה ובעתיד הם רבים. על כן יש חשיבות מיוחדת לתכנן את השימוש בקרקע באופן מושכל מתוך ראייה של הצרכים בעתיד. מעבר לכך למדינת ישראל יש מאפיינים נוספים הראויים להלקח בחשבון:

  • שיעור ילודה כמו במדינות מתפתחות מול רמת צריכה כמו במדינה מפותחת.
  • רוחב צר המגיע באזורים מסויימים ל-15 ק"מ בלבד.
  • החברה הישראלית מורכבת מאוכלוסיות חלשות של מיעוטים, חרדים ועולים, אשר מבכרים צרכים דחופים ושיקולים קצרי טווח על פני ערכים תכנוניים ארוכי טווח.
  • לאורך כל שנות קיומה, התמודדה מדינת ישראל עם אתגרים ציוניים אשר דרשו ייזום של פרוייקטים הדורשים רזרבות קרקע משמעותיות ותכנון מרכזי, דוגמת: קליטת גלי עלייה המוניים, הקמת גוש משגב בגליל, הקמת עיר הבה"דים בנגב, הקמת מערכות תשתית ראשיות (כגון מערכת הולכת הגז הטבעי וכביש 6), חיזוק הפריפריה וכד'.
  • הפערים באיכות החיים בין המרכז לפריפריה גדלים באופן ניכר.
  • רוב הרשויות המקומיות אינן מתפקדות כראוי: דוחות מבקר המדינה מצביעים על מגמת ירידה הן מבחינת ניקיון כפיים והן מבחינת ניהול תקין. רוב הרשויות גובות פחות מ-50% מתשלומי הארנונה. לחלק מהרשויות המקומיות אין את היכולות והכלים לנהל את תחום התכנון באופן ראוי תוך שמירה על האינטרס הציבורי-לאומי הרחב, כפי שבא לידי ביטוי במדיניות התכנון הארצית.
  • רמת האכיפה של דיני התכנון והבניה הינה נמוכה בקרב כלל האוכלוסיה (על כלל מגזריה).
לאור כל זאת, להלן עקרונות מרכזיים עבור כל מדיניות תכנון עתידית:
  • יש לשמור בידי הממשלה את הסמכויות המרכזיות אשר יאפשרו שמירה על אינטרסים לאומיים.
  • מעבר לתפקידים הסביבתיים אותם הם ממלאים, השטחים הפתוחים הינם העתודה הלאומית של מדינת ישראל עבור הדורות הבאים ויהדות התפוצות. יש לשמור על הכלים המצויים כיום במערכת התכנון לשמירה על השטחים הפתוחים כרזרבה לאומית בידי המדינה.
  • יש לחזק באופן מיידי את מערכת האכיפה בתחום התכנון והבניה ללא כל שיקולים פוליטיים וללא אבחנות סקטוריאליות.
  • יש למקד את האכיפה בשמירה על שטחים פתוחים (בניגוד לעבירות בנייה מקומיות דוגמת סגירת מרפסות).
  • העברת סמכויות בתחום התכנון והבניה לשלטון המקומי צריכה להעשות, אם בכלל, באופן מדורג ומבוקר ואך ורק לרשויות המתנהלות באופן תקין לאורך זמן ושיש בידן הכישורים והכלים הנדרשים להפעלת סמכויות אלה. לכן, הסמכת ועדות תכנון ובנייה מקומיות, על בסיס סעיף 62 א' לחוק התכנון והבנייה צריכה להעשות ללא הקלות וללא מכסות כמותיות. החלטת הממשלה מספר 117 (ממי/5) מיום 12.05.2009 המטילה "על שר הפנים להסמיך לפחות עשר ועדות מקומיות לתכנון ולבניה… בכל אחת מהשנים 2010-2014" עלולה להביא לידי הגמשה לא רצויה של הקריטריונים שנקבעו בחוק. מוצע להסמיך אך ורק רשויות העומדות בקריטריונים המקצועיים שנקבעו.

הפרטת מקרקעי ישראל

By אדמות ציבוריות No Comments

נערך על ידי עדי ארבל

מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי כולו, ואין ריבונות ועצמאות לאומית ותרבותית לעם, בלי בעלות ממשית שלו על קרקע. לפיכך, על הקרקעות הנמצאות בידי מדינת ישראל להיות רכושו של העם היהודי כולו ובכל תפוצותיו, רכוש הניתן למדינת ישראל בנאמנות בלבד. מתוך הפנמת נקודה זו, חוקקה הכנסת את חוק יסוד: מקרקעי ישראל (התש"ך – 1960), שבו נקבע כי לא תועבר הבעלות במקרקעי ישראל אם במכר ואם בדרך אחרת.

 עם זאת, בחרה הממשלה במסגרת חוק ההסדרים האחרון (2009/10) לערוך רפורמה במינהל מקרקעי ישראל, שחותרת לתיקון כשלים והסרת חסמים בפני הפיתוח הכלכלי במדינת ישראל. סביר להניח כי הרפורמה בממ"י היא חיונית, ואכן תסייע לצמיחה במשק ולהתייעלות השירות לאזרח. אך מאידך, נראה כי הרפורמה גובשה ללא תשומת הלב הראויה למחויבות האידאולוגית של הממשלה לשמר ולחזק את אופיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית.

 הפרטת אדמות המדינה, והפיכת הקרקעות לנכסים בבעלות פרטית במקום לשמרן בבעלותה של המדינה היהודית. כלומר – מכירה, ולא חכירה, בניגוד למצב הקיים בחוק יסוד: מקרקעי ישראל, הינה בעייתית. הבעייתיות בחוק זה נובעת הן מהבחינה הרעיונית והמוסרית, שדורשת לשמור את אדמות הארץ לעם היהודי בכללותו ולא לבעלי הון או אנשים פרטיים, והן מהבחינה המעשית: העברת הבעלות על הקרקעות לידיים פרטיות עלולה להוביל להשתלטות עוינת על אדמות העם היהודי, בידי גורמים אינטרסנטיים. כמו כן, עשויה הרפורמה לגרום לכך שהממשלה תתקשה ליישם מדיניות תכנונית ופריסת אוכלוסין בשטחים הפרטיים.

