מאמרים ומחקרים אחרונים

עזרה בהגשה לוועדה רפואית

By עדכון

עזרה בהגשה לוועדה רפואית

סלימאן, תושב אם טובא בן 62, פנה אלינו לעזרה וליווי בתהליך הגשת תביעה לנכות כללית. למרות שהוא דובר עברית על בוריה, הוא אינו כותב או קורא, מה שמקשה עליו למלא טפסים ולהבין מה מצופה ממנו. עזרנו לו לפתוח את הנתונים האישיים שלו באתר הביטוח הלאומי, לאסוף את המסמכים הנדרשים ולהשיג את האישורים הרפואיים הרלונטיים. ליווינו את סלימאן עד הועדה הרפואית שקבעה את זכאותו.

מידעון אוקטובר 2019: מיעוטים במדינות לאום דמוקרטיות

By מידעונים

דבר המנכ"לית


חגים הם זמן נהדר למחשבות, להרהורים, להתבוננות פנימית ולחישוב מחדש – במיוחד השנה, כשחג רדף שבת ושבת רדפה חג. בין הסירים וההכנות לארוחות החג הרבות מצאתי את עצמי שואלת שאלות על עבודתנו במכון.
אנחנו צוות קטן שעובד ללא הפסקה, חדור אמונה בעשייתו וברוח הליברלית הציונית-לאומית הדוחפת אותנו לפעולה. אנו מאמינים מאוד בתחום בו בחרנו להתמקד – עבודת שטח ומחקר על-אודות המיעוטים החיים בישראל, שנובעת דווקא מגישתנו הציונית ואוהבת ישראל, המאמינה בשילוב אוכלוסיות מיעוט בחברה, ובפרט בשילוב ערביי ישראל, כחובה ציונית וכזכות. אנו פועלים בכיוון זה מתוך הבנה שהתמקדות ביחסים בין-אישיים, אדם לאדם, תחולל שינוי גדול יותר בחברה, וכי רק פעולה ברמה השטח תאפשר לנו ליצור שינוי זה – הן בחברה היהודית והן בקרב המיעוטים שחיים בינינו בישראל.

ובכל זאת… הדרך להשגת מטרה זו היא קשה ומפותלת, ודורשת אמונה חזקה בצדקת דרכנו. שכן העולם שלנו נוטה לדיכוטומיה – שחור או לבן; ימין או שמאל. וכל צד מסוגר במערכת ערכים נתונה מראש, כך שאם בעל השקפה ימנית מבקש לעבוד עם ערבים ולסייע להם למצות את זכויותיהם האזרחיות, מיד הוא מותקף על ידי חבריו הימניים כ'שמאלני'; ובאותה מידה הוא נחשד על ידי אנשי שמאל כבעל אינטרסים זרים. אין הקשבה אמיתית ואין מקום לפעול בצורה מורכבת יותר, שמתעלה מעל החלוקה השטוחה הזאת.

גם בתחום גיוס הכספים קשה להעביר מסרים מורכבים. מופנות אלינו שאלות על עצם הלגיטימיות של בקשתנו לתמיכה, ועל הטענה שאנחנו עושים דבר חשוב לטובת המדינה. בודקים אותנו, לאיזה מחנה אנו שייכים; האם אנו תומכים בפתרון שתי המדינות או בסיפוח; מנסים להכניס אותנו לאחת משתי המגרות היחידות – המחנה הלאומי או מחנה השלום. ניסיוננו להשמיע קול אחר, לפיו איננו עוסקים בפתרון פוליטי מדיני אלא בפעולות המשנות את מרקם היחסים, נופל על פי רוב, על אוזניים ערלות.

ואם בכל זאת אנו מכריזים על רצוננו להועיל לשני הצדדים החיים כאן – לערבים שירגישו שייכות למדינה ולא זרים בה, ועל כן יתרמו לה יותר; ולאנשי הימין שיבינו שהערבים כאן כדי להישאר, ועל כן חייבים לפעול לבניית גשרים וקשרים איתם – המסר שלנו, החסר דגל של מפלגה אחת, הופך לחשוף יותר לביקורת.

אנו גאים להיות קול אמיץ ומורכב הנושא דגלים רבים. אנו רואים עצמנו חלוצים לפני המחנה של ארגונים ציוניים לאומיים אשר יבינו בסופו של דבר, שדווקא בעבודה עם מיעוטים, ולא בהתנכרות להם, טמונה התקווה לדו קיום. קשה להיות חלוץ בודד במערכה, להתוות דרך ולדבוק בה למרות ההתנגדויות מימין ומשמאל. להעמיד את הפעילות שלנו בראש סדר העדיפות הציבורי.

לכן אנו זקוקים לכם, שמבינים את חשיבות הנושא ואת מורכבותו, להיות שותפים לנו, להצטרף אלינו ולראות מעבר לאופק, כדי לחולל שינוי אמיתי במרקם היחסים בין העמים החיים על פיסת האדמה הקטנה שלנו, ולתת תקווה. יחד אתכם נוכל להוכיח שהפעילות שלנו אכן משפיעה לטובה על החברה, שדרכנו היא אכן אקטיביסטיות חלוצית ציונית ולא רק חזון של חולמים בהקיץ.

זכויות קיבוציות של מיעוטים במדינות דמוקרטיות – סקירה משווה

איך משתלבים מיעוטים לאומיים, אתניים או דתיים במדינות לאום דמוקרטיות? וליתר דיוק, איך מעוגנים בחוק ייחודיות אותם קולקטיבים בכל הנוגע לתחומי השפה, החינוך והדת?

