מאמרים ומחקרים אחרונים

זכויות קיבוציות למיעוטים במדינות דמוקרטיות

על ידי אחרונים, זכויות, חובות וחוק, ישראל והעמים

במחקר זה חתרנו לגלות האם ישראל עומדת בסטנדרטים הבינלאומיים בכל הקשור למתן זכויות קיבוציות למיעוטים, וזאת בשל הוויכוח הציבורי והאקדמי הניטש בחברה הישראלית סביב היחס של מדינת ישראל למיעוט הערבי החי בקרבה. לשם כך, ערכנו סקירה משווה במסגרתה בחנו את היקף הזכויות הקיבוציות המוענקות למיעוטים מתוקף היותם קולקטיב בעל מאפיינים ייחודיים – בתחומי השפה, החינוך והדת. לתובנות העולות מן הסקירה של המכון, צירפנו את הממצאים של מחקר קודם שנעשה בנושא על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת. המסקנה ברורה: מדיניותה של ישראל עולה בקנה אחד עם הפרקטיקות הנהוגות במדינות דמוקרטיות רבות.

על מנת ללמוד יותר על הממצאים ועל הנעשה בעולם, מוזמנים לקרוא את המחקר המלא.

למחקר המלא…

מידעון אוגוסט 2019

על ידי מידעונים

דבר המנכ"לית

שלום ,

מחקר חדש שיוצא החודש מטעם המכון מדד את הצלחת התכניות הממשלתיות לשילוב חרדים וערבים בתעסוקה ובהשכלה. המחקר מגלה נתון מעניין ולפיו, התכניות לשילוב ערבים בהשכלה ובתעסוקה הצליחו הרבה יותר מאשר שילוב החרדים.
השבוע שמענו את הצהרתו של ח"כ איימן עודא בדבר נכונותו להצטרף לקואליציית מרכז-שמאל. לאחר שראה כי שיעור ההשתתפות בבחירות האחרונות במגזר הערבי עמד על 49% – והצפי לבחירות הבאות על פי הסקרים דומה – הבין עודא כי הבוחרים, בעיקר הצעירים שבהם, לא באים להצביע משום שהם חשים שלקול שלהם אין השפעה מעשית; אין להם עניין בישיבה נצחית של נציגיהם באופוזיציה. סדר היום שלהם אינו פוליטי אלא אזרחי: הוא מתמקד בבעיות היומיומיות של המגזר.

מבין הדרישות של עודא, יש דרישות שקל להסכים איתן, כמו למשל הדרישה לצמצום האלימות במגזר הערבי; לאיסוף נשק, לפעולה משטרתית נגד ארגוני הפשע; ולהקמת צוות בין-משרדי למאבק בפשיעה. עם דרישות אחרות אי אפשר להסכים, כמו למשל ביטול חוק הלאום או הקפאת הריסת מבנים והלבנת הבנייה בשטחים בבעלות פרטית.

אם נניח לרגע לדרישות ונתמקד בהצהרה עצמה, נגלה כי קיים מתאם מובהק בין המחקר שלנו לבין ההצהרה של עודא: ערביי ישראל אכן משתלבים היטב בחברה הישראלית; הם מוטרדים מהעיסוק הבלתי פוסק של מנהיגיהם בבעיה הפלסטינית ומעדיפים שהם יתמקדו בקידום איכות החיים של ערביי ישראל. שיעור ההצבעה הנמוך מעיד בעיקר על חוסר אמון בהנהגה. עודא מבין זאת אבל לא בטוח שזה יספיק. חובת ההוכחה היא כרגע עליו – וגם עלינו. להנהגה הפוליטית ולחברה האזרחית יש אחריות גדולה כלפי ערביי ישראל. אנחנו במכון התחלנו ליישם את האחריות הזאת במזרח ירושלים, הצעד הבא שלנו יהיה בערים וביישובים ערביים-ישראליים.

שילובן של האוכלוסיות הערבית והחרדית באקדמיה – תמונת מצב

בחינת האפקטיביות של מדיניות מסוימת היא כלי חשוב הן למקבלי החלטות והן לציבור הרחב החודש אנו מציגים את תוצאות תכניות החומש תשע"א-תשע"ו של המועצה להשכלה גבוהה לשילובן של האוכלוסיות הערבית והחרדית באקדמיה.

מחקר זה עמד על מידת יעילותן של התוכניות הללו תוך בחינה של שלושה פרמטרים עיקריים: גידול בשיעור הסטודנטים הערבים/ החרדים במהלך שנות התוכנית, גיוון תחומי הלימוד והתאמתם לשוק העבודה המודרני ודרישותיו, ואחוז הנשירה. כמו כן, מחקרנו עמד על הגורמים להצלחה/ אי הצלחה של התוכניות בקרב אוכלוסיות היעד ומציע המלצות מעשיות להמשך יישומן בשנים הבאות. להלן הממצאים העיקריים:

התוכנית לשילוב האוכלוסייה הערבית באקדמיה נחלה הצלחה יחסית.

ההצלחה נרשמת בעיקר בפן גידול כמות הסטודנטים ובייצוגם במוסדות להשכלה גבוהה: בין השנים הנבחנות מספרם קפץ בקרוב ל-50%. ייצוג האוכלוסייה הערבית בקרב כלל הלומדים לתואר ראשון גדל משיעור של כ-11% לכ-15%.
במקביל גם נרשם גיוון בתחומי לימוד, למקצועות מבוקשים, בין היתר בהנדסה ומדעי המחשב.

מאידך, אחוז הנשירה של הסטודנטים הערבים עדיין גבוה מאוד ביחס למגזר היהודי הלא חרדי.

מנגד, התוכנית לשילוב החרדים לא נחלה הצלחה. בכל שלושת הפרמטרים לעיל לא השיגה התוכנית לשילוב החרדים הישגים משמעותיים:

גידול בכמות הסטודנטים ובייצוגם במוסדות להשכלה גבוהה: בין השנים תשע"א-תשע"ו, הושג פחות מ-80% מהיעד. יתר על כן, הגידול במספר הסטודנטים מקורו בנשות המגזר החרדי.

גיוון במקצועות הלימוד: גם בפרמטר זה לא נרשמה הצלחה. למרות זינוק של כ-80% במספר התוכניות לחרדים, הרוב המכריע של הבוגרות בוחרות ללמוד חינוך, שוק עם מעט מדי משרות ביחס למספר מבקשות העבודה.