המכון לאסטרטגיה ציונית, שעוסק – בין השאר – בפעילות ציבורית שמטרתה ביסוס תודעתי וחוקתי של הריבונות היהודית במדינת ישראל, נדרש לסוגיה זו. המכון ריכז עבור קוראיו את עיקר החומרים שהתפרסמו בנושא זה והם מובאים להלן. קריאה מהנה!

החומרים מסודרים לפי מאפיינים משותפים לנוחות הקורא:

א. המכון לאסטרטגיה ציונית

ב. ממשלת ישראל

ג. הכנסת

ד. משפט

ה. קק"ל

ו. מגזר שלישי

ז. דעות

ח. תקשורת

ט. קליפים

המכון לאסטרטגיה ציונית:

הצעת התוספות של צוות הקרקעות של המכון לתיקון לחוק המקרקעין.

העם היהודי כריבון: ריבונות מול אחזקת העם, דובי הלמן, המכון לאסטרטגיה ציונית, יולי 2009.

 הצגת עמדת המכון לאסטרטגיה ציונית בוועדת הכלכלה של הכנסת, 25.06.2009 (פרוטקול + וידאו).

 מכתב פתוח לחברי האסיפה הכללית של קק"ל, יואל גולובנסקי, המכון לאסטרגיה ציונית, 10.06.2009.

תיקונים נדרשים בהסכם בין המדינה לקק"ל, עדי ארבל, המכון לאסטרטגיה ציונית, 07.06.2009.

נאמנות קק"ל לעקרונותיה לאור טיוטת ההסכם בינה לבין המדינה, עדי ארבל, המכון לאסטרטגיה ציונית, 01.06.2009.

 הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל – חוות דעת מנקודת מבט ציונית, עדי ארבל, המכון לאסטרטגיה ציונית, מאי 2009 ( + מצגת תקציר חוות הדעת).

 להציל את הקופסה הכחולה, יואל גולובנסקי ואריאל גלבוע, כתב העתתכלת, אביב תשס"ט.

ממשלה:

מינוי חברים למועצת מקרקעי ישראל – הצעת החלטה, 11.11.2009.

 פרק י"ח: מינהל מקרקעי ישראל, בתוך: הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית התשס"ט-2009, הצעת חוק ממשלה 436 – 16.06.2009.

 הרפורמה במקרקעי ישראל – שאלות ותשובות לציבור, משרד האוצר, 09.06.2009.

 החלטת ממשלה 117 (ממי/5), 12.05.2009.

 פרוטוקול ועדת השרים לעניין הרפורמה, 04.05.2009.

 הפרטת הקרקעות בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לש"ס, מרץ 2009.

 המלצות צוות 100 ימים, 15.03.2009.

הקניית זכויות לזרים – הנחיות בהתאם להחלטת מועצה מספר 1148, 12.01.2009.

 דו"ח הוועדה הציבורית לרפורמה בממ"י (ועדת גדיש), 01.06.2005.

 דוח ועדת רונן: דין וחשבון של הוועדה לרפורמה במדיניות מקרקעי ישראל, 07.04.1997.

 דוח הוועדה הציבורית לבחינת יעדי המדיניות הקרקעית, ועדת גולדנברג, ינואר 1986.

כנסת:

הצעת חוק המקרקעין (תיקון – הגבלה על העברת זכויות במקרקעין לזרים), התש"ע-2010, של חברי הכנסת: נחמן שי, שלי יחימוביץ', אורי אורבך, יריב לוין ורונית תירוש.

 הצעת חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון – ניהול קרקעות קק"ל לטובת העם היהודי), התש"ע-2009, של חברי הכנסת: זאב אלקין ודני דנון.

 תוצאות ההצבעה על הרפורמה בקריאה שנייה ושלישית, 03.08.2009.

 נוסח החוק הסופי כולל ההסתייגויות שהתקבלו, 03.08.2009.

 נוסח החוק הסופי כולל כלל ההסתייגויות שהועלו, 03.08.2009.

 הצעת הפשרה של ח"כ עתניאל שנלר (קדימה), 27.07.2009.

 הצגת עמדת המכון לאסטרטגיה ציונית בוועדת הכלכלה של הכנסת, 25.06.2009 (פרוטקול + וידאו).

 מכתב חברי הכנסת לחברי האסיפה הכללית של קק"ל, 01.06.2009.

 דיון חירום בשדולה החברתית-סביבתית, 12.05.2009

 הצעת חוק מקרקעי ישראל (שמירה  על ערכי אדמות קק"ל), 11.02.2008, של חברת הכנסת אברהם הירשזון.

 פרוטוקול ישיבת ועדת חוק חוקה ומשפט בנושא מקרקעי ישראל, 04.04.2009.

 חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969.

משפט:

 תשובת הקק"ל לעתירת מטה המאבק, יולי 2010.

בג"ץ בתגובה לעתירה, החלטה בנוגע למתן צו ביניים, מרץ 2010.

תשובת הכנסת לעתירת מטה המאבק, מרץ 2010.

בג"ץ בתגובה לעתירה, קביעת מועד לדיון, ינואר 2010.

עתירת מטה המאבק בהפרטת קרקעות ישראל, ינואר 2010.

Ø      חוות דעת מקצועית כלכלית בנוגע להשפעות החוק, ד"ר אליהו בורוכוב, 31.07.2010

Ø      מכתב מקדים שני, מטה המאבק בהפרטת קרקעות ישראל, 25.06.2009.

Ø      מכתב מקדים ראשון, מטה המאבק בהפרטת קרקעות ישראל, 07.06.2009.

עתירת ח"כ ד"ר חנא סוויד נגד ממשלת ישראל, ינואר 2010.

 צו מניעה ליישום ההסכם בין קק"ל למדינה, 23.07.2009.

