מאמרים ומחקרים אחרונים

מידעון מאי 2019: בינאום המשפט הישראלי – תמיכת ממשלות אירופה בעתירות לבג"ץ

על ידי אחרונים, מידעונים

דבר המנכ"לית

שלום

הארץ שלנו אינה שוקטת, לא ארבעים שנה ואף לא ארבעים יום… וגם אצלנו במכון לא שוקטים על השמרים.

עתירות חוזרות ונשנות של ארגוני זכויות אדם מנסות לדאוג לכאורה לזכויות אדם, אבל פוגעות בזכותם של אזרחי מדינת ישראל להגנה מפני טרור. במיקוד תשומת הלב העולמית לסוגיות של הזנה בכפייה של אסירים ביטחוניים והריסת בתי מחבלים בישראל, הן מייצרות נזק ניכר לתדמיתה של מדינת ישראל ומקדמות נרטיב פלסטיני המציג את האסירים הביטחוניים והמחבלים כלוחמי חופש.

מעל האסירים הביטחוניים מרחפת הילה של מאבק אידאולוגי ולאומני הזוכה להוקרה ולהערצה. ההסתה במערכת החינוך הפלסטינית, ברשתות החברתיות ובתקשורת מעצבת חברה המקדשת מחבלים ורוצחי יהודים והופכת אותם למודל לחיקוי. הרשות הפלסטינית תומכת באסירים ובבני משפחותיהם ומחבקת אותם. מעבר לכך, האסירים הביטחוניים נהנים מאחווה וממעטפת תומכת ו'קהילתית' מאורגנת בכלא – יש להם דובר וועדות האחראיות על תחומים שונים כמו: קשר עם המשפחות, קשר עם הנשים, קשר עם רשויות השב"ס. ומעל הכול: האסירים הביטחוניים יודעים שיש להם סיכוי מעולה להשתחרר בעסקת שחרור מחבלים עתידית.

בחודש יוני הקים השר לביטחון פנים גלעד ארדן ועדה לבחינת תנאי המחבלים בכלא. בעקבות ממצאי הוועדה הוא החליט בחודש ינואר על צמצום התנאים עד למינימום המתחייב על פי הדין הבינלאומי ולא מעבר לו. כך למשל, הוא החליט להפסיק את הפרדת אסירי חמאס מאסירי פת"ח, לבטל את מוסד 'דובר האסירים' במתכונתו הנוכחית, לקצץ בכספים המופקדים בבתי הכלא עבור מחבלים על ידי משפחותיהם ועוד.

אך למרות מאמציו של ארדן, בשבוע האחרון פורסמו נתונים לפיהם האסירים הביטחוניים זוכים לארוחות חג, לביקורים בתדירות גבוהה (בכל חודש וחצי בממוצע), לטלוויזיה עם מבחר ערוצים, למשחקים בשעות הפנאי ולמכשירי כושר. מסתבר שאסירים ביטחוניים בישראל נהנים לא רק מהילת הערצה אלא גם מתנאי כליאה משופרים.

ניסיונותיה של ישראל לפוגג את הילת המחבלים והאסירים הביטחוניים כדי למנוע טרור, נתקלים בעתירות של ארגוני זכויות אדם הטורפים את הקלפים. כך למשל, מוגשות עתירות נגד הזנה בכפייה, בטענה לסכנה ממשית לבריאות המחבל ולשמירת האוטונומיה שלו על גופו; וכן עתירות נגד הריסת בתי משפחות מחבלים, בטענה לשימוש בבני אדם כאמצעי הרתעה וכפגיעה בזכותם של בני המשפחה לקורת גג ובזכותם לחיים בכבוד. עתירות אלה משמשות ככלי לדרבון הטרור ולא למיגורו.

ריבוי העתירות מתאפשר על ידי סיוע של מדינות אירופה בעלות גוון פוליטי מובהק ומטריד מאוד. לאחרונה יזם המכוןמחקר הבוחן עתירות שמגישים ארגוני זכויות אדם, אשר גורמות נזק למדינת ישראל ולתושביה, בתחומי הזנה בכפייה של אסירים ביטחוניים, הגירה בלתי חוקית והריסת בתי מחבלים.

 

בינאום המשפט הישראלי: תמיכת ממשלות אירופה בעתירות לבג"ץ

 

מחקר זה מציג כיצד ארגוני זכויות אדם המקבלים מימון מממשלות זרות מקדמים מטרות פוליטיות דרך פנייה שיטתית לערכאות משפטיות. מחקרנו התמקד בשלושה מקרי בוחן: אסירים שובתי רעב וסוגיית ההזנה בכפייה, מסתננים ומבקשי מקלט והריסת בתי מחבלים. סקרנו את העתירות המרכזיות שהוגשו בסוגיות אלו על ידי הארגונים או מטעמם, זאת בניגוד לעתירות פרטיות. מטרת המחקר היא לאמוד את ההשפעות השונות של ריבוי העתירות בכל אחד מן התחומים הללו. להלן עיקרי הממצאים:

___________11

בהקשר של הזנת אסירים בכפייה, העתירות של ארגוני זכויות אדם מיקדו את תשומת הלב הציבורית ברחבי העולם כנגד מדיניותה של ממשלת ישראל בהתמודדות עם אסירים ביטחוניים, כאלה הנמצאים גם במדינות שונות, ותרמו להמשך הסחטנות של דרישות יתרות מטעם האסירים הביטחוניים. הגם שכך, במבחן התוצאה בג"ץ אישר את חוקיות הסדר ההזנה בכפייה וניכר כי עיקר הנזק בתחום זה מסתכם בפגיעה בתדמיתה של מדינת ישראל ובקידום נרטיב פלסטיני המציג את האסירים כלוחמי חופש.