אחוז הנשירה: ביצועיה של התוכנית בפרמטר זה מדאיגים ביותר. על פי דוח המבקר, שיעור הגברים החרדים הנושרים מלימודים אקדמיים מגיע לכ-46% ואצל הנשים החרדיות הוא עומד על כ-28%.

ממצאי המחקר מצביעים על שלושה גורמים עיקריים לאי הצלחת התוכנית במגזר החרדי:
דמות החרדי המשכיל (בלימודי חול) אינה נחשבת למקור גאווה כפי שהיא נתפסת באוכלוסייה הערבית.
העדר לימודי הליבה מהווה קושי משמעותי שחווים החרדים המעוניינים להשתלב באקדמיה.
המסגרות הייעודיות שהוקמו עבור אקדמאים חרדים הקשו על קידום מצוינות אקדמית של הפרט, בעיקר בשל העדר תחרות עם סטודנטים מצטיינים מקבוצות אוכלוסייה שונות.
לאור מסקנות אלו אנו מציעים צעדים משלימים אשר עשויים, לשיטתנו, לתת מענה ראוי לקושי של מועמדים חרדים להשתלב באקדמיה, תוך התחשבות באופייה הייחודי של החברה החרדית. להלן עיקרי ההמלצות:

פנייה ממוקדת לאוכלוסיות מקרב החברה החרדית שהן בעלות מוטיבציה גבוהה להשתלבות באקדמיה
קידום יוזמות וולונטריות להקניית לימודי ליבה לאוכלוסייה החרדית במסגרות בלתי פורמליות
עידוד חרדים להשתלב בלימודי תעודה והכשרה מקצועית

עם יישום ההמלצות, אנחנו מצפים לשינוי דרסטי בדפוסי ההשכלה של האוכלוסייה החרדית, וכתוצאה מכך עלייה אף בהשתתפותם בתעסוקה. השינוי צפוי להיות משמעותי וניכר לפחות כמו זה המתרחש בחברה הערבית.

לראיון עם מתן גדליהו עורך המחקר:

למחקר המלא:

חדשות המכון

 

נותרו מקומות אחרונים למגוון תפקידים – מהרו לשלוח קורות חיים!
תכנית המתמחים – תש"ף יוצאת לדרך!

הצטרפו לפרויקט הדגל שלנו במזרח ירושלים! או שמא תרצו לעסוק בעריכת ווידאו? המלגה השנתית של המכון חוזרת!
צרו קשר עכשיו

 

מדריכים להכנה ערכית לשירות משמעותי

 

יוצאי שירות צבאי לוחם ובעלי נסיון פיקודי? גרים באזור ירושלים, מודיעין, השפלה או מישור החוף הדרומי? בואו להדריך בני נוער לאור רוח צה"ל!
צרו קשר עכשיו

 

המכון בתקשורת


למה ארגון ציוני משקיע במזרח ירושלים? The Jewish Chronicle הבריטי עם התשובות.
The 5 Towns Jewish Times שאל אותנו על מהפכת המעברים בין ירושלים ליהודה ושומרון. (קישור לכתבה המצולמת בתמונה)

 

 

 

מירי שלם, מנכ"לית המכון, תוהה מה חברות הקונגרס תומכות הBDS היו יכולות ללמוד על החברה האזרחית בישראל. (ידיעות אחרונות)
ישראל הראל, היו"ר המייסד של המכון, מתאר איך נראת מציאות בה שומרי הסף מזלזלים בחוק. (הארץ)
נועה לזימי, רכזת המחקרים שלנו, מתארת את האתרגים החדשים-ישנים בבירת ישראל. (The Jewish Telegraphic Agency)

מידעון יולי 2019

על ידי מידעונים

אמץ סטודנט

קוראים-שותפים יקרים,

במידעונים הקודמים סיפרנו לכם על העבודה המופלאה שזכינו לעשות השנה במזרח ירושלים. אנחנו קוראים לה 'מופלאה' כי כך מכנים אותה שותפינו. בכירים במשטרת ישראל מספרים לנו איך כיתות העברית הפזורות בכמה מוקדים במזרח ירושלים מגבירות את תחושת השייכות של הלומדים בהן, מפחיתות את הניכור ובהתאם תורמות להפחתת הטרור.

רמאדן, המוכתאר של צור באהר וחאלד, מנהל המתנ"ס, מספרים לנו כמה טוב עושים המתנדבים שלנו במרכז הזכויות. הם מדברים בשפתם של התושבים, מבינים את צרכיהם, נותנים להם שירות יעיל ואדיב, מתייחסים אליהם בכבוד ובסבלנות, מתקשרים אפילו בערב כדי לוודא שעניינם טופל ומנגישים עבורם כל שירות שהם צריכים וכל קצבה שהם זכאים לה.

בכירים בעיריית ירושלים מספרים לנו עד כמה חשובה ומשמעותית העבודה שלנו ועד כמה היא מורגשת בשטח.

אנחנו רוצים להמשיך ולהתרחב ולכן פונים אליכם להצטרף אלינו ולתמוך בנו במבצע 'אמץ מלגאי'.

עלות כל מילגאי שלנו, שנותן 130 שעות שירות בקהילה, היא 10000 ₪.

בואו, אמצו מילגאי אחד במימון 50% מהמלגה – 5000 ₪, ואנחנו נשלים בשיטת מאצ'ינג את החצי השני.

זו הזדמנות שלכם להשפיע, לחולל שינוי אמיתי בחייהם של שכנינו בירושלים, לרפא את מרקם היחסים בעיר ולחבר את חלקיה.

5000 ₪ בלבד למלגאי אחד, שיש לו פנים ושם, ושיכול להוסיף עוד אור ולעשות טוב בשמכם.
את התרומה ניתן להעביר בצ'ק לפקודת 'המכון לאסטרטגיה ציונית' (עם פרטי התורם), בהעברה בנקאית או בהפקדה לחשבון פיי פאל

התרומה מוכרת לצורכי תרומה על פי סעיף 46.

עזרו לנו להכפיל את מספר המלגאים שלנו, להגיע לעוד שכונות ולעזור ליותר אנשים.

מירי שלם,

מנכ"לית המכון לאסטרטגיה ציונית.