 בקשת קק"ל להקדמת הדיון, 06.07.2009.

Ø      דחיית הבקשה ע"י בית המשפט, 08.07.2009.

 חוות דעת: הצבעה בקלפי ובהרמת ידיים, פרופ' אוריאל פרוקצ'יה, 19.06.2009.

 עתירה נגד כינוס האסיפה הכללית של הקק"ל, יוני 2009.

 בקשה לצו מניעה נגד אישור ההסכם בדירקטוריון, יוני 2009.

Ø      חוות דעת: שאלת חוקיות אישור טיוטת עקרונות ההסכם בין המדינה לקק"ל, עו"ד יצחק בם, יוני 2009.

Ø      תשובת קק"ל לעתירה, יוני 2009.

Ø      פרוטוקול הדיון ותשובת בית המשפט(עמוד: 1, 2, 3, 4, 5,6, 7, 8), 12.06.2009.

קק"ל:

  מכתב פתוח לחברי האסיפה הכללית של קק"ל, פסח האוספטר, מטה המאבק, 04.07.2010.

דף מסרים לחברי דירקטוריון קק"ל, דרור ישראל והנוע"ל, מרץ 2010.

מדוע יש להתנגד להסכם קק"ל-קדימה?, מטה המאבק, מרץ 2010

שאלות ותשובות בנוגע לעסקת המדינה-קק"ל, מטה המאבק, פברואר 2010

פרוטוקול ישיבת דירקטוריון קק"ל מתאריך 30.06.2009.

 מכתב פתוח לחברי האסיפה הכללית של קק"ל, יואל גולובנסקי, המכון לאסטרגיה ציונית, 10.06.2009.

 תיקונים נדרשים בהסכם בין המדינה לקק"ל, עדי ארבל, המכון לאסטרטגיה ציונית, 07.06.2009.

פרוטוקול ישיבת דירקטוריון קק"ל מתאריך 02.06.2009.

 נאמנות קק"ל לעקרונותיה לאור טיוטת ההסכם בינה לבין המדינה, עדי ארבל, המכון לאסטרטגיה ציונית, 01.06.2009.

 פרוטוקול ישיבת דירקטוריון קק"ל מתאריך 27.05.2009.

 משמעות ההסכם בין המדינה לקק"ל, תנועת דרור ישראל, 27.05.2009.

 עקרונות ההסכם בין המדינה לקק"ל, 21.05.2009.

Ø      הסכם מתוקן (עמוד: 1, 2, 3, 4), 01.06.2009.

להציל את הקופסה הכחולה, יואל גולובנסקי ואריאל גלבוע, כתב העתתכלת, אביב תשס"ט.

 קק"ל: היפרדות מהמינהל?, מאיר אלפיה, שלמה בן-אליהו וצביקה ברק, ינואר 2009 + מכתב נלווהחוות דעת של גדעון ויתקון.

 

מגזר שלישי:

 התנגדות להחלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 278, האגודה לצדק חלוקתי, דצמבר 2009.

 נייר עמדה בנושא הבעלות על מקרקעי ישראל, מטה המאבק בהפרטת קרקעות ישראל, 16.09.2009.

 מביזה לביזה: ישראל ורכוש הפליטים הפלסטינים, סוהאד בשארה, עדאלה, ספטמבר, 2009.

 עקרונות יסוד לכל חקיקה בנושא מקרקעי ישראל, התנועה הקיבוצית ותנועות הנוער הציוניות, 26.07.2009.

 שו"ת בנושא הרפורמה בממ"י, עדי ארבל, אם תרצו, 17.07.09.

 דף מקורות לזכר הרצל, מטה המאבק בהפרטת קרקעות ישראל, 12.07.2009.

 לשיפור הצעת חוק מקרקעי ישראל, מכון דש"א, 01.07.2009.

 העם היהודי כריבון: ריבונות מול אחזקת העם, דובי הלמן, המכון לאסטרטגיה ציונית, יולי 2009.

 דף מסרים לחברי הקואליציה, מטה המאבק בהפרטת קרקעות ישראל.

 הרפורמה במקרקעין: מענה לשאלות (ותשובות) משרד האוצר, נירית לוטן, נדיה רם ואיריס האן.

 מכתב פתוח לחברי האסיפה הכללית של קק"ל, יואל גולובנסקי, המכון לאסטרגיה ציונית, 10.06.2009.

 הרפורמה במינהל – תסריט בלהות, אדם טבע ודין.

 על הרפורמה, הקואליציה האזרחית-סביבתית נגד הפרטת הקרקעות.

 תיקונים נדרשים בהסכם בין המדינה לקק"ל, עדי ארבל, המכון לאסטרטגיה ציונית, 07.06.2009.

 קול קורא לביטול הפרטת הקרקעות, מטה המאבק בהפרטת קרקעות ישראל, 04.06.2009.

נאמנות קק"ל לעקרונותיה לאור טיוטת ההסכם בינה לבין המדינה, עדי ארבל, המכון לאסטרטגיה ציונית, 01.06.2009.

 הרפורמה במקרקעי ישראל – עברת הבעלות על אדמות המדינה לידיים פרטיות, מסמך עמדה מאת תנועת 'דרור ישראל', מאי 2009.

 רפורמה במקרקעי ישראל – לא במסגרת חוק ההסדרים, האגודה לצדק חלוקתי, מאי 2009.

 התנגדויות המועצה לגנים לאומיים ושמורות טבע, ערן פייטלסון, 09.05.2009.

 הרפורמה במינהל: ומה על הדורות הבאים?, אדם טבע ודין, 05.05.2009.

 הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל – חוות דעת מנקודת מבט ציונית, עדי ארבל, המכון לאסטרטגיה ציונית, מאי 2009 ( + מצגת תקציר חוות הדעת).

 על הפרק: רפורמה מרחיקת לכת במקרקעי ישראל, 'האגודה לצדק חלוקתי', אפריל, 2009.