בהקשר של חוק המסתננים ומדיניות הממשלה למגר את תופעת ההגירה הבלתי חוקית לישראל, ישנה השפעה משמעותית וכבירה לעתירות של ארגוני זכויות אדם, נגד מאמצי חקיקה וקידום צעדי מדיניות לבלימת תופעה זו. בעקבות עתירות אלו, בג"ץ ביטל במספר סבבים את החקיקה וגרם, לפי גורמים בממשלה, לנזק משמעותי ביכולתה של המדינה להילחם בתופעת ההגירה הבלתי חוקית.

בהקשר של הריסת בתי מחבלים, ניכר שהגם העתירות הרבות בקידום או בסיוע של ארגוני זכויות האדם, לא חל שינוי באופן מהותי במדיניות הממשלה ונשאר שיקול דעת נרחב בידי המפקד הצבאי, בכפוף להסתייגויות שונות שקבע בג"ץ. עם זאת, עתירות אלו בהחלט עיכבו הריסות בתים לעיתים בחודשים רבים, דבר שייתכן וגרם לפגיעה באפקטיביות של צעד התרעתי זה בלחימה בטרור.

כמו כן, ניכר מן הממצאים כי פעילות ארגונים אלו משפיעה באופן משמעותי על השיח הציבורי והמשפטי בישראל, ברמה המקומית וברמה הבינלאומית, על תהליך קבלת ההחלטות וביתר שאת על יחסי החוץ של מדינת ישראל.

___________11

לאור המחקר התגבשו מספר המלצות: ראשית, יש לפעול להעמקת השקיפות בפעילות ארגונים אלו, מכלל קצוות הקשת הפוליטית (למשל, בחשיפת מימון הארגון שעותר לבית המשפט או מצטרף כידיד בית המשפט) וצמצום זכות העמידה, בחקיקה, לנפגעים ישירים בלבד, תוך צמצום התמריץ ל"שחקנים חוזרים" חזקים בדמות ארגוני זכויות אדם עתירי תקציב.

לסיכום, על מנת להבטיח את המשך פעילותם המבורכת של ארגונים אלו בשדה זכויות האדם ולחזק את הלגיטימציה שלהם בקרב אזרחי מדינת ישראל, יש לדידנו לפעול להרחבת השקיפות, בהמשך לחקיקת חוק השקיפות, והטלת מגבלות על זכות העמידה.

למחקר המלא

 

זכויות אדם כחולבן

___________11

בואו לציין את יום ירושלים בדרך אחרת, בסיור שלנו במעבר רחל!

ירושלים מהווה מרכז חיים עבור עשרות אלפי תושבי הרשות הפלסטינית. הסכסוך מספק מספר אתגרים למציאות זו במונחים של אינטרסים כלכליים, שמירה על הביטחון ומידת הפגיעה בחופש התנועה.

כולנו רואים מידי פעם כתבה בחדשות על המחסומים ביו"ש או נחשפים בפייסבוק לסרטונים המתעדים עומסים כבדים בבקרים. אבל עד כמה אנחנו מכירים באמת את המציאות במעברים? מה השתנה בזירה בשנים האחרונות?

פעילי "זכויות אדם כחולבן" נמצאים בשטח לאורך השנה, ומשתדלים לתת מענה לפניות בכל הקשור למינהל האזרחי, התנהלות במעבר, יחסים עם המעסיק וכו'.

הסיור הזה הוא הזדמנות מיוחדת לראות ולהתרשם בעצמכם, לשמוע נתונים וסיפורים מהשטח.

הסיור חינמי – בהרשמה.

 

חדשות המכון

___________11
סטודנט מצטיין?

גם בסמסטר הזה המכון יפרסם עבודה אקדמית שנכתבה בנושא חברתי-פוליטי רלוונטי לעשיית המכון.

רוצים להפיץ את מסקנות המחקר שלכם? פנו אלינו בבמייל info@izs.org.il

 

המכון בתקשורת

  • כתבה של ערוץ7 על מחקר העתירות: "מחקר חדש של 'המכון לאסטרטגיה ציונית' מראה כיצד ארגוני 'זכויות אדם' ומדינות אירופה מתערבים בסוגיות ביטחון ומדיניות ישראלית."
    * אוהד חמו מחדשות 12 עקב לאורך השנים אחרי ההתפתחויות במעברים בעוטף ירושלים ולא חסר משבטו על המשך העומסים בבקרים. אבל הפעם גם הוא מבין שמה שהיה השתנה לאין היכר… בדחיפות ארגוני הימין.
    * רשת החדשות הפרוטסטנטית GODTV סקרה את פעילות המכון במזרח ירושלים. לפיהם, מדובר ב"יוזמה ייחודית", המפגינה "הבנה שריבונות ישראלית שלמה על בירתה עוברת דרך השקעה בכלל שכונותיה."

לקט מאמרים שפרסמו חברי המכון, בהם התייחסויות לשלל סוגיות הנמצאות על סדר היום הציבורי:

  • מירי שלם, מנכ"לית המכון, מבקרת את תנאי הכליאה המוחים למידי של האסירים הבטחוניים. (ידיעות אחרונות)
    * ישראל הראל, היו"ר המייסד של המכון, שואל לאן פני הסיעה הדתית-לאומית המתחדשת. (הארץ)

מאוסלו ועד היום: דו"ח מצב זכויות אדם

על ידי אחרונים, זכויות, חובות וחוק

מחקר זה סקר במבט רחב שלוש סוגיות בתחום זכויות האדם ביהודה ושומרון: תעסוקת פלסטינים בישראל, טיפול בחולים פלסטינים בבתי החולים בישראל ותפקוד המעברים. המחקר בחן את המדיניות הישראלית בכל אחד מן הנושאים הנידונים ואת יישומה של מדיניות זו מאז הסכם אוסלו ועד היום, במלאת כחצי יובל להסכמים.