החודש אנחנו מגישים לכם סקירה של התפתחות הסוגיות האלה ביחס לחמש קבוצות מיעוט. אנחנו מזמינים בכך שיח מבוסס נתונים גם ביחס לשאלת הזכויות הקיבוציות במדינת ישראל עבור המיעוט הערבי-ישראלי. מתוך הבנה רחבה של אותם נסיונות, נוכל לשוב ולבחון את הסוגייה הזו בישראל באופן מעמיק יותר ולהכריע לגבי מידת עמידתה של מדינת ישראל בנורמות הבינלאומיות.
בזכות חמש דוגמאות אלה, ובצירוף עם עיבוד נתונים שחשף מרכז המידע והמחקר של הכנסת, חוקר המכון אריה גרין גיבש תמונה כללית מרתקת של יחסי רוב-מיעוט ב12 מדינות לאום דמוקרטיות:

שפה

ב-10 מתוך 12 המדינות שנסקרו חלות חובות חוקיות על הממשל להנגשת מסמכים רשמיים, מתן שירותים ציבוריים ובתי משפט בשפת המיעוט.

ב-6 מתוך 12 המדינות שנסקרו דוברי שפת המיעוט נהנים מזכויות מיוחדות במחוז או אזור בו ישנו ריכוז גבוה של בני המיעוט כגון שילוט בשפת המיעוט, הנגשת שירותים ציבוריים לשפת המיעוט ועוד.

ב-3 מתוך 12 המדינות שנסקרו נקבעה שפת המיעוט הלשוני כשפה רשמית מקומית במחוז עם ריכוז גבוה של בני המיעוט.

ב-6 מתוך 12 המדינות שנסקרו שפת המיעוט היא שפה רשמית, אך אינה בהכרח בעלת מעמד משפטי שווה ערך לשפת הרוב.

ב-2 מתוך 12 המדינות שנסקרו הוקמה ועדה מיוחדת לקידום שפת בני המיעוטים במדינה.

חינוך

בכל המדינות שנסקרו מובטח רשמית חינוך ציבורי בשפת המיעוט או חינוך דו-לשוני.

ב-10 מתוך 12 המדינות שנסקרו ישנו שימוש נרחב בפועל בקרב אוכלוסיית המיעוט במוסדות חינוך בשפת המיעוט או בחינוך דו-לשוני.

ב-3 מתוך 12 המדינות שנסקרו קיימת חובה על כלל תלמידי המיעוט ללמוד גם את שפת הרוב, לצד שפת המיעוט בבתי הספר של המיעוט הלשוני.
למחקר המלא

זכויות אדם כחולבן

___________11
מחזקים את הכורדים

 

הצטרפנו למספר ארגונים יהודים, בהובלת הפורום המשפטי הבינלאומי, לקריאה לעזרה הומניטרית לקרבנות הקרבות בחבל הכורדיסטן הסורי.

העם היהודי והעם הכורדי אוחזים בקשר ארוך ומיוחד הכולל ערכים משותפים, היסטוריה, ואתגרים לאומיים.

יחד נעביר מסר של אחדות, תקווה וערבות הדדית

אל תסתפקו במילים מזדהות ואמפטיות: תרמו, שתפו, והזמינו גם את חבריכם לסייע. (קישור בתמונה)

המכון בתקשורת

* כתב העת השילוח בביקורת מעניינת על המקראה הלאומית ליברלית שפרסמנו בחודש יולי האחרון.
* ערוץ 7  עיינו לפני כולם במחקרנו החדש על זכויות קולקטיבות של מיעוטים, וסקרו את ממצאיו העיקריים.
* The Jerusalem Post על הקמפיין ההומניטרי למען הכורדים

מידעון ספטמבר 2019

By מידעונים

דבר המנכ"לית

בעוד ימים ספורים נתכנס אל שולחן החג ונבקש שהשנה הבאה עלינו תהיה מבורכת, טובה , מתוקה ושנהיה לראש ולא לזנב. אבל מה יקרה אם הברכה תתממש וכולם יהיו לראש? איך אפשר יהיה להגיע להישגים עם כל כך הרבה ראשים?
הפירוש שלנו, במכון לאסטרטגיה ציונית, לברכה זו הוא, שכל אחד ינסה למצוא את המקום שבו הוא יכול להוביל ולהיות לראש, בתחום המתאים לו: במעגל הפרטי או הציבורי, במשפחה או בהיבט הלאומי. משמעות הברכה 'להיות לראש' היא שכל אחד, ממקומו, ינסה להפוך את העולם למקום טוב יותר, לקחת אחריות על סביבתו, להסתכל על העולם ממעוף הציפור ולהבין את השלם ולא רק את הפרטים. משימה כזו יכולה להיעשות רק מתודעה של ראש ולא מתודעה של זנב.

זו הברכה שבה בחרנו לברך אתכם – וגם את עצמנו. הוכחנו לעצמנו השנה שאנחנו יכולים להוביל ולהיות לראש בתחום ייחודי לנו כארגון לאומי-ימני המבין את משמעות הריבונות היהודית כחובה ואחריות המוטלות עלינו כלפי המיעוטים בישראל. כפי שדיווחנו לכם במהלך השנה, התחלנו לעבוד עם האוכלוסייה הערבית במזרח ירושלים וסייענו באופן אישי למאות אנשים. ומתוך תחושת החובה והאחריות והעבודה עם אנשים הוסרו הרבה חומות מדומיינות והתגבשו התובנות שהסכמי שלום חייבים להתחיל בין בני אדם, הרבה לפני שמגיעים לטקס חתימה על מדשאות הבית הלבן.

אנחנו שואפים להמשיך להוביל תחום זה, לגדול ולהרחיב את היקף ההשפעה שלנו בשכונות נוספות, ולשפר את חייהם של יותר אנשים. עבודה רבה עוד לפנינו, ונשמח שתהפכו לשותפינו.

שנה טובה
שנהיה כולנו לראש

 

 

תשע"ט: סיכום

תשע"ט היתה שנה פוריה במיוחד עבור המכון.

