מאמרים ומחקרים אחרונים

בחינת מדיניות העסקת עובדים פלסטינים בענף הבנייה בישראל

על ידי אחרונים, זכויות, חובות וחוק

נייר זה סקר את מדיניותה רבת השנים של ישראל בתחום העסקת עובדים פלסטינים מאיו"ש בשטחה. הוא מציג את התמורות שחלו במדיניות זו מתחילת השליטה הישראלית באיו"ש ועד ימינו אנו.

המוטיבציה לכתיבת המחקר מקורה בעדויות שהולכות ונאספות בשנים האחרונות על הפרת התנאים הסוציאליים של העובדים הפלסטינים ועל כשלים בדרך חלוקת ההיתרים למעסיקים הישראלים אשר פוגעים ביעילותו של ענף הבנייה הישראלי.

במחקר זה התייחסנו לליקויים הללו כפי שהם מוצגים בדוח מבקר המדינה משנת 2014. ביקורת הדוח הצביעה על העדר מדיניות סדורה ואחידה להקצאת היתרים למעסיקים, היעדר פיקוח על מתן זכיות סוציאליות לעובדים פלסטינים ועל קיומו של הסדר כובל הגורם לכך שעובד פלסטיני מוכרח לעבוד אצל מעסיק ישראלי מסוים ללא יכולת לעבור למעסיק אחר. בעיה חמורה במיוחד הנובעת מהסדר זה היא התלות של העובדים הפלסטינים במתווכים לצורך הבטחת תעסוקתם, הגובים מהם עמלות גבוהות במיוחד עבור שירות זה.

לנוכח הליקויים שהוזכרו, בחנו את מידת יעילותה של הרפורמה של משרד האוצר בנושא שאושרה באוקטובר 2018. נמצא כי הרפורמה פותרת את מרבית הבעיות שנגרמו מהמדיניות שהייתה נהוגה עד כה, בעיקר ביטול ההסדר הכובל והגברת האכיפה לצורך הבטחת מתן תנאים סוציאליים לעובדים לפי לשון החוק הישראלי.

לבסוף, המחקר ממליץ על צעדים משלימים לרפורמה, ביניהם, הדרכה שוטפת לעובדים הפלסטינים בנוגע לזכיותיהם הסוציאליות והטלת עיצומים כספיים על קבלנים אשר נתגלה כי הם עושים שימוש בשירותיהם של מתווכים. המחקר אף מבליט את החשיבות של הקמת מערך התשלומים והסליקה מול הרשות הפלסטינית עליו הורתה הרפורמה, בכדי למנוע תשלום במזומן לפועלים, דבר אשר מגדיל את הסיכון לפגיעה בזכויותיהם הסוציאליות של העובדים.

למחקר המלא…

לצפיה בסרטון שהכנו בנושא כנסו לקישור…

מידעון מרץ 2019: העסקת פלסטינים בענף הבנייה בישראל

על ידי מידעונים

שלום

לרוב המכון מלווה את הסוגיות הקשורות בכניסת תושבי הרשות הפלסטינית לתוך ישראל במסגרת פעילות המעברים של זכויות אדם כחולבן. אבל בחודשים האחרונים פנינו לנושא מזווית מחקרית, במטרה לבחון את השינויים שהחלו בתחום בשנים האחרונות בעקבות ההצעות העולות מדו"ח מבקר המדינה משנת 2014. הגיע העת להגיש לכם את הממצאים של מחקר מקיף זה.

בהמשך המידעון גם תוכלו לקרוא על צנחנים בקרית גת, סטודנטים מהאוניברסיטה העברית וריבונות במגזר הערבי-ישראלי.

קריאה מהנה!

מדיניות העסקת פלסטינים בענף הבנייה בישראל

___________11
נייר זה סקר את מדיניותה רבת השנים של ישראל בתחום העסקת עובדים פלסטינים מאיו"ש בשטחה. הוא מציג את התמורות שחלו במדיניות זו מתחילת השליטה הישראלית באיו"ש ועד ימינו אנו.