על מנת ללמוד על הממצאים, קראו את המחקר המלא…

 

 

מידעון אפריל 2019: דו"ח מצב זכויות אדם, מזרח ירושלים ודבר המנכ"לית

על ידי אחרונים, מידעונים

דבר המנכ"לית


שלום

בין חג החירות וחג העצמאות, בין זיכרון העבדות במצרים לזיכרון השואה, אנו מצווים לזכור כי זכויות האדם הן ערך יהודי המשותף לכל חלקי המפה הפוליטית, והשמירה עליהן היא חובתנו וגם משרתת את האינטרס של ביסוס הריבונות הישראלית.
בשנים האחרונות תנועת 'זכויות אדם כחול לבן' נוכחת במעברים באזור ירושלים ומעניקה סיוע רפואי לפלסטינים העוברים שם, תוך השגחה על הנעשה במעבר. את התנועה הקים ד"ר יועז הנדל, היו"ר היוצא של המכון.

לפני שנה החלטנו לבנות קומה נוספת לפעילות שלנו ולאחר כמה פגישות של 'סיעור מוחות' נבחרה מזרח ירושלים כיעד לפרויקט חדש: הקמת מרכז זכויות אזרח בצור באהר לתושבי המקום, וכן כיתת לימוד עברית לנשים מצור באהר והסביבה. לפני חודש פתחנו כיתות עברית נוספות לתושבי עיסאוויה.

תכנית הפעולה לשנה הקרובה נבנתה בשיתוף עם רמדאן דבש, יו"ר המנהל הקהילתי בצור באהר (שהתמודד למועצת העיר ירושלים בבחירות האחרונות). פעילותנו במזרח ירושלים ובמעברים נעשית בעזרת סטודנטים דוברי ערבית תמורת מלגה.

הפרויקט החדש מרגש אותנו מאוד. ראשית, כי הוא מרחיב את העשייה המבוססת על תפיסת העולם של 'זכויות אדם כחול לבן', לפיה עיסוק בזכויות אדם ובהטבת איכות חייהם של הפלסטינים אינו נמצא בבלעדיות הצד השמאלי של המפה הפוליטית, ואינו סותר תפיסת עולם של אנשי מרכז וימין, שכן גם להם יש לגיטימציה והכרח לעסוק בזכויות אדם ואזרח.

שנית, כי אנו רואים כיצד עבודת השטח שלנו, כארגון קטן ולא ממשלתי, מחוללת פלאים ומצמצמת את הניכור המתמשך בין 300,000 תושבי מזרח ירושלים לבין מדינת ישראל, ניכור שעד כה אף אחד לא הצליח לגשר עליו.

שלישית, כי בעינינו, זוהי העשייה של הציונות בימינו: הדאגה לזכויות אדם של הפלסטינים החיים לצדנו.

ואחרונה חביבה, משום שריבונות חייבת לבוא עם אחריות, ואף כי הדיון בשאלת ירושלים קיים על השולחן מזה זמן רב, השאלות בדבר גורלה ממשיכות לעלות כל הזמן: האם היא תחולק? האם היא תהפוך לבינלאומית? אם ברצוננו להבטיח שירושלים לא תחולק, עלינו להתנהל כריבון הדואג לתושביו ונותן להם שירותים וזכויות המגיעים להם. לכן לקחנו על עצמנו את המשימה להיטיב את תנאי המחיה של תושבי מזרח ירושלים.

נשמח שתשתפו אותנו במחשבות וברעיונות שלכם בתחום זה, וכמובן נשמח לכל תמיכה ושותפות בפרויקט.

בברכת אביב נעים ושמח,

מירי שלם

מאוסלו ועד היום: דו"ח מצב זכויות אדם

מחקר זה סקר במבט רחב שלוש סוגיות בתחום זכויות האדם ביהודה ושומרון: תעסוקת פלסטינים בישראל, טיפול בחולים פלסטינים בבתי החולים בישראל ותפקוד המעברים. המחקר בחן את המדיניות הישראלית בכל אחד מן הנושאים הנידונים ואת יישומה של מדיניות זו מאז הסכם אוסלו ועד היום, במלאת כחצי יובל להסכמים.

___________11תעסוקת פלסטינים בישראל

 

המגמה הכללית במדיניות הישראלית מאוסלו ועד היום הינה הגברת התעסוקה ושיתוף הפעולה הכלכלי בין ישראל והרשות הפלסטינית. לתפיסת הממשל הישראלי, ככל שהמצב הביטחוני מאפשר זאת, שיתוף הפעולה הכלכלי המתבטא בעלייה במועסקים פלסטיניים בישראל מביא לתוצאות חיוביות מבחינה כלכלית וביטחונית. לצד זאת, נראו ליקויים בשיטת ההעסקה של העובדים ובשמירה על זכויותיהם.

 

 

* מאז הסכמי אוסלו ועד היום נראתה מגמת עליה כללית במספר המועסקים הפלסטינים בישראל, למעט תנודות בודדות, רובן בתקופות רגישות מבחינה ביטחונית. ב- 1996 מספר היתרי ההעסקה עמד על כ- 25 אלף, בשנת 2011 על כ- 37 אלף, ועד 2017 הגיע ל- 85 אלף.
*בשיטת ההעסקה הנהוגה כיום בישראל התגלו ליקויים שהביאו לפגיעה בזכויות הסוציאליות של עובדים פלסטיניים: חוזה העסקה לא תקין, היעדר תכנית הפרשות לפנסיה ואי זכאות לדמי מחלה וחופשה.
*לשם תיקון הליקויים החליטה הממשלה בשנת 2016 על החלת רפורמה בשיטת ההעסקה של עובדים פלסטיניים בישראל הכוללת מערך השמה ומיון לעובדים ואפשרות כניסה ללא בקשה ממעסיק לזמן מוגבל, נוסף לשורה של צעדים שנועדו להבטיח את זכויותיהם של העובדים.

