Category

אחרונים

הגירה ומדיניות: סקירה משווה

על ידי אחרונים, הגירה

הוויכוח הגועש סביב הרחקת מהגרים בלתי חוקיים מישראל גדוש בהרבה מיתוסים ובמעט עובדות. טענות בדבר מדיניות הגירה מפלה ונטולת הומניות נשמעות ללא הרף מצד מתנגדי ההרחקה אשר מלינים כי ישראל אינה עומדת בסטנדרטים בינלאומיים, ובפרט בהתחייבויותיה כלפי אמנת הפליטים עליה היא חתומה.

על מנת לעמוד על העובדות בחנו את הטיפול במסתננים ומבקשי מקלט בארבע מדינות מערביות אשר בדומה לישראל, מתמודדות עם תופעת הגירה בלתי חוקית מוגברת לשטחן: ארה"ב, אוסטרליה, בריטניה וקנדה.

מחקרנו מציג תיאור מקיף של מדיניות הטיפול בהגירה בלתי חוקית כפי שהיא באה לידי ביטוי בחקיקה, החלטות ממשלה ותכניות שונות במדינות אלו, תוך הבחנה בין שלל מושגים אשר נוטים "להתערבב" בדיון הפומבי: מסתננים, מבקשי מקלט ופליטים.

מוזמנים להיכנס ולקרוא את המחקר במלואו.

זכויות קיבוציות למיעוטים במדינות דמוקרטיות

על ידי אחרונים, זכויות, חובות וחוק, ישראל והעמים

במחקר זה חתרנו לגלות האם ישראל עומדת בסטנדרטים הבינלאומיים בכל הקשור למתן זכויות קיבוציות למיעוטים, וזאת בשל הוויכוח הציבורי והאקדמי הניטש בחברה הישראלית סביב היחס של מדינת ישראל למיעוט הערבי החי בקרבה. לשם כך, ערכנו סקירה משווה במסגרתה בחנו את היקף הזכויות הקיבוציות המוענקות למיעוטים מתוקף היותם קולקטיב בעל מאפיינים ייחודיים – בתחומי השפה, החינוך והדת. לתובנות העולות מן הסקירה של המכון, צירפנו את הממצאים של מחקר קודם שנעשה בנושא על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת. המסקנה ברורה: מדיניותה של ישראל עולה בקנה אחד עם הפרקטיקות הנהוגות במדינות דמוקרטיות רבות.

על מנת ללמוד יותר על הממצאים ועל הנעשה בעולם, מוזמנים לקרוא את המחקר המלא.

למחקר המלא…

'תיקון עולם' על פי ז'בוטינסקי ובראי משנתו החברתית-כלכלית

על ידי אחרונים, זכויות, חובות וחוק

החודש אנו מזמינים אתכם לצלול אל תוך הגותו של המנהיג הציוני הדגול, זאב זב'וטינסקי, ולברר דרכה את יחסו למושג 'תיקון עולם'. בעבודה זו, מובא ניתוח מעמיק של תפיסתו של ז'בוטינסקי את תפקיד האדם בחברה בה הוא חי. כמו כן, העבודה מציגה כיצד ביטוייה של תפיסה זו של ז'בוטינסקי משתקפים בגישתו בתחום החברתי-כלכלי. ז'בוטינסקי, לו נוהגים לייחס נטיות פוליטיות, סותרות לעיתים, מכל צד של המפה הפוליטית, מתגלה כאן כמדינאי שוחר חירות, שהאמין בכוחו של הפרט לשכלל את עולמו תוך הפגנת רגישות כלפי החלשים בחברה.

יצוין כי נייר זה יוצא לאור במסגרת פרויקט "קול קורא" לפרסום עבודות אקדמיות מצטיינות.

 

 

למחקר המלא…

לאומיות ליבראלית: אנתולוגיה

על ידי אחרונים, מדינת לאום

החודש אנחנו מזמינים אתכם לצלול אל מקורות הלאומיות הליברלית. בתקופה בה הרעיון של מדינות לאום מוצג רבות כסותר את חירויות הפרט, חשוב לזכור שהתפתחות ההגות הלאומית הלכה יד ביד עם תפיסת עולם ליברלית. עם מציני, מיל ורנאן באירופה, ובשיח היהודי מז'בוטינסקי ועד וולצר, הלאומיות הליברלית מבוססת היטב רעיונית, ובעלת בשורה רלוונטית מאוד לחברה העכשווית.