ראשית, כניסתנו למזרח ירושלים התקבלה בברכה הן מצד הרשויות והן מצד תושבים רבים. הביקוש ללימודי עברית ככלי להשתלבות בחברה עצום, ומכיתה אחת בפתיחת השנה אנחנו מסיימים אותה עם חמש, בפרישה עירונית.

בחזית הסיוע הבורוקרטי טיפלנו בקרוב ל400 פניות לאורך השנה: עזרנו בתרגום ומילוי טפסים, חיברנו למוסדות הרלוונטיים… ובקיצור ווידאנו שריבונות ישראל בירושלים באה לידי ביטוי בלקיחת אחראיות מלאה.
שנית, המכון המשיך את תנופת המחקרים על יחסי זכויות וחובות, רוב ומיעוט, וגם על הגות לאומית ליברלית. הדבר בא לידי ביטוי השנה בפרסום 11 מחקרים:

התליית זכויות בחובות במדינות דמוקרטיות
האם צפיפיות האוכלוסין מאיימת על ישראל?
מדינת הלאום כשיקול חוקתי: איחוד משפחות
משטרת ישראל והמגזר הערבי: אמון ואכיפה
רכוש יהודי ביהודה ושומרון: השגות על פסיקת העליון 'בג"צ ולירו'
בחינת מדיניות העסקת עובדים פלסטינים בענף הבנייה בישראל
מאוסלו ועד היום: דו"ח מצב זכויות אדם
בניאום המשפט הישראלי: תמיכת ממשלות אירופה בעתירות לבג"צ
לאומיות ליברלית: אנתולוגיה
'תיקון עולם' על פי ז'בוטינסקי
תוכנית החומש בהשכלה: שילוב האוכלוסיות החרדית והערבית

שלישית המשכנו הפעילות של 'זכויות אדם כחולבן' בתחום המעברים, ובכיתות של הכנה ערכית לשירות צבאי משמעותי – 'בגלל הרוח'.

במעברים בעוטף ירושלים ליווינו שיפור לא פחות דרסטי ממיוחל בזמני ההמתנה של הפועלים בזכות שדרוג תשתיות. שינוי זה חייב לבוא לידי ביטוי גם בהיבט התדמיתי, דבר שהדגשנו בסיורים לקבוצות מהארץ ומחו"ל, ובתקשורת.
אנחנו מודים לשותפינו הרבים לעשייה ולדרך, וצועדים בבטחה לקראת המשך פיתוח בתש"ף.

סטודנטים? עוד לא מאוחר להצטרף למלגה השנתית שלנו!

חדשות המכון

הכירו את רכז המחקרים הנכנס!

החודש מצטרף לצוות המכון עמית איזנמן. עמית, תושב ירושלים, התמחה אצלנו בשנתיים האחרונות. הוא חתום על סקירה משווה של אמצעים למאבק בטרור; השיקול החוקתי של מדינת הלאום בסוגיית איחוד משפחות; ואנתולוגיה בנושא לאומיות-ליברלית.
עמית הוא סטודנט בתכנית ללימודי מחקר במדע המדינה באוניברסיטה העברית, בעל תואר שני מן המחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן בהצטיינות יתירה ובעל תואר ראשון בחוג לפסיכולוגיה ולסוציולוגיה באוניברסיטה זו בהצטיינות. עבודת התזה של עמית עסקה בהגות פוליטית שמרנית.

בעבר היה שותף בכתיבת מערכי השיעור של תכנית אקסודוס למחשבה שמרנית ולהגות ליברלית קלאסית.

הוא מחליף את נועה לזימי, שריכזה את תחום המחקר בשנתיים האחרונות. היא ליוותה בדייקנות ובלהט את עבודת החוקרים, ממסגור הנושאים לשלבי הכתיבה השונים, הפרסום ומעבר. בכך היא תרמה רבות לעשייה של המכון.

אחלו לשניהם בהצלחה!

המכון בתקשורת

___________11

ערב הבחירות, מנכ"לית המכון מירי שלם חזרה לתכנית 'משכן הלילה' של ערוץ הכנסת.
The Forward חושבים שעשיית גופים לאומיים ליברליים כמו המכון מוכיחה את החוסן הדמוקרטי של ישראל.

 

לקט מאמרים שפרסמו חברי המכון, בהם התייחסויות לשלל סוגיות הנמצאות על סדר היום הציבורי:

מירי שלם, מנכ"לית המכון, מראה שמאחורי ההתקפות האישיות של הקמפיין, אין הבדלים אידאולוגיים מהותיים בין שתי המפלגות*  המובילות. (The Jewish Journal)
* ישראל הראל, היו"ר המייסד של המכון, דן בעתידו הפוליטי של בנימין נתניהו. (הארץ)
ניקולא נסים טובול, מנהל פרויקטים במכון, מסביר שהציונות נטועה עמוק בחברון. (Jerusalem Post).

הגירה ומדיניות: סקירה משווה

By אחרונים, הגירה

הוויכוח הגועש סביב הרחקת מהגרים בלתי חוקיים מישראל גדוש בהרבה מיתוסים ובמעט עובדות. טענות בדבר מדיניות הגירה מפלה ונטולת הומניות נשמעות ללא הרף מצד מתנגדי ההרחקה אשר מלינים כי ישראל אינה עומדת בסטנדרטים בינלאומיים, ובפרט בהתחייבויותיה כלפי אמנת הפליטים עליה היא חתומה.

על מנת לעמוד על העובדות בחנו את הטיפול במסתננים ומבקשי מקלט בארבע מדינות מערביות אשר בדומה לישראל, מתמודדות עם תופעת הגירה בלתי חוקית מוגברת לשטחן: ארה"ב, אוסטרליה, בריטניה וקנדה.