קבלת טיפול רפואי בישראל

 

גם בתחום קבלת הטיפול הרפואי בישראל, המגמה הכללית הינה הרחבת שיתוף הפעולה וזאת מסיבות דיפלומטיות, ביטחוניות, כלכליות ומוסריות. עם זאת, העומס הנוצר במחלקות מסוימות בעקבות הטיפול בחולים פלסטינים כמו גם חוב העתק של הרשות הפלסטינית לבתי החולים בישראל מהווים נטל משמעותי, אותו יש לפעול להקל בהקדם.
___________11
• בין השנים 2003-2017 חל גידול משמעותי במספר ההיתרים שניתנו לחולים פלסטינים לצורך קבלת טיפול רפואי בישראל. מספר ההיתרים עלה מ- 19,488 ב2003 ל- 93,770 ב2017.
• המחלקות בהן אחוז המאושפזים הפלסטינים הוא הגבוה ביותר הן מחלקות הילדים. בבדיקה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת נמצא כי 51% מכלל ימי האשפוז של פלסטינים היו במחלקות המיועדות לילדים.
• הרשות הפלסטינים נמנעת מתשלום מלא על הטיפולים וצוברת חוב עתק לבתי החולים בארץ. לפי בדיקה שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנת 2017 עמדה יתרת החוב של הרשות הפלסטינית לבתי החולים בישראל על כ- 40.36 מיליון ₪.
• בשנים האחרונות גדל חלקם של האישורים לקבלת טיפול בבתי חולים ברחבי הארץ לעומת האישורים לקבלת טיפול בבתי חולים במזרח ירושלים.

 

למחקר המלא

 

מזרח ירושלים


במסגרת התרחבות הפעילות שלנו במזרח ירושלים אנו שמחים לבשר לכם על פתיחת שתי כיתות חדשות ללימודי עברית המיעודות לתושבי עיסוויה, למרגלות הר הצופים. מדובר בשכונה שנותרת לאחור בגל הפיתוח הפוקד את השכונות הערביות של העיר. הצימאון של האוכלוסיה לשלוט בשפה מראה שהרצון להשתלב קיים ושעם או בלי תכנית טרמאפ כולם מבינים שישראל כאן כדי להישאר.
התכנית פועלת בשיתוף פעולה עם עיריית ירושלים ומשטרת ישראל.

חדשות המכון


סטודנט מצטיין?

גם בסמסטר הזה המכון יפרסם עבודה אקדמית שנכתבה בנושא חברתי-פוליטי רלוונטי לעשיית המכון.

רוצים להפיץ את מסקנות המחקר שלכם? פנו אלינו בבמייל info@izs.org.il

מאמרים

לקט מאמרים שפרסמו חברי המכון, בהם התייחסויות לשלל סוגיות הנמצאות על סדר היום הציבורי:

*מירי שלם, מנכ"לית המכון, מסבירה שלמחרת הבחירות הימין יידרש ליותר מהססמאות הרגילות נגד השמאל להתמודד עם עסקת טראמפ. (ידיעות אחרונות)
* ישראל הראל, היו"ר המייסד של המכון, פגש שמאל לא חמוץ, המקדש את אחדות העם על פני השסעים האידאולוגיים. (הארץ)
* ניקולא נסים טובול, מנהל פרוייקטים, מנתח את תוצאות הבחירות במגזר הערבי, שהתאפיינו בזינוק ההצבעה למפלגות הכלליות. (מידה)

בחינת מדיניות העסקת עובדים פלסטינים בענף הבנייה בישראל

על ידי אחרונים, זכויות, חובות וחוק

נייר זה סקר את מדיניותה רבת השנים של ישראל בתחום העסקת עובדים פלסטינים מאיו"ש בשטחה. הוא מציג את התמורות שחלו במדיניות זו מתחילת השליטה הישראלית באיו"ש ועד ימינו אנו.

המוטיבציה לכתיבת המחקר מקורה בעדויות שהולכות ונאספות בשנים האחרונות על הפרת התנאים הסוציאליים של העובדים הפלסטינים ועל כשלים בדרך חלוקת ההיתרים למעסיקים הישראלים אשר פוגעים ביעילותו של ענף הבנייה הישראלי.

במחקר זה התייחסנו לליקויים הללו כפי שהם מוצגים בדוח מבקר המדינה משנת 2014. ביקורת הדוח הצביעה על העדר מדיניות סדורה ואחידה להקצאת היתרים למעסיקים, היעדר פיקוח על מתן זכיות סוציאליות לעובדים פלסטינים ועל קיומו של הסדר כובל הגורם לכך שעובד פלסטיני מוכרח לעבוד אצל מעסיק ישראלי מסוים ללא יכולת לעבור למעסיק אחר. בעיה חמורה במיוחד הנובעת מהסדר זה היא התלות של העובדים הפלסטינים במתווכים לצורך הבטחת תעסוקתם, הגובים מהם עמלות גבוהות במיוחד עבור שירות זה.

לנוכח הליקויים שהוזכרו, בחנו את מידת יעילותה של הרפורמה של משרד האוצר בנושא שאושרה באוקטובר 2018. נמצא כי הרפורמה פותרת את מרבית הבעיות שנגרמו מהמדיניות שהייתה נהוגה עד כה, בעיקר ביטול ההסדר הכובל והגברת האכיפה לצורך הבטחת מתן תנאים סוציאליים לעובדים לפי לשון החוק הישראלי.