 הפרטת הקרקע בישראל – סכנה קיומית, נייר עמדה מאת מכון דש"א, אפריל 2009 ( + תקציר).

 להציל את הקופסה הכחולה, יואל גולובנסקי ואריאל גלבוע, המכון לאסטרטגיה ציונית, אביב תשס"ט.

ליקויים עיקריים בהצעות הממשלה לרפורמה במקרקעי ישראל, החברה להגנת הטבע ומכון דש"א.

 מה מסתתר בתוך ההסכמים הקואליציוניים?, איריס האן, מכון דש"א.

 עתידו של מינהל מקרקעי ישראל, מפלגת הירוקים, 11.07.2004.

 מקרקעי ישראל: הצעה לצמצום המעורבות הציבורית בניהול המקרקעין, שלמה בן-אליהו וגדעון ויתקון, המרכז הבינתחומי הרצליה, ספטמבר 2003.

 בין הפרטה להמשך הבעלות הלאומית, רחל אלתרמן, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, אפריל 1999.

רכישת מקרקעין ע"י נוכרים, פרופ' יהושע ויסמן, בהוצאת המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הארי סאקר באוניברסיטה העברית, 1977.

דעות:

מחפש את האמירה של התורה, ראיון עם הרב ד"ר בני לאו, מקור ראשון, 15.11.2009.

 מקום תחת השמש, הרב יואל בן-נון במכתב פתוח לראש הממשלה, יולי 2009.

 בעלות פרטית על קרקע של שמורות טבע מקשה על שימורן, צפריר רינת, הארץ, 12.07.2009.

 והארץ לא תימכר לצמיתים, רועי ירום, מוסף שבת, מקור ראשון, 11.07.2009.

 התקדמות חיובית ויעילה, ד"ר דרור אידר, ישראל היום, 29.07.2009.

 חכירה ולא הפרטה, ישראל הראל, הארץ, 27.7.2009.

 על הפרטת קרקעות המדינה כפיתרון כפוי לבעיית זכות השיבה, עו"ד לוטם פרן פרח, יולי 2009.

 יעלון בין גמדים, עדי ארבל, מקור ראשון, 24.07.2009.

 נתניהו, רוצה אדמה חרוכה?, פרופ' יוסי כץ, מקור ראשון, 24.07.2009.

 פרצופה של המדינה, חגי אלון, NRG, 20.07.2009.

 האם הרפורמה בממ"י תביא להורדת מחירי הדירות?, עידו אפרתי,NRG, 15.07.2009.

 כישלון מהדהד לנתניהו, אריק מירובסקי, דה-מארקר, 14.07.2009.

 הגיע הזמן להסיר את הדבק מגלגלי הקידמה, שרון גמבשו, גלובס, 13.07.2009.

 גניבת קרקע בחצות ליל, עו"ד נדיה מוגילבסקי, גלובס, 14.07.2009.

 שגעון הפרטת הקרקעות, אבי דבוש, NRG, 12.07.2009.

 שוד הקרקעות הגדול, אבירמה גולן, הארץ, 08.07.2009.

 במרפסת אצל ביבי, סבר פלוצקר, ידיעות אחרונות, 06.07.2009.

 שיעורי הבית של כרמל שאמה, עידו אפרתי, nrg, 06.07.2009.

 הפרטת הקרקעות תיטיב עם העשירים, אורי מתוקי, nrg, 06.07.2009.

 מדיניות הפרטת קרקע חקלאית בישראל, פרופ' אורן יפתחאל, אוניברסיטת בן-גוריון.

 הרפורמה בקרקעות ורפיסות הכנסת, אביב לביא, NRG, 28.06.2009.

 נתניהו נגד הרצל (וז'בוטינסקי), ישראל הראל, הארץ, 25.06.2009.

 ציונות וכלכלה, ד"ר דרור אידר, ישראל היום, 24.06.2009.

 הרפורמה במינהל בדרך וגם סימני השאלה, אריק מירובסקי, דה-מארקר, 24.06.2009.

 הרבנים התבלבלו, הסכנה מרחפת, הרב יואל בן-נון, ynet, 21.06.2009.

 מכירת חיסול של המדינה?, ח"כ זבולון אורלב, שבת בשבתו, 20.06.2009.

 חדר אורחים: זוגיות נפלאה, פרופ' דני גוטוויין, הדף הירוק, 18.06.2009.

 שומטים את הקרקע, פרופ' אביה ספיבק, כלכליסט, 16.06.2009.

 אדמות לעשירים, גדי טאוב, ידיעות אחרונות, 16.06.2009.

 מקרקעי ישראל – הפרטתן ומכירתן לכל קונה, חוות דעת הלכתית מאת הרב שלמה רוזנפלד, ישיבת ההסדר שדמות נריה שבשדמות מחולה, סיוון התשס"ט.

 מוכרים אותנו, הרב יובל שרלו, NRG, 09.06.2009.

 שוב מקפחים את הקיבוצניקים, עו"ד בארי הולצמן, גלובס, 01.06.2009.

 מחפשים מחיר שפוי?, עו"ד דוד לוי, ביזפורטל, 18.05.2009.

 והארץ לא תימכר לצמיתות, ישראל הראל, הארץ, 14.05.2009.

 אנטי-יובל, ד"ר אורי אמיתי, 13.05.2009.

 הרפורמה בנדל"ן: החדשות הטובות והרעות עבורכם, עו"ד צבי שוב, ביזפורטל, 12.05.2009.

 האם לזוגות צעירים יהיה קל יותר לקנות דירה?, עמי ברנד, גלובס, 09.05.2009.

 ממשלת ישראל היא האיום הגדול ביותר, אביב לביא, NRG, 04.05.2009.

 תפריט נוף הולדתו המופרטת, צפריר רינת, הארץ, 03.05.2009.

 הפרטת הקרקעות מסכנת את הציונות, אורי מתוקי, NRG, 30.04.2009.

 מוסרים לטייקונים נכסי צאן ברזל של המדינה, אלי כהן, NRG, 17.04.2009.