המוטיבציה לכתיבת המחקר מקורה בעדויות שהולכות ונאספות בשנים האחרונות על הפרת התנאים הסוציאליים של העובדים הפלסטינים ועל כשלים בדרך חלוקת ההיתרים למעסיקים הישראלים אשר פוגעים ביעילותו של ענף הבנייה הישראלי. חלק מעדויות אלו נאספו בפעילות השטח של 'זכויות אדם כחולבן' בשנים האחרונות.

במחקר זה התייחסנו לליקויים הללו כפי שהם מוצגים בדוח מבקר המדינה משנת 2014. ביקורת הדוח הצביעה על העדר מדיניות סדורה ואחידה להקצאת היתרים למעסיקים, היעדר פיקוח על מתן זכיות סוציאליות לעובדים פלסטינים ועל קיומו של הסדר כובל הגורם לכך שעובד פלסטיני מוכרח לעבוד אצל מעסיק ישראלי מסוים ללא יכולת לעבור למעסיק אחר. בעיה חמורה במיוחד הנובעת מהסדר זה היא התלות של העובדים הפלסטינים במתווכים לצורך הבטחת תעסוקתם, הגובים עמלות גבוהות במיוחד עבור שירות זה.
___________11
לנוכח הליקויים שהוזכרו, בחנו את מידת יעילותה של הרפורמה של משרד האוצר בנושא שאושרה באוקטובר 2018. נמצא כי הרפורמה פותרת את מרבית הבעיות שנגרמו מהמדיניות שהייתה נהוגה עד כה, בעיקר ביטול ההסדר הכובל והגברת האכיפה לצורך הבטחת מתן תנאים סוציאליים לעובדים לפי לשון החוק הישראלי.

לבסוף, המחקר ממליץ על צעדים משלימים לרפורמה, ביניהם, הדרכה שוטפת לעובדים הפלסטינים בנוגע לזכיותיהם הסוציאליות והטלת עיצומים כספיים על קבלנים אשר נתגלה כי הם עושים שימוש בשירותיהם של אותם מתווכים. לבסוף, המחקר מבליט את החשיבות של הקמת מערך התשלומים והסליקה מול הרשות הפלסטינית עליו הורתה הרפורמה, בכדי למנוע תשלום במזומן לפועלים, דבר אשר מגדיל את הסיכון לפגיעה בזכויותיהם הסוציאליות של העובדים.

למחקר המלא

 

זכויות אדם כחולבן

___________11

בוקר מרגש בתיכון אורט טכנולוגי קרית גת בו נערך מפגש הסיום של תכניתנו 'בגלל הרוח'. כלל בית הספר לקח חלק בסיכום החגיגי, שהיה גם הזדמנות להעמקת החיבור עם ותיקי קהילה. חיילי ומפקדי פלגה א' מגדוד 890 באו להשתתף בתחרות ספורטיבית עם התלמידים והיוו דוגמה אישית לשירות משמעותי אליו חונכו לאורך השנה. בנוסף קיימנו רב שיח בין דורי בין חיילי העבר, ההווה והעתיד.
אצלנו צבא העם אינו סתם ביטוי. אנחנו מאמינים בצורך ההדדי בייצוג של כלל האוכלוסיה בין מרכיבי התפקידים המשמעותיים, ופועלים לגישור על הפערים בנושא, תוך התמודדות רצינית עם המימד המוסרי של השירות, המתחים בין הערכים השונים ושאר אתגרים אליהם התלמידים נחשפים לעתים דרך התקשורת בצורה לא מבוקרת.

חדשות המכון

___________11
במסגרת שיתוף פעולה עם האוניברסיטה העברית, סטודנטים לתואר ראשון יכולים לעשות התנדבות אצלנו תמורת נ"ז.

ניתן להצטרף לעשייה שלנו בשני אפיקים מרכזיים:
– מזרח ירושלים (לימודי עברית או הנגשת מידע),
– מחקרים פוליטיים-חברתיים.