לבסוף, המחקר ממליץ על צעדים משלימים לרפורמה, ביניהם, הדרכה שוטפת לעובדים הפלסטינים בנוגע לזכיותיהם הסוציאליות והטלת עיצומים כספיים על קבלנים אשר נתגלה כי הם עושים שימוש בשירותיהם של מתווכים. המחקר אף מבליט את החשיבות של הקמת מערך התשלומים והסליקה מול הרשות הפלסטינית עליו הורתה הרפורמה, בכדי למנוע תשלום במזומן לפועלים, דבר אשר מגדיל את הסיכון לפגיעה בזכויותיהם הסוציאליות של העובדים.

למחקר המלא…

לצפיה בסרטון שהכנו בנושא כנסו לקישור…

מידעון מרץ 2019: העסקת פלסטינים בענף הבנייה בישראל

על ידי אחרונים, מידעונים

שלום

לרוב המכון מלווה את הסוגיות הקשורות בכניסת תושבי הרשות הפלסטינית לתוך ישראל במסגרת פעילות המעברים של זכויות אדם כחולבן. אבל בחודשים האחרונים פנינו לנושא מזווית מחקרית, במטרה לבחון את השינויים שהחלו בתחום בשנים האחרונות בעקבות ההצעות העולות מדו"ח מבקר המדינה משנת 2014. הגיע העת להגיש לכם את הממצאים של מחקר מקיף זה.

בהמשך המידעון גם תוכלו לקרוא על צנחנים בקרית גת, סטודנטים מהאוניברסיטה העברית וריבונות במגזר הערבי-ישראלי.

קריאה מהנה!

מדיניות העסקת פלסטינים בענף הבנייה בישראל

___________11
נייר זה סקר את מדיניותה רבת השנים של ישראל בתחום העסקת עובדים פלסטינים מאיו"ש בשטחה. הוא מציג את התמורות שחלו במדיניות זו מתחילת השליטה הישראלית באיו"ש ועד ימינו אנו.

המוטיבציה לכתיבת המחקר מקורה בעדויות שהולכות ונאספות בשנים האחרונות על הפרת התנאים הסוציאליים של העובדים הפלסטינים ועל כשלים בדרך חלוקת ההיתרים למעסיקים הישראלים אשר פוגעים ביעילותו של ענף הבנייה הישראלי. חלק מעדויות אלו נאספו בפעילות השטח של 'זכויות אדם כחולבן' בשנים האחרונות.

במחקר זה התייחסנו לליקויים הללו כפי שהם מוצגים בדוח מבקר המדינה משנת 2014. ביקורת הדוח הצביעה על העדר מדיניות סדורה ואחידה להקצאת היתרים למעסיקים, היעדר פיקוח על מתן זכיות סוציאליות לעובדים פלסטינים ועל קיומו של הסדר כובל הגורם לכך שעובד פלסטיני מוכרח לעבוד אצל מעסיק ישראלי מסוים ללא יכולת לעבור למעסיק אחר. בעיה חמורה במיוחד הנובעת מהסדר זה היא התלות של העובדים הפלסטינים במתווכים לצורך הבטחת תעסוקתם, הגובים עמלות גבוהות במיוחד עבור שירות זה.
___________11
לנוכח הליקויים שהוזכרו, בחנו את מידת יעילותה של הרפורמה של משרד האוצר בנושא שאושרה באוקטובר 2018. נמצא כי הרפורמה פותרת את מרבית הבעיות שנגרמו מהמדיניות שהייתה נהוגה עד כה, בעיקר ביטול ההסדר הכובל והגברת האכיפה לצורך הבטחת מתן תנאים סוציאליים לעובדים לפי לשון החוק הישראלי.

לבסוף, המחקר ממליץ על צעדים משלימים לרפורמה, ביניהם, הדרכה שוטפת לעובדים הפלסטינים בנוגע לזכיותיהם הסוציאליות והטלת עיצומים כספיים על קבלנים אשר נתגלה כי הם עושים שימוש בשירותיהם של אותם מתווכים. לבסוף, המחקר מבליט את החשיבות של הקמת מערך התשלומים והסליקה מול הרשות הפלסטינית עליו הורתה הרפורמה, בכדי למנוע תשלום במזומן לפועלים, דבר אשר מגדיל את הסיכון לפגיעה בזכויותיהם הסוציאליות של העובדים.

למחקר המלא

 

זכויות אדם כחולבן

___________11

בוקר מרגש בתיכון אורט טכנולוגי קרית גת בו נערך מפגש הסיום של תכניתנו 'בגלל הרוח'. כלל בית הספר לקח חלק בסיכום החגיגי, שהיה גם הזדמנות להעמקת החיבור עם ותיקי קהילה. חיילי ומפקדי פלגה א' מגדוד 890 באו להשתתף בתחרות ספורטיבית עם התלמידים והיוו דוגמה אישית לשירות משמעותי אליו חונכו לאורך השנה. בנוסף קיימנו רב שיח בין דורי בין חיילי העבר, ההווה והעתיד.
אצלנו צבא העם אינו סתם ביטוי. אנחנו מאמינים בצורך ההדדי בייצוג של כלל האוכלוסיה בין מרכיבי התפקידים המשמעותיים, ופועלים לגישור על הפערים בנושא, תוך התמודדות רצינית עם המימד המוסרי של השירות, המתחים בין הערכים השונים ושאר אתגרים אליהם התלמידים נחשפים לעתים דרך התקשורת בצורה לא מבוקרת.

חדשות המכון

___________11
במסגרת שיתוף פעולה עם האוניברסיטה העברית, סטודנטים לתואר ראשון יכולים לעשות התנדבות אצלנו תמורת נ"ז.

ניתן להצטרף לעשייה שלנו בשני אפיקים מרכזיים:
– מזרח ירושלים (לימודי עברית או הנגשת מידע),
– מחקרים פוליטיים-חברתיים.

הזדמנות פז להכיר את המכון מבפנים ולבטא את כשרונותיכם!