'תיקון עולם' על פי ז'בוטינסקי ובראי משנתו החברתית-כלכלית

"אומנם ברא האלו-ה את האדם כמו שהוא, אולם חלילה לו לאדם מלהשלים עם כך שיהא העולם תמיד "כמו שהוא" – חייב הוא לשקוד בכל עת על שכלולו, חייב הוא לנסות בכל עת לתקן את החסרונות בסדר העולם, שהאלו-ה הניח בו חסרונות מרובים כל כך – הניחו מלא חסרונות לשם כך דווקא שיהא האדם נאבק ושואף אל 'תיקונו של עולם'."

זאב ז'בוטינסקי, "פרקים בפילוסופיה הסוציאלית של התנ"ך" (1932)

 

החודש אנו מזמינים אתכם לצלול אל תוך הגותו של המנהיג הציוני הדגול, זאב זב'וטינסקי, ולברר דרכה את יחסו למושג 'תיקון עולם'. בעבודה זו, מובא ניתוח מעמיק של תפיסתו של ז'בוטינסקי את תפקיד האדם בחברה בה הוא חי. כמו כן, העבודה מציגה כיצד ביטוייה של תפיסה זו של ז'בוטינסקי משתקפים בגישתו בתחום החברתי-כלכלי. ז'בוטינסקי, לו נוהגים לייחס נטיות פוליטיות סותרות לעיתים מכל צד של המפה הפוליטית, מתגלה כאן כמדינאי שוחר חירות, שהאמין בכוחו של הפרט לשכלל את עולמו תוך הפגנת רגישות כלפי החלשים בחברה.

 

 

יצוין כי נייר זה יוצא לאור במסגרת פרויקט "קול קורא" לפרסום עבודות אקדמיות מצטיינות.

לראיון עם שירן קרסנוב, עורכת המחקר:

מזרח ירושלים

מדי שנה ארגונים אסלאמים רדיקליים מנצלים את הווקום שנוצר בחופש הגדול להפעלת קייטנות וחוגים המסיטים את הנוער המזרח ירושלמי נגד ישראל.

הקיץ המכון נעתר לפניית משטרת ישראל להציע אלטרנטיבה למצב הנוכחי. בשבועות אלה מפעיל המכון שתי כיתות עברית לנערים מאזור ג'בל מוכבר.
גם במקום כה מורכב לא חסרים תושבים המחפשים לתת לילדיהם את הכלים הנחוצים לעתידם הישראלי. זו מגמה חיונית ומשמחת שאנחנו רואים ברחבי מזרח העיר בהיקפים כאלה ואחרים. אחרי 52 שנים הגיע הזמן.

חדשות המכון

בסיכום שנת פעילות פורייה במיוחד אנחנו מזמינים אתכם להצטרף לעשייה שלנו במגוון מסגרות.

תכנית המתמחים – תש"ף יוצאת לדרך!

מעוניינים לכתוב מחקר? להשקיע במזרח ירושלים? לעסוק בעריכת ווידאו? המלגה השנתית של המכון חוזרת!
צרו קשר עכשיו

 

 

 

מדריכים להכנה ערכית לשירות משמעותי


יוצאי שירות צבאי לוחם ובעלי נסיון פיקודי? גרים באזור ירושלים, מודיעין, השפלה או מישור החוף הדרומי? בואו להדריך בני נוער לאור רוח צה"ל!
צרו קשר עכשיו

קול קורא לפרסום מחקרים מצטיינים

 

כמדי סמסטר נפרסם בחצי שנה הקרובה מחקר מצטיין. אז אמנם חופשת קיץ, אבל כבר כדאי לדאוג לקידום הרעיונות שלכם!
צרו קשר עכשיו

 

גמלאים? קחו חלק כמה שעות בשבוע!

 

 

 

 

מגוון מסלולי התנדבות בירושלים לדוברי ערבית ו/או בעלי רקע חינוכי.
צרו קשר עכשיו

 

המכון בתקשורת

העיתונאית יפעת ארליך באה לבקר במוקד הפעילות שלנו בצור באהר ודיווחה על חשיבותה בטור שלה בידיעות אחרונות.
מטבריה לרמת גן מלחמות השבת חזרו לכותרות, ובגלובס ראו לנכון לשוב לנתונים של פילוח הפעילות המסחרית בשבת שפרסמנו במחקר "השבת בישראל: תמונת מצב".

'תיקון עולם' על פי ז'בוטינסקי ובראי משנתו החברתית-כלכלית

על ידי אחרונים, זכויות, חובות וחוק

החודש אנו מזמינים אתכם לצלול אל תוך הגותו של המנהיג הציוני הדגול, זאב זב'וטינסקי, ולברר דרכה את יחסו למושג 'תיקון עולם'. בעבודה זו, מובא ניתוח מעמיק של תפיסתו של ז'בוטינסקי את תפקיד האדם בחברה בה הוא חי. כמו כן, העבודה מציגה כיצד ביטוייה של תפיסה זו של ז'בוטינסקי משתקפים בגישתו בתחום החברתי-כלכלי. ז'בוטינסקי, לו נוהגים לייחס נטיות פוליטיות, סותרות לעיתים, מכל צד של המפה הפוליטית, מתגלה כאן כמדינאי שוחר חירות, שהאמין בכוחו של הפרט לשכלל את עולמו תוך הפגנת רגישות כלפי החלשים בחברה.

יצוין כי נייר זה יוצא לאור במסגרת פרויקט "קול קורא" לפרסום עבודות אקדמיות מצטיינות.

 

 

למחקר המלא…

מידעון יוני 2019

על ידי מידעונים

דבר המנכ"לית

 

המכון לאסטרטגיה ציונית גאה ושמח להציג מקבץ של דברי הגות, יצירות וכתבים בנושא 'לאומיות ליברלית'.
בימינו נוטים לראות בצירוף 'לאומיות ליברלית' יצור כלאיים משונה שמאגד יחד ערכים סותרים. המושג 'לאומיות ליברלית' סובל מהתקפה משלושה כיוונים: ראשית, הלאומיות נתפסת כערך של העדפת לאום אחד על פני לאום אחר ועל כן כסותרת ערכים ליברלים הומניים המעמידים את האדם במרכז. הגדרת הלאומיות עצמה תופסת מקום מרכזי בדיונים האקטואליים בהגות הפוליטית; שנית, ההגדרה 'ליברליזם' עמומה ולא ברורה. הוא נמצא בשימוש יומיומי ומבטא מגוון עמדות שונות ואף סותרות; ושלישית, עצם החיבור בין המושגים 'לאומיות' ו'ליברליזם', נתפס לעתים קרובות כאוקסימורון. מכיוון שכך, מואשמת התיאוריה הלאומית-ליברלית לעתים קרובות כלא-אמיתית, לא-עקבית ולא-שלמה.

