Category

אחרונים

'תיקון עולם' על פי ז'בוטינסקי ובראי משנתו החברתית-כלכלית

By אחרונים, זכויות, חובות וחוק

החודש אנו מזמינים אתכם לצלול אל תוך הגותו של המנהיג הציוני הדגול, זאב זב'וטינסקי, ולברר דרכה את יחסו למושג 'תיקון עולם'. בעבודה זו, מובא ניתוח מעמיק של תפיסתו של ז'בוטינסקי את תפקיד האדם בחברה בה הוא חי. כמו כן, העבודה מציגה כיצד ביטוייה של תפיסה זו של ז'בוטינסקי משתקפים בגישתו בתחום החברתי-כלכלי. ז'בוטינסקי, לו נוהגים לייחס נטיות פוליטיות, סותרות לעיתים, מכל צד של המפה הפוליטית, מתגלה כאן כמדינאי שוחר חירות, שהאמין בכוחו של הפרט לשכלל את עולמו תוך הפגנת רגישות כלפי החלשים בחברה.

יצוין כי נייר זה יוצא לאור במסגרת פרויקט "קול קורא" לפרסום עבודות אקדמיות מצטיינות.

 

 

למחקר המלא…

לאומיות ליבראלית: אנתולוגיה

By אחרונים, מדינת לאום

החודש אנחנו מזמינים אתכם לצלול אל מקורות הלאומיות הליברלית. בתקופה בה הרעיון של מדינות לאום מוצג רבות כסותר את חירויות הפרט, חשוב לזכור שהתפתחות ההגות הלאומית הלכה יד ביד עם תפיסת עולם ליברלית. עם מציני, מיל ורנאן באירופה, ובשיח היהודי מז'בוטינסקי ועד וולצר, הלאומיות הליברלית מבוססת היטב רעיונית, ובעלת בשורה רלוונטית מאוד לחברה העכשווית.

קראו עוד…

בינאום המשפט הישראלי: תמיכת ממשלות אירופה בעתירות לבג"ץ (מחקר המשך)

By אחרונים, זכויות, חובות וחוק

מחקר זה מציג כיצד ארגוני זכויות אדם המקבלים מימון מממשלות אירופה מקדמים מטרות פוליטיות דרך פנייה שיטתית לערכאות משפטיות. מחקרנו התמקד בשלושה מקרי בוחן: אסירים שובתי רעב וסוגיית ההזנה בכפייה, מסתננים ומבקשי מקלט והריסת בתי מחבלים. בנייר נסקרו העתירות המרכזיות שהוגשו בסוגיות אלו על ידי הארגונים או מטעמם, זאת בניגוד לעתירות פרטיות, במטרה לעמוד על ההשפעות השונות של ריבוי העתירות בכל אחד מן התחומים הללו.

למחקר המלא…

מאוסלו ועד היום: דו"ח מצב זכויות אדם

By אחרונים, זכויות, חובות וחוק

מחקר זה סקר במבט רחב שלוש סוגיות בתחום זכויות האדם ביהודה ושומרון: תעסוקת פלסטינים בישראל, טיפול בחולים פלסטינים בבתי החולים בישראל ותפקוד המעברים. המחקר בחן את המדיניות הישראלית בכל אחד מן הנושאים הנידונים ואת יישומה של מדיניות זו מאז הסכם אוסלו ועד היום, במלאת כחצי יובל להסכמים.

על מנת ללמוד על הממצאים, קראו את המחקר המלא…

 

 

בחינת מדיניות העסקת עובדים פלסטינים בענף הבנייה בישראל

By אחרונים, זכויות, חובות וחוק

נייר זה סקר את מדיניותה רבת השנים של ישראל בתחום העסקת עובדים פלסטינים מאיו"ש בשטחה. הוא מציג את התמורות שחלו במדיניות זו מתחילת השליטה הישראלית באיו"ש ועד ימינו אנו.

המוטיבציה לכתיבת המחקר מקורה בעדויות שהולכות ונאספות בשנים האחרונות על הפרת התנאים הסוציאליים של העובדים הפלסטינים ועל כשלים בדרך חלוקת ההיתרים למעסיקים הישראלים אשר פוגעים ביעילותו של ענף הבנייה הישראלי.

במחקר זה התייחסנו לליקויים הללו כפי שהם מוצגים בדוח מבקר המדינה משנת 2014. ביקורת הדוח הצביעה על העדר מדיניות סדורה ואחידה להקצאת היתרים למעסיקים, היעדר פיקוח על מתן זכיות סוציאליות לעובדים פלסטינים ועל קיומו של הסדר כובל הגורם לכך שעובד פלסטיני מוכרח לעבוד אצל מעסיק ישראלי מסוים ללא יכולת לעבור למעסיק אחר. בעיה חמורה במיוחד הנובעת מהסדר זה היא התלות של העובדים הפלסטינים במתווכים לצורך הבטחת תעסוקתם, הגובים מהם עמלות גבוהות במיוחד עבור שירות זה.