ניתן לפנות אלינו ליותר פרטיים והגשת מועמדות דרך האפליקציה TRIBU או במייל info@izs.org.il

 

———-

___________11
עובדי המכון מן העבר ומן ההווה ערכו פרידה חגיגית מד"ר יועז הנדל, שכידוע החליט להתמודד בבחירות הקרובות לכנסת. בדברים שהוא נשא באירוע, הנדל ציין את חשיבות העבודה החוץ פרלמנטרית ככלי להעלאת נושאים לסדר היום הציבורי, השפעה וקידום רעיונות. הוא סקר את פעילות המכון בשבע שנים בהן הוא עמד בראשו, בין היתר הקמת תנועת זכויות אדם כחולבן.

 

מאמרים

לקט מאמרים שפרסמו חברי המכון, בהם התייחסויות לשלל סוגיות הנמצאות על סדר היום הציבורי:

ישראל הראל, היו"ר המייסד של המכון, מזכיר את אחריותו של נתניהו באוזלת היד בהר הבית (הארץ).
מירי שלם, מנכ"ל המכון, קוראת להגברת האכיפה במגזר הערבי (ידיעות אחרונות).

רכוש יהודי ביו"ש: השגות על פסיקת העליון בבג"ץ ולירו

על ידי אחרונים
זהו נייר ראשון בסדרת "קול קורא" לעבודות מצטיינות של סטודנטים.
נייר עמדה זה בוחן את מעמדם של נכסים ביהודה ושומרון אשר היו בבעלות יהודית פרטית ערב הפלישה הירדנית. בשנת 1948 הם נתפסו בידי ירדן והיום, תחת שלטון ישראל, הם מוחזקים על ידי מדינת ישראל כ'רכוש ממשלתי ירדני'. מסמך זה טוען, בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון בעניין ולירו (Valero) בשנת 2011, כי מבחינה משפטית, לישראל מותר, והיא אף צריכה, להשיב רכוש זה לבעליו הקודמים.
להעמקה בהצדקות העומדות בבסיס טענה זו, מוזמנים לקרוא את המחקר המלא.
להלן קישור לסרטון בנושא

מידעון פברואר 2019: מעמדם של נכסים בבעלות יהודית ביהודה ושומרון לפני 1948

על ידי אחרונים

שלום

החודש אנו בוחנים את מעמדם של נכסים ביהודה ושומרון אשר היו בבעלות יהודית פרטית ערב הפלישה הירדנית. בשנת 1948 הם נתפסו בידי ירדן והיום, תחת שלטון ישראל, הם מוחזקים על ידי מדינת ישראל כ'רכוש ממשלתי ירדני'. מסמך זה טוען, בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון בעניין ולירו בשנת 2011, כי מבחינה משפטית, לישראל מותר, והיא אף צריכה, להשיב רכוש זה לבעליו הקודמים.

לרגל כניסתו לחיים הפוליטית אנו מאחלים הצלחה ליו"ר המכון ד"ר יועז הנדל.

נכסים בבעלות יהודית ביהודה ושומרון לפני 1948

___________11
החל מהחודש המכון יתן מידי פעם את הבמה לעבודת מחקר של סטודנט מצטיין.

במחקר ראשון זה, ראסל שלו מנתח את בג"צ ולירו (2011), לפיו העברת הנכס לאפוטרופסות ירדנית אחרי 1948 ניתקה את הזיקה בין הבעלים הקודמים והנכס עצמו, וזאת כל עוד לא בוטלה העברה זו כחלק מהסכם שלום.

משמאל, ראיון עם החוקר, ראסל שלו.

 

 

כשכבשה ישראל את יהודה ושומרון לאחר מלחמת ששת הימים, רבים מבעלי הרכוש ציפו לקבל בחזרה את הבעלות על רכושם זה, אך ממשלת ישראל לא שחררה את הרכוש, אלא המשיכה להחזיק בנכסים אלה כרכוש ממשלתי ירדני. בית המשפט העליון טען כי התפיסה הירדנית את הנכסים כרכוש אויב ניתקה אותם, במהותם, מבעליהם היהודים המקוריים.
___________11

נייר עמדה זה טוען כי התפיסה הירדנית של הרכוש הייתה בלתי חוקית, כתוצאה מתוקפנות וסיפוח שטח שלא זכה להכרה בינלאומית, ועל כן יש לראותה כחסרת תוקף. הכרה בנכסים יהודיים מוחרמים כרכוש ממשלת ירדן היא הפרה של עיקרון oritur non jus injuria ex ,שמשמעותו: עוולה אינה מצמיחה זכויות.

לאחר שנוכיח כי פעולותיה הבלתי-חוקיות של ירדן אינן יכולות להעניק לה זכויות משפטיות על הרכוש, נתמודד עם הטענה כי לא ניתן להחזיר את הרכוש היהודי לבעליו המקוריים, ללא נתינת מענה מקיף לתביעות ערביות מקבילות בישראל. נראה כי הרכוש היהודי ביהודה ושומרון הוא בבחינת generis sui – כלומר תופעה היסטורית-משפטית ייחודית, ושמעמדו החוקי ברור הרבה יותר מזה של הרכוש הערבי במדינת ישראל. התניית החזרתו בתביעות ערביות מקבילות תטשטש את ההבחנה בין תוקפן לקורבן. כמו כן, הניסיון של ישראל בירושלים מלמד שהקבלה כזו מיותרת, וכי אין חשש כי תביעה להחזרת רכוש יהודי תביא למבול של תביעות ערביות. לבסוף, נעמוד על כך שלמדינת ישראל יש מחויבות היסטורית ייחודית להשבת הרכוש היהודי המוחזק הנמצא כעת בשליטתה.

למחקר המלא

זכויות אדם כחולבן

בתום כשנה וחצי של עבודות בניה, נפתח בשעה טובה המתחם החדש של מעבר קלנדיה ב20 לפברואר.