המכון לאסטרטגיה ציונית שם לעצמו למטרה לקדם תפיסת עולם לאומית-ליברלית, מתוך אמונה שזכותו של כל אדם, כחלק מזכויות הפרט שלו, להגדיר את עצמו מבחינה לאומית. ההגדרה העצמית היא אמצעי להגשמה עצמית והזכות לשייכות ולזהות היא מימוש צורך פסיכולוגי בסיסי, בהתאם לפירמידת הצרכים של מאסלו ולתיאוריה של רוי באומייסטר.

הגישה הלאומית-ליברלית טוענת שהלאומיות נועדה לשרת את הפרט, לא לשעבד אותו. לפי תפיסה זו, אין סתירה בין אמירותיו של ז'בוטינסקי: 'בראשית ברא אלוהים את היחיד' ו-'בראשית ברא אלוהים את האומה'. תפיסתו היא כי בני האדם מתאגדים לכדי קבוצה, קהילה או מדינה כדי לשפר את רמת חייהם וכדי להגדיל את החופש לכל אחד מהחברים בהן.

ז'בוטינסקי תמך בהנחה שהאומה היא המבנה הרצוי לאדם לשם הגשמתו העצמית. הוא ראה בה גוף טבעי שאליו משתייך הפרט – כמו שכל אדם נולד לאם ולאב כך הוא נולד גם לעמו, ורק במסגרתו, בהקשר הרחב והלאומי, ובזיקה לתרבותו הייחודית, יכולה להיווצר עבורו מסגרת לביטוי עצמי קולקטיבית, מבלי שתרבות אחת תגרע מהאחרת או תכפה עליה.

אתם מוזמנים לעיין באנתולוגיה שלפניכם ולהעמיק עוד בתפיסת הלאומיות הליברלית.

לאומיות ליברלית: אנתולוגיה

האטימולוגיה של המילה 'אנתולוגיה' מורה כי מקורה של המילה ביוונית העתיקה, ופירושה הוא "זר פרחים". האנתולוגיה מלקטת את המיטב שביצירות הספרותיות ומגישה אותן לפני הקורא, תוך שהיא תוחמת אותן סביב נושא מסוים, תמה משותפת או מוטיבים אמנותיים דומים. כך היא מאפשרת לקורא בן הזמן להגיע אל מקורות טקסטואליים רחוקים ונסתרים, אשר אין רוחו וזמנו מספיקים לכך. עם זאת, לאנתולוגיה שלפניכם דרישות תובעניות יותר; היא אינה מציעה לקוראיה רק להריח ולהתבשם מניחוחות ההגות המדינית הקדומה והעכשווית, כי אם מטילה עליהם חובת הרהור ותהייה.

אחד המושגים הפוליטיים השכיחים בשיחה הציבורית שלנו הוא "לאומיות ליברלית". אף כי רבים יודעים לספר מאין באה אותה וריאציה אידיאולוגית ומי היו דַּבָּרֶיה המובהקים במהלך הדורות, כיום משמעותה מעורפלת למדי. ויכוח סוער ניטש בין חוקרים, פולמוסנים ופוליטיקאים, לגבי שאלת מהותה של הלאומיות הליברלית, ואין בכוונתה של אנתולוגיה זו לסתום את הגולל על דיון חיוני זה. למעשה, ייתכן שטבעה של אידיאולוגיה ללבוש ולפשוט צורה בהתאם להתפתחויות באופני הבנתה על פי המקום והזמן, כך שכל מאמץ להגיע עדי הגדרתה האחרונה והמוחלטת נועד לעלות בתוהו. לכן בחרנו להלך כאן בנתיב אחר.
אנתולוגיה זו איננה מניפסט פוליטי של המכון לאסטרטגיה ציונית. מדויקת יותר תהיה ההבחנה כי האנתולוגיה שלפניכם יוצרת מרחב, מרחב רעיוני, אשר בתוכו המכון לאסטרטגיה ציונית מבקש להתמקם. כמובן, לכל מרחב יש גבולות, סטנדרטים, הנחות יסוד מקובלות. לא תיתכן יצירה בעלת ערך ומשמעות ללא גבולות, ולו העדינים והדקים ביותר. עם זאת, הכותבים המשתתפים כאן אינם נמנים עם חבריה של מפלגה אחת או כאלה המחויבים ליישום קונקרטי של מדיניות מסוימת. אחדים מן החיבורים שלפניכם הם מקורות ראשוניים בעלי אופי הגותי ומסאי, אחרים מודרניים יותר ונושאים גוון וכחני ואידיאולוגי, בעוד חיבורים נוספים משתייכים לעולם המחקר ופורסמו במגוון במות אקדמיות. המשותף לכולם היא ההידרשות לשאלת האיזון שבין שני חלקי המשוואה: הלאומיות והליברליזם, והניסיון העיקש לתאר את מערכת היחסים הסבוכה, ולעתים הקונפליקטואלית, בין השניים.

מטבע הדברים, כשעורך נדרש ללקט יצירות ולקבוע את גורלן לפרסום או לשכחה, כל בחירה וכל אי-בחירה עשויה להעלות תרעומת בקרב המלומדים. לקִטְלוּג ולסיווג רעיונות יש ערך רב, אך פעמים ההבחנות האנליטיות בין דומים אינן מוצקות מספיק ואינן מקדמות בהכרח את הדיון האינטלקטואלי.

החזון המדיני שאותו מבקש לנסח המכון לאסטרטגיה ציונית שוכן אי-שם בינות לפיתולי הדרכים, להרים ולגאיות המקיימים את המרחב הלאומי-ליברלי. אנו מזמינים אתכם לשוטט אתנו כאן ולהיות שותפים לדרך האידיאולוגית שאנתולוגיה זו עתידה להניב.