לנוכח הליקויים שהוזכרו, בחנו את מידת יעילותה של הרפורמה של משרד האוצר בנושא שאושרה באוקטובר 2018. נמצא כי הרפורמה פותרת את מרבית הבעיות שנגרמו מהמדיניות שהייתה נהוגה עד כה, בעיקר ביטול ההסדר הכובל והגברת האכיפה לצורך הבטחת מתן תנאים סוציאליים לעובדים לפי לשון החוק הישראלי.

לבסוף, המחקר ממליץ על צעדים משלימים לרפורמה, ביניהם, הדרכה שוטפת לעובדים הפלסטינים בנוגע לזכיותיהם הסוציאליות והטלת עיצומים כספיים על קבלנים אשר נתגלה כי הם עושים שימוש בשירותיהם של מתווכים. המחקר אף מבליט את החשיבות של הקמת מערך התשלומים והסליקה מול הרשות הפלסטינית עליו הורתה הרפורמה, בכדי למנוע תשלום במזומן לפועלים, דבר אשר מגדיל את הסיכון לפגיעה בזכויותיהם הסוציאליות של העובדים.

למחקר המלא…

לצפיה בסרטון שהכנו בנושא כנסו לקישור…

רכוש יהודי ביו"ש: השגות על פסיקת העליון בבג"ץ ולירו

By אחרונים
זהו נייר ראשון בסדרת "קול קורא" לעבודות מצטיינות של סטודנטים.
נייר עמדה זה בוחן את מעמדם של נכסים ביהודה ושומרון אשר היו בבעלות יהודית פרטית ערב הפלישה הירדנית. בשנת 1948 הם נתפסו בידי ירדן והיום, תחת שלטון ישראל, הם מוחזקים על ידי מדינת ישראל כ'רכוש ממשלתי ירדני'. מסמך זה טוען, בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון בעניין ולירו (Valero) בשנת 2011, כי מבחינה משפטית, לישראל מותר, והיא אף צריכה, להשיב רכוש זה לבעליו הקודמים.
להעמקה בהצדקות העומדות בבסיס טענה זו, מוזמנים לקרוא את המחקר המלא.
להלן קישור לסרטון בנושא

משטרת ישראל והמגזר הערבי – אמון ואכיפה

By אחרונים, זכויות, חובות וחוק

כשלוש שנים לאחר אירועי אוקטובר 2000, פרסמה ועדת אור את המלצותיה לשיפור היחסים בין משטרת ישראל והחברה הערבית, ואלו הן: לחדול להתייחס אל החברה הערבית כאל אויב, לקדם הידברות בין החברה הערבית למשטרה ולאכוף את החוק באופן שוויוני במגזר הערבי. מחקר זה מתמקד במידת יישומן של המלצות אלו. בדקנו אלו צעדים ננקטו בנושא החל משנת 2003 ועד היום, תוך התמקדות במספר סוגיות הנגזרות מהמלצות ועדת אור. היכנסו למחקר המלא על מנת ללמוד על הממצאים.

למחקר המלא…

סוגיות הנגזרות מהמלצות ועדת אור

By אחרונים, זכויות, חובות וחוק

כשלוש שנים לאחר אירועי אוקטובר 2000, פרסמה ועדת אור את המלצותיה לשיפור היחסים בין משטרת ישראל והחברה הערבית, ואלו הן: לחדול להתייחס אל החברה הערבית כאל אויב, לקדם הידברות בין החברה הערבית למשטרה ולאכוף את החוק באופן שוויוני במגזר הערבי. מחקר זה מתמקד במידת יישומן של המלצות אלו. בדקנו אלו צעדים ננקטו בנושא החל משנת 2003 ועד היום, תוך התמקדות במספר סוגיות הנגזרות מהמלצות ועדת אור. היכנסו למחקר המלא על מנת ללמוד על הממצאים.

למחקר המלא…

ארגון עדאלה נגד הבדואים מקרה בוחן: מדיניות החיסונים בישראל בניתוח השוואתי

By אחרונים

האם חוק המתנה את מתן קצבאות הילדים בקבלת חיסונים הינו קביל בחברה דמוקרטית? שאלה זו היא נושא לוויכוח בכל הנוגע למדיניות החיסונים הישראלית בשנים האחרונות. ההתנגדות העיקרית לחוק מגיעה מארגון עדאלה, ארגון זכויות ערבי-ישראלי, אשר עתר לבג"ץ נגד החוק. על פי הארגון, החוק מפלה את הבדואים וקהילות ערביות נוספות, אשר אינם מתחסנים בשל חוסר נגישות לשירותים רפואיים. על ידי השוואה בין מדיניות החיסונים הישראלית לזו של 23 מדינות הכלולות ב-OECD מחקר זה בחן לעומק את הטענות הללו ובדק האם המדיניות הישראלית עולה בקנה אחד עם עקרונות החברה הדמוקרטית. מן הממצאים עולה בבירור כי החוק הישראלי עומד בעקרונות הדמוקרטיים ואף יותר מכך. הטענות של עדאלה ואחרים היוצאים נגד המדיניות הישראלית על סמך טיעונים של אפליה או פגיעה בדמוקרטיה הינן חסרות בסיס.

למחקר המלא…

 

שינוי גודל גופנים
ניגודיות