מאמרים ומחקרים אחרונים

מידעון ינואר 2019: אכיפת החוק במגזר הערבי

By מידעונים No Comments

15 שנה אחרי אירועי אוקטובר 2000 בוודי ערא, יצאנו לבדוק מה השתנה ביחסים בין משטרת ישראל ובין המגזר הערבי-ישראלי. בין שיטור יתר לחוסר אכיפה, בין בניית האימון לשאלת הייצוג המגזרי במדים הכחולים, מסקנות ועדת אור מגיעות לשטח רק לאטן.

החודש נפרדנו מפרופסור משה ארנס, שהיה יו"ר הועדה המייעצת של המכון. יהי זכרו ברוך.

משטרת ישראל והמגזר הערבי – אמון ואכיפה

החברה הערבית בישראל סובלת מפשיעה בהיקף גבוה משיעורם באוכלוסייה, ולדבר זה השפעה שלילית משמעותית על איכות חיי התושבים הערבים בישראל. מחקר זה מתמקד בשלוש המלצות לשיפור יחס המשטרה לחברה הערבית, אותן הציעה ועדת אור, שהוקמה לאחר אירועי אוקטובר 2000, ופרסמה את המלצותיה בשנת 2003.

 

שלוש ההמלצות שלנו הן: לחדול להתייחס אל החברה הערבית כאל אויב, לפעול להידברות בין החברה הערבית למשטרה ולאכוף את החוק באופן שוויוני כלפי החברה הערבית.

בדקנו מהן ההתפתחויות בנושאים אלו משנת 2003 ועד היום, תוך התמקדות במספר סוגיות הנגזרות מהמלצות אלו. להלן ממצאינו העיקריים:
יחס המשטרה כלפי החברה הערבית – משטרת ישראל עדיין מפעילה כוח מוגזם כלפי החברה הערבית בישראל. דבר זה מתבטא באלימות משטרתית רבה יותר מאשר האלימות כלפי החברה היהודית. כמו כן, החברה הערבית בישראל סובלת במידת מה משיטור יתר, כלומר מביצוע פעולות שיטור מיותרות כלפיה, אשר עלולות לנבוע מחשד מוקדם של השוטרים. החברה הערבית סובלת מבדיקות ביטחוניות מחמירות יותר בשל שיטת ה"פרופיילינג", ומשיעור גבוה של מעצרים ללא כתבי אישום ביחס לשיעור המקביל בחברה היהודית. אף שניתן להצדיק חלק משיטור היתר בהתנהגות חלקים מהחברה הערבית בישראל, עדיין תופעות אלו, יחד עם האלימות המשטרתית, פוגעים באמון הציבור הערבי במשטרה, שירד באופן משמעותי מאז שנת 2003.
____________...
הידברות בין המשטרה לחברה הערבית – במישור הפורמלי, משטרת ישראל מפעילה מרכזי שיטור קהילתי (מש"קים) בחברה הערבית, שמטרתם שיפור הקשר בין המשטרה לחברה והענקת שירותים לאזרח, אולם ישנם מספר מש"קים זה נמוך מהמלצת אגף התכנון של המשטרה. במסגרת תכנית חיזוק מגזר המיעוטים (תכנית 922) לא מפותח השיטור הקהילתי במגזר הערבי. כמו כן, על אף שמספר הערבים המתנדבים למשמר האזרחי הולך וגדל, עדיין אחוז הערבים המתנדבים בו קטן מאוד ביחס לשיעורם באוכלוסייה. במישור הבלתי פורמלי, הצגנו כי נכונות הערבים לשתף פעולה ולדווח למשטרה על פשעים נמוכה יותר מאשר נכונות היהודים, אך בעיה זו ידועה למשטרה והיא פועלת לשנותה.
אכיפה שוויונית של החוק בחברה הערבית – בכמה ערים גדולות במגזר הערבי חסרות תחנות משטרה. במסגרת החלטה 922 של משטרת ישראל מוקמות תחנות משטרה חדשות במגזר הערבי. כמו כן, כמות השוטרים הערבים במשטרת ישראל קטנה באופן משמעותי לשיעורם באוכלוסייה. גם בהקשר זה, במסגרת החלטה 922, שואפת משטרת ישראל לגייס שוטרים רבים מהחברה הערבית, ולהגדיל את שיעור הייצוג שלהם במשטרה. זאת, על אף התנגדות של מנהיגים ונבחרי ציבור ערבים שעורכים דה-לגיטימציה למשטרה ולשירות בה.

למחקר המלא

מזרח ירושלים
___________11

גאים לחזק את השירותים העירוניים! עם פרוץ השנה האזרחית החדשה, מרכז המידע שלנו בצור באהר התחיל שיתוף פעולה חשוב עם עיריית ירושלים כמוקד להגשת פניות מרוכזות לאגפים השונים: רישום לגנים ובתי ספר, ארנונה, תורים… גם זכינו בפוסט מפרגן בדף הפייסבוק בערבית של ראש העיר משה ליאון. במקבילים הפונים ממשיכים להתעדכן בנושאים אחרים כמו זכויות עובדים ביטוח לאומי.