 להציל את הקופסה הכחולה, יואל גולובנסקי ואריאל גלבוע, כתב העתתכלת, אביב תשס"ט.

הפרטת מקרקעי ישראל אינה הפיתרון, עו"ד רחל זכאי, כתב העת 'קרקע', 30.04.2008.

 בלי רגולציה מוכתבת תהפוך ישראל לתוצר של פרברים ומשכנות עוני, פרופ' שלמה חסון, כתב העת 'קרקע', 08.05.2003.

תקשורת:

 '"גואל אדמות" סעודי קונה נדל"ן בצפון', ערוץ 7, שמעון כהן, 13/09/10

מתנגדי הפרטת הקרקעות עתרו לבג"צ ב-ynet, גלובס, כלכליסט,דה-מארקר, 28.01.2010.

 חשיפה: קדימה סוללת הדרך לרפורמת נתניהו, מרב דוד, nrg, 20.01.2010.

 ועד שהעובדים, עדי ארבל, מקור ראשון, 01.01.2010.

 הנחשונים של בני עקיבא, עדי ארבל, מקור ראשון, 27.11.2009.

 הצתה מאוחרת, עדי ארבל, מקור ראשון, 04.09.2009.

 אילי הון ערבים רוכשים קרקעות מצאצאי הבילויים, עידן יוסף, news1, 23.08.2009.

 ערבים קונים קרקעות ביבנאל, כפר תבור ובגליל, אלעזר לוין, news1, 20.08.2009.

 רוטשילד מתהפך בקברו, דניאל סיריוטי, ישראל היום, 16.08.2009.

 מכירת קרקעות חקלאיות בגליל לידיים זרות, יומן השבוע עם ענת דוידוב, רשת ב', 15.8.09.

 נחלות ישראליות נמכרות לעשירים ממדינות ערב, עידו יוסף, news1, 15.8.09.

 מלחמת הקרקעות, מיכל גולדברג, ידיעות אחרונות, 14.08.2009.

 מילה טובה, עדי ארבל, מקור ראשון, 14.08.2009.

 חיזבאללה נגד הפרטת הקרקעות: המשך לנכבה, ynet, 08.08.2009.

 הרפורמה נגד העם היהודי, עדי ארבל, מקור ראשון, 07.08.2009.

 הכל אישי, עדי ארבל, מקור ראשון, 31.07.2009.

 חברי תנועות הנוער בראיון, בתוכנית של ירון דקל, רשת ב', יולי 2009.

 מקורב לנתניהו: "הרפורמה בממ"י נועדה לסייע רק לאלפיון העליון", לילך ויסמן, גלובס, 26.07.2009.

 רפורמת המאחזים הגדולה, עדי ארבל, מקור ראשון, 24.07.2009.

 רעש אדמה, אביעד ויסולי, עולם קטן, יולי 2009.

 הקרקעות היקרות בישראל יעברו לשליטת בעלי ההון, צפריר רינת, הארץ, 19.07.2009.

 אנשי אקדמיה לראש הממשלה: "עצור את הרפורמה", 19.07.2009.

 ראיון של גיל פלוטקין וכרמל שאמה, רשת ב', יולי 2009.

 שוק הכרמל, עדי ארבל, מקור ראשון, 17.07.2009.

 התנהלות שנויה במחלוקת בדיוני ועדת הכלכלה, זהר אביגדורי, Land-News, 14.07.2009.

 רפורמת הקרקעות: נתניהו נכשל שוב, שוק הנדל"ן לא הולך להשתנות, גיא ליברמן ואריק מירובסקי, דה-מארקר, 14.07.2009.

 לא עמוק באדמה, יאיר טרצ'יצקי, NRG, 14.07.2009.

 הרפורמה במינהל ירוקה? תלוי את מי שואלים, יעל דראל, ynet, 13.07.2009.

 "רק עשירים יוכלו לרכוש דירות בערים הגדולות", ב: גלובס, ביזפורטל, 13.07.2009.

 שאמה: הרפורמה אינה פוגעת בערכי הציונות, חזקי עזרא, ערוץ 7, 13.07.2009.

 הרפורמה במינהל אושרה בוועדה, צבי לביא, ynet, 13.07.2009.

 שיח במסגרת התוכנית 'מחשבות בע"מ', גלי צה"ל, 10.07.2009.

הרב הראשי נגד הרפורמה בממ"י, יהודה שלזינגר, ישראל היום, 09.07.2009.

פלונטר בעסקת הקרקעות, אלעזר לוין, news1, 09.07.2009.

מה חושב אביו של נתניהו על הפרטת הקרקעות?, חדשות ערוץ 2, 08.07.2009.

 פסק הלכה: הפרטת הקרקעות אסורה, יואב גזית, Land-News, 07.07.2009.

בין בן-לאדן לזמביה: התוצאה של הפרטת הקרקעות, מערכת Land-News, 06.07.2009.

יש התנגדות לרפורמה במינהל בגלל נתניהו, תני גולדשטיין, ynet,04.07.2009.

"ביבי מתעניין במרפסות? זה מעורר השתאות", ynet, 03.07.2009.

נתניהו בפורום קיסריה: לך תסגור פה מרפסת, ב:ynet, nrg, כלכליסט,דה-מארקר, גלובס, 02.07.2009.

הצעה: הרפורמה בממ"י תוגבל ל-5% משטחי המדינה, ב: דה-מארקר,nrg, 02.07.2009.

התנועה הקיבוצית: מכירת קרקעות המדינה במסגרת הרפורמה מנוגדת לאינטרס הלאומי, אורי חודי, כלכליסט, 02.07.2009.

ראיון עם שלי יחימוביץ', ישראל הראל ושרון גמבשו, 'סדר יום' עם קרן נויבך, רשת ב', 1.07.2009.

הסכם היסטורי: קק"ל ויתרה על אדמות מדינה, גיא ליברמן, הארץ, 30.06.2009.

 הרב הראשי: להיזהר מהפרטה של קרקעות, ב:nrg, ynet, 26.06.2009 + (המכתב המלא).