מחקרנו מציג תיאור מקיף של מדיניות הטיפול בהגירה בלתי חוקית כפי שהיא באה לידי ביטוי בחקיקה, החלטות ממשלה ותכניות שונות במדינות אלו, תוך הבחנה בין שלל מושגים אשר נוטים "להתערבב" בדיון הפומבי: מסתננים, מבקשי מקלט ופליטים.

מוזמנים להיכנס ולקרוא את המחקר במלואו.

זכויות קיבוציות למיעוטים במדינות דמוקרטיות

By אחרונים, זכויות, חובות וחוק, ישראל והעמים

במחקר זה חתרנו לגלות האם ישראל עומדת בסטנדרטים הבינלאומיים בכל הקשור למתן זכויות קיבוציות למיעוטים, וזאת בשל הוויכוח הציבורי והאקדמי הניטש בחברה הישראלית סביב היחס של מדינת ישראל למיעוט הערבי החי בקרבה. לשם כך, ערכנו סקירה משווה במסגרתה בחנו את היקף הזכויות הקיבוציות המוענקות למיעוטים מתוקף היותם קולקטיב בעל מאפיינים ייחודיים – בתחומי השפה, החינוך והדת. לתובנות העולות מן הסקירה של המכון, צירפנו את הממצאים של מחקר קודם שנעשה בנושא על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת. המסקנה ברורה: מדיניותה של ישראל עולה בקנה אחד עם הפרקטיקות הנהוגות במדינות דמוקרטיות רבות.

על מנת ללמוד יותר על הממצאים ועל הנעשה בעולם, מוזמנים לקרוא את המחקר המלא.

למחקר המלא…

מידעון אוגוסט 2019

By מידעונים

דבר המנכ"לית

שלום ,

מחקר חדש שיוצא החודש מטעם המכון מדד את הצלחת התכניות הממשלתיות לשילוב חרדים וערבים בתעסוקה ובהשכלה. המחקר מגלה נתון מעניין ולפיו, התכניות לשילוב ערבים בהשכלה ובתעסוקה הצליחו הרבה יותר מאשר שילוב החרדים.
השבוע שמענו את הצהרתו של ח"כ איימן עודא בדבר נכונותו להצטרף לקואליציית מרכז-שמאל. לאחר שראה כי שיעור ההשתתפות בבחירות האחרונות במגזר הערבי עמד על 49% – והצפי לבחירות הבאות על פי הסקרים דומה – הבין עודא כי הבוחרים, בעיקר הצעירים שבהם, לא באים להצביע משום שהם חשים שלקול שלהם אין השפעה מעשית; אין להם עניין בישיבה נצחית של נציגיהם באופוזיציה. סדר היום שלהם אינו פוליטי אלא אזרחי: הוא מתמקד בבעיות היומיומיות של המגזר.

מבין הדרישות של עודא, יש דרישות שקל להסכים איתן, כמו למשל הדרישה לצמצום האלימות במגזר הערבי; לאיסוף נשק, לפעולה משטרתית נגד ארגוני הפשע; ולהקמת צוות בין-משרדי למאבק בפשיעה. עם דרישות אחרות אי אפשר להסכים, כמו למשל ביטול חוק הלאום או הקפאת הריסת מבנים והלבנת הבנייה בשטחים בבעלות פרטית.

אם נניח לרגע לדרישות ונתמקד בהצהרה עצמה, נגלה כי קיים מתאם מובהק בין המחקר שלנו לבין ההצהרה של עודא: ערביי ישראל אכן משתלבים היטב בחברה הישראלית; הם מוטרדים מהעיסוק הבלתי פוסק של מנהיגיהם בבעיה הפלסטינית ומעדיפים שהם יתמקדו בקידום איכות החיים של ערביי ישראל. שיעור ההצבעה הנמוך מעיד בעיקר על חוסר אמון בהנהגה. עודא מבין זאת אבל לא בטוח שזה יספיק. חובת ההוכחה היא כרגע עליו – וגם עלינו. להנהגה הפוליטית ולחברה האזרחית יש אחריות גדולה כלפי ערביי ישראל. אנחנו במכון התחלנו ליישם את האחריות הזאת במזרח ירושלים, הצעד הבא שלנו יהיה בערים וביישובים ערביים-ישראליים.

שילובן של האוכלוסיות הערבית והחרדית באקדמיה – תמונת מצב

בחינת האפקטיביות של מדיניות מסוימת היא כלי חשוב הן למקבלי החלטות והן לציבור הרחב החודש אנו מציגים את תוצאות תכניות החומש תשע"א-תשע"ו של המועצה להשכלה גבוהה לשילובן של האוכלוסיות הערבית והחרדית באקדמיה.

מחקר זה עמד על מידת יעילותן של התוכניות הללו תוך בחינה של שלושה פרמטרים עיקריים: גידול בשיעור הסטודנטים הערבים/ החרדים במהלך שנות התוכנית, גיוון תחומי הלימוד והתאמתם לשוק העבודה המודרני ודרישותיו, ואחוז הנשירה. כמו כן, מחקרנו עמד על הגורמים להצלחה/ אי הצלחה של התוכניות בקרב אוכלוסיות היעד ומציע המלצות מעשיות להמשך יישומן בשנים הבאות. להלן הממצאים העיקריים:

התוכנית לשילוב האוכלוסייה הערבית באקדמיה נחלה הצלחה יחסית.

ההצלחה נרשמת בעיקר בפן גידול כמות הסטודנטים ובייצוגם במוסדות להשכלה גבוהה: בין השנים הנבחנות מספרם קפץ בקרוב ל-50%. ייצוג האוכלוסייה הערבית בקרב כלל הלומדים לתואר ראשון גדל משיעור של כ-11% לכ-15%.
במקביל גם נרשם גיוון בתחומי לימוד, למקצועות מבוקשים, בין היתר בהנדסה ומדעי המחשב.