פתחנו דף פייסבוק של הפרויקט שלנו בצור באהר – עזרו לנו להפיץ לדוברי ערבית!

דת ומדינה

___________11
מנכ"לית המכון מירי שלם השתתפה ברב שיח בנושא לוביזם חברתי בתחומי דת ומדינה לרגל חגיגות 70 שנה לכנסת. הדיון נערך על ידי המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי של אוניברסיטת בר אילן.

בדיון המרתק השתתפו בין השאר עו"ד קרן הורוביץ, מנכ"לית מרכז רקמן לקידום מעמד האישה, וד"ר שוקי פרידמן, מנהל מרכז לאום, דת ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה, בהובלת ד"ר איתי בר-סימן-טוב.

חדשות המכון

___________11

בתחילת החודש נפרדנו בכאב מפרופסור משה ארנס שהיווה עבורנו מגדלור של ממש. את הקריירה המפוארת של ארנס אין צורך לפרט, אבל הוא גם ניצל את זמנו הפנוי המועט להובלת הועדה מייעצת של המכון ולהשתתפות בדיוני הפורום האסטרטגי.

יהי זכרו ברוך.

 

המכון בתקשורת

כתבת המגזין היהודי-אמריקאי טאבלט ליוותה את פעילות 'זכויות אדם כחולבן' במעבר קלנדיה.
בצל פרשת "מין תמורת מינוי", דה מרקר סיקרו את המחקר המשווה שלנו על שיטת מינוי השופטים.
ישראל היום: הדרך של המכון, שטרח לתור אחרי תמיכה לחוק הלאום גם מעבר לחוגי הימין, היא הנכונה לחיזוקו היום.

מאמרים

לקט מאמרים שפרסמו חברי המכון, בהם התייחסויות לשלל סוגיות הנמצאות על סדר היום הציבורי:

יו"ר המכון, ד"ר יועז הנדל, מזהיר מפני מדינה פלשתינית שאינה תהיה מסוגלת לכבד זכויות אדם (ידיעות אחרונות).
ישראל הראל, היו"ר המייסד של המכון, מזכיר לנו שהגנרלים לשעבר נוטים לשקוע בפנטזיות מנותקות עם הכניסתם לעולם הפוליט (הארץ).
נוה דרומי, מנהלת 'זכויות אדם כחולבן', שמחה שדמויות שמאל כמ וגדי טאוב ובן דרור ימיני מתחילות להשיב אש למי שמאיים לחטוף את המחנה למחוזות רדיקליים (הארץ).

מדינת הלאום כשיקול חוקתי: סוגיית איחוד משפחות

By זכויות, חובות וחוק

מעת לעת נשמעות טענות כנגד חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) האוסר על כניסתם של בני זוג פלסטינים אל תוך הקו הירוק על מנת להתאחד עם בני זוגם הערביים החיים בישראל. חוק זה נחקק בשנת 2003 ולקראת חידוש תוקפו (מדי שנה) יש הקוראים לבטלו בשל אופיו המפלה לכאורה. נייר זה עומד על ההצדקות למניעת איחוד משפחות ומראה כי בניגוד לשיטתו של בית המשפט העליון, המבסס את תמיכתו בחוק על ההצדקה הביטחונית בלבד, גם להצדקה הדמוגרפית – שמירה על רוב יהודי מוצק – יש משקל לא מבוטל. במחקר זה הועמדה התשתית להצדקה זו והיא קיומה הלגיטימי של מדינת הלאום. מן הדיון בסוגיה זו מהדהדת חשיבותו של חוק הלאום כנותן תוקף לאמצעים השונים להגנה על מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ביניהם, מניעת איחוד משפחות.

למחקר המלא…

האם צפיפות האוכלוסין מאיימת על ישראל?

By דמוגרפיה

בשנים האחרונות נשמעים קולות בישראל המתריעים מפני איום דמוגרפי. אלא שהפעם לא מדובר בסכנת היווצרותו של רוב ערבי, אלא באכלוס יתר קיצוני…במגזר היהודי!

מחקרו של הדמוגרף יעקב פייטלסון, מפריך את החששות הללו ועולה ממנו כי  הגידול באוכלוסיית המדינה היהודית לא יימשך לנצח. כשאר מדינות העולם, גם ישראל תגיע לשלב של שיווי משקל בר-קיימא, בו גודל האוכלוסייה יותאם בהדרגה ליכולת הגומחה האקולוגית לספק את הצרכים החומריים של האוכלוסייה.בינתיים, ניתן לצפות בסבירות די גבוהה כי ישראל תוכל ליהנות מהגידול באוכלוסייתה ומהצמיחה הכלכלית שתבוא בעקבותיו.