הזדמנות פז להכיר את המכון מבפנים ולבטא את כשרונותיכם!

ניתן לפנות אלינו ליותר פרטיים והגשת מועמדות דרך האפליקציה TRIBU או במייל info@izs.org.il

 

———-

___________11
עובדי המכון מן העבר ומן ההווה ערכו פרידה חגיגית מד"ר יועז הנדל, שכידוע החליט להתמודד בבחירות הקרובות לכנסת. בדברים שהוא נשא באירוע, הנדל ציין את חשיבות העבודה החוץ פרלמנטרית ככלי להעלאת נושאים לסדר היום הציבורי, השפעה וקידום רעיונות. הוא סקר את פעילות המכון בשבע שנים בהן הוא עמד בראשו, בין היתר הקמת תנועת זכויות אדם כחולבן.

 

מאמרים

לקט מאמרים שפרסמו חברי המכון, בהם התייחסויות לשלל סוגיות הנמצאות על סדר היום הציבורי:

ישראל הראל, היו"ר המייסד של המכון, מזכיר את אחריותו של נתניהו באוזלת היד בהר הבית (הארץ).
מירי שלם, מנכ"ל המכון, קוראת להגברת האכיפה במגזר הערבי (ידיעות אחרונות).

רכוש יהודי ביו"ש: השגות על פסיקת העליון בבג"ץ ולירו

על ידי אחרונים
זהו נייר ראשון בסדרת "קול קורא" לעבודות מצטיינות של סטודנטים.
נייר עמדה זה בוחן את מעמדם של נכסים ביהודה ושומרון אשר היו בבעלות יהודית פרטית ערב הפלישה הירדנית. בשנת 1948 הם נתפסו בידי ירדן והיום, תחת שלטון ישראל, הם מוחזקים על ידי מדינת ישראל כ'רכוש ממשלתי ירדני'. מסמך זה טוען, בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון בעניין ולירו (Valero) בשנת 2011, כי מבחינה משפטית, לישראל מותר, והיא אף צריכה, להשיב רכוש זה לבעליו הקודמים.
להעמקה בהצדקות העומדות בבסיס טענה זו, מוזמנים לקרוא את המחקר המלא.
להלן קישור לסרטון בנושא

מידעון פברואר 2019: מעמדם של נכסים בבעלות יהודית ביהודה ושומרון לפני 1948

על ידי אחרונים

שלום

החודש אנו בוחנים את מעמדם של נכסים ביהודה ושומרון אשר היו בבעלות יהודית פרטית ערב הפלישה הירדנית. בשנת 1948 הם נתפסו בידי ירדן והיום, תחת שלטון ישראל, הם מוחזקים על ידי מדינת ישראל כ'רכוש ממשלתי ירדני'. מסמך זה טוען, בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון בעניין ולירו בשנת 2011, כי מבחינה משפטית, לישראל מותר, והיא אף צריכה, להשיב רכוש זה לבעליו הקודמים.

לרגל כניסתו לחיים הפוליטית אנו מאחלים הצלחה ליו"ר המכון ד"ר יועז הנדל.

נכסים בבעלות יהודית ביהודה ושומרון לפני 1948

___________11
החל מהחודש המכון יתן מידי פעם את הבמה לעבודת מחקר של סטודנט מצטיין.

במחקר ראשון זה, ראסל שלו מנתח את בג"צ ולירו (2011), לפיו העברת הנכס לאפוטרופסות ירדנית אחרי 1948 ניתקה את הזיקה בין הבעלים הקודמים והנכס עצמו, וזאת כל עוד לא בוטלה העברה זו כחלק מהסכם שלום.

משמאל, ראיון עם החוקר, ראסל שלו.

 

 

כשכבשה ישראל את יהודה ושומרון לאחר מלחמת ששת הימים, רבים מבעלי הרכוש ציפו לקבל בחזרה את הבעלות על רכושם זה, אך ממשלת ישראל לא שחררה את הרכוש, אלא המשיכה להחזיק בנכסים אלה כרכוש ממשלתי ירדני. בית המשפט העליון טען כי התפיסה הירדנית את הנכסים כרכוש אויב ניתקה אותם, במהותם, מבעליהם היהודים המקוריים.