הוא כולל שש עמדות בידוק בטחוני ולא פחות מעשרים מסלולים לבדיקת היתר. מעכשיו פועל רק צריך להעביר את הכרטיס המגנטי שלו כדי לעבור. תהליך של שניות.

נדב ושמואל, המתנדבים שלנו במעברים באזור ירושלים, מסכמים:
"המעבר החדש הוא שינוי משמעותי בכל ההתנהלות במקום. זמן ההמתנה המירבי ירד לכחמש דקות. רואים הרבה פנים חדשות של פועלים שעברו {עוד יותר} מוקדם מבדרך כלל. אפילו אנשים מבית לחם, מרחק של שעה ורבע נסיעה, ראו לנכון לנסוע עד לכאן כדי לעבור במהירות שיא זו."

אם טרם קראתם את הכתבה של טאבלט מחודש שעבר על הפעילות שלנו במעברים, תוכלו למצוא אותה כאן.

חדשות המכון

___________11

מזל טוב ליו"ר שלנו יועז הנדל על הצטרפותו כמספר 2 לתנועת תל"ם וריצתו בבחירות הכלליות הקרובות במסגרת רשימת 'כחול לבן'.

המחויבות של יועז לציונות, למדינה ולערכים לאומיים ליברליים נחוצים לישראל בכלל ולכנסת בפרט.

מאמרים

לקט מאמרים שפרסמו חברי המכון, בהם התייחסויות לשלל סוגיות הנמצאות על סדר היום הציבורי:
ד"ר יועז הנדל, יו"ר המכון, נפרד מקוראיו אחרי שנים של טור שבועי (ידיעות אחרונות).
ישראל הראל, היו"ר המייסד של המכון, מבכה על התחרד"לות המפד"ל (הארץ).
מירי שלם, מנכ"ל המכון, מציינת את החשיבות הרבה שבכניסת דמויות "ימין חברתי" לפוליטיקה הישראלית (ידיעות אחרונות).
נוה דרומי, מנהלת 'זכויות אדם כחולבן', מספרת שישראל מיהרה לבקש מגרמניה להחליף את ארה"ב כמממן העיקרי של… אונר"א (הארץ).
ניקולא נסים טובל, רכז פרויקטים במכון, מסביר איך צרפת ממשיכה להילחם באנטישמיות בדרך הלא נכונה (YNET).

משטרת ישראל והמגזר הערבי – אמון ואכיפה

על ידי אחרונים, זכויות, חובות וחוק

כשלוש שנים לאחר אירועי אוקטובר 2000, פרסמה ועדת אור את המלצותיה לשיפור היחסים בין משטרת ישראל והחברה הערבית, ואלו הן: לחדול להתייחס אל החברה הערבית כאל אויב, לקדם הידברות בין החברה הערבית למשטרה ולאכוף את החוק באופן שוויוני במגזר הערבי. מחקר זה מתמקד במידת יישומן של המלצות אלו. בדקנו אלו צעדים ננקטו בנושא החל משנת 2003 ועד היום, תוך התמקדות במספר סוגיות הנגזרות מהמלצות ועדת אור. היכנסו למחקר המלא על מנת ללמוד על הממצאים.

למחקר המלא…

סוגיות הנגזרות מהמלצות ועדת אור

על ידי אחרונים, זכויות, חובות וחוק

כשלוש שנים לאחר אירועי אוקטובר 2000, פרסמה ועדת אור את המלצותיה לשיפור היחסים בין משטרת ישראל והחברה הערבית, ואלו הן: לחדול להתייחס אל החברה הערבית כאל אויב, לקדם הידברות בין החברה הערבית למשטרה ולאכוף את החוק באופן שוויוני במגזר הערבי. מחקר זה מתמקד במידת יישומן של המלצות אלו. בדקנו אלו צעדים ננקטו בנושא החל משנת 2003 ועד היום, תוך התמקדות במספר סוגיות הנגזרות מהמלצות ועדת אור. היכנסו למחקר המלא על מנת ללמוד על הממצאים.

למחקר המלא…

מידעון ינואר 2019: אכיפת החוק במגזר הערבי

על ידי אחרונים, מידעונים אין תגובות

15 שנה אחרי אירועי אוקטובר 2000 בוודי ערא, יצאנו לבדוק מה השתנה ביחסים בין משטרת ישראל ובין המגזר הערבי-ישראלי. בין שיטור יתר לחוסר אכיפה, בין בניית האימון לשאלת הייצוג המגזרי במדים הכחולים, מסקנות ועדת אור מגיעות לשטח רק לאטן.

החודש נפרדנו מפרופסור משה ארנס, שהיה יו"ר הועדה המייעצת של המכון. יהי זכרו ברוך.

משטרת ישראל והמגזר הערבי – אמון ואכיפה

___________11
החברה הערבית בישראל סובלת מפשיעה בהיקף גבוה משיעורם באוכלוסייה, ולדבר זה השפעה שלילית משמעותית על איכות חיי התושבים הערבים בישראל. מחקר זה מתמקד בשלוש המלצות לשיפור יחס המשטרה לחברה הערבית, אותן הציעה ועדת אור, שהוקמה לאחר אירועי אוקטובר 2000, ופרסמה את המלצותיה בשנת 2003.

 

שלוש ההמלצות שלנו הן: לחדול להתייחס אל החברה הערבית כאל אויב, לפעול להידברות בין החברה הערבית למשטרה ולאכוף את החוק באופן שוויוני כלפי החברה הערבית.