קראו עוד…

בינאום המשפט הישראלי: תמיכת ממשלות אירופה בעתירות לבג"ץ (מחקר המשך)

על ידי אחרונים, זכויות, חובות וחוק

מחקר זה מציג כיצד ארגוני זכויות אדם המקבלים מימון מממשלות אירופה מקדמים מטרות פוליטיות דרך פנייה שיטתית לערכאות משפטיות. מחקרנו התמקד בשלושה מקרי בוחן: אסירים שובתי רעב וסוגיית ההזנה בכפייה, מסתננים ומבקשי מקלט והריסת בתי מחבלים. בנייר נסקרו העתירות המרכזיות שהוגשו בסוגיות אלו על ידי הארגונים או מטעמם, זאת בניגוד לעתירות פרטיות, במטרה לעמוד על ההשפעות השונות של ריבוי העתירות בכל אחד מן התחומים הללו.

למחקר המלא…

מאוסלו ועד היום: דו"ח מצב זכויות אדם

על ידי אחרונים, זכויות, חובות וחוק

מחקר זה סקר במבט רחב שלוש סוגיות בתחום זכויות האדם ביהודה ושומרון: תעסוקת פלסטינים בישראל, טיפול בחולים פלסטינים בבתי החולים בישראל ותפקוד המעברים. המחקר בחן את המדיניות הישראלית בכל אחד מן הנושאים הנידונים ואת יישומה של מדיניות זו מאז הסכם אוסלו ועד היום, במלאת כחצי יובל להסכמים.

על מנת ללמוד על הממצאים, קראו את המחקר המלא…

 

 

בחינת מדיניות העסקת עובדים פלסטינים בענף הבנייה בישראל

על ידי אחרונים, זכויות, חובות וחוק

נייר זה סקר את מדיניותה רבת השנים של ישראל בתחום העסקת עובדים פלסטינים מאיו"ש בשטחה. הוא מציג את התמורות שחלו במדיניות זו מתחילת השליטה הישראלית באיו"ש ועד ימינו אנו.

המוטיבציה לכתיבת המחקר מקורה בעדויות שהולכות ונאספות בשנים האחרונות על הפרת התנאים הסוציאליים של העובדים הפלסטינים ועל כשלים בדרך חלוקת ההיתרים למעסיקים הישראלים אשר פוגעים ביעילותו של ענף הבנייה הישראלי.

במחקר זה התייחסנו לליקויים הללו כפי שהם מוצגים בדוח מבקר המדינה משנת 2014. ביקורת הדוח הצביעה על העדר מדיניות סדורה ואחידה להקצאת היתרים למעסיקים, היעדר פיקוח על מתן זכיות סוציאליות לעובדים פלסטינים ועל קיומו של הסדר כובל הגורם לכך שעובד פלסטיני מוכרח לעבוד אצל מעסיק ישראלי מסוים ללא יכולת לעבור למעסיק אחר. בעיה חמורה במיוחד הנובעת מהסדר זה היא התלות של העובדים הפלסטינים במתווכים לצורך הבטחת תעסוקתם, הגובים מהם עמלות גבוהות במיוחד עבור שירות זה.

לנוכח הליקויים שהוזכרו, בחנו את מידת יעילותה של הרפורמה של משרד האוצר בנושא שאושרה באוקטובר 2018. נמצא כי הרפורמה פותרת את מרבית הבעיות שנגרמו מהמדיניות שהייתה נהוגה עד כה, בעיקר ביטול ההסדר הכובל והגברת האכיפה לצורך הבטחת מתן תנאים סוציאליים לעובדים לפי לשון החוק הישראלי.

לבסוף, המחקר ממליץ על צעדים משלימים לרפורמה, ביניהם, הדרכה שוטפת לעובדים הפלסטינים בנוגע לזכיותיהם הסוציאליות והטלת עיצומים כספיים על קבלנים אשר נתגלה כי הם עושים שימוש בשירותיהם של מתווכים. המחקר אף מבליט את החשיבות של הקמת מערך התשלומים והסליקה מול הרשות הפלסטינית עליו הורתה הרפורמה, בכדי למנוע תשלום במזומן לפועלים, דבר אשר מגדיל את הסיכון לפגיעה בזכויותיהם הסוציאליות של העובדים.