…למחקר המלא

מזרח ירושלים


נתון אחד שמשקף הרבה מן הפיגור העצום בגישה של תושבי ירושלים הערבים למוסדות הציבוריים.

על פי נתוני 'מכון ירושלים למחקרי מדיניות' ל2018 תושבי השכונות הערביות מהווים רק 22% ממקבלי הנחה בארנונה. כזכור, מדובר ב38% מאוכלוסיית העיר, והרוב המוחלט של ענייה.
קבלת ההנחה נעשת על פי קריטריונים ברורים, ללא צורך בהפעלת שיקול דעת, ברגע שהתושב מבקש. לכן, הפער הוא תוצאה של חוסר ההיכרות עם דרכי הפעולה של מוסדות העירייה והמדינה השורה במזרח העיר.

חוסר היכרות מסוג זה פוגע באימון הציבור המקומי באותם מוסדות, אבל גם בכלכלת העיר, ובסופו של דבר שיפור המצב בשכונות הערביות הוא אינטרס של כל הצדדים.

בחודשים האחרונים עזרנו לעשרות רבות של תושבים לקבל הנחה בארנונה, כשרבים מהם כלל לא היו מודעים שקיימת אפשרות כזו, קל וחומר שהם זכאים לה.

חדשות המכון

 


הקיץ המכון פותח את שעריו לקבוצת סטודנטים מצפון אמריקה להתמחות באגף המחקר שלנו.

הם יתבקשו לסייע בחקר דרכי ההתמודדות של מדינות דמוקרטיות עם תנועות בדלניות, ותהליכי הרדיקליזציה של חלק מן המחנה הדמוקרטי בארה"ב כלפי ישראל.

לעוד פרטים על אפשרויות התנדבות והתמחות אצלנו, במחקר בלימוד עברית: info@izs.org.il.

המכון בתקשורת

מנכ"לית המכון מירי שלם התארחה בתכנית 'משכן הלילה' של ערוץ הכנסת. על הפרק: הבחירות החוזרות, נסיונו החדש של אהוד ברק לחזור לפוליטיקה, וכוח נשי בפוליטיקה.
לקט מאמרים שפרסמו חברי המכון, בהם התייחסויות לשלל סוגיות הנמצאות על סדר היום הציבורי:

מירי שלם, מנכ"לית המכון, חושפת את התופעה מאחורי ההתקרבות בין אורלי לוי לאלונה ברקת. (ידיעות אחרונות)
ישראל הראל, היו"ר המייסד של המכון, מסביר איך השיטה של בג"צ לקידום המגזר הערבי פוגעת בסוף בשוויון ההזדמנויות, לרעת המגזר. (הארץ)
אריה גרין, חוקר במכון, מנתח את משנתו החברתית של זאב ז'בוטינסקי. (השילוח)

לאומיות ליבראלית: אנתולוגיה

על ידי אחרונים, מדינת לאום

החודש אנחנו מזמינים אתכם לצלול אל מקורות הלאומיות הליברלית. בתקופה בה הרעיון של מדינות לאום מוצג רבות כסותר את חירויות הפרט, חשוב לזכור שהתפתחות ההגות הלאומית הלכה יד ביד עם תפיסת עולם ליברלית. עם מציני, מיל ורנאן באירופה, ובשיח היהודי מז'בוטינסקי ועד וולצר, הלאומיות הליברלית מבוססת היטב רעיונית, ובעלת בשורה רלוונטית מאוד לחברה העכשווית.

קראו עוד…

בינאום המשפט הישראלי: תמיכת ממשלות אירופה בעתירות לבג"ץ (מחקר המשך)

על ידי אחרונים, זכויות, חובות וחוק

מחקר זה מציג כיצד ארגוני זכויות אדם המקבלים מימון מממשלות אירופה מקדמים מטרות פוליטיות דרך פנייה שיטתית לערכאות משפטיות. מחקרנו התמקד בשלושה מקרי בוחן: אסירים שובתי רעב וסוגיית ההזנה בכפייה, מסתננים ומבקשי מקלט והריסת בתי מחבלים. בנייר נסקרו העתירות המרכזיות שהוגשו בסוגיות אלו על ידי הארגונים או מטעמם, זאת בניגוד לעתירות פרטיות, במטרה לעמוד על ההשפעות השונות של ריבוי העתירות בכל אחד מן התחומים הללו.

למחקר המלא…

מידעון מאי 2019: בינאום המשפט הישראלי – תמיכת ממשלות אירופה בעתירות לבג"ץ

על ידי מידעונים

דבר המנכ"לית

שלום

הארץ שלנו אינה שוקטת, לא ארבעים שנה ואף לא ארבעים יום… וגם אצלנו במכון לא שוקטים על השמרים.

עתירות חוזרות ונשנות של ארגוני זכויות אדם מנסות לדאוג לכאורה לזכויות אדם, אבל פוגעות בזכותם של אזרחי מדינת ישראל להגנה מפני טרור. במיקוד תשומת הלב העולמית לסוגיות של הזנה בכפייה של אסירים ביטחוניים והריסת בתי מחבלים בישראל, הן מייצרות נזק ניכר לתדמיתה של מדינת ישראל ומקדמות נרטיב פלסטיני המציג את האסירים הביטחוניים והמחבלים כלוחמי חופש.

מעל האסירים הביטחוניים מרחפת הילה של מאבק אידאולוגי ולאומני הזוכה להוקרה ולהערצה. ההסתה במערכת החינוך הפלסטינית, ברשתות החברתיות ובתקשורת מעצבת חברה המקדשת מחבלים ורוצחי יהודים והופכת אותם למודל לחיקוי. הרשות הפלסטינית תומכת באסירים ובבני משפחותיהם ומחבקת אותם. מעבר לכך, האסירים הביטחוניים נהנים מאחווה וממעטפת תומכת ו'קהילתית' מאורגנת בכלא – יש להם דובר וועדות האחראיות על תחומים שונים כמו: קשר עם המשפחות, קשר עם הנשים, קשר עם רשויות השב"ס. ומעל הכול: האסירים הביטחוניים יודעים שיש להם סיכוי מעולה להשתחרר בעסקת שחרור מחבלים עתידית.