נייר עמדה זה טוען כי התפיסה הירדנית של הרכוש הייתה בלתי חוקית, כתוצאה מתוקפנות וסיפוח שטח שלא זכה להכרה בינלאומית, ועל כן יש לראותה כחסרת תוקף. הכרה בנכסים יהודיים מוחרמים כרכוש ממשלת ירדן היא הפרה של עיקרון oritur non jus injuria ex ,שמשמעותו: עוולה אינה מצמיחה זכויות.

לאחר שנוכיח כי פעולותיה הבלתי-חוקיות של ירדן אינן יכולות להעניק לה זכויות משפטיות על הרכוש, נתמודד עם הטענה כי לא ניתן להחזיר את הרכוש היהודי לבעליו המקוריים, ללא נתינת מענה מקיף לתביעות ערביות מקבילות בישראל. נראה כי הרכוש היהודי ביהודה ושומרון הוא בבחינת generis sui – כלומר תופעה היסטורית-משפטית ייחודית, ושמעמדו החוקי ברור הרבה יותר מזה של הרכוש הערבי במדינת ישראל. התניית החזרתו בתביעות ערביות מקבילות תטשטש את ההבחנה בין תוקפן לקורבן. כמו כן, הניסיון של ישראל בירושלים מלמד שהקבלה כזו מיותרת, וכי אין חשש כי תביעה להחזרת רכוש יהודי תביא למבול של תביעות ערביות. לבסוף, נעמוד על כך שלמדינת ישראל יש מחויבות היסטורית ייחודית להשבת הרכוש היהודי המוחזק הנמצא כעת בשליטתה.

למחקר המלא

זכויות אדם כחולבן

בתום כשנה וחצי של עבודות בניה, נפתח בשעה טובה המתחם החדש של מעבר קלנדיה ב20 לפברואר.

הוא כולל שש עמדות בידוק בטחוני ולא פחות מעשרים מסלולים לבדיקת היתר. מעכשיו פועל רק צריך להעביר את הכרטיס המגנטי שלו כדי לעבור. תהליך של שניות.

נדב ושמואל, המתנדבים שלנו במעברים באזור ירושלים, מסכמים:
"המעבר החדש הוא שינוי משמעותי בכל ההתנהלות במקום. זמן ההמתנה המירבי ירד לכחמש דקות. רואים הרבה פנים חדשות של פועלים שעברו {עוד יותר} מוקדם מבדרך כלל. אפילו אנשים מבית לחם, מרחק של שעה ורבע נסיעה, ראו לנכון לנסוע עד לכאן כדי לעבור במהירות שיא זו."

אם טרם קראתם את הכתבה של טאבלט מחודש שעבר על הפעילות שלנו במעברים, תוכלו למצוא אותה כאן.

חדשות המכון

___________11

מזל טוב ליו"ר שלנו יועז הנדל על הצטרפותו כמספר 2 לתנועת תל"ם וריצתו בבחירות הכלליות הקרובות במסגרת רשימת 'כחול לבן'.

המחויבות של יועז לציונות, למדינה ולערכים לאומיים ליברליים נחוצים לישראל בכלל ולכנסת בפרט.

מאמרים

לקט מאמרים שפרסמו חברי המכון, בהם התייחסויות לשלל סוגיות הנמצאות על סדר היום הציבורי:
ד"ר יועז הנדל, יו"ר המכון, נפרד מקוראיו אחרי שנים של טור שבועי (ידיעות אחרונות).
ישראל הראל, היו"ר המייסד של המכון, מבכה על התחרד"לות המפד"ל (הארץ).
מירי שלם, מנכ"ל המכון, מציינת את החשיבות הרבה שבכניסת דמויות "ימין חברתי" לפוליטיקה הישראלית (ידיעות אחרונות).
נוה דרומי, מנהלת 'זכויות אדם כחולבן', מספרת שישראל מיהרה לבקש מגרמניה להחליף את ארה"ב כמממן העיקרי של… אונר"א (הארץ).
ניקולא נסים טובל, רכז פרויקטים במכון, מסביר איך צרפת ממשיכה להילחם באנטישמיות בדרך הלא נכונה (YNET).