למחקר המלא…

לצפיה בסרטון שהכנו בנושא כנסו לקישור…

רכוש יהודי ביו"ש: השגות על פסיקת העליון בבג"ץ ולירו

על ידי אחרונים
זהו נייר ראשון בסדרת "קול קורא" לעבודות מצטיינות של סטודנטים.
נייר עמדה זה בוחן את מעמדם של נכסים ביהודה ושומרון אשר היו בבעלות יהודית פרטית ערב הפלישה הירדנית. בשנת 1948 הם נתפסו בידי ירדן והיום, תחת שלטון ישראל, הם מוחזקים על ידי מדינת ישראל כ'רכוש ממשלתי ירדני'. מסמך זה טוען, בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון בעניין ולירו (Valero) בשנת 2011, כי מבחינה משפטית, לישראל מותר, והיא אף צריכה, להשיב רכוש זה לבעליו הקודמים.
להעמקה בהצדקות העומדות בבסיס טענה זו, מוזמנים לקרוא את המחקר המלא.
להלן קישור לסרטון בנושא

מידעון פברואר 2019: מעמדם של נכסים בבעלות יהודית ביהודה ושומרון לפני 1948

על ידי אחרונים

שלום

החודש אנו בוחנים את מעמדם של נכסים ביהודה ושומרון אשר היו בבעלות יהודית פרטית ערב הפלישה הירדנית. בשנת 1948 הם נתפסו בידי ירדן והיום, תחת שלטון ישראל, הם מוחזקים על ידי מדינת ישראל כ'רכוש ממשלתי ירדני'. מסמך זה טוען, בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון בעניין ולירו בשנת 2011, כי מבחינה משפטית, לישראל מותר, והיא אף צריכה, להשיב רכוש זה לבעליו הקודמים.

לרגל כניסתו לחיים הפוליטית אנו מאחלים הצלחה ליו"ר המכון ד"ר יועז הנדל.

נכסים בבעלות יהודית ביהודה ושומרון לפני 1948

___________11
החל מהחודש המכון יתן מידי פעם את הבמה לעבודת מחקר של סטודנט מצטיין.

במחקר ראשון זה, ראסל שלו מנתח את בג"צ ולירו (2011), לפיו העברת הנכס לאפוטרופסות ירדנית אחרי 1948 ניתקה את הזיקה בין הבעלים הקודמים והנכס עצמו, וזאת כל עוד לא בוטלה העברה זו כחלק מהסכם שלום.

משמאל, ראיון עם החוקר, ראסל שלו.

 

 

כשכבשה ישראל את יהודה ושומרון לאחר מלחמת ששת הימים, רבים מבעלי הרכוש ציפו לקבל בחזרה את הבעלות על רכושם זה, אך ממשלת ישראל לא שחררה את הרכוש, אלא המשיכה להחזיק בנכסים אלה כרכוש ממשלתי ירדני. בית המשפט העליון טען כי התפיסה הירדנית את הנכסים כרכוש אויב ניתקה אותם, במהותם, מבעליהם היהודים המקוריים.

נייר עמדה זה טוען כי התפיסה הירדנית של הרכוש הייתה בלתי חוקית, כתוצאה מתוקפנות וסיפוח שטח שלא זכה להכרה בינלאומית, ועל כן יש לראותה כחסרת תוקף. הכרה בנכסים יהודיים מוחרמים כרכוש ממשלת ירדן היא הפרה של עיקרון oritur non jus injuria ex ,שמשמעותו: עוולה אינה מצמיחה זכויות.