 עסקת הקרקעות בקק"ל מוטלת בספק בשל ניסוחה, אלעזר לוין, news1, 26.06.2009.

 מילכוד 2י2י, עדי ארבל, מקור ראשון, 26.06.2009.

 ח"כ אורלב מביע חשש מהשתלטות גורמי דת נוצריים ומוסלמים, גיא ליברמן, דה-מארקר, 25.06.2009.

 קק"ל תקבל 2 מיליארד שקל, אלעזר לוין, news1, 25.06.2009.

 ראיון עם גיל פלוטקין ממטה המאבק בהפרטת קרקעות ישראל, רדיו צפון, 25.06.2009.

 אטיאס למבקרי הרפורמה במינהל: לא נחלק קרקעות לעשירים, דותן לוי, כלכליסט, 25.06.2009.

 ארגונים סביבתיים מזהירים: רפורמת המקרקעין תביא לעליית מחירים, צפריר רינת, הארץ, 24.06.2009.

הפארסה נמשכת: בית המשפט הקפיא עסקת קק"ל, ב:ynet, news1, 24.06.2009.

 העסקה בקק"ל אושרה. המתנגדים: נערער, ב:ynet, news1, 23.06.2009.

 "הצבעה חשאית" להפרטת קרקעות קק"ל, ב:ערוץ 7, ביזפורטל, 22.06.2009.

 עיסקת חילופי הקק"ל נדחתה למועד אחר, ב:news1, כלכליסט, 19.09.2009.

 מאבק כולל בהצעה להפרטת ממ"י בחוק ההסדרים, יובל אופק, הדף הירוק, 18.06.2009.

 המתנגדים לעסקת קק"ל יפנו לבית המשפט, אלעזר לוין, news1, 18.06.2009.

 הנהלת ההסתדרות הציונית אישרה את ההסכם בין הקק"ל למינהל, ב:ynet, ערוץ 7, news1, 18.06.2009. 

חוק ההסדרים: הרפורמה בממ"י עברה בקריאה ראשונה, עינת פז-פרנקל, ביזפורטל, 18.06.2009.

 דיווח על הסערה סביב הדיונים בקק"ל, רשת ב', 17.06.2009.

 דיווח על פיצול הרפורמה מחוק ההסדרים והדיונים בקק"ל, תוכנית 'הבוקר הזה' עם אריה גולן, רשת ב', 17.06.2009.

 ועדת עובדי ממ"י לשר: לא נאפשר יישום הרפורמה עד שיובטחו זכויות העובדים, עידו סולומון, דה-מארקר, 16.06.2009.

 הרפורמה במינהל תפוצל מחוק ההסדרים, ב: ynet, nrg, כלכליסט,דה-מארקר, נענע, ערוץ 7, 16.06.2009.

 המדינה לקק"ל: אשרו ההסכם או שנשנה אותו, אלעזר לוין, news1,14.06.2009.

 אין כמו יפו, עדי ארבל, מקור ראשון, 12.06.2009.

 נדחה הדיון באסיפה הכללית להפרטת קק"ל, ב-news1, ynet,דה-מארקר, nrg, ערוץ 7, כלכליסט, 12.06.2009.

 חברים באסיפת קק"ל: העברת הקרקעות למדינה מבוצעת במחטף, ב-nrg, כלכליסט, 11.06.2009.

 הסכם חילופי הקרקעות בין קק"ל למדינה מגיע לבית המשפט, גיא ליברמן, דה-מארקר, 10.06.2009.

 הכנסת הקימה ועדת משנה לטיפול ברפורמה בממ"י, ב-ערוץ 7, גלובס,דה-מארקר, 10.06.2009.

 ציפי לבני: "הפרטת מקרקעי ישראל – פשע לאומי", רוית הכט, וואלה, 08.06.2009.

 מטה המאבק בהפרטת הקרקעות מאיים: הרפורמה במקרקעין בדרך לבג"צ, עינת פז-פרנקל, ביזפורטל, 08.06.2009.

 מתנגדי רפורמת הנדל"ן: נתניהו מוביל מדיניות אנטי-ציונית, יהונתן ונדר, מקור ראשון, 05.06.2009.

 אורי אריאל: "עושים מחטף ומפקירים את המדינה", חזקי עזרא, ערוץ 7, 03.06.2009.

 הסכם היסטורי: קק"ל ויתרה על אדמות מדינה, גיא ליברמן, הארץ, 03.06.2009.

 קק"ל אישרה החלפת הקרקעות עם המינהל, ב-ynet, nrg, כלכליסט02.06.2009.

 התנגדות של חברי כנסת להסכם העברת הקרקעות בין הקק"ל למדינה, בערוץ 7, דה-מארקר, 01.06.2009.

 קק"ל תכריע: האם יופרטו קרקעות העם היהודי, מיכל גרינברג, nrg, 01.06.2009.

 זבולון אורלב: "רפורמת הקרקעות מנוגדת להלכה", שמעון כהן, ערוץ 7, 30.05.2009.

 שתיקת השטנצלר, עדי ארבל, מקור ראשון, 29.05.2009.

 קק"ל תעביר למדינה קרקעות במרכז הארץ תמורת קרקעות בנגב ובגליל, גיא ליברמן, דה-מארקר , 27.05.2009.

 דב חנין: "אסור להעביר את הקרקע לידיים פרטיות", תני גולדשטיין,ynet, 24.05.2009.

שלי יחימוביץ': "אם כל ההפרטות בפתח", הבלוג של שלי יחימוביץ', 23.05.2009.

 הרפורמה במינהל: האם מחירי הדירות ירדו?, תני גולדשטיין, ynet, 22.05.2009.

 אחדות ישראל, עדי ארבל, מקור ראשון, 22.05.2009.

 הבייבי של ביבי: חיסול קרקעות המדינה, יעל עברי-דראל, ynet, 13.05.2009.

 ותיקן זה כאן, עדי ארבל, מקור ראשון, 08.05.2009.