מאידך, אחוז הנשירה של הסטודנטים הערבים עדיין גבוה מאוד ביחס למגזר היהודי הלא חרדי.

מנגד, התוכנית לשילוב החרדים לא נחלה הצלחה. בכל שלושת הפרמטרים לעיל לא השיגה התוכנית לשילוב החרדים הישגים משמעותיים:

גידול בכמות הסטודנטים ובייצוגם במוסדות להשכלה גבוהה: בין השנים תשע"א-תשע"ו, הושג פחות מ-80% מהיעד. יתר על כן, הגידול במספר הסטודנטים מקורו בנשות המגזר החרדי.

גיוון במקצועות הלימוד: גם בפרמטר זה לא נרשמה הצלחה. למרות זינוק של כ-80% במספר התוכניות לחרדים, הרוב המכריע של הבוגרות בוחרות ללמוד חינוך, שוק עם מעט מדי משרות ביחס למספר מבקשות העבודה.

אחוז הנשירה: ביצועיה של התוכנית בפרמטר זה מדאיגים ביותר. על פי דוח המבקר, שיעור הגברים החרדים הנושרים מלימודים אקדמיים מגיע לכ-46% ואצל הנשים החרדיות הוא עומד על כ-28%.

ממצאי המחקר מצביעים על שלושה גורמים עיקריים לאי הצלחת התוכנית במגזר החרדי:
דמות החרדי המשכיל (בלימודי חול) אינה נחשבת למקור גאווה כפי שהיא נתפסת באוכלוסייה הערבית.
העדר לימודי הליבה מהווה קושי משמעותי שחווים החרדים המעוניינים להשתלב באקדמיה.
המסגרות הייעודיות שהוקמו עבור אקדמאים חרדים הקשו על קידום מצוינות אקדמית של הפרט, בעיקר בשל העדר תחרות עם סטודנטים מצטיינים מקבוצות אוכלוסייה שונות.
לאור מסקנות אלו אנו מציעים צעדים משלימים אשר עשויים, לשיטתנו, לתת מענה ראוי לקושי של מועמדים חרדים להשתלב באקדמיה, תוך התחשבות באופייה הייחודי של החברה החרדית. להלן עיקרי ההמלצות:

פנייה ממוקדת לאוכלוסיות מקרב החברה החרדית שהן בעלות מוטיבציה גבוהה להשתלבות באקדמיה
קידום יוזמות וולונטריות להקניית לימודי ליבה לאוכלוסייה החרדית במסגרות בלתי פורמליות
עידוד חרדים להשתלב בלימודי תעודה והכשרה מקצועית

עם יישום ההמלצות, אנחנו מצפים לשינוי דרסטי בדפוסי ההשכלה של האוכלוסייה החרדית, וכתוצאה מכך עלייה אף בהשתתפותם בתעסוקה. השינוי צפוי להיות משמעותי וניכר לפחות כמו זה המתרחש בחברה הערבית.

לראיון עם מתן גדליהו עורך המחקר:

למחקר המלא:

חדשות המכון

 

נותרו מקומות אחרונים למגוון תפקידים – מהרו לשלוח קורות חיים!
תכנית המתמחים – תש"ף יוצאת לדרך!

הצטרפו לפרויקט הדגל שלנו במזרח ירושלים! או שמא תרצו לעסוק בעריכת ווידאו? המלגה השנתית של המכון חוזרת!
צרו קשר עכשיו

 

מדריכים להכנה ערכית לשירות משמעותי

 

יוצאי שירות צבאי לוחם ובעלי נסיון פיקודי? גרים באזור ירושלים, מודיעין, השפלה או מישור החוף הדרומי? בואו להדריך בני נוער לאור רוח צה"ל!
צרו קשר עכשיו

 

המכון בתקשורת


למה ארגון ציוני משקיע במזרח ירושלים? The Jewish Chronicle הבריטי עם התשובות.
The 5 Towns Jewish Times שאל אותנו על מהפכת המעברים בין ירושלים ליהודה ושומרון. (קישור לכתבה המצולמת בתמונה)

 

 

 

מירי שלם, מנכ"לית המכון, תוהה מה חברות הקונגרס תומכות הBDS היו יכולות ללמוד על החברה האזרחית בישראל. (ידיעות אחרונות)
ישראל הראל, היו"ר המייסד של המכון, מתאר איך נראת מציאות בה שומרי הסף מזלזלים בחוק. (הארץ)
נועה לזימי, רכזת המחקרים שלנו, מתארת את האתרגים החדשים-ישנים בבירת ישראל. (The Jewish Telegraphic Agency)

מידעון יולי 2019

By מידעונים

אמץ סטודנט

קוראים-שותפים יקרים,

במידעונים הקודמים סיפרנו לכם על העבודה המופלאה שזכינו לעשות השנה במזרח ירושלים. אנחנו קוראים לה 'מופלאה' כי כך מכנים אותה שותפינו. בכירים במשטרת ישראל מספרים לנו איך כיתות העברית הפזורות בכמה מוקדים במזרח ירושלים מגבירות את תחושת השייכות של הלומדים בהן, מפחיתות את הניכור ובהתאם תורמות להפחתת הטרור.

רמאדן, המוכתאר של צור באהר וחאלד, מנהל המתנ"ס, מספרים לנו כמה טוב עושים המתנדבים שלנו במרכז הזכויות. הם מדברים בשפתם של התושבים, מבינים את צרכיהם, נותנים להם שירות יעיל ואדיב, מתייחסים אליהם בכבוד ובסבלנות, מתקשרים אפילו בערב כדי לוודא שעניינם טופל ומנגישים עבורם כל שירות שהם צריכים וכל קצבה שהם זכאים לה.

בכירים בעיריית ירושלים מספרים לנו עד כמה חשובה ומשמעותית העבודה שלנו ועד כמה היא מורגשת בשטח.