משטרת ישראל והמגזר הערבי – אמון ואכיפה

על ידי אחרונים, זכויות, חובות וחוק

כשלוש שנים לאחר אירועי אוקטובר 2000, פרסמה ועדת אור את המלצותיה לשיפור היחסים בין משטרת ישראל והחברה הערבית, ואלו הן: לחדול להתייחס אל החברה הערבית כאל אויב, לקדם הידברות בין החברה הערבית למשטרה ולאכוף את החוק באופן שוויוני במגזר הערבי. מחקר זה מתמקד במידת יישומן של המלצות אלו. בדקנו אלו צעדים ננקטו בנושא החל משנת 2003 ועד היום, תוך התמקדות במספר סוגיות הנגזרות מהמלצות ועדת אור. היכנסו למחקר המלא על מנת ללמוד על הממצאים.

למחקר המלא…

סוגיות הנגזרות מהמלצות ועדת אור

על ידי אחרונים, זכויות, חובות וחוק

כשלוש שנים לאחר אירועי אוקטובר 2000, פרסמה ועדת אור את המלצותיה לשיפור היחסים בין משטרת ישראל והחברה הערבית, ואלו הן: לחדול להתייחס אל החברה הערבית כאל אויב, לקדם הידברות בין החברה הערבית למשטרה ולאכוף את החוק באופן שוויוני במגזר הערבי. מחקר זה מתמקד במידת יישומן של המלצות אלו. בדקנו אלו צעדים ננקטו בנושא החל משנת 2003 ועד היום, תוך התמקדות במספר סוגיות הנגזרות מהמלצות ועדת אור. היכנסו למחקר המלא על מנת ללמוד על הממצאים.

למחקר המלא…

מידעון ינואר 2019: אכיפת החוק במגזר הערבי

על ידי מידעונים אין תגובות

15 שנה אחרי אירועי אוקטובר 2000 בוודי ערא, יצאנו לבדוק מה השתנה ביחסים בין משטרת ישראל ובין המגזר הערבי-ישראלי. בין שיטור יתר לחוסר אכיפה, בין בניית האימון לשאלת הייצוג המגזרי במדים הכחולים, מסקנות ועדת אור מגיעות לשטח רק לאטן.

החודש נפרדנו מפרופסור משה ארנס, שהיה יו"ר הועדה המייעצת של המכון. יהי זכרו ברוך.

משטרת ישראל והמגזר הערבי – אמון ואכיפה

החברה הערבית בישראל סובלת מפשיעה בהיקף גבוה משיעורם באוכלוסייה, ולדבר זה השפעה שלילית משמעותית על איכות חיי התושבים הערבים בישראל. מחקר זה מתמקד בשלוש המלצות לשיפור יחס המשטרה לחברה הערבית, אותן הציעה ועדת אור, שהוקמה לאחר אירועי אוקטובר 2000, ופרסמה את המלצותיה בשנת 2003.

 

שלוש ההמלצות שלנו הן: לחדול להתייחס אל החברה הערבית כאל אויב, לפעול להידברות בין החברה הערבית למשטרה ולאכוף את החוק באופן שוויוני כלפי החברה הערבית.