למחקר המלא…

התליית זכויות בחובות במדינות דמוקרטיות

By זכויות, חובות וחוק
במחקר זה חתרנו לגלות את מידת התלות הקיימת במדינות דמוקרטיות בין הענקת זכויות לדרישת חובות אזרחיות. התמקדנו בשלוש סוגיות של זכויות אדם העומדות בלב פולמוס ציבורי הן בישראל והן ברחבי העולם הליברלי, ואלו הן: הדרישה לנאמנות כתנאי לאזרחות, הגבלת זכות ההצבעה של אסירים והחלת חובת שירות צבאי/ לאומי בקרב אוכלוסיות המסתייגות מהשתתפות במאמץ הלאומי מסיבות שונות (דת, אידיאולוגיה ועוד). הסקירה עולה בבירור כי ישראל עומדת בשורה אחת עם דמוקרטיות חופשיות מבחינת האיזון שהיא מקיימת בין הבטחת אינטרסים לאומיים ושמירה על חירויות הפרט, ואף משתייכת לקבוצת המדינות הנוטות להתחשב יותר בחירויות הפרט, הן בסוגיית זכות הבחירה של אסירים והן בסוגיית הגיוס. מעבר לכך, הממצאים מעידים על כך שיש צורך בהסתכלות מחודשת על שיח זכויות האדם ובמיוחד – העמדה של שיח חובות מנגד.

אכיפת החוק ביהודה ושומרון

By זכויות, חובות וחוק

מחקר זה בדק את אופן אכיפת החוק ביו"ש בשלושה מקרי בוחן: אכיפת דיני הבנייה, אכיפת דיני המים ואכיפת חוקי התעבורה.  המחקר מציג את המציאות בשטח, בעיקר על פי דו"חות מבקר המדינה שנכתבו על הנושא, ומסביר את הבעיות בנושא ואת הקשרן הרחב.

למחקר המלא…

דמוקרטיה בדילמה – אמצעים למאבק בטרור

By ישראל והעמים No Comments

מחקר חדש קובע: ישראל אינה חורגת מאומות העולם בנקיטת אמצעים נגד הטרור. בסקירה מקיפה, חוקר המכון עמית איזנמן משווה בין ישראל לארגון המדינות המתועשות בשימושן בשלשה כלים מרכזיים: שלילת אזרחות, הריסת בתים וסיכולים ממוקדים. מהמחקר עולה שסיכולים ממוקדים ושלילה אזרחות הינם פרקטיקות נופוצות למדי בלוחמה בטרור ברחבי העולם. גם להריסת בתים, שלכאורה ייחודית לישראל, ניתן למצוא הקבלות עקרוניות.

למחקר המלא…

שוברים שתיקה

By מאבק בפעילות אנטי-ישראלית No Comments

במחקר אברום תומר מנתח מאה עדויות שפרסמו 'שוברים שתיקה' במהלך השנים ומוכיח למה, גם אם לוקחים את טענות הארגון ברצינות, אין מה ללמוד מהן על התנהגות חיילי צה"ל. בין השאר המחקר מציין את היעדר ההקשר, חוסר ההבנה של הסיטואציה המבצעית והטעיות אחרות בגוף העדויות, ובעיקר בהצגתן בדוחות 'שוברים שתיקה'.

למחקר המלא…

ריבוי כשרויות

By דת ומדינה, כשרות No Comments

ריבוי כשרויות בישראל

מחקר זה בוחן את תופעת ריבוי הכשרויות בשוק מצרכי המזון המיוצרים בישראל. מטרת המחקר היא לאמוד את היקף התופעה ולהסיק מן הממצאים לגבי מידת הרלוונטיות של כשרות הרבנות הראשית ליצרני המזון. הממצאים מצביעים באופן מובהק על נכונותם הגבוהה של יצרני מזון בישראל לרכוש הכשרים פרטיים מעבר לכשרות הרבנית המחויבת מכוח החוק, חרף העלויות הנוספות הכרוכות בכך.
מצאנו עוד כי במקרים רבים תפקודה של הרבנות הראשית אינו אפקטיבי או נעדר ערך מוסף מבחינה כשרותית.

למחקר המלא…

התפתחות הפריון הכולל בארץ ישראל

By דמוגרפיה No Comments

כיצד הפך השד הדמוגרפי לנס הדמוגרפי?

מעת לעת נשמעת הטענה בקרב חוקרים וקובעי מדיניות כי קצב הגידול של האוכלוסייה הערבית בין הירדן לים כפול מזה של האוכלוסייה היהודית, דבר שיביא למחיקת הרוב היהודי בעתיד הלא רחוק. חשש זה, המוכר בשמו: "השד הדמוגרפי", עומד במרכז מחלוקת בקרב דמוגרפים שונים ומעורר ויכוח עז בשיח הציבורי והאקדמי בישראל. במסמך זה חתרנו להרכיב תמונה מדויקת של המציאות הדמוגרפית בישראל ולעמוד על ממדיו האמתיים של האיום הדמוגרפי.
מצאנו כי נתוני הפריון לא רק שאינם תומכים בחשש מ"השד הדמוגרפי" אלא מעידים על התרחשותו של מהפך דמוגרפי לטובת האוכלוסייה היהודית כתוצאה מגידול ברמת הפריון הכולל. גידול זה צפוי להימשך גם בעתיד, אם כי בקצב מואט יותר.

למחקר המלא

שינוי גודל גופנים
ניגודיות