לאחר שנוכיח כי פעולותיה הבלתי-חוקיות של ירדן אינן יכולות להעניק לה זכויות משפטיות על הרכוש, נתמודד עם הטענה כי לא ניתן להחזיר את הרכוש היהודי לבעליו המקוריים, ללא נתינת מענה מקיף לתביעות ערביות מקבילות בישראל. נראה כי הרכוש היהודי ביהודה ושומרון הוא בבחינת generis sui – כלומר תופעה היסטורית-משפטית ייחודית, ושמעמדו החוקי ברור הרבה יותר מזה של הרכוש הערבי במדינת ישראל. התניית החזרתו בתביעות ערביות מקבילות תטשטש את ההבחנה בין תוקפן לקורבן. כמו כן, הניסיון של ישראל בירושלים מלמד שהקבלה כזו מיותרת, וכי אין חשש כי תביעה להחזרת רכוש יהודי תביא למבול של תביעות ערביות. לבסוף, נעמוד על כך שלמדינת ישראל יש מחויבות היסטורית ייחודית להשבת הרכוש היהודי המוחזק הנמצא כעת בשליטתה.

למחקר המלא

זכויות אדם כחולבן

בתום כשנה וחצי של עבודות בניה, נפתח בשעה טובה המתחם החדש של מעבר קלנדיה ב20 לפברואר.

הוא כולל שש עמדות בידוק בטחוני ולא פחות מעשרים מסלולים לבדיקת היתר. מעכשיו פועל רק צריך להעביר את הכרטיס המגנטי שלו כדי לעבור. תהליך של שניות.

נדב ושמואל, המתנדבים שלנו במעברים באזור ירושלים, מסכמים:
"המעבר החדש הוא שינוי משמעותי בכל ההתנהלות במקום. זמן ההמתנה המירבי ירד לכחמש דקות. רואים הרבה פנים חדשות של פועלים שעברו {עוד יותר} מוקדם מבדרך כלל. אפילו אנשים מבית לחם, מרחק של שעה ורבע נסיעה, ראו לנכון לנסוע עד לכאן כדי לעבור במהירות שיא זו."

אם טרם קראתם את הכתבה של טאבלט מחודש שעבר על הפעילות שלנו במעברים, תוכלו למצוא אותה כאן.

חדשות המכון

___________11

מזל טוב ליו"ר שלנו יועז הנדל על הצטרפותו כמספר 2 לתנועת תל"ם וריצתו בבחירות הכלליות הקרובות במסגרת רשימת 'כחול לבן'.

המחויבות של יועז לציונות, למדינה ולערכים לאומיים ליברליים נחוצים לישראל בכלל ולכנסת בפרט.

מאמרים

לקט מאמרים שפרסמו חברי המכון, בהם התייחסויות לשלל סוגיות הנמצאות על סדר היום הציבורי:
ד"ר יועז הנדל, יו"ר המכון, נפרד מקוראיו אחרי שנים של טור שבועי (ידיעות אחרונות).
ישראל הראל, היו"ר המייסד של המכון, מבכה על התחרד"לות המפד"ל (הארץ).
מירי שלם, מנכ"ל המכון, מציינת את החשיבות הרבה שבכניסת דמויות "ימין חברתי" לפוליטיקה הישראלית (ידיעות אחרונות).
נוה דרומי, מנהלת 'זכויות אדם כחולבן', מספרת שישראל מיהרה לבקש מגרמניה להחליף את ארה"ב כמממן העיקרי של… אונר"א (הארץ).
ניקולא נסים טובל, רכז פרויקטים במכון, מסביר איך צרפת ממשיכה להילחם באנטישמיות בדרך הלא נכונה (YNET).

משטרת ישראל והמגזר הערבי – אמון ואכיפה

על ידי אחרונים, זכויות, חובות וחוק

כשלוש שנים לאחר אירועי אוקטובר 2000, פרסמה ועדת אור את המלצותיה לשיפור היחסים בין משטרת ישראל והחברה הערבית, ואלו הן: לחדול להתייחס אל החברה הערבית כאל אויב, לקדם הידברות בין החברה הערבית למשטרה ולאכוף את החוק באופן שוויוני במגזר הערבי. מחקר זה מתמקד במידת יישומן של המלצות אלו. בדקנו אלו צעדים ננקטו בנושא החל משנת 2003 ועד היום, תוך התמקדות במספר סוגיות הנגזרות מהמלצות ועדת אור. היכנסו למחקר המלא על מנת ללמוד על הממצאים.

למחקר המלא…

שינוי גודל גופנים
ניגודיות