בדקנו מהן ההתפתחויות בנושאים אלו משנת 2003 ועד היום, תוך התמקדות במספר סוגיות הנגזרות מהמלצות אלו. להלן ממצאינו העיקריים:
יחס המשטרה כלפי החברה הערבית – משטרת ישראל עדיין מפעילה כוח מוגזם כלפי החברה הערבית בישראל. דבר זה מתבטא באלימות משטרתית רבה יותר מאשר האלימות כלפי החברה היהודית. כמו כן, החברה הערבית בישראל סובלת במידת מה משיטור יתר, כלומר מביצוע פעולות שיטור מיותרות כלפיה, אשר עלולות לנבוע מחשד מוקדם של השוטרים. החברה הערבית סובלת מבדיקות ביטחוניות מחמירות יותר בשל שיטת ה"פרופיילינג", ומשיעור גבוה של מעצרים ללא כתבי אישום ביחס לשיעור המקביל בחברה היהודית. אף שניתן להצדיק חלק משיטור היתר בהתנהגות חלקים מהחברה הערבית בישראל, עדיין תופעות אלו, יחד עם האלימות המשטרתית, פוגעים באמון הציבור הערבי במשטרה, שירד באופן משמעותי מאז שנת 2003.
____________...
הידברות בין המשטרה לחברה הערבית – במישור הפורמלי, משטרת ישראל מפעילה מרכזי שיטור קהילתי (מש"קים) בחברה הערבית, שמטרתם שיפור הקשר בין המשטרה לחברה והענקת שירותים לאזרח, אולם ישנם מספר מש"קים זה נמוך מהמלצת אגף התכנון של המשטרה. במסגרת תכנית חיזוק מגזר המיעוטים (תכנית 922) לא מפותח השיטור הקהילתי במגזר הערבי. כמו כן, על אף שמספר הערבים המתנדבים למשמר האזרחי הולך וגדל, עדיין אחוז הערבים המתנדבים בו קטן מאוד ביחס לשיעורם באוכלוסייה. במישור הבלתי פורמלי, הצגנו כי נכונות הערבים לשתף פעולה ולדווח למשטרה על פשעים נמוכה יותר מאשר נכונות היהודים, אך בעיה זו ידועה למשטרה והיא פועלת לשנותה.
אכיפה שוויונית של החוק בחברה הערבית – בכמה ערים גדולות במגזר הערבי חסרות תחנות משטרה. במסגרת החלטה 922 של משטרת ישראל מוקמות תחנות משטרה חדשות במגזר הערבי. כמו כן, כמות השוטרים הערבים במשטרת ישראל קטנה באופן משמעותי לשיעורם באוכלוסייה. גם בהקשר זה, במסגרת החלטה 922, שואפת משטרת ישראל לגייס שוטרים רבים מהחברה הערבית, ולהגדיל את שיעור הייצוג שלהם במשטרה. זאת, על אף התנגדות של מנהיגים ונבחרי ציבור ערבים שעורכים דה-לגיטימציה למשטרה ולשירות בה.

למחקר המלא

מזרח ירושלים
___________11

גאים לחזק את השירותים העירוניים! עם פרוץ השנה האזרחית החדשה, מרכז המידע שלנו בצור באהר התחיל שיתוף פעולה חשוב עם עיריית ירושלים כמוקד להגשת פניות מרוכזות לאגפים השונים: רישום לגנים ובתי ספר, ארנונה, תורים… גם זכינו בפוסט מפרגן בדף הפייסבוק בערבית של ראש העיר משה ליאון. במקבילים הפונים ממשיכים להתעדכן בנושאים אחרים כמו זכויות עובדים ביטוח לאומי.

פתחנו דף פייסבוק של הפרויקט שלנו בצור באהר – עזרו לנו להפיץ לדוברי ערבית!

דת ומדינה

___________11
מנכ"לית המכון מירי שלם השתתפה ברב שיח בנושא לוביזם חברתי בתחומי דת ומדינה לרגל חגיגות 70 שנה לכנסת. הדיון נערך על ידי המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי של אוניברסיטת בר אילן.

בדיון המרתק השתתפו בין השאר עו"ד קרן הורוביץ, מנכ"לית מרכז רקמן לקידום מעמד האישה, וד"ר שוקי פרידמן, מנהל מרכז לאום, דת ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה, בהובלת ד"ר איתי בר-סימן-טוב.