 מושבניקים נגד הרפורמה במקרקעי ישראל, שמעון כהן, ערוץ 7, 04.05.2009.

 מנהל ממ"י: הרפורמה במינהל תקצר תהליכים ותקטין החיכוך עם האזרחים, גיא ליברמן, דה-מארקר, 04.05.2009.

 ועדת השרים אישרה את ההצעה לרפורמה כוללת בממ"י, ב-nrg,כלכליסט, 04.05.2009.

 מכירת חיסול, עדי ארבל, מקור ראשון, 01.05.2009.

 הבשורה הצרכנית של הרפורמה בממ"י: פחות בירוקרטיה, עידו אפרתי,NRG, 17.04.2009.

 המטרה של נתניהו: מינהל מקרקעי ישראל, עידו אפרתי, NRG, 17.04.2009.

 נדל"ן ציוני, עדי ארבל, מקור ראשון, 08.04.2009.

 סוף למונופול? דירקטוריון קק"ל ימליץ על היפרדות מממ"י, דרור מרמור, גלובס, 25.02.2009.

קליפים:
'דונם פה, דונם שם', ערוץ 1, איילה חסון, ספטמבר 2010.

ח"כ זאב בוים מקריא מכתבי אזרחים מודאגים, יולי 2009.

 מונופול הקרקעות, מטה המאבק בהפרטת מקרקעי ישראל.

 אם כל השקשוקות, איתמר כהן.

הורה נדלנים, טיפקס.

אזורי עדיפות לאומית

By אדמות ציבוריות No Comments

אזורי עדיפות לאומית

הצעת עקרונות לגיבוש מדיניות הממשלה

הוכן עבור דיון אצל מנכ"ל משרד רוה"מ (2.09.09)

להלן טיוטת חוות דעת מטעם המכון לאסטרטגיה ציונית אודות עקרונות מרכזיים למימוש מדיניות בהתאם לחוק אזורי עדיפות לאומית:

  •      חוק אזורי עדיפות לאומית הינו חוק טוב אשר נותן מסגרת ראויה לממשלה להשגת מטרת החוק: עידוד פיתוח של אזורים או יישובים בעלי עדיפות לאומית.
  •      לקריטריונים ברורים חשיבות רבה בין השאר מכיוון שמאפשרים שקיפות ומונעים קבלת החלטות בשל לחצים פוליטיים (ראשי ערים, פעילים מפלגתיים וכד').
  •      לכן, את השיקולים המובאים בחוק יש להפוך לקריטריונים ברורים. הצעתנו היא להתייחס למכלול השיקולים כמערכת תנאים כפי שמוצע להלן:

o       תנאי מספיק (אם A מתקיים B מתקיים, ז"א, די בקיומו של תנאי זה על מנת להכליל ישוב מסויים באזור עדיפות לאומית)

ý     תכנון הפריסה של האוכלוסיה (ס"ק 3 בחוק כפי שמופיע בפרק כ"ו: אזורי עדיפות לאומית, סעיף 151-ב).

ý     נטל קליטת עלייה (6).

o       תנאים הכרחיים (אם A לא מתקיים B לא מתקיים, דהיינו אם התנאי אינו מתקיים, אין להכליל את הישוב באזור עדיפות לאומית – אלא אם הוא מקיים את אחד התנאים המספיקים):

ý     חוסנו הכלכלי והחברתי של האזור (2).

ý     הצורך בצמצום פערים (5).

ý     אחוזי גבייה (מופיע כתנאי בסעיף 152-א').

ý     שיעורי גיוס לשירות לאומי, אזרחי או צבאי (לא מופיע כשיקול בחוק הנוכחי, אך ראוי שישמש כתנאי כפי שיוסבר בהמשך המסמך).

o       תנאים אחרים:

ý     המצב הבטחוני (1).

ý     מיקום גיאוגרפי ביחס למרכז הארץ או מרחק מריכוזי אוכלוסיה (4).

ý     שיקולים נוספים באישור וועדת הכספים (7).

  •      חלק ניכר מהדיון בוועדת הכספים של הכנסת אודות חוק אזורי עדיפות לאומית נסב סביב השיקולים על פיהם אמורה הממשלה  לקבל החלטות בנדון. ראוי לתת את הדעת על כך כי למרות שאין לסדר השיקולים משמעות חוקית פורמלית, ביקשו חברי הכנסת להציב את המצב הבטחוני באזור או ביישוב כשיקול הראשון על מנת להבהיר את חשיבותו.
  •      במידה והנושא יגיע שוב לדיון בבית המשפט העליון, יש להכין חוות דעת משפטית המבהירה את ההבדל בין זכויות יסוד להטבות (פריבילגיות) ובאמצעות כך להסביר מדוע קביעת אזורי עדיפות לאומית אינה פוגעת בעיקרון השיוויון. יתרה מזאת, מכיוון שהשיקול הבטחוני הינו שיקול מרכזי, סביר כי רוב היישובים שלא סובלים ממצוקות בטחוניות לא יזכו להטבות אלו.
  •      ראוי להכליל את נושא השירות הצבאי (או הלאומי / אזרחי) כתנאי הכרחי מכמה טעמים:

o       מכיוון שמספר הנהנים מהחוק מוגבל ראוי להעדיף את הנושאים בנטל.

o       השירות הצבאי הוא גורם מוביליות מרכזי בחברה הישראלית ומהווה כלי יעיל לצמצום פערים בחברה הישראלית.

o       ניתן לראות בעידוד השירות עבור המדינה שיקול לאומי לגיטימי.

  •      כמו כן מוצע לבדוק את הנתונים ולבחון את האפשרות כי מצבם הירוד של היישובים הערבים אינו פועל יוצא של אי תמיכה ממשלתית. יתכן ויתגלה כי בפועל ערביי ישראל זוכים לתמיכה גדולה יותר מאשר אזרחי ישראל היהודים.
  •      הצעה נוספת שאינה קשורה ישירות לחוק: בשנת 1949 הוקמו המעברות הראשונות אשר הפכו עם הזמן לעיירות פיתוח. למרות ששנת 2009 כבר הייתה למעשה שנת השישים לעיירות הפיתוח, מוצע בזאת לקיים את שנת ה-62 לעצמאות המדינה בסימן שישה עשורים לעיירות הפיתוח.