אנחנו רוצים להמשיך ולהתרחב ולכן פונים אליכם להצטרף אלינו ולתמוך בנו במבצע 'אמץ מלגאי'.

עלות כל מילגאי שלנו, שנותן 130 שעות שירות בקהילה, היא 10000 ₪.

בואו, אמצו מילגאי אחד במימון 50% מהמלגה – 5000 ₪, ואנחנו נשלים בשיטת מאצ'ינג את החצי השני.

זו הזדמנות שלכם להשפיע, לחולל שינוי אמיתי בחייהם של שכנינו בירושלים, לרפא את מרקם היחסים בעיר ולחבר את חלקיה.

5000 ₪ בלבד למלגאי אחד, שיש לו פנים ושם, ושיכול להוסיף עוד אור ולעשות טוב בשמכם.
את התרומה ניתן להעביר בצ'ק לפקודת 'המכון לאסטרטגיה ציונית' (עם פרטי התורם), בהעברה בנקאית או בהפקדה לחשבון פיי פאל

התרומה מוכרת לצורכי תרומה על פי סעיף 46.

עזרו לנו להכפיל את מספר המלגאים שלנו, להגיע לעוד שכונות ולעזור ליותר אנשים.

מירי שלם,

מנכ"לית המכון לאסטרטגיה ציונית.

'תיקון עולם' על פי ז'בוטינסקי ובראי משנתו החברתית-כלכלית

"אומנם ברא האלו-ה את האדם כמו שהוא, אולם חלילה לו לאדם מלהשלים עם כך שיהא העולם תמיד "כמו שהוא" – חייב הוא לשקוד בכל עת על שכלולו, חייב הוא לנסות בכל עת לתקן את החסרונות בסדר העולם, שהאלו-ה הניח בו חסרונות מרובים כל כך – הניחו מלא חסרונות לשם כך דווקא שיהא האדם נאבק ושואף אל 'תיקונו של עולם'."

זאב ז'בוטינסקי, "פרקים בפילוסופיה הסוציאלית של התנ"ך" (1932)

 

החודש אנו מזמינים אתכם לצלול אל תוך הגותו של המנהיג הציוני הדגול, זאב זב'וטינסקי, ולברר דרכה את יחסו למושג 'תיקון עולם'. בעבודה זו, מובא ניתוח מעמיק של תפיסתו של ז'בוטינסקי את תפקיד האדם בחברה בה הוא חי. כמו כן, העבודה מציגה כיצד ביטוייה של תפיסה זו של ז'בוטינסקי משתקפים בגישתו בתחום החברתי-כלכלי. ז'בוטינסקי, לו נוהגים לייחס נטיות פוליטיות סותרות לעיתים מכל צד של המפה הפוליטית, מתגלה כאן כמדינאי שוחר חירות, שהאמין בכוחו של הפרט לשכלל את עולמו תוך הפגנת רגישות כלפי החלשים בחברה.

 

 

יצוין כי נייר זה יוצא לאור במסגרת פרויקט "קול קורא" לפרסום עבודות אקדמיות מצטיינות.

לראיון עם שירן קרסנוב, עורכת המחקר:

מזרח ירושלים

מדי שנה ארגונים אסלאמים רדיקליים מנצלים את הווקום שנוצר בחופש הגדול להפעלת קייטנות וחוגים המסיטים את הנוער המזרח ירושלמי נגד ישראל.

הקיץ המכון נעתר לפניית משטרת ישראל להציע אלטרנטיבה למצב הנוכחי. בשבועות אלה מפעיל המכון שתי כיתות עברית לנערים מאזור ג'בל מוכבר.
גם במקום כה מורכב לא חסרים תושבים המחפשים לתת לילדיהם את הכלים הנחוצים לעתידם הישראלי. זו מגמה חיונית ומשמחת שאנחנו רואים ברחבי מזרח העיר בהיקפים כאלה ואחרים. אחרי 52 שנים הגיע הזמן.

חדשות המכון

בסיכום שנת פעילות פורייה במיוחד אנחנו מזמינים אתכם להצטרף לעשייה שלנו במגוון מסגרות.

תכנית המתמחים – תש"ף יוצאת לדרך!

מעוניינים לכתוב מחקר? להשקיע במזרח ירושלים? לעסוק בעריכת ווידאו? המלגה השנתית של המכון חוזרת!
צרו קשר עכשיו

 

 

 

מדריכים להכנה ערכית לשירות משמעותי


יוצאי שירות צבאי לוחם ובעלי נסיון פיקודי? גרים באזור ירושלים, מודיעין, השפלה או מישור החוף הדרומי? בואו להדריך בני נוער לאור רוח צה"ל!
צרו קשר עכשיו

קול קורא לפרסום מחקרים מצטיינים

 

כמדי סמסטר נפרסם בחצי שנה הקרובה מחקר מצטיין. אז אמנם חופשת קיץ, אבל כבר כדאי לדאוג לקידום הרעיונות שלכם!
צרו קשר עכשיו

 

גמלאים? קחו חלק כמה שעות בשבוע!

 

 

 

 

מגוון מסלולי התנדבות בירושלים לדוברי ערבית ו/או בעלי רקע חינוכי.
צרו קשר עכשיו

 

המכון בתקשורת

העיתונאית יפעת ארליך באה לבקר במוקד הפעילות שלנו בצור באהר ודיווחה על חשיבותה בטור שלה בידיעות אחרונות.
מטבריה לרמת גן מלחמות השבת חזרו לכותרות, ובגלובס ראו לנכון לשוב לנתונים של פילוח הפעילות המסחרית בשבת שפרסמנו במחקר "השבת בישראל: תמונת מצב".