חדשות המכון

___________11

בתחילת החודש נפרדנו בכאב מפרופסור משה ארנס שהיווה עבורנו מגדלור של ממש. את הקריירה המפוארת של ארנס אין צורך לפרט, אבל הוא גם ניצל את זמנו הפנוי המועט להובלת הועדה מייעצת של המכון ולהשתתפות בדיוני הפורום האסטרטגי.

יהי זכרו ברוך.

 

המכון בתקשורת

כתבת המגזין היהודי-אמריקאי טאבלט ליוותה את פעילות 'זכויות אדם כחולבן' במעבר קלנדיה.
בצל פרשת "מין תמורת מינוי", דה מרקר סיקרו את המחקר המשווה שלנו על שיטת מינוי השופטים.
ישראל היום: הדרך של המכון, שטרח לתור אחרי תמיכה לחוק הלאום גם מעבר לחוגי הימין, היא הנכונה לחיזוקו היום.

מאמרים

לקט מאמרים שפרסמו חברי המכון, בהם התייחסויות לשלל סוגיות הנמצאות על סדר היום הציבורי:

יו"ר המכון, ד"ר יועז הנדל, מזהיר מפני מדינה פלשתינית שאינה תהיה מסוגלת לכבד זכויות אדם (ידיעות אחרונות).
ישראל הראל, היו"ר המייסד של המכון, מזכיר לנו שהגנרלים לשעבר נוטים לשקוע בפנטזיות מנותקות עם הכניסתם לעולם הפוליט (הארץ).
נוה דרומי, מנהלת 'זכויות אדם כחולבן', שמחה שדמויות שמאל כמ וגדי טאוב ובן דרור ימיני מתחילות להשיב אש למי שמאיים לחטוף את המחנה למחוזות רדיקליים (הארץ).

מדינת הלאום כשיקול חוקתי: סוגיית איחוד משפחות

על ידי זכויות, חובות וחוק

מעת לעת נשמעות טענות כנגד חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) האוסר על כניסתם של בני זוג פלסטינים אל תוך הקו הירוק על מנת להתאחד עם בני זוגם הערביים החיים בישראל. חוק זה נחקק בשנת 2003 ולקראת חידוש תוקפו (מדי שנה) יש הקוראים לבטלו בשל אופיו המפלה לכאורה. נייר זה עומד על ההצדקות למניעת איחוד משפחות ומראה כי בניגוד לשיטתו של בית המשפט העליון, המבסס את תמיכתו בחוק על ההצדקה הביטחונית בלבד, גם להצדקה הדמוגרפית – שמירה על רוב יהודי מוצק – יש משקל לא מבוטל. במחקר זה הועמדה התשתית להצדקה זו והיא קיומה הלגיטימי של מדינת הלאום. מן הדיון בסוגיה זו מהדהדת חשיבותו של חוק הלאום כנותן תוקף לאמצעים השונים להגנה על מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ביניהם, מניעת איחוד משפחות.

למחקר המלא…

האם צפיפות האוכלוסין מאיימת על ישראל?

על ידי דמוגרפיה

בשנים האחרונות נשמעים קולות בישראל המתריעים מפני איום דמוגרפי. אלא שהפעם לא מדובר בסכנת היווצרותו של רוב ערבי, אלא באכלוס יתר קיצוני…במגזר היהודי!

מחקרו של הדמוגרף יעקב פייטלסון, מפריך את החששות הללו ועולה ממנו כי  הגידול באוכלוסיית המדינה היהודית לא יימשך לנצח. כשאר מדינות העולם, גם ישראל תגיע לשלב של שיווי משקל בר-קיימא, בו גודל האוכלוסייה יותאם בהדרגה ליכולת הגומחה האקולוגית לספק את הצרכים החומריים של האוכלוסייה.בינתיים, ניתן לצפות בסבירות די גבוהה כי ישראל תוכל ליהנות מהגידול באוכלוסייתה ומהצמיחה הכלכלית שתבוא בעקבותיו.

למחקר המלא…

שינוי גודל גופנים
ניגודיות