לחץ לקריאת סקירה היסטורית

נסיגות חד צדדיות

By אדמות ציבוריות No Comments

נסיגות חד-צדדיות בתור אסטרטגיה:

 תכנית ההתנתקות כמקרה בוחן

עדי ארבל וענבל ליבר

2005: תכנית ההתנתקות הייתה אחד המהלכים הדרמטיים שיזמה ממשלת ישראל אי-פעם: פינוי חד-צדדי של כמעט 9,000 תושבים ישראלים מבתיהם בגוש קטיף וצפון השומרון והסגת כוחות הביטחון אל מחוץ לרצועת עזה.

2015: עשר שנים לאחר יישום תכנית ההתנתקות מרצועת עזה ומצפון השומרון ונדמה שהמציאות הפוליטית מול הפלסטינים כמעט ולא השתנתה – רמת האמון בין הצדדים בשפל מתמיד, המציאות הבטחונית מעורערת והסדר מדיני לא נראה באופק.נסיגות חד צדדיות

מטרת נייר העמדה היא לנתח את המשמעויות האסטרטגיות של נסיגות חד-צדדיות במבחן התוצאה תוך שימוש בתכנית ההתנתקות כמקרה בוחן: מה היו המטרות לביצוע תכנית ההתנתקות? האם התכנית השיגה את מטרותיה? האם נסיגות חד-צדדיות הן כלי שיכול לשמש את טובת מדינת ישראל אל מול האתגרים המדיניים הניצבים מולה?

בשלב הראשון, מופו 12 מניעים מוצהרים לביצוע תכנית נסיגה חד-צדדית: שבירת הקיפאון המדיני, ניטרול יוזמות מדיניות חלופיות, הפרדה מן הפלסטינים, שמירה על גושי התיישבות, הצורך להגן על התושבים, הקושי בעימות בעצימות נמוכה, התמודדות עם גילויי סרבנות, דרישה בין-לאומית להתקדמות מדינית, העברת הלחץ הבין-לאומי אל הצד הפלסטיני, הפסקת השלטון על עם אחר, פתרון הבעיה הדמוגרפית ומענה לקריאה הציבורית לצאת מעזה.

בחלקו השני של נייר העמדה נבחנה מידת הצלחת תכנית ההתנתקות בהשגת מטרותיה המוצהרות. התוצאות מעידות על כישלון כמעט מוחלט בהשגת כל אחת מהמטרות: הקיפאון המדיני נמשך, היוזמות המדיניות החלופיות שקודמו לפני התכנית קודמו גם לאחריה, ההיפרדות מן הפלסטינים נעשתה באופן חלקי בלבד, מעמדם המדיני של גושי ההתיישבות הורע, תושבי ישראל נחשפו לאיומים רבים יותר מרצועת עזה, מעימות בעצימות נמוכה עברנו לסבבי לחימה אינטנסיביים, גילויי סרבנות לא פסקו ואף התרחבו לקבוצות נוספות בחברה הישראלית, הדרישה הבין-לאומית להתקדמות מדינית רק מתעצמת, הלחץ הבין-לאומי לא עבר אל הצד הפלסטיני, רצועת עזה עודנה פצצת זמן דמוגרפית המוטלת לפתחה של מדינת ישראל, הקריאה הציבורית לצאת מעזה ויישום תכנית ההתנתקות בעקבותיה פורשה כחולשה של החברה הישראלית.

עשר שנים לאחר יישום תכנית ההתנתקות קיימת הסכמה רחבה בציבוריות הישראלית על כישלונה של התוכנית. יש מי שתולים זאת באופן יישומה, אך לפי נייר עמדה זה הכישלון נובע מסיבות גיאו-פוליטיות שורשיות ולכן נסיגות חד צדדיות לא צפויות להשיג את המטרות המצופות מהן.

לקריאת נייר העמדה המלא

Bedouin Encroachment In the Negev עברית

By אדמות ציבוריות No Comments

The Judge Goldberg Report from a Practical Point of View

By: Gilad Altman and Adi Arbel

Introduction:

During the fourteen years between 1990 and 2004, Gilad Altman served as the director of the "Sayeret HaYeruka" and played an active role in the issue discussed in the Committee Report.  From the experience he obtained, and from the knowledge amassed during his meetings with experts as part of the Lands Committee of the Institute for Zionist Strategies, the writers of this article seek to shed light on the central strong and weak points of the report in light of an analysis of the issue of Bedouin Settlement Land Arrangements in the Negev.  The writers additionally present practical suggestions for reaching a suitable, comprehensive, real and quick solution to the concern at hand.

In December 2007, Judge Goldberg was appointed to chair the Public Committee for the Proposal of Bedouin Settlement Arrangement Policy for the Negev.  A year later, in December 2008, the committee submitted its proposals to the Minister of Housing.

The committee's mandate, as determined by the government resolution was as follows: "The committee is to submit its proposal for the creation of a comprehensive, extensive and implementable plan that is to set the rules for an arrangement for the Bedouin settlement in the Negev that is to include levels of compensation, arrangements for the allotment of alternative lands, civil enforcement and a timetable for the implementation of arrangements, including proposals for legislation, as required".

The Bedouin issue is a complex issue comprised of a number of challenges.  Only serious confrontation and a proper response to these challenges will allow us to reach a comprehensive arrangement for the issue.  Ignoring any one of the many obstacles will eventually ruin the chances of reaching an arrangement.  Among the many challenges that must be overcome to resolve the Bedouin issue are: their claims of possession over the land, the lack of enforcement of building and planning laws, the lack of foundations, a low level of economic development, sparse settlement in a western state, polygamy and an accelerated birthrate. Read More

שינוי גודל גופנים
ניגודיות