בחודש יוני הקים השר לביטחון פנים גלעד ארדן ועדה לבחינת תנאי המחבלים בכלא. בעקבות ממצאי הוועדה הוא החליט בחודש ינואר על צמצום התנאים עד למינימום המתחייב על פי הדין הבינלאומי ולא מעבר לו. כך למשל, הוא החליט להפסיק את הפרדת אסירי חמאס מאסירי פת"ח, לבטל את מוסד 'דובר האסירים' במתכונתו הנוכחית, לקצץ בכספים המופקדים בבתי הכלא עבור מחבלים על ידי משפחותיהם ועוד.

אך למרות מאמציו של ארדן, בשבוע האחרון פורסמו נתונים לפיהם האסירים הביטחוניים זוכים לארוחות חג, לביקורים בתדירות גבוהה (בכל חודש וחצי בממוצע), לטלוויזיה עם מבחר ערוצים, למשחקים בשעות הפנאי ולמכשירי כושר. מסתבר שאסירים ביטחוניים בישראל נהנים לא רק מהילת הערצה אלא גם מתנאי כליאה משופרים.

ניסיונותיה של ישראל לפוגג את הילת המחבלים והאסירים הביטחוניים כדי למנוע טרור, נתקלים בעתירות של ארגוני זכויות אדם הטורפים את הקלפים. כך למשל, מוגשות עתירות נגד הזנה בכפייה, בטענה לסכנה ממשית לבריאות המחבל ולשמירת האוטונומיה שלו על גופו; וכן עתירות נגד הריסת בתי משפחות מחבלים, בטענה לשימוש בבני אדם כאמצעי הרתעה וכפגיעה בזכותם של בני המשפחה לקורת גג ובזכותם לחיים בכבוד. עתירות אלה משמשות ככלי לדרבון הטרור ולא למיגורו.

ריבוי העתירות מתאפשר על ידי סיוע של מדינות אירופה בעלות גוון פוליטי מובהק ומטריד מאוד. לאחרונה יזם המכוןמחקר הבוחן עתירות שמגישים ארגוני זכויות אדם, אשר גורמות נזק למדינת ישראל ולתושביה, בתחומי הזנה בכפייה של אסירים ביטחוניים, הגירה בלתי חוקית והריסת בתי מחבלים.

 

בינאום המשפט הישראלי: תמיכת ממשלות אירופה בעתירות לבג"ץ

 

מחקר זה מציג כיצד ארגוני זכויות אדם המקבלים מימון מממשלות זרות מקדמים מטרות פוליטיות דרך פנייה שיטתית לערכאות משפטיות. מחקרנו התמקד בשלושה מקרי בוחן: אסירים שובתי רעב וסוגיית ההזנה בכפייה, מסתננים ומבקשי מקלט והריסת בתי מחבלים. סקרנו את העתירות המרכזיות שהוגשו בסוגיות אלו על ידי הארגונים או מטעמם, זאת בניגוד לעתירות פרטיות. מטרת המחקר היא לאמוד את ההשפעות השונות של ריבוי העתירות בכל אחד מן התחומים הללו. להלן עיקרי הממצאים:

בהקשר של הזנת אסירים בכפייה, העתירות של ארגוני זכויות אדם מיקדו את תשומת הלב הציבורית ברחבי העולם כנגד מדיניותה של ממשלת ישראל בהתמודדות עם אסירים ביטחוניים, כאלה הנמצאים גם במדינות שונות, ותרמו להמשך הסחטנות של דרישות יתרות מטעם האסירים הביטחוניים. הגם שכך, במבחן התוצאה בג"ץ אישר את חוקיות הסדר ההזנה בכפייה וניכר כי עיקר הנזק בתחום זה מסתכם בפגיעה בתדמיתה של מדינת ישראל ובקידום נרטיב פלסטיני המציג את האסירים כלוחמי חופש.

בהקשר של חוק המסתננים ומדיניות הממשלה למגר את תופעת ההגירה הבלתי חוקית לישראל, ישנה השפעה משמעותית וכבירה לעתירות של ארגוני זכויות אדם, נגד מאמצי חקיקה וקידום צעדי מדיניות לבלימת תופעה זו. בעקבות עתירות אלו, בג"ץ ביטל במספר סבבים את החקיקה וגרם, לפי גורמים בממשלה, לנזק משמעותי ביכולתה של המדינה להילחם בתופעת ההגירה הבלתי חוקית.

בהקשר של הריסת בתי מחבלים, ניכר שהגם העתירות הרבות בקידום או בסיוע של ארגוני זכויות האדם, לא חל שינוי באופן מהותי במדיניות הממשלה ונשאר שיקול דעת נרחב בידי המפקד הצבאי, בכפוף להסתייגויות שונות שקבע בג"ץ. עם זאת, עתירות אלו בהחלט עיכבו הריסות בתים לעיתים בחודשים רבים, דבר שייתכן וגרם לפגיעה באפקטיביות של צעד התרעתי זה בלחימה בטרור.

כמו כן, ניכר מן הממצאים כי פעילות ארגונים אלו משפיעה באופן משמעותי על השיח הציבורי והמשפטי בישראל, ברמה המקומית וברמה הבינלאומית, על תהליך קבלת ההחלטות וביתר שאת על יחסי החוץ של מדינת ישראל.

לאור המחקר התגבשו מספר המלצות: ראשית, יש לפעול להעמקת השקיפות בפעילות ארגונים אלו, מכלל קצוות הקשת הפוליטית (למשל, בחשיפת מימון הארגון שעותר לבית המשפט או מצטרף כידיד בית המשפט) וצמצום זכות העמידה, בחקיקה, לנפגעים ישירים בלבד, תוך צמצום התמריץ ל"שחקנים חוזרים" חזקים בדמות ארגוני זכויות אדם עתירי תקציב.

לסיכום, על מנת להבטיח את המשך פעילותם המבורכת של ארגונים אלו בשדה זכויות האדם ולחזק את הלגיטימציה שלהם בקרב אזרחי מדינת ישראל, יש לדידנו לפעול להרחבת השקיפות, בהמשך לחקיקת חוק השקיפות, והטלת מגבלות על זכות העמידה.

למחקר המלא

 

זכויות אדם כחולבן

___________11

בואו לציין את יום ירושלים בדרך אחרת, בסיור שלנו במעבר רחל!