בדקנו מהן ההתפתחויות בנושאים אלו משנת 2003 ועד היום, תוך התמקדות במספר סוגיות הנגזרות מהמלצות אלו. להלן ממצאינו העיקריים:
יחס המשטרה כלפי החברה הערבית – משטרת ישראל עדיין מפעילה כוח מוגזם כלפי החברה הערבית בישראל. דבר זה מתבטא באלימות משטרתית רבה יותר מאשר האלימות כלפי החברה היהודית. כמו כן, החברה הערבית בישראל סובלת במידת מה משיטור יתר, כלומר מביצוע פעולות שיטור מיותרות כלפיה, אשר עלולות לנבוע מחשד מוקדם של השוטרים. החברה הערבית סובלת מבדיקות ביטחוניות מחמירות יותר בשל שיטת ה"פרופיילינג", ומשיעור גבוה של מעצרים ללא כתבי אישום ביחס לשיעור המקביל בחברה היהודית. אף שניתן להצדיק חלק משיטור היתר בהתנהגות חלקים מהחברה הערבית בישראל, עדיין תופעות אלו, יחד עם האלימות המשטרתית, פוגעים באמון הציבור הערבי במשטרה, שירד באופן משמעותי מאז שנת 2003.
____________...
הידברות בין המשטרה לחברה הערבית – במישור הפורמלי, משטרת ישראל מפעילה מרכזי שיטור קהילתי (מש"קים) בחברה הערבית, שמטרתם שיפור הקשר בין המשטרה לחברה והענקת שירותים לאזרח, אולם ישנם מספר מש"קים זה נמוך מהמלצת אגף התכנון של המשטרה. במסגרת תכנית חיזוק מגזר המיעוטים (תכנית 922) לא מפותח השיטור הקהילתי במגזר הערבי. כמו כן, על אף שמספר הערבים המתנדבים למשמר האזרחי הולך וגדל, עדיין אחוז הערבים המתנדבים בו קטן מאוד ביחס לשיעורם באוכלוסייה. במישור הבלתי פורמלי, הצגנו כי נכונות הערבים לשתף פעולה ולדווח למשטרה על פשעים נמוכה יותר מאשר נכונות היהודים, אך בעיה זו ידועה למשטרה והיא פועלת לשנותה.
אכיפה שוויונית של החוק בחברה הערבית – בכמה ערים גדולות במגזר הערבי חסרות תחנות משטרה. במסגרת החלטה 922 של משטרת ישראל מוקמות תחנות משטרה חדשות במגזר הערבי. כמו כן, כמות השוטרים הערבים במשטרת ישראל קטנה באופן משמעותי לשיעורם באוכלוסייה. גם בהקשר זה, במסגרת החלטה 922, שואפת משטרת ישראל לגייס שוטרים רבים מהחברה הערבית, ולהגדיל את שיעור הייצוג שלהם במשטרה. זאת, על אף התנגדות של מנהיגים ונבחרי ציבור ערבים שעורכים דה-לגיטימציה למשטרה ולשירות בה.

למחקר המלא

מזרח ירושלים
___________11

גאים לחזק את השירותים העירוניים! עם פרוץ השנה האזרחית החדשה, מרכז המידע שלנו בצור באהר התחיל שיתוף פעולה חשוב עם עיריית ירושלים כמוקד להגשת פניות מרוכזות לאגפים השונים: רישום לגנים ובתי ספר, ארנונה, תורים… גם זכינו בפוסט מפרגן בדף הפייסבוק בערבית של ראש העיר משה ליאון. במקבילים הפונים ממשיכים להתעדכן בנושאים אחרים כמו זכויות עובדים ביטוח לאומי.

פתחנו דף פייסבוק של הפרויקט שלנו בצור באהר – עזרו לנו להפיץ לדוברי ערבית!

דת ומדינה

___________11
מנכ"לית המכון מירי שלם השתתפה ברב שיח בנושא לוביזם חברתי בתחומי דת ומדינה לרגל חגיגות 70 שנה לכנסת. הדיון נערך על ידי המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי של אוניברסיטת בר אילן.

בדיון המרתק השתתפו בין השאר עו"ד קרן הורוביץ, מנכ"לית מרכז רקמן לקידום מעמד האישה, וד"ר שוקי פרידמן, מנהל מרכז לאום, דת ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה, בהובלת ד"ר איתי בר-סימן-טוב.

חדשות המכון

___________11

בתחילת החודש נפרדנו בכאב מפרופסור משה ארנס שהיווה עבורנו מגדלור של ממש. את הקריירה המפוארת של ארנס אין צורך לפרט, אבל הוא גם ניצל את זמנו הפנוי המועט להובלת הועדה מייעצת של המכון ולהשתתפות בדיוני הפורום האסטרטגי.

יהי זכרו ברוך.

 

המכון בתקשורת

___________11
כתבת המגזין היהודי-אמריקאי טאבלט ליוותה את פעילות 'זכויות אדם כחולבן' במעבר קלנדיה.
בצל פרשת "מין תמורת מינוי", דה מרקר סיקרו את המחקר המשווה שלנו על שיטת מינוי השופטים.
ישראל היום: הדרך של המכון, שטרח לתור אחרי תמיכה לחוק הלאום גם מעבר לחוגי הימין, היא הנכונה לחיזוקו היום.

מאמרים

לקט מאמרים שפרסמו חברי המכון, בהם התייחסויות לשלל סוגיות הנמצאות על סדר היום הציבורי:

יו"ר המכון, ד"ר יועז הנדל, מזהיר מפני מדינה פלשתינית שאינה תהיה מסוגלת לכבד זכויות אדם (ידיעות אחרונות).
ישראל הראל, היו"ר המייסד של המכון, מזכיר לנו שהגנרלים לשעבר נוטים לשקוע בפנטזיות מנותקות עם הכניסתם לעולם הפוליט (הארץ).
נוה דרומי, מנהלת 'זכויות אדם כחולבן', שמחה שדמויות שמאל כמ וגדי טאוב ובן דרור ימיני מתחילות להשיב אש למי שמאיים לחטוף את המחנה למחוזות רדיקליים (הארץ).

שינוי גודל גופנים
ניגודיות