'תיקון עולם' על פי ז'בוטינסקי ובראי משנתו החברתית-כלכלית

By אחרונים, זכויות, חובות וחוק

החודש אנו מזמינים אתכם לצלול אל תוך הגותו של המנהיג הציוני הדגול, זאב זב'וטינסקי, ולברר דרכה את יחסו למושג 'תיקון עולם'. בעבודה זו, מובא ניתוח מעמיק של תפיסתו של ז'בוטינסקי את תפקיד האדם בחברה בה הוא חי. כמו כן, העבודה מציגה כיצד ביטוייה של תפיסה זו של ז'בוטינסקי משתקפים בגישתו בתחום החברתי-כלכלי. ז'בוטינסקי, לו נוהגים לייחס נטיות פוליטיות, סותרות לעיתים, מכל צד של המפה הפוליטית, מתגלה כאן כמדינאי שוחר חירות, שהאמין בכוחו של הפרט לשכלל את עולמו תוך הפגנת רגישות כלפי החלשים בחברה.

יצוין כי נייר זה יוצא לאור במסגרת פרויקט "קול קורא" לפרסום עבודות אקדמיות מצטיינות.

 

 

למחקר המלא…

מידעון יוני 2019

By מידעונים

דבר המנכ"לית

 

המכון לאסטרטגיה ציונית גאה ושמח להציג מקבץ של דברי הגות, יצירות וכתבים בנושא 'לאומיות ליברלית'.
בימינו נוטים לראות בצירוף 'לאומיות ליברלית' יצור כלאיים משונה שמאגד יחד ערכים סותרים. המושג 'לאומיות ליברלית' סובל מהתקפה משלושה כיוונים: ראשית, הלאומיות נתפסת כערך של העדפת לאום אחד על פני לאום אחר ועל כן כסותרת ערכים ליברלים הומניים המעמידים את האדם במרכז. הגדרת הלאומיות עצמה תופסת מקום מרכזי בדיונים האקטואליים בהגות הפוליטית; שנית, ההגדרה 'ליברליזם' עמומה ולא ברורה. הוא נמצא בשימוש יומיומי ומבטא מגוון עמדות שונות ואף סותרות; ושלישית, עצם החיבור בין המושגים 'לאומיות' ו'ליברליזם', נתפס לעתים קרובות כאוקסימורון. מכיוון שכך, מואשמת התיאוריה הלאומית-ליברלית לעתים קרובות כלא-אמיתית, לא-עקבית ולא-שלמה.

המכון לאסטרטגיה ציונית שם לעצמו למטרה לקדם תפיסת עולם לאומית-ליברלית, מתוך אמונה שזכותו של כל אדם, כחלק מזכויות הפרט שלו, להגדיר את עצמו מבחינה לאומית. ההגדרה העצמית היא אמצעי להגשמה עצמית והזכות לשייכות ולזהות היא מימוש צורך פסיכולוגי בסיסי, בהתאם לפירמידת הצרכים של מאסלו ולתיאוריה של רוי באומייסטר.

הגישה הלאומית-ליברלית טוענת שהלאומיות נועדה לשרת את הפרט, לא לשעבד אותו. לפי תפיסה זו, אין סתירה בין אמירותיו של ז'בוטינסקי: 'בראשית ברא אלוהים את היחיד' ו-'בראשית ברא אלוהים את האומה'. תפיסתו היא כי בני האדם מתאגדים לכדי קבוצה, קהילה או מדינה כדי לשפר את רמת חייהם וכדי להגדיל את החופש לכל אחד מהחברים בהן.

ז'בוטינסקי תמך בהנחה שהאומה היא המבנה הרצוי לאדם לשם הגשמתו העצמית. הוא ראה בה גוף טבעי שאליו משתייך הפרט – כמו שכל אדם נולד לאם ולאב כך הוא נולד גם לעמו, ורק במסגרתו, בהקשר הרחב והלאומי, ובזיקה לתרבותו הייחודית, יכולה להיווצר עבורו מסגרת לביטוי עצמי קולקטיבית, מבלי שתרבות אחת תגרע מהאחרת או תכפה עליה.

אתם מוזמנים לעיין באנתולוגיה שלפניכם ולהעמיק עוד בתפיסת הלאומיות הליברלית.

לאומיות ליברלית: אנתולוגיה

האטימולוגיה של המילה 'אנתולוגיה' מורה כי מקורה של המילה ביוונית העתיקה, ופירושה הוא "זר פרחים". האנתולוגיה מלקטת את המיטב שביצירות הספרותיות ומגישה אותן לפני הקורא, תוך שהיא תוחמת אותן סביב נושא מסוים, תמה משותפת או מוטיבים אמנותיים דומים. כך היא מאפשרת לקורא בן הזמן להגיע אל מקורות טקסטואליים רחוקים ונסתרים, אשר אין רוחו וזמנו מספיקים לכך. עם זאת, לאנתולוגיה שלפניכם דרישות תובעניות יותר; היא אינה מציעה לקוראיה רק להריח ולהתבשם מניחוחות ההגות המדינית הקדומה והעכשווית, כי אם מטילה עליהם חובת הרהור ותהייה.