ירושלים מהווה מרכז חיים עבור עשרות אלפי תושבי הרשות הפלסטינית. הסכסוך מספק מספר אתגרים למציאות זו במונחים של אינטרסים כלכליים, שמירה על הביטחון ומידת הפגיעה בחופש התנועה.

כולנו רואים מידי פעם כתבה בחדשות על המחסומים ביו"ש או נחשפים בפייסבוק לסרטונים המתעדים עומסים כבדים בבקרים. אבל עד כמה אנחנו מכירים באמת את המציאות במעברים? מה השתנה בזירה בשנים האחרונות?

פעילי "זכויות אדם כחולבן" נמצאים בשטח לאורך השנה, ומשתדלים לתת מענה לפניות בכל הקשור למינהל האזרחי, התנהלות במעבר, יחסים עם המעסיק וכו'.

הסיור הזה הוא הזדמנות מיוחדת לראות ולהתרשם בעצמכם, לשמוע נתונים וסיפורים מהשטח.

הסיור חינמי – בהרשמה.

 

חדשות המכון

___________11
סטודנט מצטיין?

גם בסמסטר הזה המכון יפרסם עבודה אקדמית שנכתבה בנושא חברתי-פוליטי רלוונטי לעשיית המכון.

רוצים להפיץ את מסקנות המחקר שלכם? פנו אלינו בבמייל info@izs.org.il

 

המכון בתקשורת

  • כתבה של ערוץ7 על מחקר העתירות: "מחקר חדש של 'המכון לאסטרטגיה ציונית' מראה כיצד ארגוני 'זכויות אדם' ומדינות אירופה מתערבים בסוגיות ביטחון ומדיניות ישראלית."
    * אוהד חמו מחדשות 12 עקב לאורך השנים אחרי ההתפתחויות במעברים בעוטף ירושלים ולא חסר משבטו על המשך העומסים בבקרים. אבל הפעם גם הוא מבין שמה שהיה השתנה לאין היכר… בדחיפות ארגוני הימין.
    * רשת החדשות הפרוטסטנטית GODTV סקרה את פעילות המכון במזרח ירושלים. לפיהם, מדובר ב"יוזמה ייחודית", המפגינה "הבנה שריבונות ישראלית שלמה על בירתה עוברת דרך השקעה בכלל שכונותיה."

לקט מאמרים שפרסמו חברי המכון, בהם התייחסויות לשלל סוגיות הנמצאות על סדר היום הציבורי:

  • מירי שלם, מנכ"לית המכון, מבקרת את תנאי הכליאה המוחים למידי של האסירים הבטחוניים. (ידיעות אחרונות)
    * ישראל הראל, היו"ר המייסד של המכון, שואל לאן פני הסיעה הדתית-לאומית המתחדשת. (הארץ)

מאוסלו ועד היום: דו"ח מצב זכויות אדם

על ידי אחרונים, זכויות, חובות וחוק

מחקר זה סקר במבט רחב שלוש סוגיות בתחום זכויות האדם ביהודה ושומרון: תעסוקת פלסטינים בישראל, טיפול בחולים פלסטינים בבתי החולים בישראל ותפקוד המעברים. המחקר בחן את המדיניות הישראלית בכל אחד מן הנושאים הנידונים ואת יישומה של מדיניות זו מאז הסכם אוסלו ועד היום, במלאת כחצי יובל להסכמים.

על מנת ללמוד על הממצאים, קראו את המחקר המלא…

 

 

מידעון אפריל 2019: דו"ח מצב זכויות אדם, מזרח ירושלים ודבר המנכ"לית

על ידי מידעונים

דבר המנכ"לית


שלום

בין חג החירות וחג העצמאות, בין זיכרון העבדות במצרים לזיכרון השואה, אנו מצווים לזכור כי זכויות האדם הן ערך יהודי המשותף לכל חלקי המפה הפוליטית, והשמירה עליהן היא חובתנו וגם משרתת את האינטרס של ביסוס הריבונות הישראלית.
בשנים האחרונות תנועת 'זכויות אדם כחול לבן' נוכחת במעברים באזור ירושלים ומעניקה סיוע רפואי לפלסטינים העוברים שם, תוך השגחה על הנעשה במעבר. את התנועה הקים ד"ר יועז הנדל, היו"ר היוצא של המכון.

לפני שנה החלטנו לבנות קומה נוספת לפעילות שלנו ולאחר כמה פגישות של 'סיעור מוחות' נבחרה מזרח ירושלים כיעד לפרויקט חדש: הקמת מרכז זכויות אזרח בצור באהר לתושבי המקום, וכן כיתת לימוד עברית לנשים מצור באהר והסביבה. לפני חודש פתחנו כיתות עברית נוספות לתושבי עיסאוויה.

תכנית הפעולה לשנה הקרובה נבנתה בשיתוף עם רמדאן דבש, יו"ר המנהל הקהילתי בצור באהר (שהתמודד למועצת העיר ירושלים בבחירות האחרונות). פעילותנו במזרח ירושלים ובמעברים נעשית בעזרת סטודנטים דוברי ערבית תמורת מלגה.

הפרויקט החדש מרגש אותנו מאוד. ראשית, כי הוא מרחיב את העשייה המבוססת על תפיסת העולם של 'זכויות אדם כחול לבן', לפיה עיסוק בזכויות אדם ובהטבת איכות חייהם של הפלסטינים אינו נמצא בבלעדיות הצד השמאלי של המפה הפוליטית, ואינו סותר תפיסת עולם של אנשי מרכז וימין, שכן גם להם יש לגיטימציה והכרח לעסוק בזכויות אדם ואזרח.

שנית, כי אנו רואים כיצד עבודת השטח שלנו, כארגון קטן ולא ממשלתי, מחוללת פלאים ומצמצמת את הניכור המתמשך בין 300,000 תושבי מזרח ירושלים לבין מדינת ישראל, ניכור שעד כה אף אחד לא הצליח לגשר עליו.

שלישית, כי בעינינו, זוהי העשייה של הציונות בימינו: הדאגה לזכויות אדם של הפלסטינים החיים לצדנו.

ואחרונה חביבה, משום שריבונות חייבת לבוא עם אחריות, ואף כי הדיון בשאלת ירושלים קיים על השולחן מזה זמן רב, השאלות בדבר גורלה ממשיכות לעלות כל הזמן: האם היא תחולק? האם היא תהפוך לבינלאומית? אם ברצוננו להבטיח שירושלים לא תחולק, עלינו להתנהל כריבון הדואג לתושביו ונותן להם שירותים וזכויות המגיעים להם. לכן לקחנו על עצמנו את המשימה להיטיב את תנאי המחיה של תושבי מזרח ירושלים.

נשמח שתשתפו אותנו במחשבות וברעיונות שלכם בתחום זה, וכמובן נשמח לכל תמיכה ושותפות בפרויקט.

בברכת אביב נעים ושמח,

מירי שלם

מאוסלו ועד היום: דו"ח מצב זכויות אדם

מחקר זה סקר במבט רחב שלוש סוגיות בתחום זכויות האדם ביהודה ושומרון: תעסוקת פלסטינים בישראל, טיפול בחולים פלסטינים בבתי החולים בישראל ותפקוד המעברים. המחקר בחן את המדיניות הישראלית בכל אחד מן הנושאים הנידונים ואת יישומה של מדיניות זו מאז הסכם אוסלו ועד היום, במלאת כחצי יובל להסכמים.

___________11תעסוקת פלסטינים בישראל

 

המגמה הכללית במדיניות הישראלית מאוסלו ועד היום הינה הגברת התעסוקה ושיתוף הפעולה הכלכלי בין ישראל והרשות הפלסטינית. לתפיסת הממשל הישראלי, ככל שהמצב הביטחוני מאפשר זאת, שיתוף הפעולה הכלכלי המתבטא בעלייה במועסקים פלסטיניים בישראל מביא לתוצאות חיוביות מבחינה כלכלית וביטחונית. לצד זאת, נראו ליקויים בשיטת ההעסקה של העובדים ובשמירה על זכויותיהם.

 

 

* מאז הסכמי אוסלו ועד היום נראתה מגמת עליה כללית במספר המועסקים הפלסטינים בישראל, למעט תנודות בודדות, רובן בתקופות רגישות מבחינה ביטחונית. ב- 1996 מספר היתרי ההעסקה עמד על כ- 25 אלף, בשנת 2011 על כ- 37 אלף, ועד 2017 הגיע ל- 85 אלף.
*בשיטת ההעסקה הנהוגה כיום בישראל התגלו ליקויים שהביאו לפגיעה בזכויות הסוציאליות של עובדים פלסטיניים: חוזה העסקה לא תקין, היעדר תכנית הפרשות לפנסיה ואי זכאות לדמי מחלה וחופשה.
*לשם תיקון הליקויים החליטה הממשלה בשנת 2016 על החלת רפורמה בשיטת ההעסקה של עובדים פלסטיניים בישראל הכוללת מערך השמה ומיון לעובדים ואפשרות כניסה ללא בקשה ממעסיק לזמן מוגבל, נוסף לשורה של צעדים שנועדו להבטיח את זכויותיהם של העובדים.

קבלת טיפול רפואי בישראל

 

גם בתחום קבלת הטיפול הרפואי בישראל, המגמה הכללית הינה הרחבת שיתוף הפעולה וזאת מסיבות דיפלומטיות, ביטחוניות, כלכליות ומוסריות. עם זאת, העומס הנוצר במחלקות מסוימות בעקבות הטיפול בחולים פלסטינים כמו גם חוב העתק של הרשות הפלסטינית לבתי החולים בישראל מהווים נטל משמעותי, אותו יש לפעול להקל בהקדם.
___________11
• בין השנים 2003-2017 חל גידול משמעותי במספר ההיתרים שניתנו לחולים פלסטינים לצורך קבלת טיפול רפואי בישראל. מספר ההיתרים עלה מ- 19,488 ב2003 ל- 93,770 ב2017.
• המחלקות בהן אחוז המאושפזים הפלסטינים הוא הגבוה ביותר הן מחלקות הילדים. בבדיקה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת נמצא כי 51% מכלל ימי האשפוז של פלסטינים היו במחלקות המיועדות לילדים.
• הרשות הפלסטינים נמנעת מתשלום מלא על הטיפולים וצוברת חוב עתק לבתי החולים בארץ. לפי בדיקה שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנת 2017 עמדה יתרת החוב של הרשות הפלסטינית לבתי החולים בישראל על כ- 40.36 מיליון ₪.
• בשנים האחרונות גדל חלקם של האישורים לקבלת טיפול בבתי חולים ברחבי הארץ לעומת האישורים לקבלת טיפול בבתי חולים במזרח ירושלים.

 

למחקר המלא

 

מזרח ירושלים


במסגרת התרחבות הפעילות שלנו במזרח ירושלים אנו שמחים לבשר לכם על פתיחת שתי כיתות חדשות ללימודי עברית המיעודות לתושבי עיסוויה, למרגלות הר הצופים. מדובר בשכונה שנותרת לאחור בגל הפיתוח הפוקד את השכונות הערביות של העיר. הצימאון של האוכלוסיה לשלוט בשפה מראה שהרצון להשתלב קיים ושעם או בלי תכנית טרמאפ כולם מבינים שישראל כאן כדי להישאר.
התכנית פועלת בשיתוף פעולה עם עיריית ירושלים ומשטרת ישראל.

חדשות המכון


סטודנט מצטיין?

גם בסמסטר הזה המכון יפרסם עבודה אקדמית שנכתבה בנושא חברתי-פוליטי רלוונטי לעשיית המכון.

רוצים להפיץ את מסקנות המחקר שלכם? פנו אלינו בבמייל info@izs.org.il

מאמרים

לקט מאמרים שפרסמו חברי המכון, בהם התייחסויות לשלל סוגיות הנמצאות על סדר היום הציבורי:

*מירי שלם, מנכ"לית המכון, מסבירה שלמחרת הבחירות הימין יידרש ליותר מהססמאות הרגילות נגד השמאל להתמודד עם עסקת טראמפ. (ידיעות אחרונות)
* ישראל הראל, היו"ר המייסד של המכון, פגש שמאל לא חמוץ, המקדש את אחדות העם על פני השסעים האידאולוגיים. (הארץ)
* ניקולא נסים טובול, מנהל פרוייקטים, מנתח את תוצאות הבחירות במגזר הערבי, שהתאפיינו בזינוק ההצבעה למפלגות הכלליות. (מידה)

שינוי גודל גופנים
ניגודיות