אחד המושגים הפוליטיים השכיחים בשיחה הציבורית שלנו הוא "לאומיות ליברלית". אף כי רבים יודעים לספר מאין באה אותה וריאציה אידיאולוגית ומי היו דַּבָּרֶיה המובהקים במהלך הדורות, כיום משמעותה מעורפלת למדי. ויכוח סוער ניטש בין חוקרים, פולמוסנים ופוליטיקאים, לגבי שאלת מהותה של הלאומיות הליברלית, ואין בכוונתה של אנתולוגיה זו לסתום את הגולל על דיון חיוני זה. למעשה, ייתכן שטבעה של אידיאולוגיה ללבוש ולפשוט צורה בהתאם להתפתחויות באופני הבנתה על פי המקום והזמן, כך שכל מאמץ להגיע עדי הגדרתה האחרונה והמוחלטת נועד לעלות בתוהו. לכן בחרנו להלך כאן בנתיב אחר.
אנתולוגיה זו איננה מניפסט פוליטי של המכון לאסטרטגיה ציונית. מדויקת יותר תהיה ההבחנה כי האנתולוגיה שלפניכם יוצרת מרחב, מרחב רעיוני, אשר בתוכו המכון לאסטרטגיה ציונית מבקש להתמקם. כמובן, לכל מרחב יש גבולות, סטנדרטים, הנחות יסוד מקובלות. לא תיתכן יצירה בעלת ערך ומשמעות ללא גבולות, ולו העדינים והדקים ביותר. עם זאת, הכותבים המשתתפים כאן אינם נמנים עם חבריה של מפלגה אחת או כאלה המחויבים ליישום קונקרטי של מדיניות מסוימת. אחדים מן החיבורים שלפניכם הם מקורות ראשוניים בעלי אופי הגותי ומסאי, אחרים מודרניים יותר ונושאים גוון וכחני ואידיאולוגי, בעוד חיבורים נוספים משתייכים לעולם המחקר ופורסמו במגוון במות אקדמיות. המשותף לכולם היא ההידרשות לשאלת האיזון שבין שני חלקי המשוואה: הלאומיות והליברליזם, והניסיון העיקש לתאר את מערכת היחסים הסבוכה, ולעתים הקונפליקטואלית, בין השניים.

מטבע הדברים, כשעורך נדרש ללקט יצירות ולקבוע את גורלן לפרסום או לשכחה, כל בחירה וכל אי-בחירה עשויה להעלות תרעומת בקרב המלומדים. לקִטְלוּג ולסיווג רעיונות יש ערך רב, אך פעמים ההבחנות האנליטיות בין דומים אינן מוצקות מספיק ואינן מקדמות בהכרח את הדיון האינטלקטואלי.

החזון המדיני שאותו מבקש לנסח המכון לאסטרטגיה ציונית שוכן אי-שם בינות לפיתולי הדרכים, להרים ולגאיות המקיימים את המרחב הלאומי-ליברלי. אנו מזמינים אתכם לשוטט אתנו כאן ולהיות שותפים לדרך האידיאולוגית שאנתולוגיה זו עתידה להניב.

…למחקר המלא

מזרח ירושלים


נתון אחד שמשקף הרבה מן הפיגור העצום בגישה של תושבי ירושלים הערבים למוסדות הציבוריים.

על פי נתוני 'מכון ירושלים למחקרי מדיניות' ל2018 תושבי השכונות הערביות מהווים רק 22% ממקבלי הנחה בארנונה. כזכור, מדובר ב38% מאוכלוסיית העיר, והרוב המוחלט של ענייה.
קבלת ההנחה נעשת על פי קריטריונים ברורים, ללא צורך בהפעלת שיקול דעת, ברגע שהתושב מבקש. לכן, הפער הוא תוצאה של חוסר ההיכרות עם דרכי הפעולה של מוסדות העירייה והמדינה השורה במזרח העיר.

חוסר היכרות מסוג זה פוגע באימון הציבור המקומי באותם מוסדות, אבל גם בכלכלת העיר, ובסופו של דבר שיפור המצב בשכונות הערביות הוא אינטרס של כל הצדדים.

בחודשים האחרונים עזרנו לעשרות רבות של תושבים לקבל הנחה בארנונה, כשרבים מהם כלל לא היו מודעים שקיימת אפשרות כזו, קל וחומר שהם זכאים לה.

חדשות המכון

 


הקיץ המכון פותח את שעריו לקבוצת סטודנטים מצפון אמריקה להתמחות באגף המחקר שלנו.

הם יתבקשו לסייע בחקר דרכי ההתמודדות של מדינות דמוקרטיות עם תנועות בדלניות, ותהליכי הרדיקליזציה של חלק מן המחנה הדמוקרטי בארה"ב כלפי ישראל.

לעוד פרטים על אפשרויות התנדבות והתמחות אצלנו, במחקר בלימוד עברית: info@izs.org.il.

המכון בתקשורת

מנכ"לית המכון מירי שלם התארחה בתכנית 'משכן הלילה' של ערוץ הכנסת. על הפרק: הבחירות החוזרות, נסיונו החדש של אהוד ברק לחזור לפוליטיקה, וכוח נשי בפוליטיקה.
לקט מאמרים שפרסמו חברי המכון, בהם התייחסויות לשלל סוגיות הנמצאות על סדר היום הציבורי:

מירי שלם, מנכ"לית המכון, חושפת את התופעה מאחורי ההתקרבות בין אורלי לוי לאלונה ברקת. (ידיעות אחרונות)
ישראל הראל, היו"ר המייסד של המכון, מסביר איך השיטה של בג"צ לקידום המגזר הערבי פוגעת בסוף בשוויון ההזדמנויות, לרעת המגזר. (הארץ)
אריה גרין, חוקר במכון, מנתח את משנתו החברתית של זאב ז'בוטינסקי. (השילוח)

לאומיות ליבראלית: אנתולוגיה

By אחרונים, מדינת לאום

החודש אנחנו מזמינים אתכם לצלול אל מקורות הלאומיות הליברלית. בתקופה בה הרעיון של מדינות לאום מוצג רבות כסותר את חירויות הפרט, חשוב לזכור שהתפתחות ההגות הלאומית הלכה יד ביד עם תפיסת עולם ליברלית. עם מציני, מיל ורנאן באירופה, ובשיח היהודי מז'בוטינסקי ועד וולצר, הלאומיות הליברלית מבוססת היטב רעיונית, ובעלת בשורה רלוונטית מאוד לחברה העכשווית.

קראו עוד…

שינוי גודל גופנים
ניגודיות